בית המשפט דן היום (11.2) בערעור שהגיש העיתונאי עמרי אסנהיים על ההחלטה לחייבו להעביר לידי משטרת ישראל את חומרי הגלם בראיון שקיים עם אלי פלדשטיין, הנאשם במסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, החזקת ידיעה סודית ושיבוש הליכי משפט בפרשת פלדשטיין-נתניהו (ההדלפה ל"בילד").

במסגרת הדיון אישר אסנהיים כי העניק לפלדשטיין, כפי שהוא מעניק כמעט לכל מרואיין שלו, את הזכות למנוע הכנסת ציטוט כזה או אחר לתוצר המוגמר.

בסוף חודש דצמבר האחרון שודר בערוץ כאן 11 ראיון בן שלושה חלקים שקיים אסנהיים עם פלדשטיין, דוברו לשעבר של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו. פלדשטיין עצמו נאשם בהחזקה ומסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה בשל חלקו בהדלפת מסמך סודי לצורך פרסומו במסגור שקרי בעיתון הגרמני "בילד".

אסנהיים, כך התברר לימים, פעל לסייע לפלדשטיין להביא את אותו המסמך להתפרסם באותו המסגור השקרי גם בתקשורת הישראלית, מתוך רצון לקבל ממנו סיוע בארגון ראיון עם עופר וינטר.

בראיון עצמו פרש פלדשטיין בהרחבה את גרסתו לאירועים הפליליים שבהם הוא מעורב, והרחיב בין היתר על פגישה לילית אליה זומן בדחיפות על ידי ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, ואשר לפי החשד נועדה לשבש את החקירה לחשיפת מקור ההדלפה ל"בילד".

בעקבות שידור הראיון נפתחה חקירה נגד ברוורמן, החשוד כעת בשיבוש חקירה, הוטלו עליו תנאים מגבילים והוא זומן לשימוע בפרקליטות המדינה.

עוד בעקבות שידור הראיון הגיש יונתן אוריך, הדובר המקורב ביותר של ראש הממשלה הנאשם נתניהו, ומי שנאשם בעצמו בהטרדת עד ועומד בפני כתב אישום בפרשת ההדלפה ל"בילד" ובפרשת קטאר-נתניהו, בקשה לבית המשפט לקבל לידיו את כל החומר הגולמי של הראיון.

אוריך טען, באמצעות עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים במקביל את ראש הממשלה הנאשם נתניהו ודמויות נוספות במעגל הקרוב לנתניהו שהסתבכו בפלילים, כי הוא זקוק לחומר הגלם לצורך הגנתו.

גם משטרת ישראל הגישה, באמצעות עו"ד גיל ראכלין, בקשה לקבלת חומר הגלם המלא של הראיון, בטענה כי היא זקוקה לו לחקירת הפרשות הפליליות שלשכת ראש הממשלה טובעת בהן בימים אלה.

השופט מנחם מזרחי, שהחלטותיו בהליכים הנוגעים לפרשות הפליליות של לשכת נתניהו נוטות פעמים רבות לטובת החשודים ופעמים רבות גם מתהפכות בערעורים לביהמ"ש המחוזי, החליט (25.1) לקבל את הבקשה של משטרת ישראל ולהורות לאסנהיים להעביר לידיה את חומרי הגלם מהראיון.

השופט מנחם מזרחי (במרכז) בטקס הפרידה משופט העליון יוסף אלרון, 18.9.25 (צילום: יונתן זינדל)

השופט מזרחי מצא כי קיים פער בין אמירותיו המפלילות של פלדשטיין כלפי אוריך בראיון, לבין חלק מגרסאותיו בחקירות, ומשום כך "מצב דברים זה, הופך את החומר הגולמי שמצוי אצל המשיב לחומר ראיות רלוונטי וחיוני ביותר לחקירות פליליות בעלות חשיבות של ממש".

לפי השופט מזרחי, "מטבעו של ריאיון טלוויזיוני שהוא מגיש לשולחנו של הצופה מוצר מוגמר, מלוטש, מוקפד, מעובד, מצונזר, יתכן אף מעושה ומלאכותי, בעוד שאפשר שמלוא האמת והתמונה הכוללת תמצאנה בכלל החומר הגולמי".

"אדרבא, אם החלטתי תוביל לאפקט מצנן של מסירת גרסאות בלתי מדויקות בידי חשודים או נאשמים, שאינן מתיישבות עם חומרים אחרים – תבוא על כך ברכה"

השופט מזרחי דחה טענות ל"אפקט מצנן" על חופש העיתונות שתהיה להחלטה להעביר למשטרה ולחשודים חומרי גלם עיתונאיים, וציין בהקשר זה כך: "אדרבא, אם החלטתי תוביל לאפקט מצנן של מסירת גרסאות בלתי מדויקות בידי חשודים או נאשמים, שאינן מתיישבות עם חומרים אחרים – תבוא על כך ברכה".

לפי השופט מזרחי, "במקרה זה, באיזון שבין חופש העיתונות לבין חקר האמת במסגרת החקירות הפליליות, נוכח האינטרס האישי המובהק של המבקש 1 [אוריך] וזה החשוד מאוד, החקירתי של המבקשת 2 [משטרת ישראל] והציבורי הגבוה הקיים, ומתוך הסתירות המהותיות שבין הדברים שנמסרו בריאיון לאלו שבחקירות ובמסמך החסוי, ומתוך הקביעה שבמקרה זה החומרים לא עלולים לחשוף מקור עיתונאי, ומשום שהחומרים עלולים להיות קריטיים לגורלה של החקירה ולגורלם של חשודים ונאשמים, משום שהוא יורד לשורש העניין המהותי, ולא ניתן להשיגו בדרך אחרת, הרי שהחיסיון העיתונאי ויתרת טיעוניו נדחים מפני המבקשים".

לעיון בהחלטת השופט מזרחי

להורדת הקובץ (PDF, 515KB)

אסנהיים, באמצעות עו"ד ליאת ברגמן, הגיש ערעור על החלטת השופט מזרחי. להחלטה לחייבו להעביר חומרי גלם, טען, יש "השלכות רוחב על מקצוע העיתונות, על זכות הציבור לדעת, ועל עצם היכולת לקיים עיתונות חוקרת חופשית, עצמאית ובלתי-תלויה במדינה דמוקרטית".

לדבריו, ההחלטה, אם תיוותר על כנה, תביא ל"פגיעה אנושה שלא ניתן יהיה להיטיב, במערכת יחסי האמון העדינה שבין עיתונאי לבין מקורותיו ומרואייניו, מערכת יחסים שנבנית, לבנה אחר לבנה, משך שנים ארוכות".

אסנהיים טען כי רק בשל מערכת היחסים שפיתח עם פלדשטיין, נקב המרואיין בשמו של ברוורמן כמי שמעורב לכאורה בניסיון לשבש את חקירת ההדלפה ל"בילד".

הותרת החלטת השופט מזרחי על כנה, הזהיר, "תרתיע את כל מי שמחזיק ממש עכשיו מידע רגיש ומתלבט אם לחשוף אותו בראיון עיתונאי. אותו מרואיין יידע שהוא חשוף לגמרי, נטול הגנה; העיתונאי יאבד את הכלי היחיד שבידיו לחשיפת האמת; ומי שיפסיד מכך הוא הציבור כולו".

לפי אסנהיים, השופט מזרחי שגה כשלא העניק "משקל ממשי לערכים בדבר חופש ביטוי, חופש העיתונות, זכות הציבור לדעת והפגיעה בדמוקרטיה", ולא הכיר בחיסיון העיתונאי על "תוכן המידע שנמסר למערער על ידי פלדשטיין".

מפכ"ל המשטרה דני לוי (מימין), 13.1.25 (צילום: יונתן זינדל)

משטרת ישראל התנגדה לערעור של אסנהיים. "החיסיון העיתונאי נועד להגן על זהות המקור", טענה, "והפסיקה מבחינה בין מקור חסוי לבין מרואיין המופיע ב'ראש חוצות' בידיעה ובהסכמה". לפי המשטרה, "כאשר אדם מתראיין מרצונו וזהותו נחשפת בפרסום, הוא אינו נחשב עוד ל'מקור' הזקוק להגנת החיסיון העיתונאי על דבריו, במיוחד אם דבריו נועדו לפרסום מלכתחילה".

ממילא, הוסיפה המשטרה, "חסיון עיתונאי הינו חיסיון יחסי" ובמקרה זה, לאור הרלוונטיות של החומרים לחקירה, גובר האינטרס הציבורי בהסרתו. "קיימת חשיבות רבה לקבלת גרסתו המלאה של פלדשטיין, במיוחד כזו שתועדה בזמן אמת, לטובת בירור הפרשיות בענייננו", טענה המשטרה. "החומר הגולמי המצוי אצל המערער הוא רלוונטי, חיוני ונחוץ לצורך החקירה עצמה והשלמת התמונה הכוללת, וזאת בנוסף לפעולות החקירה שבוצעו ולהגעה לחקר האמת".

גם אוריך התנגד להפיכת החלטת השופט מזרחי. "לא יכולה להיות מחלוקת שבעניינו לא חל חיסיון עיתונאי כלשהו", טען הדובר החשוד בפלילים. לדבריו, "אם מזקקים את הטענה של אסנהיים - היא מתמצה בטענות לפגיעה בשיקולי עריכה או לפגיעה מידתית (ביותר) בקניין רוחני".

אוריך הוסיף כי גם העובדה שהשופט מזרחי הורה להעביר את החומרים למשטרה בלבד ולצרכי חקירה, ולא לרשותו, מעידה כי בית המשפט נקט איזון ש"ממזער את הפגיעה" בזכויותיו של אסנהיים.

נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר, בדיון על חוק ההשתלטות הפוליטית על מועצת תאגיד השידור, ועדת הכלכלה של הכנסת, 29.10.25 (צילום: יונתן זינדל)

אל ההליך ביקשו להצטרף, במעמד של ידידי בית המשפט, ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, מועצת העיתונות והתקשורת בישראל ותאגיד השידור הישראלי.

בארגון יצאו נגד אמירתו של השופט מזרחי ולפיה ישנה אפשרות שראיון עיתונאי הוא "מעושה ומלאכותי". לפי הארגון, שיוצג בידי עו"ד אמיר בשה, "זו "אמירה חמורה המטילה דופי בעבודה העיתונאית". עוד טענו בארגון כי קביעתו של השופט מזרחי לפיה מלוא האמת מצויה בחומר הגולמי היא "מדרון חלקלק שבסופו אפשר וצפוי להוציא דברים מהקשרם.

לפי הארגון, "כל מידע, מסמך, חומר מכל סוג, אותו מחזיק עיתונאי, הוא כזה שיש בו פוטנציאל לחשיפת מקורות ולפיכך הוא ראוי להגנה במסגרת החיסיון העיתונאי".

במועצה טענו, באמצעות עו"ד עמית גורביץ', כי "ככל שהקרקע עליה ניצב החיסיון העיתונאי תהיה מצומצמת יותר, פחות יציבה ופחות ודאית, כך יחששו מקורות מידע לפנות לעיתונאים ולמסור להם מידע ולמצער – יהפכו את רשויות החוק והאכיפה לבעלי מעמד – פסול – בחומרים אלו, דבר המנוגד לעצם הפרופסיה העיתונאית המקצועית ולשיקול".

במועצה הוסיפו כי ההחלטה להעביר לידי המשטרה "שיחות רקע" בין פלדשטיין, אף שהינו מקור מזוהה, לבין אסנהיים, "תפגע בכל אפשרות השיח בין עיתונאי למקורו, שכן המקור ידע כי כל שיחה מוקלטת – עלולה להיתפס, גם אם לא תשודר".

מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז וראש מחלקת רגולציה איילה מזרחי, בדיון על חוק ההשתלטות הפוליטית על מועצת תאגיד השידור, ועדת הכלכלה של הכנסת, 29.10.25 (צילום: יונתן זינדל)

בתאגיד טענו, באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי יהלום, כי החלטת השופט מזרחי סותרת את פסיקת העליון ו"מצמצמת בצורה משמעותית את חופש העיתונות באמצעות נוסחת איזון שגויה בכל הכבוד - בין חשיבות חופש העיתונות החיסיון העיתונאי, אל מול (היעדר) חשיבות חומרי הגלם במקרה ספציפי זה לצורך לחקירה".

לטענת התאגיד, התועלת האפשרית בחשיפת חומרי הגלם, "אינה עולה במקרה זה על האינטרס הציבורי של חופש העיתונות".

"אני רוצה לדבר רק על אמון"

היום התייצבו כל הצדדים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, באולמה של השופטת שרון גלר, לצורך השלמת טיעוניהם בעל פה.

במסגרת הדיון, ובתשובה לשאלת השופטת גלר, הבהיר אסנהיים כי "לא ניתנה למר פלדשטיין זכות וטו לגבי המוצר המוגמר, אבל היה מוסכם שאם יש משהו שהוא רוצה לחזור בו, או שהוא נאמר לא כמו שהוא חושב, אז יש לו את הזכות הזאת". אסנהיים הוסיף ואמר: "אני לא אכניס את זה לשידור אם הוא לא ירצה. זה קורה כמעט בכל ראיון שאני עושה, לאו דווקא איתו".

באת כוחו, עו"ד ברגמן, טענה כי הלכה למעשה האפקט המצנן של החלטת השופט מזרחי כבר מורגש בשטח. "אני רואה כבר עכשיו מרואיינים של לקוחות שמבקשים לסגור את המצלמה בגלל ההחלטה של בית משפט קמא", אמרה.

עמרי אסנהיים (צילום: יונתן זינדל)

כבר בסמוך לתחילת הדיון העירה השופטת גלר כי סוגיית זכותו של החשוד אוריך לקבל את החומרים אינה עומדת על הפרק. ובכל זאת בא כוחו עו"ד חדד טען ארוכות בדבר הזכות של המשטרה לקבל את החומרים.

"האם בכלל יש אינטרס מוגן לצד השני? האם מר אסנהיים טוען בכלל לחיסיון?", שאל עו"ד חדד רטורית והשיב: "התשובה היא לא". לדבריו, "קשה לטעון טענה לחיסיון מקור שעה שמדובר באדם שמתראיין בקולו ובפנים גלויות, וגם נאמר לו ע"י מר אסנהיים שהדברים שהוא אומר יפרנסו אחר כך חוקרי משטרה".

אשר לטענה בדבר אפקט מצנן רוחבי השיב עו"ד חדד, כי "באותה מידה אדם שהולך לפסיכולוג ומתוודה בפניו על ביצוע עבירות ואחר כך מגיעה משטרה ולוקחת מהפסיכולוג את החומר, היעלה על הדעת שיבוא הפסיכולוג ויגיד שיש חשש מפתיחות לב של מטופלים אחרים, אז לא ניתן צווים? מי שמע על מערכת איזונים כזאת? בוודאי שיש אירועים שלהם יש ערך עליון יותר משיש למר אסנהיים".

לפי עו"ד חדד, דווקא גילוי התבטאויות שפלדשטיין ביקש לחזור בו מהן חיוניות להגנת מרשו אוריך. "החלקים האלה דווקא, כשהם פחות מהודקים ואדם משיח לפי תומו, כשהוא יודע שהוא מצולם, החלקים האלה הם קריטיים לירידה לחקר האמת", אמר. "לא שמעתי על שום אינטרס חזק שעומד אל מול הדברים האלה".

יונתן אוריך (מימין) מתחבק עם עורך דינו עמית חדד, 6.1.26 (צילום: יונתן זינדל)

רפ"ק אביב פורת, קצין החקירות הראשי בתיקים שבהם מעורב פלדשטיין, טען כי "חובה עליי כחלק מהסמכות שלי בחוק, לבדוק את הדברים עד תום", שאחרת ייטען כי היה זה מחדל חקירתי.

"אני לא מייצג אף אחד מהצדדים", אמר רפ"ק פורת. "אני לא נמצא בעמדה של מר פלדשטיין או של מר אוריך. התפקיד שלי להגיע לחקר האמת. אני לא יודע מה אני לא יודע. אני לא ראיתי את החומר המלא כדי להשיב באופן מלא אם הוא נדרש ומה מתוכו יכול לתרום להגנת חשוד או נאשם כזה או אחר".

לקראת סיום קיבל אסנהיים פעם נוספת את רשות הדיבור.

"אני רוצה לדבר רק על אמון. על הדבר העדין הזה, הרקמה העדינה בין מרואיין לבין עיתונאי", אמר, ונתן כדוגמה את הראיון שקיים עם טאיסיה זמולוצקי, שהתלוננה נגד הזמר אייל גולן על ביצוע עבירות מין.

"במהלך יותר מ- 10 שנים של חקירות שלה במשטרה בהליכים שונים היא שינתה את גרסאותיה פעמים רבות. לא הייתי מגיע אל סף הדלת שלה בחולון ולא הייתי מקיים איתה את עשרות הפגישות, שבהן שעות של בכי ושל חפיסות סיגריות שעושנו, לא הייתי מגיע אם היא היתה יודעת שיש אפשרות ולו קלושה שהחומר יגיע לצד השני או למשטרה.

"אני סוגר את הבסטה אם אני מעניק לנציג המשטרה את החומרים, שהוא יחליט מה רלוונטי ומה לא, ימסור את הדברים לעו"ד חדד כחלק מחומרי החקירה, ואז מדי ערב תיערך הכתבה מחדש בתוכנית הפטריוטים או בערוץ 12".

השופטת גלר ביקשה מאסנהיים להתייחס לטענה כי פלדשטיין היה צריך לקחת בחשבון שגם מה שירד בעריכה יכול בסופו של דבר להפוך פומבי.

"כשנבנית מערכת יחסי אמון וכשאני עושה כתבה כגון המקרה הנ"ל", התייחס אסנהיים שוב למקרה של זמולוצקי, "אז אני מדבר איתה בחודשים שלפני השידור יותר מאשר אני מדבר עם בני המשפחה שלי, יש בינינו יחסי אמון, היא לא מצפה שהחומרים יגיעו למשטרה. מה שאני לא אשים בכתבה מת. לא קיים.

האולפן בו הוקלט הראיון עם אלי פלדשטיין, צילום מסך מהפרק הראשון בסדרת הראיונות ששודרה בכאן 11

"בניגוד למה שסוברים פה חלק מהאנשים, אני לא חברו של פלדשטיין, אז אני לא יודע להשיב מה עמדתו לגבי האפשרות שהחומר יימסר, אבל אני שואל האם גברתי זוכרת את כל מה שהיא אמרה ב-24 שעות האחרונות? ואם היתה מתבקשת לחשוף את כל מה שאמרה, כולל שיחות טלפון... אני מעריך שפלדשטיין היה מסרב סירוב מוחלט למסור את חומר הגלם. גם כי הוא לא זוכר כל מה שאמר. אני צריך להגן על המרואיינים. הנחת היסוד שלי שהם לא מעוניינים בחשיפה של חומר הגלם.

"כשאני מדבר על אמון, ישב פה חברי מהמשטרה במשך שעות עם מר פלדשטיין, ניסה להוציא ממנו עם מי היה בפגישה הלילית, יש בחקירות שב"כ, נשאל עם מי נפגש בחניון, והוא סירב להגיד והוא אמר את זה רק אצלי בריאיון. זה רק בזכות מערכת היחסים בינינו. במקום לקבל תודה מהמשטרה, אני נענש על זה והפלדשטיין הבא לא יבוא אלי כי הוא ידע שמסרתי את המידע".

אסנהיים התייחס גם לדבריו של השופט מזרחי כי גם אם החלטתו תביא ל"אפקט מצנן של מסירת גרסאות בלתי מדויקות בידי חשודים או נאשמים, שאינן מתיישבות עם חומרים אחרים – תבוא על כך ברכה".

"אני לא מאמין שאני קורא את המשפט הזה שאמר שופט בישראל", הגיב אסנהיים. "זה אומר שאין מצב בעולם שחשוד/נאשם יבוא אליי למצלמה ויספר את סיפורו. אם ארצה למשל לראיין את הרצי הלוי, הרמטכ"ל לשעבר, הוא יחשוש לשוחח איתי מחשש מוועדת חקירה עתידית שתבקש ממני את חומרי הגלם".

בסיום הדיון הודיעה השופטת גלר כי ההחלטה תישלח לצדדים.

79314-01-26
33800-01-26
57183-01-26