בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של העיתונאי עמרי אסנהיים וחייב אותו להעביר לידי משטרת ישראל את חומרי הגלם של הראיון שקיים עם אלי פלדשטיין. עם זאת, השופטת שרון גלר איפשרה לאסנהיים להעביר לעיונה חלקים מחומרי הגלם שהוגדרו "לא לציטוט" כדי שהיא תחליט האם להעביר גם אותם לידי המשטרה.

בכך, הרחיבה השופטת גלר את גבולות תחולתו של החיסיון העיתונאי, כך שיחול לא רק על זהות המקור ועל חומר גלם שעשוי להביא לזיהויו אלא גם על חומר גלם שהמקור ביקש כי לא יפורסם.

בסוף חודש דצמבר האחרון שודר בערוץ כאן 11 ראיון בן שלושה חלקים שקיים אסנהיים עם פלדשטיין, דוברו לשעבר של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו. פלדשטיין עצמו נאשם בהחזקה ומסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה בשל חלקו בהדלפת מסמך סודי לצורך פרסומו במסגור שקרי בעיתון הגרמני "בילד".

אסנהיים, כך התברר לימים, פעל לסייע לפלדשטיין להביא את אותו המסמך להתפרסם באותו המסגור השקרי גם בתקשורת הישראלית, מתוך רצון לקבל ממנו סיוע בארגון ראיון עם עופר וינטר.

בראיון עצמו פרש פלדשטיין בהרחבה את גרסתו לאירועים הפליליים שבהם הוא מעורב, והרחיב בין היתר על פגישה לילית אליה זומן בדחיפות על ידי ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, ואשר לפי החשד נועדה לשבש את החקירה לחשיפת מקור ההדלפה ל"בילד".

בעקבות שידור הראיון נפתחה חקירה נגד ברוורמן, החשוד כעת בשיבוש חקירה, הוטלו עליו תנאים מגבילים והוא זומן לשימוע בפרקליטות המדינה.

עוד בעקבות שידור הראיון הגיש יונתן אוריך, הדובר המקורב ביותר של ראש הממשלה הנאשם נתניהו, ומי שנאשם בעצמו בהטרדת עד ועומד בפני כתב אישום בפרשת ההדלפה ל"בילד" ובפרשת קטאר-נתניהו, בקשה לבית המשפט לקבל לידיו את כל החומר הגולמי של הראיון.

אוריך טען, באמצעות עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים במקביל את ראש הממשלה הנאשם נתניהו ודמויות נוספות במעגל הקרוב לנתניהו שהסתבכו בפלילים, כי הוא זקוק לחומר הגלם לצורך הגנתו.

גם משטרת ישראל הגישה, באמצעות עו"ד גיל ראכלין, בקשה לקבלת חומר הגלם המלא של הראיון, בטענה כי היא זקוקה לו לחקירת הפרשות הפליליות שלשכת ראש הממשלה טובעת בהן בימים אלה.

השופט מנחם מזרחי, שהחלטותיו בהליכים הנוגעים לפרשות הפליליות של לשכת נתניהו נוטות פעמים רבות לטובת החשודים ופעמים רבות גם מתהפכות בערעורים לביהמ"ש המחוזי, החליט (25.1) לקבל את הבקשה של משטרת ישראל ולהורות לאסנהיים להעביר לידיה את חומרי הגלם מהראיון.

אלי פלדשטיין ועמרי אסנהיים (צילומי מסך, כאן 11)

אסנהיים, באמצעות עו"ד ליאת ברגמן, הגיש ערעור על החלטת השופט מזרחי. להחלטה לחייבו להעביר חומרי גלם, טען, יש "השלכות רוחב על מקצוע העיתונות, על זכות הציבור לדעת, ועל עצם היכולת לקיים עיתונות חוקרת חופשית, עצמאית ובלתי-תלויה במדינה דמוקרטית".

לדבריו, ההחלטה, אם תיוותר על כנה, תביא ל"פגיעה אנושה שלא ניתן יהיה להיטיב, במערכת יחסי האמון העדינה שבין עיתונאי לבין מקורותיו ומרואייניו, מערכת יחסים שנבנית, לבנה אחר לבנה, משך שנים ארוכות".

משטרת ישראל התנגדה לערעור של אסנהיים. "החיסיון העיתונאי נועד להגן על זהות המקור", טענה, "והפסיקה מבחינה בין מקור חסוי לבין מרואיין המופיע ב'ראש חוצות' בידיעה ובהסכמה". לפי המשטרה, "כאשר אדם מתראיין מרצונו וזהותו נחשפת בפרסום, הוא אינו נחשב עוד ל'מקור' הזקוק להגנת החיסיון העיתונאי על דבריו, במיוחד אם דבריו נועדו לפרסום מלכתחילה".

נציג המשטרה: התפקיד שלי להגיע לחקר האמת. אני לא יודע מה אני לא יודע

בדיון שנערך בשבוע שעבר בפני השופטת שרון גלר הבהיר אסנהיים כי "לא ניתנה למר פלדשטיין זכות וטו לגבי המוצר המוגמר, אבל היה מוסכם שאם יש משהו שהוא רוצה לחזור בו, או שהוא נאמר לא כמו שהוא חושב, אז יש לו את הזכות הזאת".

רפ"ק אביב פורת, קצין החקירות הראשי בתיקים שבהם מעורב פלדשטיין, טען מנגד כי "חובה עליי כחלק מהסמכות שלי בחוק, לבדוק את הדברים עד תום", שאחרת ייטען כי היה זה מחדל חקירתי.

"אני לא מייצג אף אחד מהצדדים", אמר רפ"ק פורת. "אני לא נמצא בעמדה של מר פלדשטיין או של מר אוריך. התפקיד שלי להגיע לחקר האמת. אני לא יודע מה אני לא יודע. אני לא ראיתי את החומר המלא כדי להשיב באופן מלא אם הוא נדרש ומה מתוכו יכול לתרום להגנת חשוד או נאשם כזה או אחר".

איזון בין ערכים

השופטת גלר מצאה כי במקרה הנוכחי הצורך החקירתי בפרשת הדלפת המסמך המסווג ל"בילד" ובפרשת ברוורמן, מצדיק את העברת החומרים המלאים למשטרה.

"מקובלת עלי טענת המשיבה המרכזית, לפיה כגוף חוקר שומה עליה למצות את החקירה שעל הפרק וזאת בדרך של בדיקתם של כלל התכנים והראיות הרלוונטיים והחיוניים לנושא הנחקר ולכלל החשודים בפרשה", כתבה השופטת גלר. "זאת בפרט כאשר עסקינן בחומרי גלם הנוגעים לפלדשטיין, מי שהינו דמות מרכזית ביותר בשתי הפרשות הנחקרות אשר מן הראוי והנדרש לבדוק היטב כל ראיה קיימת בנוגע לגרסאותיו על מנת לקדם ולהשלים את החקירות בפרשות אלו".

השופטת שרון גלר (צילום: הרשות השופטת)

השופטת גלר דחתה את טענת אסנהיים כי יש למנוע את העברת החומרים למשטרה משיקולי מדיניות, שכן העברת החומרים תערער את יחסי האמון שבין עיתונאי למקורותיו. אסנהיים, קבעה השופטת, מבקש למעשה "חסינות מוחלטת לכלל החומרים העיתונאיים מפני חשיפתם".

בבקשה זו, כך לפי השופטת, "מצויה החמצה של מורכבות התמונה הכללית ואי הכרה או מתן משקל ממשי כלשהו לשיקולי מדיניות ואינטרסים ציבוריים כבדי משקל הניצבים מנגד ונוגעים לצורכי חקירות פליליות על חשיבותם הרבה גם כן למרחב הציבורי ולאינטרסים של שלום הציבור וביטחונו" [ההדגשה במקור].

עם זאת, השופטת גלר קיבלה באופן עקרוני את טענת אסנהיים כי קיים חיסיון עיתונאי על חלק מחומרי הגלם, אותם קטעים בראיון שבהם הבהיר פלדשטיין כי דבריו נאמרו "שלא לציטוט" וביקש שלא לכלול אותם בשידור.

"נכון להיום הפסיקה הכירה בתחולתו של חיסיון זה כחל אך לגבי זהות המקור עצמה וחומרים אשר יש בהם כדי להביא לחשיפתו", מציינת השופטת גלר ומבהירה כי אסנהיים, בפועל, מבקש הרחבה של "גבולות תחולתו של החיסיון העיתונאי, כך שתכלול גם התבטאויות 'שלא לציטוט' של מקור ידוע".

השופטת גלר מבהירה כי ההצדקה להרחבת החיסיון נוגעת לליבת יחסי האמון של עיתונאי עם מקור או מרואיין ורלוונטית גם כאשר המקור אינו מבקש להימנע מחשיפת זהותו אלא אך מחשיפת "תוכנן של אמירות נקודתיות כאלו ואחרות, אשר נמסרו על ידו תוך כדי שיחתו עם העיתונאי".

השופטת גלר מקבלת את הבקשה ומרחיבה בפועל את גבולות תחולת החיסיון כך שיחול גם על "התבטאויות 'לא לציטוט' וחלקי חומר הגלם הנוגעים אליהן".

מימין: צחי ברוורמן, בנימין נתניהו, יונתן אוריך ושרוליק איינהורן (צילומים: (צילומים: תמר מצפי, יונתן זינדל, יהונתן שאול וצילום מסך מתוך הסדרה "דו"ח רולניק" בכאן 11)

"בנושא זה אני סבורה", כותבת השופטת גלר, "כי מהותית מדובר גם כאן למעשה בסוג של חיסיון מקורות. אמנם, חיסיון זה אינו נוגע לזהות המקור באותם מקרים בהם, כבענייננו, המקור בחר להתראיין בפנים גלויות ואינו מתנגד לחשיפת זהותו. ואולם, אני סבורה כי עמדתו זו של המקור איננה מחייבת בהכרח תוצאה 'בינארית' של חיסיון זהות מוחלט או חשיפה מלאה של כלל התכנים שמסר וכי קיימת הצדקה לאפשר גם למקור שאינו נמנע מעצם חשיפת שמו וזהותו לבחור כי התכנים עצמם שהוא מוסר לעיתונאי עמו הוא מקיים את הריאיון, ייחשפו באופן חלקי בלבד".

ההרחבה הזו דרושה, כותבת השופטת גלר, "על מנת להבטיח כי שיח זה בין עיתונאים למרואייניהם ישמר וישרת את אינטרס העיתונות החופשית ואת הבאתו של מידע לרשות הציבור".

כיוון שגם חיסיון זה אינו מוחלט, על בית המשפט לבחון את אותם הקטעים, קובעת השופטת גלר ומציעה לאסנהיים להעביר לעיונה את הקטעים מתוך חומרי הגלם שבהם מתבטא פלדשטיין "שלא לציטוט", כדי שתכריע האם להעביר אותם לידי המשטרה או לא.

על אסנהיים להגיב להצעה זו עד יום ראשון, כשלצד זאת מובהר שכל יתר חומרי הגלם יועברו למשטרה בלא עיון וסינון של בית המשפט, במועד שייקבע בהמשך.

79314-01-26

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 663KB)