האם כלי תקשורת בישראל יכול לסרב לפרסם מודעה שמזמינה להפגנה נגד ההרעבה בעזה, ולהתנות את פרסום המודעה בשינוי המילה "הרעבה" למילה "רעב"? מסתבר שכן.

כשפנינו בתנועת עומדים ביחד אל חברת המדיה וביקשנו לפרסם מודעות דיגיטליות בחתימת 28 ארגונים, המזמינות לעצרת של ארגוני השלום והמחאה שתתקיים ביום חמישי הקרוב (31.7) ב-19:30 בכיכר הבימה בתל-אביב, נענינו כי ישנם כלי תקשורת שאינם מוכנים לפרסם את ההזמנה להפגנה כמעברון הכניסה לאתר.

בתחילת חודש יולי הייתה מחלוקת עמוקה בשאלה האם בכלל יש רעב בעזה. ארגוני זכויות וארגוני סיוע בינלאומיים התריעו כבר תקופה ארוכה שזה המצב, נוכח המציאות בשטח: לאחר שממשלת נתניהו הקריסה את הסכם הפסקת האש בחודש מרץ, היא הפסיקה לחלוטין במשך חודשיים את הכנסת משאיות המזון לרצועה. לאחר מכן ההכנסה התחדשה, אך בכמות נמוכה מהדרוש.

לדיון הציבורי בדבר קיומו של רעב ברצועה הצטרפו גם גם המראות הקשים ממרכזי חלוקת המזון של הקרן GHF, של מאות פלסטינים שנורו למוות בזמן שסיכנו את חייהם כדי להשיג מעט אוכל למשפחותיהם.

אבל בימים האחרונים נראה שהשיחה השתנתה. יש הכרה הולכת וגוברת בכלי תקשורת רבים במציאות של רעב בעזה - הכרה שאפילו דוברי הצבא מודים בה בחצי פה - והשיח הציבורי עבר למקום אחר: האם מה שיש בעזה הוא "סתם" רעב, או אולי מדיניות מכוונת של הרעבה?

כלי תקשורת שפוחדים מהמילה "הרעבה" ממשיכים לבחור בצד של הממשלה. דובר צה"ל ופוליטיקאים בכירים טוענים בתוקף שהטענות בדבר הרעבה הן "קמפיין שקרי של החמאס", והם מקבלים במה בלתי-ביקורתית בכלי התקשורת להשמיע את הטענות האלה, מבלי שהעיתונאים יעמתו אותם עם התפקיד שהחלטות הממשלה והצבא ממלאות ביצירת קנה המידה הנרחב של תופעת הרעב והחריפות שלה.

מאז חורבן הבית ניתנה הנבואה לשוטים, וחרף זאת - ארשה לעצמי להתנבא: בעוד זמן לא רב, גם כלי התקשורת הממסדיים בישראל יכירו בכך שמה שקורה בעזה הוא פרי מדיניות מכוונת של הרעבה. ממש כשם שאחרי תקופה של שתיקה והכחשה, הם נאלצו להכיר ברעב הקשה ששורר ברצועה.

הציבור בישראל חשוף גם לחדשות מהעולם, והפער בין מה שאנחנו רואים בחדשות 12 או ב"ישראל היום" לבין מה שאנחנו רואים שמתפרסם בחו"ל, הולך וגובר. משעה שהפער הזה נהיה גדול מדי - הדבר פוגם באמינות של התקשורת הישראלית אצל הקהל הישראלי עד שנהיה לא משתלם מבחינתה לא לנסות ולסגור את הפער.

אנחנו מקווים שגם קמפיין הלחץ שיזמנו ב"עומדים ביחד", שכולל הפגנות מחוץ לאולפני תאגיד השידור הציבורי, רשת וקשת, ומשלוח הודעות ווטסאפ לעיתונאים, תורם תרומה מסוימת לשינוי הגישה.

התקופה הנוכחית היא דרמטית, ודמותה המוסרית והפוליטית של החברה שלנו תתעצב נוכח המעשים שנעשה או לא נעשה, ונוכח המילים והשתיקות שלנו. עוד לא מאוחר מבחינת כלי התקשורת הממסדיים בישראל לבחור לשרת את הציבור ואת האינטרסים שלו, במקום את הממשלה ואת האג'נדה שלה.

אורי וולטמן הוא חבר הנהגת תנועת עומדים ביחד, וממארגני ההפגנה נגד ההרעבה בעזה בכיכר הבימה.

בגרסה קודמת של המאמר נכתב בטעות כי באתרים "וואלה" ו-ynet דחו את המודעה בשל תוכנה, הדבר אינו נכון ואנו מתנצלים על כך.