סוכנות הידיעות הצרפתית AFP קוראת לישראל לאפשר לפרילנסרים שעובדים עבורה ברצועת עזה, ולבני משפחותיהם, להתפנות באופן מיידי מהרצועה, כך מדווח ה"גרדיאן". לצד זאת, מצטרפת הסוכנות לקריאות קהיליית העיתונות הבינלאומית לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לרצועה על מנת לסקר את הנעשה שם.

לפי סוכנות הידיעות הבינלאומית, שמונה מעובדיה ובני משפחותיהם פונו מהרצועה בתחילת 2024 והעיתונאים הפלסטינים שנותרו מאחור מתקשים לעבוד בשל רעב. "המצב מזעזע", קבעו.

צלם הרשת עומאר אל קטא, שהיה בעבר מועמד לפרס פוליצר, תיאר את המצוקה. "אני מותש מנשיאת מצלמות כבדות על הכתפיים שלי ומהליכה למרחקים ארוכים", אמר. "אנחנו אפילו לא יכולים להגיע לאתרי סיקור כי אין לנו אנרגיה בגלל הרעב והמחסור במזון". ח'אדר אל-זנון, שעובד גם הוא עם הסוכנות, סיפר שאיבד 30 ק"ג ממשקו מאז תחילת המלחמה והפך ל"שלד".

הבקשה של AFP באה בעקבות ההצהרה אתמול, מטעם איגוד העיתונאים של הסוכנות, בדבר הרעב הקשה ממנו סובלים הכתבים ברצועה: "מאז נוסדה AFP באוגוסט 1944, איבדנו עיתונאים בסכסוכים, היו לנו פצועים ואסירים בשורותינו, אך איש מאיתנו אינו זוכר שראה קולגה מת מרעב. אנחנו מסרבים לראות אותם מתים".

סוכנות הידיעות AFP היא מסוכנויות הידיעות הוותיקות והמובילות בעולם, לצד רויטרס ו-AP, פועלת בסניפים רבים ברחבי העולם ומכסה אירועים בכל היבשות. הסוכנות נוסדה בשנת 1835 על ידי שארל-לואי האבאס וגלגולה המודרני החל באוגוסט 1944 לאחר שחרור פריז מהכיבוש הנאצי, על ידי קבוצת עיתונאים מהמחתרת הצרפתית.

בסוכנות התבטאו בעבר גם בנוגע לאיסור הסיקור חסר התקדים שהטילה ישראל על רצועת עזה. מאז החלה המלחמה בטבח שערך חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אוסרת ישראל על כניסת עיתונאים לרצועה. מאז כבשה את רפיח, שולטת ישראל בכל מעברי הגבול לרצועה.

איסור הכניסה על עיתונאים לרצועה הפך לסוגיה בינלאומית ו-AFP שותפה למאמצים של ארגוני תקשורת אחרים לדרוש גישה חופשית לסיקור. עם זאת, בישראל, התקשורת מתעלמת מהנושא, כשם שהיא מצנזרת את הדיווחים על מימדי ההרג, ההרס והרעב ברצועה.

לאחרונה דלפה התכתבות מתוך קבוצת ווטסאפ של עיתונאי חדשות 12, חברת החדשות הפופולרית בישראל, ופורסמה על-ידי רן בוקר מ"ידיעות אחרונות". לאחר שעיתונאים התייחסו להפגנה מחוץ לאולפנים על הצנזורה העצמית בחדשות 12, שכמו כמעט כל כלי התקשורת בישראל מסתירה מהציבור הישראלי את הנעשה ברצועה, התגלע ויכוח בין עיתונאים בחברת החדשות לבין העורך הבכיר רון ירון והעיתונאי המזוהה עם שלטון נתניהו, עמית סגל.

בעוד העיתונאים ביקרו את מדיניות הצנזורה הפנימית, העורך הבכיר והכתב הבכיר הצדיקו אותה. מנכ"ל החברה, אבי וייס, המשמש עורך ראשי של החברה מאז 2007, ביקש מהעיתונאים שכלל לא ידברו על הנושא. להלן תמליל ההתכתבות:

רון ירון: עם כל ההבנה לחובתנו העיתונאית - כששומעים את הסיפור של שורדות השבי, קצת קשה להתחבר למסר של ההפגנה הזאת.

אילן לוקאץ': חובתנו העיתונאית לדווח על כל מה שחשוב וראוי לדיווח, בין אם ארבל יהוד מתחברת לזה או ובין אם לא.

מיכל פעילן: מסכימה מאוד עם לוקאץ'. אני מקבלת הרבה ביקורת על כך שאין שום דיווח אצלנו בנושא, ובעיני ביקורת מוצדקת. גם אם שורדי השבי ומשפחות החטופים שאני בקשר קרוב איתן, לא מרגישים אמפתיה למתרחש שם, גם אם אנחנו לא מרגישים, זה לא המדד בעיניי.

מיקי לוי, מערכת: קטונתי, אבל חייבים לדווח רק למה שמתחברים? האם זאת לא ההגדרה של עיתונות מגוייסת?

גל ברוש, ריכוז מערכת: אם זו ההגדרה של עיתונות מגוייסת, אני חי איתה בשלום.

עמית סגל: בול.

אבי וייס, המנכ"ל: צפו במהדורות בחודשים האחרונים במקום להתחבר לביקורת. ואני מציע לסיים פה את הדיון. תודה.

מוחמד מג'אדלה משיב לרון ירון: רון יקירי, אשמח לסדר לך בהזדמנות שיחה עם זינב בת דודה שלי מעזה (17 שנה). אולי תתחבר קצת לסבל של אנשים שבחיים לא הזדהו או תמכו בחמאס ומתעוררים כל בוקר למרדף אחרי שקית קמח כבר שנה וחצי. רק בשורות טובות לכולם.

עמית סגל: בדיוק כמו בברלין, בדרזדן ובטהרן.

אבי וייס: חברים תודה!!!

עוד על מלחמת עזה: בגידת התקשורת