מיכאל שמש, הכתב הפוליטי של תאגיד השידור הציבורי, הגיש אתמול דיווח שנבלע בשטף חדשות המלחמה: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש לחוקק חוק שיגביל את הצנזורה הצבאית ויאפשר לדרג הפוליטי – כלומר לעצמו – להדק את השליטה על האופן שבו העיתונות מסקרת את המערכה בעזה.

"נתניהו מתוסכל ומותח ביקורת חריפה על ההתנהלות של הצנזורה במהלך המלחמה", דיווח שמש. לדבריו, נתניהו סבור שהצנזורה נוהגת בעיתונאים ביד רכה מדי, ומאפשרת להם לפרסם מידע שפוגע בבטחון המדינה. פירוט נוסף לגבי הטענה החמורה הזאת לא נמסר.

בחודש שעבר דיווח ירון אברהם, כתב חדשות 12, שנתניהו מנע ברגע האחרון "פעולה משמעותית" שעשויה היתה "להטות את יחסי הכוחות אחרי המחדל הצבאי והמודיעיני של יום שבת השחור". לפי הדיווח, מערכת הביטחון כולה תמכה בפעולה – ובכל זאת, נתניהו הטיל וטו. גורם אנונימי שצוטט בידיעה טען שהיתה זו "הזדמנות שלא בטוח שתחזור". אברהם לא מסר מידע נוסף, למעט העובדה שהצנזורה התירה לפרסם את הדברים.

הצנזור הצבאי הראשי, קובי מנדלבליט (צילום: דובר צה"ל)

כעבור שלושה ימים דרש נתניהו מהצנזור הראשי, קובי מנדלבליט, להטיל חיסיון גורף על הדיונים שמתקיימים במהלך המלחמה בקבינט – הפורום שדן באותה "פעולה משמעותית". בהמשך דיווח גידי וייץ ב"הארץ" שבלשכת נתניהו "רותחים" על הצנזור משום שלא מנע את פרסום הדיווחים שלפיהם הוא ואשתו שרה עברו לגור בבית של משפחת אחד מתורמיו המיליארדרים, סיימון פאליק.

אפשר להסתכן ולנחש שה"חוק" של נתניהו לא ייכנס לספר החוקים. הצנזורה הצבאית היא מנגנון ייחודי ועדין, כזה שקשה להאמין שממשיך להתקיים במדינה דמוקרטית בלי שהעיתונות תתמרד. הציות להוראות הצנזורה נובע לא רק מהסנקציות הפליליות שמרחפות מעליהן – שרק לעתים נדירות מופעלות – אלא מהאמונה של העיתונאים שזהו גוף מקצועי וא-פוליטי שניתן לעבוד מולו על בסיס ענייני, ללא שיקולים יחצניים זרים.

נתניהו היה רוצה לתאר את העיתונאים כאנרכיסטים, אבל הם בעיקר קונפורמיסטים. כתבים שעובדים מול הצנזורה נוטים להאמין שכשפוסלים להם דיווח, זה נעשה מסיבות של שמירה על הביטחון. כל פוליטיזציה של מנגנון הצנזורה תפר את האיזון הזה, ותפורר את שיתוף הפעולה.

ההשתלחות של נתניהו בצנזורה לא נועדה להגן על בטחון המדינה. הדרך הנכונה לפרש אותה היא כחלק משרשרת של צעדים שתכליתם לנקות את עצמו מהאשמה למחדל הצבאי והמדיני שאִפשר את טבח 7 באוקטובר. אחד הצעדים האלה, שנתניהו מכחיש, הוא ליקוט מסמכים סודיים שלשיטתו אמורים להוכיח את חפותו ולהטיל את האחריות על מערכת הביטחון.

אמצעי אחר הוא ככל הנראה, למרבה האירוניה, הדלפות מאותו פורום שהוא מבקש לאסור על פרסום הדלפות ממנו: בשבוע שעבר דיווח ירון אברהם כי הרמטכ"ל הרצי הלוי הטיח בפני נתניהו וחברי הקבינט כי מהדיונים מודלפים פרטים שנועדו לשמש כ"השמצות נגד צה"ל".

הרמטכ"ל הרצי הלוי על הדלפות נגד צה"ל מקבינט המלחמה, חדשות 12 (צילום מסך)

בנאומים, במסיבות העיתונאים ובראיונות (שבינתיים ניתנים רק לתקשורת הזרה) נתניהו נזהר לא למתוח ביקורת ישירה על הדרג הצבאי שמנהל בשמו את המלחמה. מי שעושה זאת עבורו היא מכונת הרעל. ב-29 באוקטובר פִרסם נתניהו בטוויטר ציוץ ובו התנער במפורש מאחריות למחדל והטיל אותה על גורמי הביטחון. כעבור כמה שעות מחק את הציוץ, אולם קריאת הכיוון נקלטה היטב.

בזמן שראש הממשלה נרתע ממפגשים מתוקשרים עם משפחות החטופים וחיילי מילואים, ומצטלם עם חיילי סדיר בניסיון לקושש אהדה, עדר הצייצנים, היחצנים והתועמלנים בתשלום שמרכיב את מכונת הרעל מטפטף שישנם בעצם שני צה"ל: צה"ל של הגנרלים שנטלו אחריות למחדל ושל ה"סרבנים" מהשמאל – ומנגד, צה"ל של הלוחמים הצעירים שמסכנים את חייהם בשטחי הקרבות.

האלוף בדימוס יצחק בריק, שמרבה למתוח ביקורת על צה"ל, הפך למרואיין מבוקש ב"ערוץ טוב", בתחנת הרדיו "גלי ישראל" ובערוץ 14. ראש אמ"ן אהרון חליוה מטורגט באופן מיוחד במכונת הרעל, בפרסומים ב"ערוץ טוב" ובקמפיין מקוון שקורא לשלוח אותו לכלא. יאיר נתניהו, בורג גדול במיוחד במכונה, שיתף באופן חריג כתבה של חדשות 12 – "אל-ג'זירה 12", בז'רגון של מכונת הרעל – על התצפיתניות שהתריעו בפני המפקדים אך נדחו בהתנשאות שוביניסטית. הכתבה הודהדה גם בחלקים אחרים של המכונה.

יואב גלנט, בני גנץ וראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים שקיימו בקריה. תל-אביב, 11.11.2023 (צילום: מארק ישראל סלם)

בזמן שנתניהו מקפיא את ההפיכה המשטרית וקונה לעצמו זמן מול הציבור שמחה נגד הפוליטיזציה של מערכת המשפט – מכונת הרעל ממטירה על בג"ץ האשמות שקריות על פגיעה ביכולות ההתקפיות של הצבא. בזמן שנתניהו מנסה לשדר אמפתיה כלפי משפחות החטופים, המכונה כבר דוחפת בכל הכוח את המסר שלפיו "השמאל" ומפגיני קפלן חטפו את המאבק והפכו אותו לפוליטי. זה טריק ותיק של נתניהו: לדגמן ממלכתיות און רקורד – ואוף רקורד להחריב את הממלכה.

המהלך הנוכחי, שמפליל את הצנזורה הצבאית בפגיעה בקודש הקודשים של החברה הישראלית, מאפשר לנתניהו לתפוס שתי ציפורים במכה אחת. ביד אחת הוא מכה את צה"ל המקצועי והממוסד, שאותו מייצגת כאן הצנזורה – וביד השנייה הוא צובט את התקשורת, האויב הוותיק והמר. המסר ברור: הם אלה שפוגעים בביטחון – אני, מגן ישראל, נאבק כדי שזה ייפסק.

בנימין נתניהו: ציוץ שפורסם בטוויטר ב-29.10.2023 ונמחק כעבור כמה שעות (צילום מסך)

בהקשר הזה חשוב להזכיר את ההיסטוריה האישית של נתניהו: לאורך השנים, עיתונאים ויריבים פוליטיים האשימו אותו בהדלפת מידע בטחוני למטרות פוליטיות – כולל מצגת סודית שמתארת את ההשלכות של מבצע לכיבוש רצועת עזה, שנתניהו לכאורה הדליף כדי שיוכל להימנע מהתמרון הקרקעי.

גם כעת, כאמור, מאשימים בצה"ל את נתניהו בהדלפות מהקבינט. סוגיית וההדלפות הגיעה לשיא קומי בדיווח נוסף של מיכאל שמש, שלפיו נתניהו מעוניין להעביר חוק שיחייב את כל משתתפי ישיבות הקבינט לעבור בדיקות פוליגרף – כולם, חוץ ממנו. התירוץ: בגופו מושתל קוצב לב.

ביום שתיגמר המלחמה ותקום ועדת החקירה, הפרקליטים של נתניהו יניחו בפניה הר של קלסרים שיזעק את חפותו. פרקליטים אחרים יניחו הר של קלסרים שילחש את ההפך. אבל החקירה לעולם לא תהיה שלמה אם היא לא תעסוק גם במערך התעמולה הפיראטי שנבנה לאורך הקדנציה הבלתי נגמרת של נתניהו. בעלי ההון שהקימו עבורו גופי תקשורת מגויסים, היחצנים הנוחים להשחתה שמשגשגים סביבו, השופרות שלא היו מביישים את רוסיה של פוטין, הבן והרעיה והאידיוטים השימושיים שמתגודדים סביבם. וכמובן, המו"לים שרקמו איתו יחסי שוחד.

בימים הראשונים של המלחמה, נתניהו התאמץ לשדר שכל זה מאחוריו עכשיו. שעכשיו חייבים להיות מאוחדים ולהתרכז במטרה הלאומית. אבל כרגיל, נתניהו שיקר.