אלמנתו של שוטר שנהרג במהלך הלחימה באירועי 7 באוקטובר חשפה בכנסת את מסע ההטרדות שעברה בעקבות תיאוריית קשר שקרית שהציגה את בעלה כבוגד שנושא באחריות לטבח. השוטר המנוח, רס"מ אלון ברד, היה חלק מכוח משטרתי שאיבטח את פסטיבל "נובה" ביער רעים, שמאות ממשתתפיו נטבחו, נחטפו, עונו ונפצעו. גולשים שהפיצו את תיאוריית הקשר על "בוגדים" משורות כוחות הביטחון, שכביכול סייעו לחמאס, הפיצו תצלום מפוברק שלטענתם מוכיח שברד היה אחד הבוגדים.

האלמנה, אורלי ברד, סיפרה שבעלה היה חלק מכוח של 34 שוטרים שמתוכו שרדו רק ארבעה. "היתה לאלון אופציה לצאת משם, אבל הוא אמר לשותף שלו שהוא לא יוצא ושהוא נשאר עם הילדים האלה עד הסוף", סיפרה בדיון שהתקיים אתמול (1.11) בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

"עוד במהלך השבעה התחלתי לקבל טלפונים מהסביבה שלי", אמרה ברד. "הם אמרו שיש בטוויטר פרופיל בשם 'אמת' שמפרסם את התמונה של אלון עם הפרטים שלו, וטוען שהוא היה איש שב"כ ששיתף פעולה עם חמאס – ושהוא בוגד. זה היה ביום הראשון. יום לאחר מכן זה כבר עבר לפייסבוק. היו לזה המון-המון צפיות, המון אנשים שיתפו את זה".

ברד מיהרה להגיש תלונה במשטרה. לדבריה, ימים אחדים לאחר מכן קיבלה פנייה אישית ממפעיל חשבון הטוויטר. היא לא נקבה בשמו, אך כתב "הצינור" בר שם-אור ומיזם "פייק ריפורטר" חשפו בחודש שעבר שמדובר באיש מדיה ישראלי בשם אריה חלאטניק. בהמשך, חלאטניק נטל אחריות להפצת השקר גם בשיחה עם "העין השביעית".

"הוא נורא-נורא התנצל בהתחלה, הוא אמר שעשה דבר נורא, ושאני לא אשכח את הקול שלו עד סוף ימיו ושהוא ילווה אותי כל החיים", סיפרה ברד.

"בהתחלה לא הבנתי מי זה ומה הוא רוצה ממני. הוא אמר לי שהוא הבן אדם מאחורי הפרופיל, ושהוא מיהר להגיע למסקנות ועשה טעות. הוא התבסס על דברים לא נכונים. הוא אפילו ניסה לשחד אותי בסכום כסף מאוד גדול כדי שלא אגש למשטרה. ניסיתי לסיים את השיחה כמה שיותר מהר, כי לא כל-כך הייתי מעוניינת לדבר איתו, ואז פניתי שוב למשטרה".

אורלי ברד, אלמנתו של השוטר אלון ברד, אתמול בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לדבריה, מיד אחר-כך החלו ההטרדות. "ברגע שהפסקתי לדבר איתו הוא התחיל לשלוח לי סרטונים שלו. הם פִרסמו את הפרטים שלי, של הילדים, איפה אני גרה, איפה אלון עבד. יום אחד יצאתי החוצה לרכב והיתה לבנה ממש גדולה בין הגלגלים – משהו שלא הגיע לשם לבד". בגלל האיומים, ציינה, נאלצה להתחיל לעבוד מהבית.

בשלב מסוים חלאטניק הודה בפומבי בפרסום העלילה השקרית ומחק את חשבונותיו מהרשת. אבל כפי שאמרה ברד, היא וילדיה צפויים לסבול מהשלכות מעשיו במשך שנים: "הילדה הגדולה שלי בת שש, יש לי ילד בן שלוש וילדה בת שנה. הם ראו את התמונה של אבא שלהם בטלוויזיה בצמוד לתמונה של מחבל, ואני יודעת שההשלכות על האינטרנט ימשיכו כשהם יהיו הרבה יותר גדולים".

העיתונאי חיים אתגר, שהגיע עם ברד לכנסת במסגרת כתבה שהוא מכין על סיפורה, ציין שמפיץ תיאוריית הקשר השקרית הפעיל כמה חשבונות, ושאחרי חלקם עקבו גם חברי-כנסת שנמצאים בחדר הוועדה. "אותם חברי-כנסת צרכו את המידע, והיו חלק מהמנגנון הזה", האשים אתגר, אך נמנע מלנקוב בשמה של חברת-הכנסת שעליה דיבר, טלי גוטליב מהליכוד. עוקב אחר שזהותו נחשפה הוא יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.

אידיוטים שימושיים

המקרה של אורלי ברד לא רק ממחיש את הנזק החברתי של הפצת שקרים ותיאוריות קונספירציה, הוא גם חושף מצב בעייתי במערכת אכיפת החוק. ברד סיפרה שלאחר שהתלוננה על חלאטניק במשטרה הוא נעצר – אבל לדבריה, זמן קצר לאחר מכן הוא שוחרר. עורכת-דינה, שרה חביב, סיפרה בדיון שהתיק נסגר, ושהוחלט לא להעמידו לדין. לדבריה, כששוחחה עם קצין החקירות הוא אמר לה שהחקירה עסקה בהסתה – והחוקרים החליטו שלא נעברה עבירה בתחום זה.

"איך החוק מאפשר לשמור עליו ולא עלי?", אמרה ברד על הישראלי שהכפיש את בעלה. "הוא נחקר ושוחרר, ואני צריכה לדאוג לעצמי ולילדים שלי – ואף אחד לא דואג לי. עלי אף אחד לא מגן. הוא ימשיך בחיים שלו, ואני לא. בטח לא באותה צורה".

אריה חלאטניק, מתוך חשבון הלינקדאין שלו (צילום מסך)

הקושי בהפעלת החוק הישראלי להענשת מפיצי דיסאינפורמציה עלה גם בדבריהם של אנשי המקצוע שהופיעו בפני הוועדה. ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אמר שלמערכת אכיפת החוק יש כלים שמאפשרים לה לטפל בהסתה, או בפרסומים שמזוהים בבירור ככאלה שמקורם בארגוני טרור או מדינות אויב – אבל אין מענה משפטי למקרים שבהם דיסאינפורמציה מופצת על-ידי ישראלים. לכן, אמר, המקרים האלה בדרך כלל לא מטופלים.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה התריעה על מקרים שבהם תעמולה שמגיעה מחוץ לישראל, שלא מזוהה בזמן כהתערבות זרה, מתערבבת עם פעילות רשת אותנטית של גולשים ישראלים. לדבריה, פרסום מקוון מסוים עלול להגיע ממדינת אויב, אבל ברגע שישראלים משתפים אותו – הוא נטמע בשיח ועובר מעין הלבנה.

"העירוב בין הכחולים [ישראלים] והאדומים [זרים] מאוד מסבך לנו את החיים", אמרה שוורץ-אלטשולר. "כשאנחנו חושבים על התמודדות עם תוכן שמגיע ממקום עוין, אנחנו מדמיינים חייל שעומד עם רובה על הגבול ויורה במי שמגיע ומנסה לפגוע בנו. אבל כשאנחנו מדברים על תוכן פנימי, על ישראלים שמשתפים תכנים כאלו – זה חופש הביטוי. זה שיח של זכויות אדם. איך אנחנו יוצרים את השיחה הזאת? זה האתגר הכי גדול שלנו עכשיו".

לדבריה, גם את השחקנים שמבצעים בפועל את ההתערבות הזרה קשה לאפיין. "זה לא רק 'הצבא הרוסי' או 'ארגון חמאס'. יש פה אגד שלם של שחקנים, חלקם בתשלום, חלקם פליליים, חלקם סתם אנשים שרוצים לעזור למאמץ המלחמתי. ההגדרה של 'צבא' הופכת להיות נוזלית פתאום".

העיתונאי חיים אתגר מציג את תמונתו של השוטר אלון ברד, שנפל בלחימה ב-7 באוקטובר. הכנסת, אתמול (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

שוורץ-אלטשולר הציגה דוגמאות מימין ומשמאל. היא הזכירה קבוצות ווטסאפ שבהן חברים אנשי עוצמה-יהודית, שאותן מנהלים משתמשים איראניים, וגם "מקור זר ועוין" שמפיץ סרטונים שנועדו לפגוע בראש הממשלה, בנימין נתניהו – ואלו זוכים לשיתופים ממבקריו של נתניהו, במסגרת הנסיונות להאשים אותו באחריות למחדל.

החשבון שעליו דיברה שוורץ-אלטשולר נשא את השם "טליה עפרון" ופִרסם לפני המלחמה "תכנים מגעילים", כהגדרתה, על ממשלת בנט. לדבריה, בשלב מסוים זיהה אותו השב"כ כחשבון שמופעל על-ידי ישות זרה עוינת. אחרי פרוץ המלחמה השתנה שם החשבון ל"טליה מלאכי", ואז הופץ באמצעותו סרטון שבו נתניהו מואשם במותם העתידי של החטופים.

מדובר בסרטון איראני, אמרה, אבל הוא כבר נטמע עמוק ברשת הישראלית. אחד השיתופים הגיע מחשבון טוויטר אנונימי בשם The Dark Government, שבו לדבריה כבר ניתן למצוא ממש נסיונות הדחה לריגול: הבטחה לפרס בסך 200 אלף שקל למי שידווח על מיקום של סוללות כיפת ברזל, או על כתובת ביתו של שר הביטחון, יואב גלנט. "אלה חשבונות זרים, אלה חשבונות עוינים", הבהירה.

במקרים אחרים, מפעילי חשבונות הפייסבוק, האינסטגרם והטוויטר מזמינים את עוקביהם להתחבר אליהם גם דרך אפליקציות המסרים המיידיים ווטסאפ וטלגרם – שם קשה עוד יותר לנטר את התוכן ולגרום להסרתו.

שוורץ-אלטשולר הזכירה בהקשר זה קבוצות ווטסאפ עם שמות כמו "עדכוני הר חברון", "ניוז חדשות הגבעות" ו"מבזקי אריה יהודה", שנועדו להגיע לאוכלוסייה ישראלית ימנית ולהתסיס אותה לפגוע בערבים חפים מפשע – למשל, על-ידי הפצת שמות של "בוגדים" משורותיהם, או שמועות כוזבות על מחבלים שמאושפזים בישראל בניסיון להצית מחאה אלימה בין כותלי בתי-החולים. לדבריה, כל הקבוצות הללו זוהו כקשורות לגורמים זרים.

רוטמן נגד חושפי הכזבנים

שני המומחים שהופיעו בפני הוועדה, ד"ר ויסמונסקי וד"ר שוורץ-אלטשולר, מתחו ביקורת גם על ענקיות הרשת, שמאפשרות למסעות הדיסאינפורמציה וההסתה להמריא. "הפלטפורמות הופכות למאפשרות של המלחמה", האשימה שוורץ-אלטשולר. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, ציין שלדיון הוזמנו גם נציגים מחברת מטא (מפעילת פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם) ומטוויטר – אך אלו בחרו לא להגיע.

לדברי שוורץ-אלטשולר, כדי לפעול באפיק זה יהיה על ישראל לרתום את שאר העולם. "אנחנו מקבלים עכשיו נשק וכסף מארצות-הברית ומאירופה, והאמירה שלנו היא The west is next, נכון? המערב הוא הבא בתור. המערב לא יצליח לנצח את המלחמות האלה אם לא תוטל אחריות גלובלית על הפלטפורמות שמאפשרות את המלחמה. ישראל לא יכולה להיות מובילה פה. זה מסר חשוב שאנחנו צריכים להציע אם אנחנו רואים את עצמנו כחזית הלחימה בכוחות הרשע עבור המערב כולו".

ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, בדיון בוועדה, 1.11.23 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

למרות ההתרעות על קשיי האכיפה ברמה המקומית והגלובלית, ולמרות הנזק המוכח של מסעות הדיסאינפורמציה, הדיון בוועדה לא הגיע לפסים מעשיים. בין השאר בשל התנגדות של המחוקקים עצמם. "חקיקה היא לא תמיד פתרון", אמרה ח"כ גוטליב. "יש לנו את כל הרצון לחוקק, אבל אני נגד רגולציית יתר". במקום זה הציעה חברת-הכנסת מהליכוד ש"יהיו פרופילים מטעמנו שיופצו דרכם חומרים".

גם היו"ר רוטמן הסתייג מחקיקה חדשה, ובנוסף פִקפק באפשרות לטפל בבעיה בכלים משפטיים. את האחריות לתיקון המצב הטיל דווקא על הציבור הרחב, שלדבריו נדרש לפעול מתוך "אחריות אישית" ולהימנע משיתוף פעולה עם קמפיינים עוינים.

בתוך כך, ובאופן תמוה, בחר רוטמן להאשים בהפצת השקרים דווקא את העיתונאים שעוסקים בחשיפה והוקעה של מפיצי הדיסאינפורמציה. רוטמן יצא נגד תהליך ה"שיימינג" של מפיצי שקרים, וטען שלעתים קרובות התוצאה היא הפצה מוגברת של השקרים. "אומרים שגם את השריפה הכי גדולה אפשר, בהתחלה, לכבות בכוס", אמר רוטמן. "הרבה פעמים בנסיונות כיבוי שלנו אנחנו שופכים כוס, אבל במקום כוס מים – כוס בנזין".

רוטמן פנה גם לחיים אתגר, שצוות תוכניתו מלווה, כאמור, את אלמנת השוטר שהוכפש באמצעות עלילות הבגידה, ונזף בו: "אני לא יודע אם אחרי התוכנית שלך אותם אנשים שבשוטף לא אוהבים את הסיקור של חדשות 12 – מסיבות מוצדקות או לא מוצדקות – יגידו: 'תראו, גם ערוץ 12 משתתף בקונספירציה, וזה רק סימן שזה יותר נכון'. זו דילמה שהיא קשה כשְאול".