יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, חויב לפצות את דנה כשדי ב-130 אלף שקלים, לא כולל הוצאות בסך כ-30 אלף שקלים נוספים. סכום התביעה עמד במקור על חצי מיליון שקלים.

בשנת 2019, לקראת אחד מסבבי הבחירות לכנסת, השתתפה כשדי במפגש עם חברי-כנסת מרשימת כחול-לבן, ובהם בני גנץ. תצלום מהמפגש פורסם בחשבון הפייסבוק שלה. ב-23.2.2020 פרסם נתניהו הבן בטוויטר תצלום מתוך חשבון הפייסבוק של כשדי, בתוספת ההערה "מישהו יודע מי זאת?" (בעקבות הגשת התביעה נמחק הציוץ מחשבונו של נתניהו הבן).

לפי התביעה של כשדי, שיוצגה על-ידי עו"ד רון לוינטל, עילית גלעד ואביה של התובעת עו"ד יעקב כשדי, הציוץ פורסם "בעיצומו של בליץ כפייתי, אובססיבי, אחוז דיבוק וחולני, של פרסומי הנתבע [יאיר נתניהו] על 'פרשיות מין' הקשורות בגנץ", וממש בסמוך לפרסום ציוץ שקרא "חברים, מי מנחש כמה מאהבות יש לגנץ?".

בתגובה לציוץ פרסמו צייצנים אחרים טענות מפורשות לקיומו של קשר אינטימי בין כשדי לגנץ, ושלל התבטאויות מבזות. בתביעה נטען כי נתניהו הבן, במקום להסיר את הציוץ שלו או להבהיר מה היתה כוונתו, שיתף ציוץ שיצר חשבון אחר שבו נראית כשדי בצילום עצמי מתוך דף הפייסבוק שלה בצילום ליד גנץ, לצד ציטוט פיקטיבי שבו נכתב "הוא הכין לי כוס תה וזה הדליק אותי". פרסום זה שוב גרר אחריו מבול של תגובות סקסיסטיות.

ציוץ של יאיר נתניה

ציוץ של יאיר נתניהו

לפי התביעה של כשדי, נתניהו יצר "קשר ברור, מיני, אינטימי וזוגי, בין התובעת [כשדי] לבין גנץ – דבר שאין לו כל אחיזה או קשר למציאות". בתביעה נטען עוד כי כשדי עברה "הטרדה מינית קבוצתית ופומבית", באחריותו של יאיר נתניהו, שבשום שלב לא ניסה להרגיע את עשרות אלפי עוקביו ברשת החברתית (נכון להיום, לחשבון 170 אלף עוקבים).

במשך חודשים ארוכים נתניהו הבן לא הגיש כתב הגנה, עד שהשופט רונן פלג פסק כי התביעה מתקבלת בהיעדר הגנה. רק אז פנה נתניהו הבן לבית המשפט וביקש להגיש בכל זאת כתב הגנה. השופט הסכים וביטל את פסק-הדין.

לפני כשנתיים הגיש נתניהו הבן כתב הגנה, באמצעות עו"ד יוסי כהן, וטען כי התביעה של כשדי נגדו היא "ניסיון חסר תום לב ומאולץ של התובעת להמציא – יש מאין – עילת תביעה מדומיינת כנגד הנתבע ולכרוך את שמה בשמו של שר הביטחון מר בני גנץ [...] ולו במחיר הכפשתה בידי עצמה".

לדבריו, הוא "מעולם לא יצר 'קשר מיני, אינטימי וזוגי בין התובעת לבין גנץ' ולא התכוון ליצור כל קשר כזה". נתניהו הבן טען עוד כי הוא בסך הכל פרסם "משפט תמים וללא כל כוונת זדון" והוסיף כי הוא "מתנגד לכל רמיזה לקשר מיני בין השניים". בהמשך החליף נתניהו את ייצוגו, לזה של עורכי-הדין אלי פרי ונועה מילשטיין.

השופט רונן פלג דחה את מרבית טענות נתניהו וקיבל את התביעה של כשדי.

"הציוצים שפרסם הנתבע בעניין התובעת היו רחוקים מלהיות תמימים", פסק. "הציוץ הראשון הפנה את עוקביו הרבים של הנתבע לפרופיל הפייסבוק של התובעת, שם היא שיבחה את מר בני גנץ ואף העלתה את תמונתם המשותפת. השאלה המיתממת 'מישהו יודע מי זאת?' לא נועדה כדי לקבל מידע ולגבש היכרות. הראיה שבמקביל הנתבע מיהר לחסום את התובעת ברשתות החברתיות ובכך להימנע מכל מגע ולא לאפשר לה לעיין בפרסומיו".

יאיר נתניהו, בפתח אחד הדיונים באחת מתביעות הדיבה שהוגשו נגדו, 24.4.22 (צילום: אבשלום ששוני)

יאיר נתניהו, בפתח אחד הדיונים באחת מתביעות הדיבה שהוגשו נגדו, 24.4.22 (צילום: אבשלום ששוני)

חיזוק למסקנה זו מצא השופט בעובדה כי זמן קצר לאחר הציוץ הראשון צייץ נתניהו הבן מחדש ציוץ של משתמש אנונימי בשם "חדשות אמת", שבו "הרמיזה ליחסים אינטימיים בין התובעת ובין מר גנץ היא ברורה".

גם אם כוונת נתניהו היתה תמימה, מבהיר השופט פלג, עוקביו הבינו זאת אחרת ובתגובות לציוץ הכפישו את כשדי וקשרו בינה לבין טענות של נתניהו הבן בדבר מאהבות של גנץ.

"השאלה 'מישהו יודע מי זאת?' נשאלה בעוקצנות ובקריצת עין", פסק השופט. "הציוץ מחדש של 'חדשות אמת', תמונת החיבוק מצד אחד ותמונת החיוך מהצד האחר, סגרו את המעגל והבהירו לקוראים כי התובעת 'נדלקה' על מר גנץ". מכאן הסיק השופט כי נתניהו הבן אכן רמז לקשר אינטימי בין כשדי לגנץ, הנשוי והמבוגר ממנה בשנים רבות, רמיזה שבנסיבות העניין עולה לכדי לשון הרע.

השופט דחה את טענתו של נתניהו הבן כי פרסומו חוסה תחת הגנת תום הלב. "הבעת דעות השונות מדעותיו של הנתבע אינה מאפשרת לו לפרסם כל פרסום ולהוציא לשון הרע", פסק. "העובדה שהתובעת התנגדה בציוציה לראש הממשלה, לא הטילה על בנו חובה לייחס לה מערכת יחסים אינטימית עם ראש המפלגה המתחרה".

לשאלה מדוע הוא לא התנצל לפני התובעת, מציין השופט פלג, הנתבע השיב שעליה להתנצל לפניו

לצד זאת, דחה השופט פלג את טענות כשדי לפגיעה בפרטיות ולהטרדה מינית. "לפי התרשמותי, עילות התביעה הנוספות הועלו אגב אורחא, ואף ההתייחסות אליהן בסיכומי התובעת הייתה צדדית ומועטה. נדמה שראוי וניתן היה להסתפק בעילת התביעה העיקרית והרלוונטית ביותר, מכוח חוק איסור לשון הרע", כתב.

את גובה הפיצוי בגין פרסום לשון הרע ביסס השופט פלג בין היתר על התנהלותו של נתניהו לאחר שאביה של התובעת פרסם מכתב פומבי לראש ממשלת ישראל ברשתות החברתיות בדבר פרסומי בנו, אותו כינה "פרי באושים". במקום למחוק את הפרסום ולהתנצל, איים נתניהו הבן בהגשת תביעה בסך מיליון שקלים נגד אביה של כשדי.

"לשאלה מדוע הוא לא התנצל לפני התובעת", מציין השופט פלג, "הנתבע השיב שנוכח הפרסומים המכפישים של התובעת ושל אביה, עליהם להתנצל לפניו ולא להיפך". שיקול נוסף שהכריע לגבי גובה הפיצוי שבו חויב נתניהו הבן נוגע להתנכלויות שספגה כשדי בעקבות הפרסום, ועליהם העידה בבית-המשפט.

בשקלול שיקולים אלה, ואחרים, הגיע השופט פלג למסקנה כי על נתניהו הבן לפצות את כשדי ב-65 אלף שקלים בגין כל ציוץ דיבתי שהפיץ, ובסך הכל 130 אלף שקלים. בנוסף חייב השופט פלג את נתניהו הבן בתשלום חלקי של אגרת התביעה בסך 3,000 שקלים וכן בשכר-טרחת עורכי-הדין של כשדי בסך 26 אלף שקלים.

מה נחמד בעיני יאיר נתניהו?

בשולי פסק הדין התעכב השופט פלג על עדותו של נתניהו הבן, שתיאר בפני בית-המשפט את התנהלותו ברשתות החברתיות. "ברוב הדברים אני מצייץ מחדש", העיד נתניהו הבן. "אני כותב ציוץ בעצמי בתקופה רגילה אולי שלוש או ארבע פעמים ביום, ובשאר הזמן אני מרטווט. יש דבר שנקרא 'פיד'. אתה גולל, אתה לא הולך ומחפש דברים מסוימים. משעמם לך, יש לך זמן פנוי, אתה מסתכל לראות מה קורה, ופתאום אתה רואה משהו נחמד, לוחץ על כפתור ועושה ריטוויט".

"מבלי להתייחס לשאלה מה ראוי להיקרא 'נחמד'", כתב השופט פלג, "יש להבהיר לנתבע וליתר המשתמשים ברשתות החברתיות, כי גם בשימוש היומיומי הנעשה בכל מקום באמצעות הטלפונים הניידים ובאמצעים אחרים, יש להישמר מפגיעה בשמם הטוב של אחרים.

בשאלות הספורות שהופנו אל הנתבע בעניינים אלה, די היה בתשובותיו המתחמקות והמגומגמות כדי להעיד על כך שאז וגם היום, יותר מ- 3 שנים אחרי, אין בידיו שום ראיה ממשית לנכונותם

"שני 'הציוצים' שצייץ הנתבע ברשת הטוויטר בעניין התובעת תוך זמן קצר, על רקע פרסומיו האחרים מאותה תקופה, קשרו אותה וייחסו לה מערכת יחסים אינטימית ומינית עם מר בני גנץ, אישיות פוליטית בכירה ומי שהיה הרמטכ"ל ובהמשך גם שר הביטחון וראש הממשלה החלופי. למותר לציין כי אין מחלוקת בין הצדדים, שמערכת יחסים שכזו לא הייתה ולא נבראה.

"שני הפרסומים שנגעו לתובעת פורסמו בתקופה שבה הנתבע הרבה לפרסם פרסומים ברשתות החברתיות, שבהם הוא ייחס למר גנץ מערכות יחסים מזדמנות עם מאהבות. כפי שצוין בפסק הדין, מר גנץ לא היה בעל דין בהליך זה ואמיתות הפרסומים בעניינו לא נועדה להתברר לפניי. עם זאת, וכאמור לעיל, בשאלות הספורות שהופנו אל הנתבע בעניינים אלה, די היה בתשובותיו המתחמקות והמגומגמות כדי להעיד על כך שאז וגם היום, יותר מ- 3 שנים אחרי, אין בידיו שום ראיה ממשית לנכונותם. לדבריו של הנתבע עצמו 'אין לי דרך לאמת את זה או לאשר את זה'".

באי-כוחו של נתניהו מסרו בתגובה לידיעות על פסק-הדין כי הוא שוקל לערער.

נתבע סדרתי

יאיר נתניהו עזב את הארץ לפני מספר חודשים וצמצם את נוכחותו ברשתות החברתיות, אולם עד אז היה אחד הפעילים הבולטים ברשת התעמולה שתמכה בשלטונו של אביו. פעילותו ברשתות החברתיות התאפייה במסרים בוטים, משתלחים וקונספירטיביים. ההפסד לכשדי הוא חלק מסדרת תביעות שהוגשן נגד נתניהו בגין התבטאויות מכפישות ברשתות החברתיות.

בחודש אפריל האחרון הפסיד נתניהו במשפט אחר, שנערך בתביעות הדדיות בינו לבין חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר. ביהמ"ש דחה את התביעה של נתניהו וקיבל את התביעה של שפיר. נתניהו חויב בתשלום פיצוי של 70 אלף שקל והגיש ערעור. בשנה שעברה, לאחר סדרת ערעורים שנדחו, חויב נתניהו לשלם 420 אלף שקל לעורך "וואלה" לשעבר אבי אלקלעי, אחרי שהשמיץ אותו. לפני כשנתיים חויב להתנצל בפני בוגרי קרן וקסנר שתבעו אותו אחרי שהשמיץ אותם השמצות חמורות. מסכת תביעות הדדיות אחרת, נגד ארגון "מולד", הסתיימה בלא כלום.

בסך הכל, אם כן, חויב עד כה נתניהו הבן בפיצויים בסך 650 אלף שקלים בגין פרסומיו הדיבתיים ברשתות החברתיות.

נגד נתניהו הבן תלויה ועומדת עדיין תביעה בסך חצי מיליון שקלים שהגיש ניר חפץ, בטענה שנתניהו חשף פרטים אינטימיים ואסורים בפרסום, הפר את פרטיותו וגרם לו נזק.

52748-08-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 241KB)