יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, ישלם לחברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר 70 אלף שקלים, כך קבע בשבוע שעבר השופט אביים ברקאי מבית-משפט השלום בת"א-יפו.

ב-9.4.2020, אחרי סדרה של חילופי מהלומות מילוליות בטוויטר בין השניים, כתב נתניהו לשפיר: "את בטוחה שאת רוצה לדבר על מוסר לאור הפרויקט הכושל שניסית להקים עם חובב פדופילים ומבקר קבוע באי הפדופילים של אפשטיין?. מכוערת מבחוץ ומבפנים. תמצאי כבר בעל ערבי קבוע שלא יזרוק אותך, תלכי לאיזה כפר תתאסלמי ותעזבי אותנו בשקט".

שפיר השיבה בציוץ משלה שבו כתבה: "כל כך התגעגעתי לחבק את המשפחה שלי בחג הזה. לאנשים שלימדו אותי לדאוג לאחרים ולהשתדל לעשות טוב, גם כשקשה. עכשיו כשקוראת את איך שכותב בנו של ראש הממשלה שהתחנך בדרכו ומתבטל מכספנו, מתגעגעת אליהם אפילו יותר. שקרן, רשע, גזען, מטרידן. הפה של הילד, מורשת האב".

על כך השיב נתניהו הבן: "קומוניסטית, טיפשה, חובבת פדופילים שכמוך את שמות הגנאי שקראת לי תשמרי לאפשטיין, ברק ושאר החברים שלך. אני לא לקחתי בחיי שקל מהמדינה. את לעומת זאת חייבת למשלם המסים 8 מליון שח".

בעקבות שני הציוצים הללו מאת נתניהו תבעה אותו שפיר ודרשה פיצוי בסך 260 אלף שקלים. שפיר טענה, באמצעות עורכי-הדין אוהד רוזן, חגי קלעי וקרין תורן-היבלר (בהמשך ההליך ייצג את שפיר גם עו"ד נתן שוורצמן), כי הציוצים הללו של נתניהו הבן כוזבים, דיבתיים ובגדר הטרדה מינית. הציוץ הראשון שצוטט לעיל, לפי כתב התביעה, הוא "ניסיון לפגוע בתובעת ולהשפילה תוך שימוש במינה ומיניותה". הציוץ השני, טענה שפיר, מציג אותה באופן כוזב "כתומכת בפעילות פלילית וכבעלת חוב".

חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר בדיון בתביעות הדיבה ההדדיות מול יאיר נתניהו, 29.11.22, בית-משפט השלום בתל-אביב (צילום: אבשלום ששוני)

חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר בדיון בתביעות הדיבה ההדדיות מול יאיר נתניהו, 29.11.22, בית-משפט השלום בתל-אביב (צילום: אבשלום ששוני)

נתניהו טען להגנתו, באמצעות עו"ד יניב לנקרי, כי הוא "לא פרסם פרסום כלשהו" נגד שפיר אלא "רק הגיב בפוסטים שפרסמה התובעת". נתניהו הכחיש כי הוא נוהג להשתלח ביריביו הפוליטיים, וטען כי "מי שנוקטת בלשון קיצונית, מפלגת ומתסיסה - אינה יכולה לצפות לזר שושנים צחור. ההיפך הוא הנכון".

במקביל להגשת כתב הגנה הגיש נתניהו הבן תביעה שכנגד, ודרש משפיר פיצוי בסך 300 אלף שקלים בגין סדרה של ארבעה פרסומים בטוויטר ובפייסבוק. בפרסומים הללו כינתה שפיר את נתניהו, בין היתר, "חלאה", וכן "שקרן, רשע, גזען, מטרידן".

השופט ברקאי קיבל את התביעה של שפיר נגד נתניהו ודחה את התביעה הנגדית של נתניהו נגד שפיר.

נקמת ילד קטן

כבר בפתח פסק-דינו קובע השופט כי גם אם שפיר פרסמה ביקורת על נתניהו, לא היה מקום לתגובתו הגסה והלא עניינית. "על מנת לשמור על חופש הביטוי עלינו להקפיד על מסגרות המרחב הציבורי. מסגרות שימנעו השתלחות כוחנית במי שמביע את דעותיו. מסגרות שימנעו מהמרחב הציבורי להפוך לעוין ומרתיע, רמוס וקשה. בעניינינו, לא היה מקום לכך שביקורת על התנהלות בעת מגבלות מגפת הקורונה, תביא לחילופי הדברים בין הצדדים.

"בוודאי לא היה מקום שהבעת דעה על ידי התובעת תביא להחלפת מהלומות מילוליות שהנתבע עצמו תיאר בהגינות את מהלכה במילים – 'מי שנותן לי סטירה אני לא מגיש את הלחי השניה, מצטער'. כך, במסווה של תגובה לדיון שעניינו הפרת מגבלות הקורונה הטיח לפתע הנתבע בתובעת שהיא חובבת פדופילים, חייבת למשלם המיסים שמונה מיליון שקל, הוסיף אמירות מהן עולה שאין לה 'בעל קבוע' ועליה לחפש 'בעל ערבי קבוע' שתלך עימו לכפר ותתאסלם, ועוד.

גם בהמשך פסק הדין השופט ברקאי נתן דגש מיוחד למניע להתבטאויות של נתניהו הבן, כפי שהוא עצמו הגדיר אותו: נקמה

"לא נכון הוא לצפות שכאשר התובעת תביע ביקורת, תצא חמתו של הנתבע עליה בשטף האמירות שהועלו, בדרך שעלולה להרתיע את התובעת או גם להפחיד אזרחים אחרים מהעלאת ביקורת ומהבעת דעות", כתב השופט ברקאי.

גם בהמשך פסק הדין השופט ברקאי נתן דגש מיוחד למניע להתבטאויות של נתניהו הבן, כפי שהוא עצמו הגדיר אותו: נקמה. כך בעדותו בבית-המשפט אמר נתניהו הבן בין היתר "אם תדקרו אותנו, אנחנו לא נדמם? ואם תתעללו בנו, אנחנו לא ננקום?". בחלק אחר של העדות פנה נתניהו הבן לבא-כוחה של שפיר ואמר לו "תכתוב את זה בבקשה בטוויטר שלך, שאני עובד בעבודה לא-חוקית, כדי שאני אוכל לתבוע אותך, בסדר? אל תהיה גבר פה, תכתוב בטוויטר, או-קיי?".

"אותה תשובה בחקירה הנגדית הצטרפה לתמונה כוללת לפיה הנתבע פעל בדרך של 'רצון להיפרע' ולאו דווקא מתוך רצון להגיב ולממש את חופש הביטוי", כתב השופט. אבחנה זו הביאה את השופט לשלול מנתניהו את הגנת "תום הלב", על נגזרותיה השונות.

"בהחלט קם ספק האם הפרסומים נעשו בתום לב", נכתב בפסק הדין, "[...] הפרסומים הם תגובה למחאה על הפרת מגבלות הקורונה אך כלל אינם קשורים למגבלות אלה. באשר להגנה המוענקת לפרסומים שבאים לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן, כתב השופט: "האמירות המכפישות מצד הנתבע כלל לא היו תגובה להכחשת דברי התובעת, אלא השתלחות כוללת בדבר חיבתה לפדופילים וטענות נוספות. אין מדובר במצב בו התובעת טענה מסויימת ואילו הנתבע טען את היפוכה".

באשר להגנת "הבעת הדעה" פסק השופט: "אלו אינן 'הבעות דעה' אלא ציון עובדות גרידא".

ריקות מתוכן ומהוכחה

אחרי ששלל את הגנות "תום הלב", שלל השופט ברקאי גם את הגנת "אמת דיברתי" משלוש ההתבטאויות של יאיר נתניהו נגד שפיר שעלו לכדי לשון הרע.

לפי פסק הדין, חלק מהביטויים שבהם השתמש נתניהו כלפי שפיר כלל אינם עולים לכדי לשון הרע כהגדרתו בחוק, אף אם מדובר בגידופים. כך קבע השופט ביחס להתבטאויות: "מכוערת מבחוץ ומבפנים", "קומוניסטית" ו"טיפשה". אולם שלוש התבטאויות אחרות - "חובבת פדופילים", "תמצאי כבר בעל ערבי קבוע שלא יזרוק אותך" ו"את לעומת זאת חייבת למשלם המיסים 8 מיליון ש"ח" - כן עולות לכדי לשון הרע בהגדרתו בחוק.

"האמירות המייחסות לתובעת חיבה לפדופילים נותרו ריקות מתוכן ומהוכחה", פסק. שרשרת הקשרים שניסה נתניהו הבן ליצור, הוסיף, החלה באיל ההון האמריקאי ג'פרי אפשטיין, שהואשם בסחר בקטינות, עברה בפוליטיקאי הישראלי אהוד ברק, שהתארח אצלו, והסתיימה בשפיר, שהיתה שותפתו הפוליטית של ברק בעבר. "מכאן ועד האשמת אותו שותף פוליטי שכלל לא זומן לעדות, כפדופיל, והאשמת התובעת כחובבת פדופילים – הדרך ארוכה והנתבע לא צעד בה אפילו צעד אחד", כתב בפסק-הדין.

הגנת "אמת דיברתי" נשללה גם מדבריו של נתניהו על "בעל ערבי קבוע". "בפועל, התובעת לא נישאה מספר פעמים. ממילא לא נישאה למי שמוגדר 'ערבי'", כתב השופט. "הנתבע לא הוכיח ואפילו לא ניסה להוכיח אמת מאחורי האמירה 'תמצאי כבר בעל... קבוע שלא יזרוק אותך'".

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)

הגנת "אמת דיברתי" נשללה אף מהטענה כי שפיר חייבת למשלם המיסים 8 מיליון שקלים. נתניהו הבן התבסס על כותרת בעיתון, שמייחסת חוב (של 4 מיליון ולא 8 מיליון שקלים) למפלגה ששפיר היתה חברה בה ולא לשפיר עצמה. "אין מדובר בגזילת כספים או אפילו נטילת כספים על ידי התובעת", פסק. השופט גם ציין כי בחקירתו הנגדית של נתניהו, כשבא-כוחה של שפיר הציג לו כותרת על חוב של הליכוד בסך 80 מיליון שקלים אמר נתניהו הבן "זה אפילו לא אבא שלי, זה מפלגת הליכוד".

לפיכך חייב השופט ברקאי את נתניהו לפצות את שפיר ב-40 אלף שקלים.

מנגד, דחה השופט ברקאי את טענתה של שפיר כי מגיע לה פיצוי גם מכח החוק למניעת הטרדה מינית. "אינני מקל ראש בטענות התובעת ביחס לאמירות המכפישות ואולם אין באמירות אלה משום הטרדה מינית", קבע. "הנתבע אכן נקט באמירות מכפישות כלפי התובעת, אך ניתן היה ללמוד מראיות התובעת שהנתבע לא חסך במקרה אחר את שבט לשונו גם מעשרות גברים, אלופים בצה"ל וגם פרקליט המדינה [...] כך שאין מדובר דווקא בהטרדה מינית המכוונת לתובעת, לכל היותר ניתן לומר שהאמירות כללו התייחסות מגדרית אל התובעת – אך גם אלו לא הגיעו כדי הטרדה מינית".

בטלן, גזען ומטרידן

בתביעה שכנגד, שהגיש נתניהו נגד שפיר, קיבל השופט ברקאי את טענות ההגנה של שפיר. אמנם, השופט קבע כי הביטויים "מתבטל מכספנו", "גזען" ו"מטרידן" עולים לכדי לשון הרע (וזאת לעומת "חלאה", "שקרן", ו"רשע" שהן בגדר גידוף סתמי), אולם לפי פסק-הדין שפיר הצליחה להוכיח "אמת דיברתי" לגבי שלושתן.

"במהלך הדיון והחקירה הנגדית עלה בבירור שהוצאות המחיה השוטפות של הנתבע, הוצאות המגורים, האוכל וכיו"ב הן מקופת המדינה", כתב השופט והפנה לקטעים בפרוטוקול שבהם נתניהו הבן, שאינו קטין ובמועד הרלוונטי לתביעה מלאו לו 30, מאשר כי מעולם לא שילם דמי שכירות למדינת ישראל וכן לא שילם עבור מזון, ניקיון, כביסה, עיתונים, טלפוניה, טלוויזיה ואינטרנט.

אשר לאמירה "גזען", השופט מצא כי "העובדה שהנתבע בחר לצרף 'בעל ערבי' למכלול העלבונות, לתיאור הכיעור של התובעת מבחוץ והכיעור מבפנים – מלמדת שהוא ראה גם בביטוי 'בעל ערבי' כעלבון". לפי השופט ברקאי, "אין מדובר בפרט אינפורמטיבי תמים. ההפניה אל 'בעל ערבי' הובאה במסגרת שטף העלבונות אליהם התכוון התובע. כאשר הכינוי 'ערבי' מופיע כחלק מניסיונות לעלוב בתובעת הרי הדבר תומך בטענת התובעת המייחסת לנתבע גזענות".

יאיר נתניהו בשיחה עם חבריו, בהם בנו של טייקון הגז קובי מיימון, בסיבוב בין מועדוני חשפנות, צילום מסך ממהדורת חברת החדשות, 8.1.18

יאיר נתניהו בשיחה עם חבריו, בהם בנו של טייקון הגז קובי מיימון, בסיבוב בין מועדוני חשפנות, צילום מסך ממהדורת חברת החדשות, 8.1.18

עוד הוסיף השופט ברקאי: "מבחן נכון לבדוק האם אמירה מסוימת היא מפלה, או גזענית, או פוגענית – הוא מבחן ההשוואה [...] מבחן זה יפה גם לעניינינו. ניטול את האמירה השולחת את התובעת להינשא לבעל ערבי, להתאסלם ולעזוב 'אותנו בשקט' ונעתיק אותה להקשר יהודי במדינה אחרת.

"נשווה לנגד עיננו מדינה זרה שאינה מוגדרת כמדינת העם היהודי, בה חברת פרלמנט פורשת זוכה לאמירות מבנו של מנהיג המדינה המטיח בה תוך כדי ויכוח על מגבלות מגפת הקורונה כאמירות השולחות אותה להתחתן דווקא עם בעל יהודי, לשנות את הדת ולעזוב את כולם בשקט, כך: 'תמצאי כבר בעל יהודי קבוע שלא יזרוק אותך, תלכי לאיזה עיירה, תמירי את דתך ליהדות ותעזבי אותנו בשקט''.

"באותה מדינה זרה, האמירה הזו היתה עלולה להיחשב כאמירה גזענית. גם אצלנו", פסק השופט.

אשר לאמירה "מטרידן", השופט ברקאי מצא כי שפיר הצליחה להקים הגנה לדברים כשהפנתה בין היתר לתמלול שיחה שקיים נתניהו הבן ברכב שרד שהסיע אותו עם שני חברים לסיבוב בין מועדוני חשפנות, במהלכה אמר בין היתר כי "יסדר" לחבריו את בת-זוגו לשעבר; לתגובתה של החברה לשעבר לדברים ("אם יש דבר שעליו אני מצטערת ואפילו חשה בושה גדולה היא העובדה שהייתי בת זוג, אמנם לתקופה קצרה, של אדם שמחזיק בדעות חשוכות כלפי נשים"); לדברים שאמר על העיתונאית דנה וייס (עליהם אולץ להתנצל); וכן לצו למניעת הטרדה מאיימת שהוצא נגדו לפני כשנתיים וחצי בעקבות פרסום פרטים אישיים של מפגינים נגד אביו ותגובות אלימות לפרסום.

מחזה אימים

מלבד הפיצוי בסך 40 אלף שקלים חייב השופט ברקאי את נתניהו הבן לשלם לשפיר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקלים וכן הוצאות בסך 10,000 שקלים בגין דחיית התביעה שכנגד. השופט ציין כי סכום זה הוא נמוך יחסית להיקף התביעה שנדחתה, "וזאת בשל העובדה שחלק ניכר מעובדות התביעה שכנגד נדונו והוכרעו גם במסגרת התביעה העיקרית", כך לפי השופט.

יצויין כי ספק אם גם סכום הפיצוי בסך 40 אלף שקל, אף בתוספת 20 אלף השקלים שנפסקו ל"הוצאות משפט", משאיר עודף מההוצאות הריאליות של ניהול משפט (שארך שנתיים).

פסק הדין לא התייחס גם להתנהגות הפראית של נתניהו במהלך הדיון שנערך באולם בית המשפט. כשלושה שבועות לפני פסק הדין, הגיש נתניהו תביעת דיבה נוספת נגד שפיר, בשל דברים שאמרה בראיון בערוץ 12. במכתב התשובה ששלחה שפיר התייחסה לאותה התנהגות: "במסגרת דיון ההוכחות, נחשף בית המשפט, כמו גם העיתונאים והקהל שנכח באולם, למחזה אימים בו מרשך, לחוץ ומבוהל, השתלח במרשתנו (וכינה אותה, בין היתר, 'כלבה'); השתלח בראש ממשלה ורמטכ"ל לשעבר (וכינה אותו, בין היתר, 'פדופיל'); השתלח במערכת בתי המשפט בכללותה, כמו גם במותב שדן בעניינו, השתלח בעורך דין, קצין בית המשפט (הח"מ), ועוד ועוד".

עם היוודע פסק-הדין הודיע נתניהו הבן כי בכוונתו לערער, וכמו כדי להוכיח שהבחנתו של השופט ברקאי בדבר תאוות הנקם שלו מדויקת, הוסיף והבהיר כי בכוונתו גם להגיש תלונה נגד השופט.

32745-03-21

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 767KB)