מימון שמילה, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, עלה לירושלים ב-23 ביוני 2015 והתייצב בלשכתו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר התקשורת. המנהל הבכיר החזיק בידיו מסמך שהצריך חתימה של נתניהו: אישור ממשלתי שיאפשר לחברת בזק המונופוליסטית והרווחית למזג לתוכה את חברת שידורי הלוויין yes, שספגה הפסדים כבדים. בעל השליטה בבזק ו-yes, שאול אלוביץ', נזקק לאישור הזה כדי להעביר קרוב למיליארד שקל מכיסו הציבורי לכיסו הפרטי, לצורך כיסוי חובות עתק לבנקים.

לעיתוי היתה משמעות קריטית. בגלל אילוצים תאגידיים, לאלוביץ' נותרה יממה אחת בלבד להשלים את העסקה. בלי החתימה של נתניהו, המהלך המורכב לא יכול היה לצאת לפועל. כתב האישום במשפט המו"לים מתאר את רצף ההתרחשויות הזה כשלב מרכזי בעסקת השוחד של "תיק 4000", הפרשה הפלילית שבה עומדים לדין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. לפי כתב האישום, עבור הפעולה הזאת ואחרות גמלו האלוביצ'ים לנתניהו באמצעות גיוס אתר "וואלה" שהיה בבעלותם למען הצרכים התקשורתיים של ראש הממשלה ובני משפחתו.

נתניהו, בתגובה שהגיש לבית-המשפט, הכחיש את הניתוח הזה וניסה להרחיק את עצמו מהמהלך שהיטיב עם בזק ושיקף פניית פרסה ביחס למדיניות העקבית של משרד התקשורת. בחקירתו ובתגובה שהוגשה מטעמו לבית-המשפט ב-2021, נתניהו תיאר את החתימה שהיתה שווה לאלוביצ'ים כמעט מיליארד שקל כ"חתימה טכנית בעיקרה", ש"באה לאחר אישורים שניתנו בסופה של בדיקה מעמיקה שנערכה על-ידי שורה של גורמים מקצועיים".

מימון שמילה, האיש שהגיש לנתניהו את המסמך ההוא לחתימה, התייצב אתמול (6.12) בבית-המשפט המחוזי בירושלים לחקירה ראשית שבה סיפק את נקודת המבט שלו על הסיטואציה שנתניהו תיאר כ"טכנית בעיקרה". לפי התיאור של שמילה, נתניהו עיין במסמכים לפני החתימה עליהם, שאל שאלות, הקשיב לתשובות – ורק לאחר מכן חתם.

"חיכיתי בתור", שיחזר שמילה בעדותו, "היו הרבה אנשים שרצו להיכנס, ואחרי שנכנסתי הצגתי בפניו את המסמך על המיזוג. הוא שאל אותי על מה מדובר, מי בדק, מי עשה, הסברתי לו – כל המסמכים היו לפניו – אמרתי לו שמועצת הכבלים נתנה את אישורה ושאני ממש בא משם, ושגם ברשות ההגבלים העסקיים נתנו אישור, וגם כל הצוות המקצועי במשרד. הוא עִלעל במסמכים, לקח את העט שלו וחתם".

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת, 23.11.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת, בחודש שעבר (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"אלו מסמכים שהוא ראה לראשונה כשהצגת לו אותם?", שאל אחד השופטים. "אני לא יודע אם הוא ראה אותם לפני זה", השיב שמילה. "כשאני מגיע לשם, אני שוטח בפניו את המסמכים, הוא מסתכל, אני לא יודע כמה הוא מעמיק וקורא – אבל הוא שואל שאלות תוך כדי. הוא קיבל את התשובות וחתם".

האם התיאור הזה מתיישב עם הגרסה של נתניהו? על פניו, הוא מאשרר לפחות את הדגשת העובדה שהמיזוג זכה לאישורים מכל גורמי הפיקוח הרלבנטיים. אלא שכפי שעלה מעדותו של שמילה ומעדויות אחרות שנשמעו במהלך משפט המו"לים, הגורמים המקצועיים שעסקו בתהליך לא היו מודעים לכך שבמקביל למגעים הרשמיים עם חברת בזק מתקיים גם ערוץ שיח סודי בין האלוביצ'ים לנתניהו והחצר הביזנטית שלו.

שמילה, בעדותו, סיפר על מורת הרוח שהתעוררה בו לאחר שגילה על כך. הוא ציין שהגישה המקורית של משרד התקשורת היתה שניתן לאשר את המיזוג – אבל שראוי להשתמש באישור כמנוף שיאלץ את בזק לשתף פעולה עם רפורמת "השוק הסיטונאי". הרפורמה המקיפה, שהיתה אחד הפרויקטים המרכזיים של המשרד באותן שנים, נועדה לאפשר למתחרות של בזק להשתמש בתשתיות התקשורת שלה, וכך לקדם את התחרות בשוק ולחסוך לצרכנים סכומים משמעותיים.

ביוני 2015, זמן קצר אחרי הקמת הממשלה והחלטת נתניהו להפוך לשר תקשורת במינוי קבוע, הוא הצניח במשרד את המנכ"ל החדש שלמה פילבר, מנהל קמפיין הליכוד בבחירות שהתקיימו באותה שנה. פילבר, שנחקר כחשוד והפך לעד מדינה, דחף להשגת האישורים הדרושים למיזוג בזק-yes – אבל בניגוד לעמדה המקורית של המשרד, הוא דאג שהמיזוג יאושר ללא תנאים מגבילים.

שלמה פילבר מובל לדיון בהארכת מעצרו, לפני שהסכים להפוך לעד מדינה נגד נתניהו. בית-משפט השלום בתל-אביב, 18.2.2018 (צילום: פלאש 90)

שלמה פילבר מובל לדיון בהארכת מעצרו, לפני שהסכים להפוך לעד מדינה נגד נתניהו. בית-משפט השלום בתל-אביב, פברואר 2018 (צילום: פלאש 90)

עד אז, אמר שמילה, ההליכים לאישור המיזוג היו בהקפאה. "הנחנו את זה בצד בהנחיית מכוון, אמרנו שלא מתעסקים בזה – לא נותנים סוכריות לבזק. יש מקל וגזר, ובזק לא ממלאת את החובות שלה, את הוראות השוק הסיטונאי, אז אין שום הצדקה שניתן לה מתנות", פירט. "אגב, גם מול Hot עשינו את אותו הדבר במשך מספר שנים. הם רצו לבטל את ההפרדה המבנית אצלם, ואנחנו אמרנו: 'לא, אתם לא ממלאים את הוראות השוק הסיטונאי'. השוק הסיטונאי חל לא רק על בזק, אלא גם על Hot, ו-Hot היו מאוד עצלים ואפילו קיבלו עיצום כספי".

ב-2017, כשזומן שמילה לחקירה ברשות ניירות ערך, מסרו לו החוקרים שההליכים לאישור מיזוג בזק-yes נעשו תוך מעורבות פעילה של אלי קמיר, יועץ אסטרטגי שעבד עם אלוביץ' ועמד בקשר עם המנכ"ל פילבר. לדברי שמילה, שהיה אז הגורם הבכיר ביותר במשרד התקשורת אחרי השר והמנכ"ל (ועובד במשרד עד היום, כמשנה למנכ"ל ומנהל מינהל ההנדסה), הוא לא ידע דבר על המעורבות של בזק בקידום המהלך.

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

לדבריו, המידע הפתיע אותו. "הרגשתי מאוד פגוע. ואני לא נפגע בקלות", אמר שמילה בתשובה לאחת השאלות שהציגה לו עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה. "הבנתי שכאילו נעשים דברים מאחורי הקלעים ולא מספרים לי עליהם. זה הזכיר לי את הימים שבהם חברות הסלולר היו שמות אנטנות בתוך דודי שמש – ואחרי זה מתפלאות שכולם רוצים לפרק את זה. שים את זה על התורן, שכולם יראו ויבינו שזה לא מסוכן. כשאתה מחביא את זה – זה לא טוב".

"הוא היה צריך לשתף אותי ב'דבר העבירה'", אמר שמילה בחדר החקירות ב-2017, "להסביר לי שבזק ביקשו וראו. תראי מה קרה בסוף – ניקיתי בשבילו גם את הרן וגם את דנה (ראש אגף הכלכלה הרן לבאות והיועצת המשפטית דנה נויפלד; א"ב). הפכתי להיות שותף". אתמול, בבית-המשפט, ציין שמילה כי הקפיד שבתמליל החקירה יופיעו מרכאות סביב המונח "דבר העבירה", כדי שלא ישתמע שהתיאור שלו מצביע על אשמה פלילית.

"למה התכוונת באמירה 'ניקיתי בשבילו את הרן ודנה'?", שאלה עו"ד תירוש.

"'ניקיתי' זה שפה צבאית", השיב שמילה, שהגיע למשרד התקשורת ב-2011 אחרי שירות קבע בצה"ל. "לפני שאני מכניס את הלוחמים אני שולח את חיל האוויר לעשות ניקיון ארטילרי, לנקות נוגדנים ומתנגדים. הבנתי שהרן התנגד ורוצה להכניס סעיפים שמומו [פילבר] לא רוצה, ומומו לא אומר לי, 'בזק, זה חשוב להם, ולכן תעשה'. אני מבין שזה מנכ"ל חדש שנכנס ורוצה להצליח בתפקידו, והוא לא מקצועי ולא יודע לעשות את העבודה, אז הוא מבקש ממני. עשיתי את העבודה מתוך כוונה לעזור לו ולנקות לו. וראיתי בזה אכזבה, לעשות כזה דבר כשיש לפילבר מניעים אולי אחרים – לפחות מה שהראו לי בחקירה".

סטירות במסדרונות

כמה שבועות לפני המינוי של פילבר, נתניהו פיטר בבהילות את המנכ"ל אבי ברגר, שהוביל את היחס הקשוח לבזק במשרד התקשורת. לפני הפיטורים של ברגר, סיפר שמילה, פנה אליו איתן צפריר, ראש מטה נתניהו במשרד, ואמר לו ש"לא הולך טוב עם אבי ברגר". צפריר סיפר לשמילה על הפיטורים הצפויים של המנכ"ל ברגר, והציע לו להיכנס לנעליו באופן זמני – עד שיושלם מינויו של המנכ"ל הקבוע.

אבי ברגר, 2014 (צילום: מרים אלסטר)

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, 2014 (צילום: מרים אלסטר)

"אמרתי לו שלדעתי לא נכון לעשות את זה, שאנחנו בתהליך מרכזי וחשוב של שוק סיטונאי, וחשוב שאבי כמנכ"ל ימשיך להוביל את זה", אמר שמילה. "מצד שני, אמרתי שאם אדרש – אני אעשה את זה. דרך אגב, גם סיפרתי את זה לברגר". הפיטורים יצאו לפועל. לפני ששמילה הפך רשמית לממלא מקום המנכ"ל הוא זומן ללשכת ראש הממשלה. "שאלתי אם יש הנחיות מיוחדות, ונתניהו אמר לי: 'לא, תמשיך לפתח את התחרות, אני בעד שוק חופשי – וכל דבר שאתם רוצים, אתם יכולים לחזור אלי'".

גם בלי לדעת על הקשרים הקרובים שקיימו נתניהו ופילבר עם אנשי בזק, שמילה הבחין מיד בשינוי הגישה של המנכ"ל החדש. כשפילבר נכנס לתפקידו, שמילה כיהן כסמנכ"ל הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת. "התפקיד הוא בעצם לוודא ציות של חברות התקשורת לחוק ולתקנות", הסביר בבית-המשפט. האגף שלו, אמר שמילה, יזם פעולות שהסתיימו בהטלת קנסות על בזק ומתחרותיה – ובאופן טבעי היה יעד לביקורת מצדן.

את העבודה עם פילבר הגדיר שמילה כ"שיתוף פעולה פורה, מצוין, מכבד, מקצועי". "הוא ראה בי בר-סמכא, איש מקצוע, אבל מדי פעם היו לו הערות שהיו לא לרוחי", הרחיב שמילה. "אני איש מאוד דעתן, ולפעמים כשדעתי לא מתקבלת, אז אני אומר אותה בארבע עיניים. היה לי פעם אירוע שהוא אמר לי: 'תשמע, כל החברות מתלוננות עליך. אתה רואה מישהו במסדרון, אתה כאילו נותן לו סטירה ואחרי זה מתחיל להסביר למה'. הסברתי לו שכסמנכ"ל פיקוח אני כמו המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט – ואני צריך שיצייתו לי, גם אם לפעמים מתלוננים עלי. אבל כדי שלאזרחי ישראל יהיה טוב, צריך שתהיה אכיפה רצינית".

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ' בבית-המשפט, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

בהמשך, אחרי שנשאל על גישתו של פילבר להליך פיקוח שבסופו הוטל על בזק קנס בסך 8.5 מיליון שקל, ציין שמילה שפילבר היה שונה מהמנכ"לים הקודמים של משרד התקשורת. "הוא יותר איש של שותפות. הוא אומר שהשותפות תביא הישגים יותר מאשר כוח ורגולציה. 'אתם, עם השיטות שלכם, עם המכה במסדרון – לפעמים עדיף ללכת וללחוץ ידיים ולהגיע לתוצאות'.

"ב'יום אסטרטגיה' הוא אמר לנו, וזה קצת הימם את הנוכחים, בעיקר את עובדי הפיקוח: 'החברות הן לא האויב שלנו' – עם זה אני מסכים איתו לחלוטין – 'אנחנו באמצעותן, יחד איתן, נקדם את שוק התקשורת. חשוב למצות דרכים כאלה ולא ללכת מכות ואירועים חריגים מהסוג הזה, כי זה לא מקדם. עדיף ללכת יד ביד, ולהביא לטובת הצרכן בסופו של דבר'.

"זו היתה משנתו, תפיסתו. הוא עשה את זה עם כולם. עם Hot, עם בזק. אותי זה עיצבן, זה הפריע לי. צרם לי מאוד שמנכ"ל פרטנר מלין עלי שאני מטיל עליו עיצום כספי כשהוא עושה עוול לצרכנים. אני אומר 'פרטנר', אבל זה לא רק פרטנר. המקרה של פרטנר זכור לי כי נקראתי לפגישה אצל פילבר בזמן שהוא יושב לפגישת עבודה עם מנכ"ל פרטנר דאז".

העד הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת בתקופת "תיק 4000", בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 29.11.2022 (צילום: יונתן זינדל)

העד הרן לבאות בבית-המשפט, בשבוע שעבר (צילום: יונתן זינדל)

למרות פער הגישות, שמילה התגייס לסייע לפילבר. הוא סיפר שפילבר מסר לו את לוח הזמנים הדחוק שבמסגרתו צריך היה להשיג את כל האישורים שהיו נחוצים לבזק, ותיאר כיצד פישר בין המנכ"ל לשני הגורמים שתִפקדו כאופוזיציה שלו, הרן לבאות והיועצת המשפטית דנה נויפלד.

"הרן הכין תנאים כמו שאגף הכלכלה תמיד מכין, אבל פילבר פחות התחבר ואהב את התנאים. הוא רצה מסמך קצר, קולע וקליל עם מינימום התניות – ולא להוסיף דברים מיותרים ולא נדרשים", אמר שמילה. "פילבר לא הסביר לי למה המסמך צריך להיות רזה וקל. הוא אמר שכך צריכים להיראות מסמכים. פשוטים, בלי יותר מדי מילים. בשעתו זה נראה לי תמים לחלוטין".

בסוף, ציין שמילה, עלה בידו לשכנע את לבאות לאשר את המהלך בלי להערים תנאים מגבילים. שמילה אמר לו ולגורמים נוספים במשרד שהמסגרת הרגולטורית שבתוכה פועלת בזק ממילא לא נפרצת – ושבכל מקרה, הם עדיין מחזיקים בנשק יום הדין: האפשרות להורות על פירוק בזק לשתי חברות, אחת שתעסוק בתפעול תשתיות התקשורת, והאחרת שתספק שירותי תקשורת ותתחרה ב-Hot, סלקום, פרטנר ודומותיהן בלי היתרון הטבעי שיש לבזק כיום.

עו"ד יהודית תירוש בפתח עדותו של מימון שמילה במשפט המו"לים (לצדה: עו"ד אמיר טבנקין מהפרקליטות). בית-המשפט המחוזי בירושלים, 6.12.2022 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד יהודית תירוש בפתח עדותו של מימון שמילה במשפט המו"לים (לצדה: עו"ד אמיר טבנקין מהפרקליטות), אתמול (צילום: יונתן זינדל)

בחלק אחר של הדיון שאלה עו"ד תירוש את שמילה על תופעת ההדלפות במשרד, שהיתה אחת ההצדקות שהציג פילבר כשהתבקש להסביר את מידור גורמי המקצוע ממהלכיו השנויים במחלוקת. האשם המרכזי, לדעת פילבר, היה הרן לבאות – שבסופו של דבר עזב את המשרד אחרי שפילבר החליט לא להאריך את החוזה שלו.

"לי מאוד הפריע כל התהליך הזה", אמר שמילה על העזיבה של לבאות, "נכנסתי למומו, שאלתי אותו: 'למה אתה עושה את זה?'. הוא אמר לי: 'תקשיב, הוא מדליף סדרתי'. אמרתי לו: 'תקשיב, אני בדקתי עם הרן, הוא נשבע לי בילדיו שהוא לא עשה את הדבר הזה, אני נוטה להאמין לו שהוא לא מדליף'. מומו אמר לי: 'תשמע, לך תדבר עם עדי קאהן-גונן, היא עשתה תחקיר לגדי פרץ (כתב 'גלובס' שלטענת פילבר קיבל מידע מודלף מלבאות; א"ב), דיברה איתו והצליחה לעבוד עליו והוציאה ממנו שהוא המדליף'. אמרתי לו שאני מאמין יותר להרן מאשר לעדי – למרות שאת עדי אני מעריך מבחינה מקצועית".

לבאות, שהעיד החודש בבית-המשפט, הכחיש בתוקף שהדליף מידע פנימי לגד פרץ ואף טען שכלל לא דיבר איתו לכל אורך כהונתו של פילבר.

"לאחר שהרן עזב, ההדלפות פסקו?", שאלה עו"ד תירוש.

"עד היום יש הדלפות", השיב שמילה בחיוך. "כולם עזבו, ועדיין יש הדלפות".

הצוות הסודי והקלף הבטחוני

על-פי התיאור של שמילה, בשלב מסוים הגישה הפשרנית שנקט ונכונותו לרצות את המנכ"ל גרמו לפילבר לראות בו מעין שותף סוד. "יום בהיר אחד פילבר פנה אלי ואמר שיש מסמך, משהו סודי, ושהוא מבקש שיעבירו לי אותו", אמר שמילה. "הוא אמר לי, 'יש פה צוות סודי, לא כולם יודעים'". אחת משותפות הסוד היתה עדי קאהן-גונן, היועצת המקצועית של פילבר ומי שליוותה באופן צמוד את המהלכים שנועדו להיטיב עם בזק. הרקע לסודיות, שיער שמילה, היה הקרע שנוצר בין פילבר להרן לבאות. "היחסים היו כל-כך גרועים שהוא כבר לא סמך עליו בגרוש", אמר.

השופט עודד שחם (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופט עודד שחם (צילום: אתר הרשות השופטת)

שמילה ציין שקיבל לידיו את המסמך שעליו דיבר פילבר, אבל החליט לא לעיין בו. השופט עודד שחם שאל אותו מדוע. "אל"ף, היו לי המון עיסוקים, וזה היה מסמך עב כרס", השיב שמילה. "בי"ת, הסתכלתי על הכותרת – 'הפרדה מבנית' – ואמרתי לעצמי: זה 'צוות סודי', אני לא רוצה בכלל להתעסק עם כל הדבר הזה".

הגישה החשאית של פילבר באה לידי ביטוי גם כשהיחס החריג לבזק החל להדליק נורות אדומות מחוץ למשרד התקשורת. אחד הגופים שהבחין בכך היה משרד מבקר המדינה, שהחליט לחקור את הסוגיה והוציא דו"ח בנושא בתקופת המבקר יוסף שפירא. כחלק מהבדיקה, נציגי המבקר נפגשו עם עובדי משרד התקשורת, ביניהם פילבר ושמילה. "לקראת סוף הפגישה, מומו ביקש לדבר על נושאים מסווגים בטחונית. הוא ביקש מכל צוות המשרד שיעזוב את החדר, למעט אני", אמר שמילה.

עו"ד תירוש ביקשה ממנו להרחיב, אבל בלי לתת "פירוט מלא" שיחשוף מידע אסור בפרסום. "הוא הזכיר שם נושא שבעיניו היה בטחוני", אמר שמילה על פילבר. "אם אני לא טועה הוא נשאל על התועלות שיביא ביטול ההפרדה המבנית לקבוצת בזק, ואמר: 'הדבר הזה יכול להביא תועלת לחברת חלל'".

חברת חלל תקשורת היתה אחת החברות המרכזיות בקונצרן בזק בזמן שנשלט על-ידי משפחת אלוביץ'. החברה מפעילה את לווייני עמוס, המשמשים בין היתר את חברת שידורי הלוויין yes – ובמקביל את מערכת הביטחון הישראלית. בזמן הפגישה עם נציגי המבקר, חלל תקשורת התמודדה עם משבר פיננסי חריף שנבע מאובדן לוויינים, רצף של תקלות טכניות וקשיי מימון.

בהתאם להנחיה של נציגת הפרקליטות, הנסיבות שבהן שלף פילבר את הקלף הבטחוני כדי לסייע למאזן הפיננסי של האלוביצ'ים לא הובהרו עד תום. עו"ד תירוש ציטטה דברים שאמר שמילה לחוקרי "תיק 4000": "אחת השאלות שעלו מצד המבקרים היתה בעניין העיתוי. מומו השיב להם שמעבר לסיבות הפיננסיות יש עוד סיבה – בטחונית, מסווגת – ואחרי זה, כשיצאו חלק מהאנשים, הוא העלה בפניהם טיעון שקשור למשרד הביטחון. כששאלתי אותו מה הטיעון הבטחוני, הוא אמר שהוא לא רוצה להיכנס לזה. הוא אמר שצריך לעשות את זה כי 'חלל זקוקה לכסף'".

מימון שמילה, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, בהגיעו להעיד במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 6.12.2022 (צילום: יונתן זינדל)

העד מימון שמילה, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

במהלך הורדות הידיים עם משרד התקשורת גם בזק שלפה את הקלף הבטחוני. במקרה הזה, לפי התיאור של שמילה, הקלף נשלף כדי לתקוע מקלות בקידום רפורמת השוק הסיטונאי.

"בזק התנגדה לפתוח את הצנרת שלה למתחרים", ציין שמילה. "הם הגישו על זה בג"ץ, בג"ץ דחה אותם, וברגע שבבזק הבינו שהרפורמה תיושם התחילו להעלות שם קשיים אחרים. הם פנו לגורמי הביטחון, וגורמי הביטחון פנו אלינו ואמרו לנו: 'כל חברה תיכנס פה לתשתיות של בזק? יש אתרים בטחוניים, מוסדות כאלה ואחרים'. ואז התחיל מהלך די ארוך עם שירות הביטחון הכללי ואחרים, שנועד להסביר למה אין פגיעה בטחונית. ובסוף הם קיבלו את עמדתנו ואמרו שהדבר הזה יוכל להיכנס".

"מה נקבע בעניין הזה של הסוגיה הבטחונית?", ביררה עו"ד תירוש.

"לגבי סלקום ופרטנר אני הבעתי עמדה בפני השב"כ שהם מפוקחים על-ידם בדיוק כמו בזק, ואני לא רואה שום סיבה שהם לא יוכלו לעשות את זה. ולכן הם הסכימו איתי, ונתנו את ההיתר. לאחר מכן, בזק אמרו: 'אך ורק עובדי בזק ישחילו את הסיבים של סלקום ופרטנר'. בהתחלה אמרנו 'בסדר', אבל אחרי זה ראינו שהעבודות מתעכבות ולא מתבצעות, ואמרנו שגם עובדי קבלן של סלקום ופרטנר יכולים לעשות את זה, כי הם נבדקים בדיוק כמו עובדי קבלן של בזק. כפינו את זה על בזק, וזה קורה היום".

"איך לעמדתך מר פילבר התנהל בכל הנושא הבטחוני, ומה ציפית ממנו?", שאלה עו"ד תירוש.

"ציפיתי לקבל גיבוי מלא, שיעמוד מאחורי ויחד איתי ידחוף מול גורמי הביטחון. אבל הרגשתי די בודד. נאלצתי ללכת כמעט להכי בכירים בשירות הביטחון הכללי, המל"ל וצה"ל כדי לשחרר את כל החסמים הללו – וברוך השם, הצלחתי".

חקירתו הנגדית של שמילה אמורה היתה להתחיל אתמול, אך נדחתה לשבוע הבא עקב הידבקותו בקורונה של אחד הסנגורים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.32MB)

משפט המו"לים