חקירת קבוצת העדים הראשונה בפרשה המכונה "תיק 1000" התקרבה השבוע לסיומה. באופן חריג ביחס להתמשכות ההליכים במשפט המו"לים, השבוע החלה והושלמה עדותם של שמונה עדים, שנגיעתם להאשמות בתיק שולית.

ב"תיק 1000" מואשם ראש הממשלה לשעבר והמיועד בנימין נתניהו במרמה והפרת אמונים בשל טובות ההנאה בסך מאות אלפי שקלים שקיבל משני מיליארדרים, ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. היום (9.11) העידו שרה שוחט, מנהלת החשבונות של המיליארדר מילצ'ן, ודובי פיינטוך, בעלים לשעבר של עסק לייבוא אלכוהול, שסיפק למיליארדרים חלק מכאלף בקבוקי שמפניה אשר על פי כתב האישום נעה בקו אספקה שוטף אל שרה נתניהו.

שוחט תיארה ביובש ההולם מנהלת חשבונות את התהליך הביורוקרטי של רישום ההוצאות הפרטיות של ארנון מילצ'ן בישראל, התחום עליו היתה מופקדת. לפי עדותה, התואמת את עדות הדס קליין, העוזרת האישית של מילצ'ן ופאקר, המיליארדר מילצ'ן הקפיד לעבור על הוצאותיו בדקדקנות, "מהוצאה קטנה עד גדולה".

עו"ד קרן צבירן מהפרקליטות שאלה את שוחט על הוצאות במזומן, שעלו לעיתים לסך של עשרות אלפי שקלים ביום. "לא כל כך ניהלתי מעקב אחרי מזומן", הודתה שוחט ובתשובה לשאלת המשך על שמירת קבלות לגבי הוצאות במזומן הוסיפה: "לא. ארנון ביקש וכיבדתי את רצונו".

בהמשך נחקרה שוחט על דו"חות ומסמכים שהעבירה לחוקרי משטרת ישראל, והעידה בין היתר על מסמך המתעד העברת 15,521 שקלים להדס קליין. בכתב ידה על גבי המסמך נכתב כי התשלום הוא ברובו (13,500) עבור סיגרים, והיתר עבור שושנה מילצ'ן, אמו של המיליארדר.

"ידעת שמילצ'ן נחקר בחשד לשוחד ועדיין את מביאה מסמכים שלו בלי לשאול אותו, בלי לוודא איתו", הטיחה עו"ד מילשטיין בעדה, כאילו שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק אינו מעשה ראוי

"אני בכל העברה שאני רושמת לבנק אני תמיד רושמת עבור מה", ציינה שוחט. "אם זה חשבון, וכל דבר אני רושמת. וכאן כתבתי בהתחלה 'עבור סיגרים' אז הדס כתבה לי 'מעדיפה שלא יהיו תוספות, בלי לכתוב סיגרים אלא את שם החנות'".

"מה עשית בעקבות הבקשה?", שאלה עו"ד צבירן.

"שיניתי את הרישום", השיבה שוחט והעידה כי ברישום החדש כתוב רק "פורטו וינו", שמה של החנות שבה נרכשו הסיגרים, והביטוי "החזר הוצאות".

בחקירתה הנגדית השיבה שוחט לשאלותיה של נועה מילשטיין, ממשרדו של עו"ד עמית חדד המייצג את נתניהו ב"תיק 1000". עו"ד מילשטיין התעכבה על החלטתה של שוחט למסור למשטרה את המסמכים.

"ידעת שמילצ'ן נחקר בחשד לשוחד ועדיין את מביאה מסמכים שלו בלי לשאול אותו, בלי לוודא איתו", הטיחה עו"ד מילשטיין בעדה, כאילו שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק אינו מעשה ראוי.

"נכון", השיבה שוחט, "יש על המסמכים את כל החתימות שלו אז למה שלא אביא?".

ארנון מילצ'ן עם בנימין נתניהו ושמעון פרס. הכנסת, 2005 (צילום: פלאש 90)

עו"ד מילשטיין התעקשה כי המסמכים הללו הם למעשה של מילצ'ן, ולא של שוחט או של קליין. שוחט הסבירה כי קליין הורתה לה לשתף פעולה עם המשטרה ולמסור לה את כל המסמכים שיבקשו החוקרים, והוסיפה שהיא סמכה על קליין. "לא ביקשתי רשות מארנון. אני חוזרת ואומרת", אישרה שוחט במענה לשאלות נוספות בנושא.

חלק אחר בחקירה נגע להוצאות במזומן, שבמהלך כלל ביקוריו של מילצ'ן בישראל באותן השנים הגיעו לכדי למעלה ממיליון שקלים. סכום זה, ציינה עו"ד מילשטיין, מגיע לכדי כ-40% מההוצאות של המיליארדר בביקוריו, בעוד שההוצאות על האלכוהול עמדו על 13% בלבד מכלל הוצאות הביקורים. שוחט העידה כי הוצאות המזומנים נועדו למממן את מילצ'ן בהיותו בישראל ולממן את המטפלת של אמו. "זה הרבה מאוד כסף בשביל שזה יהיה רק השימושים האלה", העירה עו"ד מילשטיין.

"מה את אומרת?", ניסתה להבין העדה שוחט.

"אני שואלת האם היה עוד שימוש במזומנים האלה".

"מה שארנון ביקש", השיבה שוחט, שנראתה כמו מי שהשאלות מסבות לה חוסר נוחות גדולה.

"כי אני מניחה שהוא השתמש בהם", השיבה שוחט ובכך סתמה את הגולל על קו ההגנה הזה, שאפילו לא כלל תיאוריית קשר מפורשת, אלא רק הפריח ענן חשדות כללי על הנעשה מתחת לאפו של המיליארדר הנדיב

"את אישרת שארנון היה שואל על כל ההוצאות וגם הקטנות היה מתעניין", הוסיפה עו"ד מילשטיין. "אנחנו רואים מזומנים בעשרות אלפי שקלים בחודש, לפעמים מאות אלפי שקלים בחודש. 40% מההוצאות שלו בישראל".

"אוקיי", השיבה שוחט.

"לא יכול להיות שהוא שואל שאלה? יש הערה עם כוכבית למה לאיש המזגנים משלמים אלף שקלים יותר ואין שאלה על המזומנים?", שאלה עו"ד מילשטיין.

"כי אני מניחה שהוא השתמש בהם", השיבה שוחט ובכך סתמה את הגולל על קו ההגנה הזה, שאפילו לא כלל תיאוריית קשר מפורשת, אלא רק הפריח ענן חשדות כללי על הנעשה מתחת לאפו של המיליארדר הנדיב.

בהמשך החקירה עומתה שוחט עם גרסאותיהם של קליין והנהג יונתן חסון, שטענו בדרגות שונות של נחרצות כי הוצאות במזומן תועדו בחשבונית.

"יש אולי דברים שהדס אולי שומרת לעצמה מטעמי דיסקרטיות, אני מניחה", השיבה שוחט, אך התעקשה כי בכל מקרה מילצ'ן היה מודע להוצאות הללו משום שגם אם לא נתן את אישורו לכל הוצאה והוצאה הרי שבדו"חות התקופתיים שהכינה לו, המיליארדר ראה את פירוט הוצאות המזומנים וחתם.

פיינטוך בדיוטי-פרי

העד השני, פיינטוך, סיפר כי הקשר בינו לבין קליין נוצר דרך בן זוגה, עמו שמר על קשר עוד מבית-הספר היסודי. כשקליין הזדקקה לרכישות אלכוהול עבור מילצ'ן (ושרה נתניהו) הוא היה כתובת מתבקשת, שכן היה באותה תקופה שותף בחברה לייבוא ושיווק אלכוהול בשם י.ד. עסקים.

"היא מרימה אלי טלפון או ווטסאפ ושואלת אם אני יכול לתת, להביא היום אפילו הביתה", שיחזר פיינטוך את הבקשות לרכישות שנהג לקבל מקליין. "היא תחבור אלי או, שהיא שולחת נהג בשם יונתן או מונית. ברוב המקרים, בטח 60-70 אחוז, הייתי אני מוביל את זה אלי הביתה וזה היה חובר. מעמיסים מבגאז' לבגאז' עם החשבונית וכך זה היה מתנהל. [...] בשנים הראשונות, 2011-12 כמדומני, זה היה פעמיים בחודש בממוצע ואם אני טועה אז שלוש. בהמשך, בשנים 2013-5, זה היה גם מגיע לארבע, חמש ושש פעמים בחודש".

העד דובי פיינטוך, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 9.11.22 (צילום: אורן פרסיקו)

בנוסף נהג פיינטוך לבצע רכישות גם בדיוטי פרי: אלכוהול למילצ'ן וסיגרים, שעל פי כתב האישום הגיעו דרך המיליארדר לנתניהו.

יבואן האלכוהול סיפר שלפני כעשור המס על משקאות אלכוהול וסיגרים היה גבוה במיוחד ועל כן היה זה צעד מתבקש. "היו מבקשים ממני הרבה חברים ואנשים, 'אם אתה עובר בדיוטי, תביא לי בבקשה בקבוקי ויסקי כזה או אחר' וגם הדס פנתה וביקשה שאקנה לה סיגרים ולפעמים איזה בקבוק ויסקי מסוים", העיד פיינטוך. "עשיתי את זה והייתי נותן לה את החשבונית והיא היתה מעבירה לי את חלקה בחשבון האישי שלי ובזה הסתיימה הטובה".

עו"ד חדד הזהיר את העד כי הוא מפליל את עצמו, אך פיינטוך התעקש: "יש כללים במכס, כשעוברים בדיוטי יש שלטים. עמדתי תמיד בקריטריונים של המכס".

"אסור לגעת. לא שינו במערכת", השיב פיינטוך. "מאיפה אתה יודע?", תהה עו"ד חדד. "אני כמעט בטוח", השיב העד

בחקירה הנגדית העלו עו"ד חדד ועו"ד מילשטיין את הסברה כי הקבלות מבית העסק י.ד. עסקים, שהוגשו לבית המשפט, זויפו. לצורך כך הזכירו כי במסגרת סכסוך עסקי שנתגלע בין פיינטוך לבין שותפו בי.ד. עסקים דוד בבלי, ואשר הביא לפירוק השותפות, הגיש פיינטוך תביעה שבה טען כי בבלי ביצע מניפולציות במערכת המחשבים של העסק ומנע ממנו גישה להנהלת החשבונות.

"אולי בבלי שינה ושיחק", אמר עו"ד חדד ביחס לקבלות של י.ד. עסקים המתעדות רכישת עשרות בקבוקי שמפניה ורודה מסוג מואט שנדו רוזה. "אסור לגעת. לא שינו במערכת", השיב פיינטוך. "מאיפה אתה יודע?", תהה עו"ד חדד. "אני כמעט בטוח", השיב העד.

בן-צור היה שם

כשעו"ד מילשטיין ביקשה להגיש לבית-המשפט את כתבי הטענות בתביעה שהגיש פיינטוך נגד בבלי בשנת 2016 קם עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות וביקש כי המסמכים ייסרקו באופן חסוי כדי לשמור על פרטיות הצדדים. עו"ד חדד התנגד וטען כי מדובר ב"תביעה פומבית".

"מה זה 'פומבית'?", שאלה ראשת ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, "כל אדם יכול להיכנס? לא כל אדם יכול להיכנס לאתר בית המשפט ולהוריד תביעות".

עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה (משמאל) ועו"ד עמית חדד מצוות הסנגורים של הנאשם בנימין נתניהו. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 18.7.2022 (צילום: יונתן זינדל)

"אני אחדש לגברתי חידוש", השיב סנגורו של נתניהו, "כל עיתונאי יכול להיכנס לכל תיק. יש לו זכות עיון, גם אני חשתי בתחושה שגברתי חשה בפעם הראשונה  ששמעתי. זה מופיע בתיק אחר, אין פה סיבה לחסות את זה".

בתביעה של פיינטוך נגד בבלי אין כל החלטה על חיסיון, וכל עיתונאי בעל היתר עיון יכול לאתר את המסמכים במערכת נט המשפט גם בלי שום קשר להליך הנוכחי נגד נתניהו. למרות זאת, התובע גילדין טען כי יש "אינטרס להגן על פרטיותם של עדים" ועל כן אין לסרוק את המסמכים למערכת אלא באופן שהם יהיו חסויים. לדבריו, "יש הבדל בין תיק בין סתם שני אנשים לבין התיק הזה".

"זה נייר פומבי", התעקש עו"ד חדד בשם מרשו ראש הממשלה לשעבר נתניהו.

"אדוני עיתונאי?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן לגבי האופן שבו קיבל עו"ד חדד את המסמכים.

"לא", השיב עו"ד חדד, "אבל מספרים שאם אתה מתקשר לעיתונאי ואומר לו שאולי זה רלוונטי אז עיתונאי, ועיתונאי שמאל בעיקר, יכול ללכת ולהשיג".

אלי ציפורי בביהמ"ש המחוזי בירושלים, 6.9.22 (צילום: אורן פרסיקו)

למעשה, היה זה דווקא אלי ציפורי, מאנשי התקשורת הנאמנים ביותר לנאשם נתניהו, שפרסם כבר לפני כחודש פרטים רבים מתוך כתבי הטענות בסכסוך המשפטי בין פיינטוך לבבלי. אולם עו"ד חדד לא היה צריך גם את ציפורי בשביל לקבל את המסמכים. בא-כוחו של בבלי באותו הסכסוך היה לא אחר מאשר עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו ב"תיק 4000", ומי שרק לפני כמה שנים עוד ייצג את מילצ'ן וקליין בפרשה.

בסופו של דבר הוסכם כי יותר להגנה להפנות רק שלוש שאלות לפיינטוך בנושא זה. במענה לשאלות אלו אישר פיינטוך כי בחלק מתקופת השותפות לא היתה לו גישה ישירה למערכות המחשוב והנהלת החשבונות של י.ד. עסקים.

אשר לרכישות בדיוטי פרי, עו"ד מילשטיין הציגה לפיינטוך קבלות שמהן עולה כי בזמן שהיה עדיין שותף בי.ד. עסקים, רכש כמה בקבוקי טקילה שהעביר בהמשך לקליין (עבור מילצ'ן). פיינטוך טען כי במלאי החנות אזל סוג מסוים של טקילה יקרה, אשר היתה חביבה במיוחד על המיליארדר, ולכן רכש השלמות בדיוטי פרי.

עו"ד מילשטיין ציטטה באוזני פיינטוך את דבריו של שותפו לשעבר בבלי, שהעיד כי לא ידע על הרכישות בדיוטי פרי וטען כי מדובר במעשה "חמור מאוד". פיינטוך טען מנגד כי הכל נעשה בידיעתו של השותף בבלי ובאישורו.

בשבוע הבא אמור להעיד העד האחרון בקבוצה הראשונה, רו"ח זאב פלדמן, ואז יעבור משפט המו"לים שוב לדיון בפרשה המכונה "תיק 4000".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.68MB)