מה גרם לארנון מילצ'ן לפטם את בני הזוג נתניהו בשמפניה, סיגרים יקרים, תכשיטים וכיו"ב מתנות יקרות ערך שערכן מסתכם במאות אלפי שקלים ולמעלה מזה? האם, כפי שטוען הסנגור של בנימין נתניהו, מדובר במתנות בין חברים? או שמא, כפי שגורס כתב האישום, זו היתה דרכו של מיליארדר מקושר לשמן את נבחר הציבור הבכיר ביותר בישראל כדי שישרת את האינטרסים הכלכליים שלו? המחלוקת הזאת היתה אחד הנושאים המרכזיים בדיון שהתקיים אתמול (19.7) במשפט המו"לים, יום העדויות האחרון לפני היציאה לפגרת הקיץ.

לסנגור עמית חדד, שחוקר את העדה הדס קליין חקירה נגדית, היה יתרון טקטי: כש"תיק 1000" עדיין נחקר במשטרה, מילצ'ן היה באותה סירה עם נתניהו. שניהם היו חשודים, ולשניהם היה אינטרס לשכנע את החוקרים שמה שהם מכנים "טובות הנאה" הוא בסך הכל מתנות תמימות שמעידות על הרגשות החמים שכל אחד מהם חש כלפי רעהו.

קליין היתה אז העוזרת האישית של מילצ'ן, תפקיד שבו היא מועסקת עד היום. למרות נאמנותה למילצ'ן, ולמרות שמילאה תפקיד מפתח במסכת טובות ההנאה, העדות של קליין לא עושה חסד עם הבוס שלה ומתארת אותו – ואותה – כשותפים בעסקת שוחד. מילצ'ן וקליין אמנם לא עומדים לדין, אבל עדותה החריפה והמפורטת כבר עוררה שיח ציבורי על כך שראוי היה להאשים את נתניהו בלקיחת שוחד. כתב האישום, כידוע, מייחס לו עבירה פחות חמורה של הפרת אמונים.

החקירות של קליין ומילצ'ן החלו בסוף 2016. ההתגוננות שלהם אז מפני תזת השוחד של החוקרים סיפקה לסנגור של נתניהו כמה שפנים שאותם שלף אתמול בדיון. למשל, העובדה שקליין טענה בחדר החקירות שמילצ'ן ונתניהו חברים. או ההתעקשות שלה בחקירה שבמערכת היחסים עם בני משפחת נתניהו "אין אינטרסים", ש"מדובר בדבר חד-צדדי לחלוטין" וש"ארנון לא זקוק להם בכלל".

אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים, כשעו"ד חדד שאל אותה אם היא עדיין עומדת מאחורי הדברים הללו קליין השיבה בחיוב – אבל דרשה להרחיב. "מבחינת לקבל משהו – הוא לא זקוק להם", אמרה קליין, אך מיד החלה לדבר על הצורך של מילצ'ן בתחזוקת יחסי קִרבה עם ראש ממשלת ישראל ובתועלת שהפיק מכך. חדד מיהר להפסיק אותה.

הוא העלה שוב ושוב ציטוט ממכתב שנשלח באוגוסט 2018 מטעם מילצ'ן לבכירי מערכת אכיפת החוק דאז, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטת מחוז תל-אביב ליאת בן-ארי. במכתב הועלו טענות מפורטות נגד התזה שעמדה בבסיס חקירת "תיק 1000". מחבר המכתב הוא עו"ד בעז בן-צור, שייצג אז את מילצ'ן ולאחר מכן עבר באופן שנוי במחלוקת לייצג את נתניהו בתיקיו הפליליים האחרים (בן-צור נמנע מלהגיע לדיונים בימים האחרונים, שבהם סיפרה קליין כיצד הנחה אותה להתגונן מפני החקירה).

עו"ד בעז בן-צור, פרקליטו של בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

במכתב, עו"ד בן-צור אישר את העובדות אך כפר בפרשנות. "ארנון מילצ'ן העניק במהלך השנים סיגרים ומשקאות לראש הממשלה ולאשתו. הרקע למתן הסיגרים והמשקאות נעוץ ביחסי חברות ארוכת שנים בין ראש הממשלה לבין ארנון מילצ'ן, שהתקיימו למעלה מ-20 שנים, פרק זמן משמעותי לפני מינויו של מר נתניהו לתפקיד ראש ממשלת ישראל", נכתב שם.

"אני אשמח לראות את המשך המכתב, כי יש פה עוד הערה שקשורה לאותה מהות", אמרה הדס קליין כשנשאלה על כך. עו"ד חדד התעלם מהבקשה, והמשיך להציג לקליין שאלות. העדה הזכירה שכבר ביום עדותה הראשון סיפרה ששמעון פרס, עוד מקורב של מילצ'ן, ייעץ לו ב-2008 להיפטר מאחזקותיו בישראל "כדי שלא יגידו 'הון-שלטון'". הקשר של מילצ'ן לנתניהו, הסבירה, נתן לו כוח. "זה אִפשר לו להגיד: 'אני חבר של ראש הממשלה, אני מתקשר אליו עכשיו בטלפון הישיר'. זה הדבר. ארנון לא היה צריך לתפיסתי שום דבר, אבל כשהוא צריך לדעת מה הוא עושה עם הביזנס שלו – הוא מתקשר למר נתניהו ומבקש ממנו עזרה".

עו"ד חדד ניסה לקטוע אותה ולהחזיר את הדיון לפסים נוחים יותר מבחינת הלקוח שלו. "בואי נתחיל בזה שלא שיקרת בחקירה שלך במשטרה", אמר הסנגור.

"אף פעם לא", השיבה קליין.

"ואמרת את האמת".

"נכון".

"וכשהחוקר שואל אותך מה האינטרסים של ארנון מילצ'ן, ואת אומרת ש'אין אינטרסים, מדובר בדבר חד-צדדי לחלוטין. ארנון לא זקוק להם בכלל' – לא שיקרת".

"לא שיקרתי", חזרה ואמרה העדה.

קליין ציינה שהיא עדיין עומדת על כך שלמילצ'ן לא היו אינטרסים כלכליים ישירים שקיווה לקדם באמצעות הקשר עם נתניהו. עו"ד חדד ניסה למנף את האמירה הזאת כדי לגמד את הטענה של קליין שמילצ'ן נהנה מהכוח ששאב מהקשר האישי עם נתניהו.

"את מספרת שלמעשה היה לו נחמד שראש הממשלה חבר שלו", אמר הסנגור. הוא ציין שמילצ'ן החל לספק מתנות לנתניהו בתקופה שבה לא כיהן כראש ממשלה, וטען שבנקודת הזמן ההיא לא יכול היה לשער שיהיו לו צרות שיצריכו התערבות של ראש ממשלה – ושמי שימלא את התפקיד הזה יהיה חברו נתניהו. "הוא לא ידע שתהיה לו בעיה עם הוויזה, נכון? הוא לא דִמיין שב-2014 הוא יתראיין ל'עובדה' (ויספר על שיתוף הפעולה שלו עם מערכת הביטחון הישראלית; א"ב), ובעקבות התוכנית יבוא אליו ההומלנד סקיוריטי האמריקאי וירצה לחקור אותו, והוא יפחד להיות פולארד 2. הוא לא ידע את זה, נכון?".

"הוא לא ידע", אישרה קליין.

"ולכן, כשהוא נותן את המתנות הוא לא עושה את זה בשביל הוויזה – גם לשיטתך", אמר הסנגור.

"דאז", עקצה קליין. "כמובן שארנון, לתפיסתי, לא ציפה שמר נתניהו יעזור לו במיזמים כלשהם. לא, זאת לא היתה הכוונה ואני עומדת על כך גם היום", הוסיפה בהמשך, אבל אז שוב הציגה דוגמה שפגמה בתזה של הסנגור. "לקראת קיץ 2016 ארנון מוכר את הדברים שלו בקפריסין – מבחינה מיסויית, לא אפרט – ומגיע אלינו לארץ רואה חשבון קפריסאי מ-KPMG לפגישה עם ארנון, כדי לבחון את ההשקעות".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לוחץ את ידו של נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס ב-2015, במפגש רשמי בניקוסיה (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בדיוק באותו זמן, סיפרה, מילצ'ן שמע שנשיא או ראש ממשלת קפריסין ("סליחה, אני לא בטוחה במונחים") הגיע ארצה לפגישה מדינית עם נתניהו. קליין ככל הנראה התכוונה לפגישה רשמית שקיים נתניהו עם נשיא קפריסין ניקוס אנסטסאידס, שמכהן בתפקיד עד היום. "ארנון אומר לי: 'עכשיו תשיגי לי אותו'. ואני אומרת לו: 'לא, אני לא מתקשרת עכשיו. מה זה? זה לא קשור לדברים שלך'. סירבתי להתקשר", סיפרה.

"העובדה שארנון הרגיש שהוא יכול בלחיצת כפתור להתקשר, זאת היתה הכוונה. אינטרסים? כששמעתי שזה שוחד אמרתי שזה לא שוחד כי ארנון בכלל לא ציפה, אבל הוא כן ידע", המשיכה תוך התעלמות מהניסיון של עו"ד חדד לעצור את שטף דבריה. "ואשמח גם להמשיך לקרוא את המכתב, כי יש עוד משהו שמסביר את הדבר הזה".

הסנגור של נתניהו גם הפעם לא המשיך לגלול את המכתב, שקטע ממנו הוצג על גבי המסכים באולם, וקליין לא סיפקה פרטים נוספים. ייתכן שהתכוונה לקטע שבו, בניסיון להרחיק את מילצ'ן מהחשדות הפליליים, דווקא כן נטען שיש קשר בין המתנות יקרות הערך לתפקידו של נתניהו כראש ממשלת ישראל – וגם לתפקידו של מילצ'ן כמעין סוכן לא רשמי של ממשלות ישראל לדורותיהן.

ארנון מילצ'ן, נכתב שם, "היה מעורב בתהליכים פוליטיים-קואליציוניים, לרבות כינונה של ממשלת אחדות, כמו גם בעניינים בטחוניים, לאומיים ומדיניים של מדינת ישראל (לרבות מאמצים בעניין יחסי מדינת ישראל עם שכנותיה). מר מילצ'ן תרם רבות ממשאביו ומזמנו למדינה. נוכח מעמדו, פועלו ואישיותו, הוא היה קרוב למנהיגים רבים בישראל ובעולם במהלך שנים ארוכות.

"כפילנתרופ וכמפיק הוליוודי בעל מוניטין הוא השיא תרומות בהיקפים ניכרים לשורה של ארגונים ויוזמות (דוגמת מרכז רבין לשלום, מרכז פרס, אלמנתו של אלי כהן ועוד), הפיק אירועים הקשורים במדינת ישראל וכן נהג לארח גורמים רבים, בעולם הרחב ובישראל. גם על רקע זה יש לראות את הקשר שהתקיים עם ראש הממשלה ורעייתו".

להורדת הקובץ (PDF, 589KB)

ההסבר של עו"ד בן-צור, לפני שעבר לייצג את נתניהו, מתחבר עם אמירות של מילצ'ן ("זה ראש ממשלת ישראל, את רוצה שיהיה לנו שקט במדינה? בלי זה לא יהיה שקט במדינה", ציטטה אותו קליין בתחילת החודש), וגם עם אמירה של הנהג של מילצ'ן, יונתן חסון, על שיחה קצרה שקיים עם שרה נתניהו. "היא אמרה שלום עם החיוך הצבוע שלה", ציטט אותו גידי וייץ ב"הארץ", "ובחצי משפט שאלה אם שמתי לה את הוורודים באוטו (שם הקוד לבקבוקי שמפניה; א"ב). אמרתי לה: 'כן, אל תדאגי, אנחנו יודעים את העבודה'. אז היא אמרה לי: 'אתה יודע, זה לטובת המדינה'".

הסנגור מטעה את העדה

בחלק אחר של הדיון עו"ד חדד הטעה את העדה באופן בוטה. זה קרה כשניסה לשכנע אותה ואת בית-המשפט שרוב בקבוקי השמפניה הוורודה שרכש מילצ'ן נועדו לצריכה השוטפת של משפחתו ובאי ביתו – ולא לשרה נתניהו. כתב האישום מייחס לבני הזוג נתניהו קבלה של טובות הנאה בסך כ-700 אלף שקל ממילצ'ן ומהמיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר. מתוך סכום זה, כ-185 אלף שקל מיוחסים לבקבוקי שמפניה שנרכשו מכספו של מילצ'ן עבור שרה נתניהו.

התזה שעו"ד חדד ביקש להוכיח היא שהשמפניה נרכשה רק כאשר מילצ'ן היה בארץ – ולפיכך, רוב הבקבוקים נועדו עבורו ועבור משפחתו. קליין כבר העידה קודם שבקבוקי השמפניה נרכשו גם בזמן שמילצ'ן לא שהה בארץ, וציינה שבשלב מסוים הוא חשש ממראית העין וביקש שהרכישות לא יתבצעו בזמן שהוא בחו"ל. כך ביקש לייצר מצג שלפיו ארגזי היין המבעבע מצרפת נרכשו לשימוש עצמי.

פרק הזמן שבו עו"ד חדד ביקש להתמקד היה המחצית הראשונה של שנת 2016, זמן לא רב לפני שהחלו חקירותיהם של מילצ'ן וקליין – אבל כנראה כבר בתוך התקופה שבה מילצ'ן ביקש להיזהר עם מועדי הרכישה. חדד הצליב בין שני מסמכים: אוגדן החשבוניות שהעבירה קליין לחוקרים, ודו"ח כניסות ויציאות של מילצ'ן משטח מדינת ישראל.

שרה נתניהו (צילום: מארק ישראל סלם)

הסנגור הראה שמילצ'ן יצא מישראל בדצמבר 2015 ושב ארצה רק ביוני 2016. לפי הניתוח שלו, רכישת השמפניה נפסקה לחלוטין מיד אחרי שמילצ'ן נסע לחו"ל, והתחדשה רק בסוף מאי 2016 – אז בוצעה הזמנה שלטענתו נועדה למלא את המלאי לצריכה אישית של משפחת מילצ'ן לקראת שובה. קליין לא קיבלה את הניתוח הזה. היא לא הטילה ספק בנתונים, אבל שיערה שהסיבה להפסקת מסע הרכש היא שבסוף 2015 הצטברה באחוזה של מילצ'ן כמות ניכרת של ארגזי שמפניה.

"סיפרתי לך שאנחנו מצטיידים בכמויות, כנראה היה מלאי", אמרה, ודרשה לראות כמה ארגזים נרכשו לפני פרק הזמן שבו התמקד הסנגור, כלומר במחצית השנייה של 2015. עו"ד חדד התעלם מהבקשה והמשיך להציג נתונים שהתיישבו עם התזה שלו. "אני מבקשת לראות מה היה בסוף 2015, תראה לי", קליין חזרה וביקשה, "אני רוצה לדעת אם היינו עם ארגזים בבית-ינאי מסוף 2015".

עו"ד חדד הבטיח שיגיע לכך בהמשך, אבל לא קיים. "אולי בכל זאת תראה לה?", הציע נציג הפרקליטות, עו"ד אלון גילדין. חדד העיר שהנתונים מופיעים במסמך שהוצג על המסך, אבל גילדין טען שקליין לא הספיקה לבחון אותם.

צוות ההגנה של נתניהו אמנם הציג את המסמכים הסרוקים, אבל לעתים קרובות המידע הוצג לזמן קצר בלבד ומיד הוסר מהמסכים. חדד ניסה להתחמק: "תפסיקו להקטין את העדה", אמר. אבל קליין שבה וביקשה לקבל נתונים על המחצית השנייה של 2015, בלי להבחין שהם מוצגים מולה. מתברר שבנובמבר 2015 נרכשו 18 בקבוקי שמפניה. "הנה, את רואה, הוא [מילצ'ן] נמצא – את יכולה לראות", אמר לה חדד.

בניגוד למה שאמר הסנגור, לפחות לפי דו"ח הכניסות והיציאות של מילצ'ן הוא דווקא לא שהה בארץ באותה עת. לפי הדו"ח, מילצ'ן יצא מישראל באוגוסט 2015 וחזר רק בתחילת דצמבר. בתקופה שבה כביכול שהה בחו"ל רכשו אנשיו שבעה ארגזים של שמפניה ורודה מבית מואט ושנדון – 42 בקבוקים בסך הכל. בדצמבר, עם שובו, נרכשו עוד 36 בקבוקים.

הנתון הזה מפריך את התזה של חדד: הרכישות נמשכו גם כשמילצ'ן לא שהה בארץ, כפי שטענה קליין בימי העדות הקודמים. אחת הסיבות האפשריות להפסקת ההזמנות במחצית הראשונה של 2016 עשויה להיות מלאי גדול שהצטבר באחוזה של מילצ'ן וסיפק את צריכת האלכוהול של שרה נתניהו. סיבה אחרת עשויה להיות הזמנת בקבוקים דרך הספק השני שלה, ג'יימס פאקר – שכלל לא הוזכר אתמול בדיון בהקשר זה.

אף שבסופו של דבר קליין קיבלה לידיה תדפיס של הנתונים, נראה שלא הבחינה שחדד הציג לה נתונים שסותרים את גרסתו. גם השופטים ואנשי הפרקליטות נמנעו מלהתייחס להטעיה באופן ישיר. כלל לא ברור אם הבחינו בכך.

פיל עם עור של ביבי

חלק ניכר מהדיון הוקדש לאחד הטיעונים המרכזיים בהגנה של נתניהו ב"תיק 1000", שלפיו שורה של משפטנים סיפקו לו חוות דעת שהתירו לו לקבל מתנות מחברים, ושכך צריך להתייחס למתנות שקיבל ממילצ'ן ופאקר. לצורך זה הקרין עו"ד חדד קטע וידיאו מעדותו של יעקב וינרוט המנוח, הבוס שלו לשעבר במשרד עורכי-הדין ומאנשי סודו של נתניהו. עו"ד וינרוט אישר את קיומה של חוות הדעת, ואגב כך סיפק לחוקרים מידע על טובות ההנאה שקיבל נתניהו – גם כאלה שלא נכללו בכתב האישום בסופו של דבר.

"הוא שאל אותי פעם אחת אם מותר לו לקחת מחברים ארוחות, סיגרים, בקבוקי יין", סיפר וינרוט על נתניהו. "אמרתי לו, 'תראה, אם זה מחבר, זה מן הסתם לא כאיש ציבור, כראש ממשלה או כנושא תפקיד, אתה לא חייב לדווח'. הוא סיפר לי באיזשהו שלב שהוא מכיר את דולצ'ין, סליחה, את מילצ'ן, מכיר אותו שנים רבות, ואמר לי שההיכרות ביניהם התחילה אחרי שהוא ירד מהשלטון בפעם הראשונה... כשהוא לא היה בתפקיד, הוא היה נותן לו הרבה דברים, נדמה לי שהוא אמר שהוא שילם לו על בתי-מלון, מסעדות, קנה לו דברים... סיגרים, ארוחות, אני חושב שגם כמה חולצות, וחליפות".

עו"ד יעקב וינרוט בבית-המשפט המחוזי בירושלים ב-2015. מאחור: עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו ב"תיק 1000" (צילום: יונתן זינדל)

קליין אישרה שהיא ומילצ'ן שמעו מבנימין ושרה נתניהו שיש חוות דעת משפטיות מהסוג הזה, שמתירות להעניק למשפחת נתניהו כל דבר למעט דירה או טובת הנאה אחרת מסדר הגודל הזה. קליין גם טענה שבזמן אמת היא ומילצ'ן לא חשבו שהם עושים דבר מה פלילי, ואישרה שמילצ'ן אף סיפר על המתנות לאנשים אחרים, בהם העיתונאי בן כספית. עם זאת הזכירה קליין שההתנהלות סביב טובות ההנאה כללה מרכיב קבוע של טשטוש עקבות. אחת הדוגמאות שלה היתה שיחה שקיימה איתה שרה נתניהו, שכבר הוזכרה במשפט, ובה דובר על התקשרות בין משרד ראש הממשלה למפקח בנייה בשם גל גפן שעבד עם מילצ'ן ופאקר.

שרה רצתה שגפן ישפץ את הווילה של משפחת נתניהו בקיסריה, אבל הצעת המחיר שנתן היתה גבוהה מדי והצריכה יציאה למכרז – מהלך שאשת ראש הממשלה ניסתה למנוע. היא ביקשה שקליין תעביר לו את המסר ותגרום לו להגיש הצעה מתוקנת. "בפגישה שלי עם גברת נתניהו, כשהיא אמרה לי לדבר עם גל גפן, כשיצאתי מהחדר היא תפסה אותי ביד ואמרה לי: 'אל תרשמי את זה על פתק, אני סומכת עלייך שתדברי עם גל בלי לרשום את הדברים על פתק'", סיפרה קליין אתמול בדיון.

לדברי קליין, הבקשה של שרה נתניהו הדאיגה אותה, והיא עִדכנה בכך את מילצ'ן. "אנחנו יכולים לשאול את גברת נתניהו בנושא הזה", אמר עו"ד חדד בפקפוק. "אני אשמח", השיבה קליין. "האם את יודעת למה היא עשתה את הדבר הזה?", שאל עו"ד חדד, ומיד השיב לעצמו: "לא". לאחר מכן מיהר לעבור לנושא אחר.

בחלק אחר של הדיון הציג הסנגור מקרה שבו החלטה של בנימין נתניהו הזיקה לעסקיו של מילצ'ן. ב-2004 רכש מילצ'ן חצי מהבעלות על חברת "מכשירי תנועה", שהיתה אז היבואנית הבלעדית של מכוניות סוזוקי, קרייזלר ופורשה ובנוסף עסקה בייצור כלי רכב צבאיים ויבוא וסחר בחלפים וציוד מכאני. עו"ד חדד הקריא קטע מחקירתו של מילצ'ן: "נתניהו בשיא הגינותו אפילו חוקק חוק, כשכיהן כשר אוצר, חוק שאישר יבוא מקביל של כלי רכב שפגע בעסק שלי – אבל נתניהו עשה מה שטוב לכלכלת מדינת ישראל ולא מה שטוב לעסקים שלי".

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, 2005 (צילום: פלאש 90)

לטענת מילצ'ן, הוא וידא שנתניהו יידע שהחקיקה מזיקה לו ושהוא זועם על כך. "הוא אמר לי: 'אני שר אוצר, זה מה שטוב למדינה'. כל הכבוד, אני מוכרח להגיד להגנתו. הוא לקח את תפקידו ברצינות מלאה. הוא, יש בו משהו משיחי... אני לא מזלזל בזה. הוא חושב שהוא מגן על הישות היהודית, כמו דוד מול גוליית, האיראנים, פצצות, עם הקונגרסים, אין לו פחד. הוא אמר לי דרך אגב שבאפריקה מצאו פיל עם עור של ביבי. הוא לא מפחד, הוא לא נוגע, לא כלום". קליין ציינה שבמעגל הקרוב של מילצ'ן, הבדיחה על הפיל האפריקאי היתה שחוקה מרוב שימוש.

עו"ד חדד הציג גם ציטוט של קליין מהחקירה שהאיר את נתניהו באור דומה: "כשאני חושבת על זה – נתניהו חושב על נתניהו ועל שרה, ועל יאיר אולי. לא נראה לי שנתניהו ידאג לארנון או למישהו אחר".

בדיון בבית-המשפט קליין אישרה שהרושם שלה היה שנתניהו אדיש לאינטרסים העסקיים של מילצ'ן. עם זאת, היא שבה והדגישה שלמילצ'ן היה חשוב לשמור על דלת פתוחה לראש הממשלה. הדוגמה שלה היתה פקיעת ויזת השהייה של מילצ'ן בארצות-הברית וההירתמות של נתניהו לסייע בחידושה – מאמצים שכללו שיחה עם מזכיר המדינה האמריקאי דאז ג'ון קרי. "כשארנון מנדנד – למשל על הוויזה – ארנון מנדנד ברמה אובססיבית, ומר נתניהו מתקשר, וגם שואל אותי למה הוא דואג כל-כך, ושהכל יהיה בסדר".

חדד מסיים עם הישג קטן

רוב הדיון הוקדש לעיון ארכני בחשבוניות שתיעדו רכישת משקאות מכספו של מילצ'ן. עו"ד חדד אמנם ביקש לפסול את המסמכים האלה משום שהושגו לטענתו באופן לא חוקי, אבל בד בבד ניסה להוכיח באמצעותם שרוב בקבוקי השמפניה כלל לא הגיעו למשפחת נתניהו. הדרך שלו היתה עקיפה ונסיבתית ובשלב מסוים נדמה שהתישה את השופטים – ובכל זאת, לקראת סוף הדיון הוא הצליח לקצור הישג קטן.

עו"ד חדד ציין שלפני שקליין סיפקה את ההערכה שלפיה כ-65% מבקבוקי השמפניה שנרכשו מכספו של מילצ'ן נועדו לשרה נתניהו, היא אמרה לחוקרים שהם נועדו "בראש ובראשונה לשימושו הפרטי של ארנון ומשפחתו", ו"בין היתר גם עבור הגברת נתניהו". בהמשך, לאורך זמן רב, הקריא חדד סעיפי רכש מתוך אוגדן החשבוניות: 240 בקבוקי סן-פלגרינו בנפח 250 מ"ל, ועוד 12 בקבוקים גדולים, 480 בקבוקי אוויאן, 144 בקבוקי זכוכית של ספרייט וקוקה-קולה, 144 בקבוקים אישיים של מי עדן, 72 פחיות רדבול – ועוד ועוד.

באחוזה של מילצ'ן נהגו להזמין כמויות כאלה אחת לכמה ימים או שבועות. המסקנה של חדד היא שצריכה בהיקף כזה של מים מינרליים ומשקאות קלים, לצד רכש האלכוהול, מעידה שאצל מילצ'ן התקיימו מסיבות מרובות משתתפים באופן תכוף. על גבי ההנחה הזאת הוא ביקש להלביש את הטיעון שלפיו רוב רובם של בקבוקי השמפניה נלגמו במסיבות האלה – ולפיכך כלל לא הגיעו לידי שרה נתניהו.

אחת החשבוניות שהציג עו"ד עמית חדד בדיון (לחצו להגדלה)

קליין שללה את הניתוח הזה באופן נחרץ. היא ציינה שהיא לא היתה מעורבת ברכישת המשקאות הקלים, והציעה לסנגור לחקור על כך את הנהג יונתן חסון. עו"ד חדד טען שלא ייתכן שמשפחת מילצ'ן שותה לבדה אלפי בקבוקים של מים מינרליים ומשקאות קלים בחודש – אך קליין התעקשה שבהחלט ייתכן שמדובר בצריכה שוטפת. האחוזה של מילצ'ן היא מתחם רחב ידיים, הסבירה, ובכל רגע שוהים בה שלל בעלי תפקידים. "הבית פעיל מאוד, יש לנו צוות ענק, ארנון שותה, יש אורחים, וכולם שותים מים".

הסנגור לא השתכנע. "חשוב להראות – כל כמה ימים קונים מאות בקבוקי מים, ואני מניח שלא משקים את העציצים עם בקבוקים של אוויאן", אמר.

"משחקים אצלנו כדורגל ביום שישי, קבוצה גדולה של אנשים, חבר'ה שבאים לשחק עם ארנון – ושותים מים. לא שותים אלכוהול", השיבה קליין. "יש אצלנו צוות גדול מאוד, מנקים, גננים, אנשי שירות, יונתן, אני – לשיטתך, כמו שאתה מציג את זה, זה נשמע כאילו כל היום אנחנו רק מארחים. לא. זה לא ככה".

"אני אומר לך ש-4,000 בקבוקים של שתייה קלה מתאימים לחלוטין – לחלוטין – לרכישות של 130 בקבוקי שמפניה. זה יחס הגיוני לאירוע, ולכן אין סיבה להניח שהכל או הרוב ניתן לגברת נתניהו. זו לא מסקנה שניתן להסיק מהנתונים, כפי שאת עשית בטעות. כי את אמרת בחקירה שהשמפניה נועדה בראש ובראשונה לשימושו הפרטי של ארנון ומשפחתו, ובין היתר גם עבור גברת נתניהו".

"אני מבקשת לא להשוות בין שמפניה למים, כמו שלא משווים בין טקילה למים. זה קיץ", השיבה קליין. "נכון שאלו כמויות ענקיות. לא זכרתי אותן – בסדר גמור. יבוא יונתן ויסביר למה הוא הצטייד ככה. אבל בלי שום קשר – יש לנו שישה-שבעה דונם, מסתובבים שם אנשי מקצוע וכולם מקבלים אצלנו באופן חופשי מים, כולם מתכבדים. מה, איש הבריכות שלנו מקבל שמפניה?".

עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה (משמאל) ועו"ד עמית חדד מצוות הסנגורים של הנאשם בנימין נתניהו. בית-המשפט המחוזי בירושלים, שלשום (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חדד ניסה לפרק את החישוב שהוביל את קליין לקבוע שרק 35% מבקבוקי השמפניה נועדו לצריכה עצמית של המילצ'נים – והיתר, כלומר הרוב, נמסרו לשרה נתניהו. "נתנו לך משימה שאף בן אנוש לא יכול לבצע", הטיח בה. כשעו"ד גילדין מהפרקליטות ניסה להתערב לטובתה חדד כיוון את האש אליו: "די, באמת. מה זה? אתם כתבתם כתב אישום כמו שכתבתם, זה באמת מעצבן לראות מה קורה כשמרימים את מכסה המנוע. זה מעצבן, אני מסכים איתך, אבל צריך להסתכל כדי לראות שאין שמן, אם בכלל יש מנוע".

הסנגור של נתניהו הקריא לקליין קטעים מחקירתה והראה שהיא היססה לפני שמסרה את ההערכה לגבי חלוקת בקבוקי השמפניה לפי מפתח של 65:35 – ושגם לאחר מכן היא הדגישה באוזני החוקרים שמדובר בהערכה גסה. השופט משה בר-עם העיר שלפי התרשמותו הנתון שבו נקבה קליין מבוסס על "הערכה אינטואיטיבית". נדמה שגם שני השופטים האחרים, רבקה פרידמן-פלדמן ועודד שחם, חלקו את הרושם הזה.

בשלב מסוים, השופט שחם ביקש מנציגי הפרקליטות להבהיר על מה מבוסס הנתון הרלבנטי בכתב האישום – רכישת שמפניה בהיקף של 184,448 שקל מכספו של מילצ'ן. האם הסכום הזה מבוסס אך ורק על ההערכה הגסה של קליין, או שמא יש בידי המדינה ראיות נוספות שתומכות בו? בסוף הדיון, אחרי שקליין נשלחה לביתה והודתה לשופטים, הצדדים נשארו באולם כדי לדון בשאלה הזאת.

השופט שחם ביקש מעו"ד גילדין להסביר את המתודולוגיה שעמדה מאחורי קביעת ערך טובות ההנאה שמיוחסות לנתניהו בכתב האישום. גילדין הסביר שבכל הנוגע לסיגרים שמימנו מילצ'ן ופאקר נקבע שנתניהו קיבל את הרוב הכולל של הרכישות שתועדו בחשבוניות, בסכום כולל של כ-413 אלף שקל. רכישת התכשיטים לשרה נתניהו, בעלות של כ-11 אלף שקל מכספו של מילצ'ן, מתועדת גם היא בחשבונית. ג'יימס פאקר, כפי שציינה גם קליין, לא נהג לשתות שמפניה – ולפיכך כל השמפניה שנרכשה מכספו, שערכה נאמד בכ-84 אלף שקל, נועדה לשרה נתניהו.

ואולם, אישר עו"ד גילדין, במקרה של השמפניה שנרכשה מכספו של מילצ'ן הנתון שבו נוקב כתב האישום מבוסס על ההערכה של קליין. בפרקליטות סיכמו את העלויות שמופיעות בחשבוניות, וקבעו ש-65% מהן נועדו לספק את צריכת האלכוהול של אשת ראש הממשלה. "זה מבוסס רק על עדותה", הודה גילדין, אבל התעקש שהעדות של קליין עקבית ואמינה.

השופט בר-עם הקשה עליו: "אפשר לומר שאלמלא עדותה אנחנו נמצאים באיזשהו ערפל לגבי החלוקה?". גילדין לא השיב לו באופן ישיר, ורק חזר על הקביעה שהשמיע קודם. "ביחס ל-65%, כתב האישום נשען על עדותה של גברת קליין", אמר. מיד לאחר מכן סיימו השופטים את הדיון.

שלב העדויות במשפט המו"לים יתחדש בתחילת ספטמבר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.13MB)