"זה עינוי דין לכל הנוכחים כאן, כל המסמכים שאנחנו עוברים עליהם", הודה בשלב מסוים עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. היה זה כשהסנגור התעכב על עוד חוליה בשרשרת התקשורת שהתקיימה בשלהי שנת 2016 בין עד המדינה שלמה פילבר, אז מנכ"ל משרד התקשורת, לבין הרן לבאות, אז סמנכ"ל הכלכלה במשרד.

ובאמת, הדיון אתמול (3.5) התאפיין בהצגה ארוכה ומפורטת של עשרות הודעות ווטסאפ, מיילים ופרוטוקולים שמתעדים את האופן שבו ניסה פילבר לקדם את אישור המשרד לביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, אז בבעלות הנאשם אלוביץ'.

ההפרדה המבנית בבזק, שחילקה את קבוצת התקשורת לחברות נפרדות שכל אחת מהן מספקת שירות אחר (טלפוניה, טלוויזיה בלוויין, סלולר ושיחות בינלאומית/אינטרנט), נכנסה לתוקף שנים רבות לפני שפילבר הגיע למשרד התקשורת. היא נועדה לסייע למתחרים של תאגיד התקשורת הענק להתמודד עם כוחו המונופוליסטי.

קודמו של פילבר בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, ניסה לפתות את בזק ליישם את רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה להכניס תחרות לשוק הטלפוניה הקווית, בכך שבתמורה יפעל לביטול ההפרדה המבנית. כשפילבר נכנס לתמונה הוא קידם במרץ את ביטול ההפרדה המבנית בבזק, אך ויתר על כל ניסיון לאלצה בתמורה לממש את הרפורמה. במקום זאת ביקש לקבל ממנה התחייבות לפרוס רשת של סיבים אופטיים ברחבי המדינה.

עו"ד ז'ק חן, סניגורו של שאול אלוביץ', ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 2.5.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 2.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

המאמץ של בזק ופילבר לאשר את ביטול ההפרדה המבנית הגיע לשיאו לקראת סוף שנת 2016. בבזק ביקשו לקדם את המהלך במהירות כדי שיוכלו לנצל כבר באותה שנה לצורכי מס את ההפסדים האדירים של חברת הבת yes.

לפי כתב האישום, פילבר פעל לקידום מואץ של ביטול ההפרדה המבנית בשליחות ראש הממשלה ושר התקשורת דאז, הנאשם בנימין נתניהו, כדי להטיב עם בזק. בעדותו הראשית הוצג לבית-המשפט כיצד פעל בתיאום מלא עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, תוך שהוא מעביר באופן שיטתי ומאחורי הגב של אנשי משרדו טיוטות של החלטות שנוגעות לחברה, מקבל בחזרה הערות ופועל להטמעתן.

לפי פילבר, והסנגורים, הוא בסך הכל שיתף פעולה עם בזק (ובמקביל גם עם Hot) מתוך תפיסת עולם רגולטורית עקרונית שלפיה יש להבטיח את האיתנות הפיננסית של חברות הענק כדי שאלה, בטובן, ישקיעו בתשתיות.

כשעו"ד ז'ק חן שאל את פילבר על היום שבו העביר להנדלר את טיוטת מסמך המדיניות שניסח הסביר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר כי עשה זאת "כי היינו בתהליך של דו-שיח ורצינו להגיע להבנות והסכמות, וכדי שהמסמך בסוף לא ייתקל בהתנגדויות חלק מהתהליך היה לתאם אותו עם הגוף המפוקח שעליו אמורה לחול ההסדרה הזו".

פטריק דרהי, בעל השליטה ב-Hot, עם סטלה הנדלר בזמן שהיתה יו"ר דירקטוריון Hot ב-2011 (צילום: משה שי)

פטריק דרהי, בעל השליטה ב-Hot, עם סטלה הנדלר בזמן שהיתה יו"ר דירקטוריון Hot ב-2011 (צילום: משה שי)

"אתה מדבר על Hot ובזק כאחד", ציין עו"ד חן כשהציג מסמך שסיכם ישיבה במשרד התקשורת. "זה לא לטובת בזק, אלא לטובת האינטרס הציבורי שאתה מקדם". פילבר הסכים.

"ומה שמעניין אותך פה זה לא האיתנות הפיננסית של בזק בגלל העיניים היפות של סטלה הנדלר או אלוביץ', ולא של Hot בגלל העיניים של טל גרנות [מנכ"לית Hot] או פטריק דרהי [בעל השליטה בחברה]", ניסח זאת עו"ד חן בחלק אחר של החקירה, "מה שמעניין אותך זה שכדי להצליח במשימת קידום התשתיות אתה צריך חברות שיכולות לעשות את זה, והן לא יכולות לעשות את זה אם הן לא איתנות".

"קראתי לזה 'ודאות רגולטורית'", השיב פילבר, ואישר כי בעיניו היה זה "שיקול ענייני טהור" ובמקרה זה החלטה שאינה "תלוית פרסונה", כלומר לא החלטה שנובעת מההנחיה להיטיב עם אלוביץ' שלטענתו קיבל מנתניהו עם כניסתו לתפקיד.

כדי להראות שהיחסים בין פילבר לבזק לא היו חריגים הזכיר עו"ד חן מצד אחד את היחס שלו ל-Hot, ומנגד את הלחץ שספג ממתחרה אחרת של בזק – פרטנר. עו"ד חן ביקש מפילבר לספק לבית-המשפט "60 שניות על הקשר בין הבחירות בארצות-הברית לבין ביטול ההפרדה התאגידית", סיפור שנחשף בעבר על-ידי גידי וייץ ב"הארץ".

שלדון אדלסון וחיים סבן מתראיינים לחדשות ערוץ 2, יוני 2015 (צילום מסך)

שלדון אדלסון וחיים סבן מתראיינים לחדשות ערוץ 2, יוני 2015 (צילום מסך)

פילבר נענה וסיפר על דברים שאמר לו השר צחי הנגבי, שמונה בשנת 2016 לטפל בענייני בזק במשרד התקשורת אחרי שהתגלה כי ישנו קשר בין נתניהו לאלוביץ', וראש הממשלה הורחק מטיפול בסוגיות הקשורות לאלוביץ'. לפי פילבר, כשיצא יחד עם השר הנגבי מאחד הדיונים במשרד על קידום ההפרדה התאגידית בבזק הוא ביקש להמשיך בתהליך, אך השר מנע בעדו.

"אני מוציא מהתיק שלי את מכתב הכוונות מוכן כבר, ואני אומר לו: 'אני חותם ושולח'. הוא אומר לי: 'חכה'. למה? הוא אומר: 'יש לי פניות ולחצים גדולים'. הוא רמז לי שפרטנר לוחצים מאוד, הם אפילו מאיימים ברמה כזו או אחרת שזה עשוי לפגוע ברמה המדינית בקשר העתידי של ראש הממשלה עם הילרי קלינטון, שאז היה ברור לכולם שהיא נבחרת".

בתשובה לשאלת המשך של עו"ד חן הסביר פילבר: "חיים סבן [בעל השליטה בפרטנר] הוא אחד התורמים הגדולים של הילרי קלינטון, והוא בפירוש העביר סוג של סחיטה באיומים על שר בישראל – אם אתה תעביר את ההפרדה המבנית, אני אתקע לך את היחסים עם הילרי קלינטון".

פילבר מגלה שהוא נמצא במאורה של נחשים

התביעה הציגה בחקירת פילבר כיצד פעל מול בזק תוך מידור אנשי משרדו, אך עו"ד חן ביקש מפילבר לשוב ולספר את גרסתו, שלפיה נאלץ לפעול כך כדי למנוע הדלפות לתקשורת שנועדו לסכל את מהלכיו. "יש לי רושם מצטבר שהיית מאוד חשדן", אמר עו"ד חן, וציין כי פילבר העיד בימי חקירתו הקודמים כיצד ברגר בחש נגדו ברשות ניירות ערך, וכיצד היו גם גורמים מהמשרד שעודדו את מבקר המדינה לפעול נגדו.

"הפוך", טען פילבר, "אם הייתי יותר חשדן ולא נותן אמון באנשים לא הייתי עומד פה". לדברי עד המדינה, כשהגיע למשרד דיבר עם אנשים בפתיחות ונתן בהם אמון, אולם "לאורך הדרך אתה מגלה שאתה נמצא במאורה של נחשים שלא כולם עובדים למענך".

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

עובדי משרדו פעלו נגדו באמצעות הדלפות לתקשורת, סיפר פילבר, שכבר בזמן אמת תיארו את מהלכיו כמושחתים. "כל הזמן ייצרו איזו ארומה פלילית כזו של אלוביץ'-נתניהו, אלוביץ'-נתניהו, כשבשלב הזה אני לא מבין מהחיים שלי כלום".

"זה סינית בשבילך", ניסח עו"ד ז'ק חן את האופן שבו הבין פילבר את הטענות כאילו קיים ציר אינטרסים מושחת בין ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו לבין שאול אלוביץ'. אף שבעדותו הראשית שב ואישר פילבר כי ידע על קשר ביניהם וכי נתניהו הנחה אותו להיטיב עם אלוביץ', עד המדינה הסכים עם ההגדרה של הסנגור. "אני לא מכיר כלום מהסיפור הזה, לא מבין אותו", אמר. "יודע את המינימום שבמינימום, זה לא נכנס בשערי משרד התקשורת כהוא זה".

לדבריו, הכותרות בעיתונים על כך שפילבר מעניק הטבות לחברו של נתניהו עשו את שלהן ומנעו מאנשי המשרד לשתף פעולה עם תוכניותיו. "אף אחד מהעובדים לא מוכן להיות יצירתי, לחשוב מחוץ לקופסה, הוא בטוח שאני עכשיו גורר אותו לפרשיית שוחד אימתנית, היה בלתי אפשרי לעבוד כך", העיד.

שרה נתניהו (מימין) ואיריס אלוביץ' (צילומים: יונתן זינדל)

שרה נתניהו (מימין) ואיריס אלוביץ' (צילומים: יונתן זינדל)

בהמשך העיד פילבר כי סמנכ"ל הפיקוח במשרד, מימון (מוני) שמילה, סיפר לו על ערוץ תקשורת שקיים בין בין איריס אלוביץ' לשרה נתניהו. "הסתכלתי על זה כהזיות באותה תקופה" אמר פילבר. אותה תקופה, המשיך פילבר וציין, היתה במחצית השנייה של 2015, אך לפני שגידי וייץ פרסם ב"הארץ" את כתבת התחקיר על קשרי נתניהו-אלוביץ' שהניחה את התשתית לכתב האישום נגד השניים.

אולם כבר בתחילת 2016, כפי שהעיד פילבר בחקירתו הראשית, הוא נכח בפגישה עם ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה, ובה פנה נתניהו לאשתו ושאל אותה אם היא עדיין מתכתבת עם איריס אלוביץ'. אחרי שזו השיבה בשלילה והוסיפה כי מחקה את ההודעות אמר לה נתניהו: "טוב מאוד, אל תמשיכי".

האם מאותו רגע הבין פילבר שסמנכ"ל הפיקוח שמילה ניסה להזהירו, ולא להפילו בפח? פילבר לא נשאל על כך אתמול, אך מחקירתו עולה שהתשובה שלילית. גם בשלהי 2016, כשבעיתונות הכלכלית שוב התפרסמה ביקורת חריפה על ההטבות שהוא מעניק לאלוביץ' תוך רמיזה לקשר בין נתניהו לאיל המדיה, פילבר לא ראה בכך ניסיון של שומר סף למנוע שחיתות אלא ניסיון של פקידים מקובעים לסכל מהלכים שהוא מבקש לקדם לטובת הציבור.

עו"ד חן מדגים מהי ראיית מנהרה

"זה לא נעים לחקור נגדית ולהציג מסמך אחרי מסמך. אבל אין מה לעשות", הוסיף עו"ד חן בחלק אחר מהדיון, כששוב עלו טענות מצד השופטים על כך שאין צורך לקבל את אישורו של העד לכל מייל ופרוטוקול שמוגש לבית-המשפט. בין היתר הציג עו"ד חן מכתב שקיבל פילבר ממיכל הלפרין, אז הממונה על ההגבלים העסקיים, ובו היא מבהירה כי מבחינת רשות ההגבלים ביטול ההפרדה המבנית בבזק לא מעורר חשש לפגיעה בתחרות.

על ההסבר לאילוץ לחקור כך את פילבר, שדומים לו נשמעו גם בחקירות הנגדיות של עדים מרכזיים קודמים, חזר אתמול עו"ד חן כמה פעמים: התביעה הציגה לעד פלח קטן מהמציאות, בראיית מנהרה שמתמקדת אך ורק במה שתומך בתזה שבלב כתב האישום. במקרה של פילבר, התזה שלפיה מנכ"ל משרד התקשורת שירת את האינטרסים של בזק בהתאם להנחיה שקיבל מנתניהו כדי לגמול לבני הזוג אלוביץ' על האופן שבו אתר "וואלה" שבבעלותם שירת את משפחת נתניהו.

מבחינת עו"ד חן, בעוד התביעה הציגה תמונה חד-צדדית, הוא מציג בפני השופטים את התמונה המלאה. אולם בפועל נקט חן בטקטיקה דומה לזו של הפרקליטות

"אין מנוס אלא לבוא ולרצף את כל האירועים במסמכים", אמר לשופטים באחת ההזדמנויות שניסו לזרזו, "אתם עלולים לטעות חס וחלילה". מבחינת עו"ד חן, בעוד התביעה הציגה תמונה חד-צדדית הוא מציג בפני השופטים את התמונה המלאה. אולם בפועל נקט חן בטקטיקה דומה לזו של הפרקליטות: הצגת תמונה חד-ממדית שמשרתת את מטרתו, תוך התעלמות מעובדות שפוגעות בה.

התביעה התמקדה בערוץ התקשורת הישיר שהתקיים בין פילבר לבזק, שכלל סיכומים בעל-פה, חשיפת הגוף המפוקח לעמדות המשרד טרם פורסמו והתאמת העמדות הללו לדרישות המפוקח. עו"ד חן התמקד במה שפילבר כינה "פירמול", כלומר מתן תוקף רשמי בדיעבד לסיכומים שנעשו באופן לא רשמי קודם לכן. ה"פירמול" הזה אחז עשרות רבות של תכתובות וישיבות שנועדו לאשרר את ההבנות שאליהן הגיע פילבר מול בזק באופן ישיר. חן עבר על כל אחד ואחד מהמסמכים שיצר פילבר כדי להפוך את מהלכיו הלא פורמליים לרשמיים, והציג זאת בפני בית-המשפט כדוגמה ומופת למינהל תקין.

"לא רק שלא פעלת בציר חשאי ובגניבת סוסים אלא עשית תהליך שקוף, ארוך, מסודר, בדיונים שבהם כל הדעות מושמעות וכל המחלוקות מוצפות, בתוך המשרד ומחוצה לו", ניסח זאת עו"ד חן. פילבר התמסר בחדווה לתיאור הזה. "לא החבאתי שום דבר", אמר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לענייני בזק במשרד ראש הממשלה צחי הנגבי, 1.8.2016 (צילום: מרים אלסטר)

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לענייני בזק במשרד ראש הממשלה צחי הנגבי, 1.8.2016 (צילום: מרים אלסטר)

אולם לפחות אחד האירועים הדרמטיים ביותר בניסיון של בזק לקדם דרך פילבר את ביטול ההפרדה המבנית בחברה נותר אתמול מחוץ לאולם בית-המשפט. מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר העיד בחקירתו הראשית על מקרה שבו מנכ"לית בזק סטלה הנדלר וסמנכ"לית הרגולציה בחברה שרון פליישר נפגשו איתו בבית-קפה מתחת למשרדו בתל-אביב וניסו להפעיל עליו לחץ לפעול בניגוד לעמדת השר הנגבי.

כמה ימים קודם לפגישה בין הנדלר ופליישר לפילבר הודיע לו הנגבי כי יש לעכב את אישור ביטול ההפרדה המבנית בבזק. היה זה אחרי שפילבר סיפר לו כי יזם וקידם את כל המהלך בלי לשתף את היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דנה נויפלד.

לפי התיאור של פילבר בחקירה הראשית, כשהנדלר ופליישר הגיעו להיפגש עמו בבית-הקפה הם העלו בנוכחותו על קו הטלפון את בעל השליטה בבזק אלוביץ', מרשו של עו"ד חן, וזה אמר לו: "יש לך גיבוי, תעשה את זה". פילבר העיד כי הבין מדבריו שהגיבוי הוא מראש הממשלה נתניהו. אתמול בחקירה לא נדרש פילבר לאירוע.

כשהשופט משה בר-עם שאל את פילבר מדוע לא עִדכן את הנגבי על מגעיו הישירים מול בזק השיב עד המדינה כי לא ראה בכך כל צורך. "זה לא נבע מהסתרה כלשהי", התעקש, ובהמשך הוסיף: "זה Too much information".

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, בעל השליטה לשעבר בבזק הנאשם בשוחד שאול אלוביץ', ועורך-דינו ז'ק חן (צילומים מקוריים: פלאש 90)

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, בעל השליטה לשעבר בבזק הנאשם בשוחד שאול אלוביץ', ועורך-דינו ז'ק חן (צילומים מקוריים: פלאש 90)

נקודה נוספת שנעדרה מהדיון נוגעת ליכולת של משרד התקשורת לאכוף את מדיניותו הרגולטורית על בזק. כשפילבר הציג לסמנכ"ל התקשורת במשרד, הרן לבאות, את תוכניתו לביטול ההפרדה המבנית בבזק בתמורה להתחייבותה לפרוש תשתית סיבים אופטיים העלה לבאות חשש כי החברה תקבל בשלב הראשון את מבוקשה, ובהמשך לא יהיו למשרד תמריצים נוספים כדי לעודד אותה לעמוד בהתחייבויותיה. את מימוש ההסדר, הזהיר לבאות, "יהיה על המשרד לאכוף בכליו המוגבלים". פילבר השיב ללבאות ש"ההנחה כי למשרד אין כלי אכיפה אינה מקובלת עלי וסותרת מהלכים שהמשרד עושה כשהוא מעוניין".

"אני לא חושש", אמר פילבר בחקירתו בבית-המשפט, "בסוף למדינה יש לה כוח. אם היא רוצה היא יודעת לכפות על חברות ברמה כזו או אחרת. יש קנסות, יש לה לא מעט כלים". עו"ד חן הזכיר כי פילבר עצמו קנס את בזק, והמנכ"ל לשעבר התפאר: "אני מחזיק בשיא העולם בקנסות לבזק, 17 מיליון שקל".

אבי ברגר תיאר בחקירתו כיצד בזק עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את התקדמות הרפורמה, והוא נותר כמעט חסר אונים. המשרד, כרגולטור, לא הצליח לאכוף את המדיניות שעליה החליט

אולם קנסות בסך 17 מיליון שקל מתגמדים לעומת ההכנסות העודפות העצומות ששמרה לעצמה בזק מכך שלא יישמה את רפורמת השוק הסיטונאי, הכנסות שלפי הערכות הגיעו לכמיליארד שקלים בשנה.

אבי ברגר, המנכ"ל שקדם לפילבר במשרד התקשורת, תיאר בחקירתו כיצד בזק עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את התקדמות הרפורמה והוא נותר כמעט חסר אונים. המשרד, כרגולטור, לא הצליח לאכוף על בזק את יישום המדיניות שעליה החליט. כמה שנים אחר-כך, אחרי שבזק הצליחה לתקוע את יישום הרפורמה, המנכ"ל החדש פילבר העדיף לתת לה קודם כל את מבוקשה בדמות ביטול ההפרדה המבנית, ולסמוך על כך שתעמוד בהתחייבותה להשקיע בתשתיות.

פילבר לא מבין מה הבעיה

בשלהי דצמבר 2016, כשהדדליין שקבעה בזק עמד לפקוע, הוציא פילבר מכתב רשמי ובו הודיע משרד התקשורת על כוונתו לבטל את ההפרדה התאגידית בחברה. בניגוד לכל מה שסוכם קודם לכן בתהליך ה"פירמול", הן מול אנשי משרדו והן מול השר הנגבי, במכתב של פילבר לא נכללה הבהרה כי המהלך יתקיים בכפוף לשימוע.

כשהשופט בר-עם העיר על כך אמר פילבר כי ממילא היתה לו "כוונה" לערוך שימוע. לדבריו, "הוויכוח היה האם זה צריך להיות בגוף המכתב".

"למה שלא יהיה בעצם?", שאל השופט בר-עם. "כי המכתב הזה אמור היה להיות מכתב שמשכנע את הדירקטוריון של בזק להתחיל את התהליך של המיזוג, שלוקח 50 יום, ומה שנאמר לי על-ידי סטלה היה שאם עוד פעם תכתבו שימוע...".

"אבל לא צריך להגיד את האמת?", תהה השופט בר-עם. "אני אמרתי שיהיה שימוע", השיב פילבר, "סטלה יודעת את זה, אני נותן מכתב שאומר אנחנו רציניים ובמקביל אנחנו אמרנו שייצא שימוע, רק לא כתבנו את זה בגוף המכתב".

"טוב", אמר השופט בר-עם תוך שהוא מניד בראשו. בהמשך הדיון שב השופט בר-עם לנקודה הזו ושאל את פילבר: "אדוני לא ראה משהו בעייתי בלא לכתוב מלכתחילה?". "זה היה ידוע לכולם", השיב עד המדינה.

"אדוני לא ראה בהתנהלות הזו בעייתיות מסוימת?", התעקש השופט. "צריך להעריך איפה אתה שם את הקש ששובר את גב הגמל", הסביר פילבר. "כשאתה שם עוד משפט ועוד דיסקליימר זה קורס. אני מאוד פחדתי שאם המכתב הזה יתפרסם עם 'כפוף לשימוע' זה יהיה הסדק בדלת שדרכו פרטנר וסלקום ייכנסו ויתקעו את כל המהלך".

עו"ד חן הגדיר את השמטת ההבהרה לקיים שימוע כעוד דוגמה ל-Much Ado About Nothing, כלומר מהומה על לא מאומה. מבחינתו, אין עניין בהשמטת השימוע, "שממילא כל השוק כבר יודע עליו". אך השופט בר-עם שב פעם נוספת וחקר את פילבר בנושא. בתשובה לשאלת השופט על האופן שבו נוסח המכתב השפיע על החלטת הדירקטוריון של בזק אמר פילבר: "מבחינתי סטלה היתה צריכה להגיד להם בעל פה ש'דיברו איתנו ואמרו לנו שיהיה שימוע'. אני לא אחראי לאיך סטלה מציגה לדירקטוריון דברים".

67104-01-20

משפט המו"לים

להורדת הקובץ (PDF, 1.94MB)