חקירתה הנגדית של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת לשעבר, נמשכה היום (13.3) בבית-המשפט המחוזי בירושלים ונגעה בשלל נושאים, אך עיקר ההדים שיצאו מהדיון, בעיקר בקרב כלי תקשורת המזוהים עם ראש הממשלה לשעבר והנאשם מספר 1 בנימין נתניהו, נגעו למכתב ששיגרה בחודש מרץ 2017 עו"ד דינה זילבר, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) אל מבקר המדינה באותה תקופה, יוסף שפירא.

המבקר שפירא עבד באותם הימים על דו"ח שעסק בין היתר ברגולציה של משרד התקשורת על בזק ואשר חלקים ממנו תיארו מציאות דומה לזו שהציגה עו"ד נויפלד בחקירתה הראשית. במרץ 2017, במענה לטיוטת הדו"ח שהעביר המבקר לעיון משרד המשפטים, התייחסה זילבר בין היתר לטענות של המבקר על ניגודי עניינים של נתניהו בכובעו כשר תקשורת, בהתנהלות כרגולטור מול חברת בזק.

כזכור, בבסיס הפרשה המכונה "תיק 4000" עומדת טענה למערכת יחסים מושחתת בין נתניהו, כראש ממשלה ושר תקשורת, לבין שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה בבזק. בני הזוג אלוביץ' התערבו באתר "וואלה", שהיה חלק מקבוצת בזק, כדי שיעניק לנתניהו ומשפחתו סיקור ההולם את האינטרסים שלהם, ואילו נתניהו פעל בזירה הרגולטורית כדי להיטיב עם האינטרסים העסקיים של בני הזוג אלוביץ'.

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

במענה של זילבר למבקר המדינה נכתב ביחס לחלק מהטענות שעלו בטיוטת דו"ח המבקר כי "מדובר בעניינים שונים שבהם הובהר לנו כי מעורבותו של ראש הממשלה ושר התקשורת התמצתה בחתימה על מסמכים שהועברו לעיונו, על בסיס המלצות כתובות. אמנם כמו כל נושא שמטופל על-ידי שר, יש להניח שהשר עיין בהמלצות שנמסרו לו ואישר אותן לפי מיטב שיקול דעתו, אך השתלשלות העניינים, והעובדה שהשר כלל לא היה מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו – מעמידים את הדברים באור אחר".

בהמשך, ביחס לסעיף "ההחלטות בעניין שינוי האחזקות ותיקון רישיון yes", שניים מהמהלכים שלפי טענת הפרקליטות מהווים חלק מהתמורה של נתניהו לבני הזוג אלוביץ', נכתב כי ההחלטות "התקבלו לאחר תהליך שהחל לפני כניסת ראש הממשלה ושר התקשורת לתפקיד", וכן נכתב כי "המלצות הגורמים המקצועיים במשרד ניתנו לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין, בהתבסס על החלטות קודמות של מנכ"ל המשרד ושל הממונה על ההגבלים העסקיים".

בסעיף אחר במסמך זילבר, נכתב כך: "נמצאנו חוזרים ביתר שאת על העמדה הבסיסית שתוארה בהתייחסות שמסרנו לטיוטת הדו"ח הקודמת. ההחלטות הנוגעות לבזק שהתקבלו על-ידי ראש הממשלה ושר התקשורת לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג לגבי בזק, וההחלטה התמצתה באימוץ עמדת הדרג המקצועי ללא דיון".

המענה של משרד המשפטים, המזכה כביכול את נתניהו מכל פעולה בעייתית מול בזק בכובעו כשר התקשורת, נכתב שלושה חודשים לפני שהחלה רשות ניירות ערך לבדוק את הפרשה שהולידה את "תיק 4000" וכשנה לפני שחקירת תיק 4000 הפכה גלויה

כשעו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג אלוביץ', ביקש לשאול את העדה נויפלד על המכתב של זילבר קמה עו"ד ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה ושאלה האם בהגשת המסמך יש טענה לאמיתות תוכנו, או שהכוונה היא רק להיעזר במסמך כדי להפנות לעדה שאלות. "אין כוונה לאמיתות התוכן", השיב הסנגור, והציע גם לקחת חזרה אליו את המסמך ולא לשאול עליו כלל. עו"ד וולקן הבהירה שאין צורך בכך, ועו"ד חן חקר את העדה נויפלד על המסמך.

עו"ד בעז בן-צור, שכמעט ולא נשמע קולו בדיון היום, קם אף הוא בנקודה זו בחקירה והעיר כי המסמך של זילבר "מבטא עמדה של משרד המשפטים ושל משרד התקשורת, שבדקו דברים שנמצאים בליבה של כתב האישום, בזמן אמת". במענה לכך העירה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), כי "השאלה היא מה הגורמים האלה ידעו".

ואמנם, המענה של משרד המשפטים, המזכה כביכול את נתניהו מכל פעולה בעייתית מול בזק בכובעו כשר התקשורת, נכתב שלושה חודשים לפני שהחלה רשות ניירות ערך לבדוק את הפרשה שהולידה את "תיק 4000", וכשנה לפני שחקירת "תיק 4000" הפכה גלויה, עם מעצרם של החשודים ובהם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה (מומו) פילבר, שהפך לעד מדינה.

פילבר, כך לפי כתב האישום, הבהיר בעדותו במשטרה כי נתניהו הוא שהנחה אותו לפעול לטובת בזק בשלל חזיתות, זאת בניגוד נחרץ למידע שעבר כשנה קודם לכן ממשרד התקשורת למשרד המשפטים במענה לבדיקת המבקר וקיבל את ביטויו במכתב של זילבר.

לאן נעלם סעיף מס' 7

חלק נכבד מהדיון היום הוקדש להיעדרו של סעיף המסתייג מנוסח האישור שהעניק משרד התקשורת למיזוג החברות בזק ו-yes. אישור המיזוג אִפשר לאלוביץ' לקבל באופן מיידי 680 מיליון שקל מבזק, סכום שהוא היה זקוק לו כדי לשלם את חובות יורוקום, החברה הפרטית שבבעלותו, לבנקים (שהלוו לו אותו כדי להשתלט על בזק). לפי כתב האישום, אלוביץ' חשש מהכנסת תנאים וסייגים לאישור המיזוג בין בזק ל-yes. תנאים מהותיים, כך לפי ההסכם בין יורוקום לבזק, יאפשרו לחברה הציבורית להתנגד למימוש העסקה – ומאות המיליונים לא יעברו מהחברה הציבורית שבשליטת אלוביץ' לחברה הפרטית שלו.

בחקירתה הראשית העידה נויפלד כי המיזוג אושר בסופו של דבר ללא תנאים, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד. הללו רצו להכניס סייג שנגע למהלך שביצעה בזק כמה חודשים קודם לכן, כשמימשה אופציות בחברת yes בלי אישור המשרד, כך שבמקום 49.8% מהמניות החזיקה ב-58.4% ממניות חברת הלוויין.

עו"ד דנה נויפלד. המכללה למינהל, 11.12.13 (צילום: שלומי מזרחי)

עו"ד דנה נויפלד ב-2013 (צילום: שלומי מזרחי)

אותו סייג הופיע בטיוטת האישור למיזוג כסעיף מספר 7, אך נעדר מהגרסה הסופית של אישור משרד התקשורת למיזוג שתי החברות. לפי כתב האישום, היה זה פילבר שפעל, בהנחיית נתניהו, מול הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת כדי שיתנו את הסכמתם לאישור העסקה ללא תנאים.

עו"ד ז'ק חן הקדיש שאלות רבות לניסיון להראות כי ממילא לא היה שום צורך בסעיף, אך העדה נויפלד התעקשה כי במשרד נהגו לכלול סעיפים שכאלה "כעניין שבשגרה", וכי כך ראוי היה לפעול גם במקרה זה כדי לשקף לחברה המפוקחת את עמדת הרגולטור.

עו"ד חן הציג לבית-המשפט תכתובת מ-23.6.2015, יום אישור העסקה, בין המנכ"ל פילבר לסמנכ"ל לענייני פיקוח ואכיפה במשרד מימון (מוני) שמילה. "חד-משמעית!", כתב פילבר לשמילה, "כל תנאי או הגבלה שיבקשו לטווח הבינוני אפשרי בכל דרך אחרת שיבחרו – רק לא במסמך השר. תמוה בעיני שהבעיה 'צצה' ביום ראשון האחרון למרות שכבר שבועיים אני מבקש לקבל את כל החומר הרלבנטי".

נויפלד: "המזכר היה מסמך שלי והוא משקף את העבודה שאנחנו עשינו, את העמדות שלנו בעניין הזה, וההערה הזו לא שונה מאישורים קודמים. לכן אני לא מקבלת את כל המסגור כעז"

עו"ד חן הדגיש בפני העדה נויפלד כי רק יומיים קודם לכן, ב-21.6, הופיע לראשונה הנוסח של הסעיף המסתייג. פילבר, טען, "מלין על כך. 'למה ברגע האחרון אני צריך לקבל את העז הזאת של סעיף 7'".

"אני לא מבינה למה זו עז", השיבה העדה נויפלד, "ביקשו שנכתוב התייחסות, הכנסנו את מה שחשבנו שהוא רלבנטי".

עו"ד חן התעקש כי מדובר ב"עז", והזכיר שהסמנכ"ל שמילה אמר בזמן אמת שאין בכך צורך וכך גם גורמים אחרים במשרד. "בכל הכבוד למה שנאמר, המזכר היה מסמך שלי והוא משקף את העבודה שאנחנו עשינו, את העמדות שלנו בעניין הזה, וההערה הזו לא שונה מאישורים קודמים. לכן אני לא מקבלת את כל המסגור כעז. ניסינו לעמוד בלוחות זמנים והגשנו מה שאנחנו חושבים שהוא נכון", אמרה נויפלד.

עו"ד חן הציג עדויות לכך שגם עו"ד איה בן-פורת מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת אמרה, בהודעתה למשטרה, כי הסייג הוצע לצורך שקיפות, והוסיפה: "לא זכור לי שהתקיים יותר מדי דיון [על הוספת הסייג]. אני ממש לא זוכרת שזה היה אישיו גדול".

"אם זה לא אישיו גדול, למה להוריד את זה?", שאלה רטורית העדה נויפלד.

הערות מיותרות

ביום החמישי לעדותה של נויפלד נראה היה שהעדה מרגישה מעט בנוח יותר מבימים הקודמים. אמנם היו גם הפעם רגעים שבהם ראש הרכב השופטים רבקה פרידמן-פלדמן פנתה אליה כדי לבדוק אם "הכל בסדר", אולם רוב הזמן נויפלד הצליחה להשיב באופן בהיר יחסית לשאלות שהופנו אליה ואף התעמתה מדי פעם עם הסנגור.

בין הסנגורים לפרקליטות, לעומת זאת, נמשכו ההתכתשויות. עורכות-הדין וולקן ותירוש לא הסתפקו הפעם בהתנגדויות לשאלות והרבו באופן יחסי (יחסית אליהן, לא יחסית לסנגורים בחקירה הראשית) להעיר הערות לחלל האוויר. עו"ד חן ייחס זאת למצוקתן. "אני מבין את התסכול, אבל אני לא מבין מדוע זה צריך לבוא בהערה המיותרת הזו", אמר באחת ההזדמנויות. בפעם אחרת העיר: "הם יכולים לחזור על זה במצוקתם הרבה פעם אחר פעם אחר פעם, האמת נגלית לכל אדם הגון באולם הזה".

בנימין נתניהו, כשעוד כיהן כראש ממשלה, נושא נאום נגד מערכת המשפט בבית-המשפט המחוזי בירושלים זמן קצר לפני פתיחת שלב העדויות במשפטו הפלילי. לצדו עמיתיו לליכוד. 24.5.2021 (צילום: יונתן זינדל)

בנימין נתניהו, כשעוד כיהן כראש ממשלה, נושא נאום נגד מערכת המשפט בבית-המשפט המחוזי בירושלים זמן קצר לפני פתיחת שלב העדויות במשפטו הפלילי. לצדו עמיתיו לליכוד. 24.5.2021 (צילום: יונתן זינדל)

גם הסנגורים כמובן לא הסתפקו בשאלות, וכמו בדיונים קודמים מתחו ביקורת על הפרקליטות, על החקירה הראשית ועל כתב האישום כולו ("אני חושב שכתב האישום הזה הוא סאבוטז'", אמר עו"ד חן בשלב מסוים).

לקראת סוף הדיון, כשעו"ד חן העיר הערות כלליות על התיק, אמרה לו השופטת פרידמן-פלדמן כי טיעונים שכאלה ראוי שישמור לשלב הסיכומים. "אם נגיע לזה", השיב עו"ד חן, והסביר: "אנחנו גם נגיש בקשה מיוחדת, שאנחנו סבורים שהגיעה העת להגיש אותה. לכן אנחנו מקווים שלא נגיע לסיכומים".

ככל הנראה כיוון עו"ד חן לכוונת הסנגורים להגיש בקשה להגנה מן הצדק במטרה לבטל את כתב האישום. בקשה כזו, אגב, כבר הוגשה מטעם נתניהו ובני הזוג אלוביץ' לפני כשנה וחצי. בית-המשפט לא דן אז בטענות, בעקבות הסכמה עם הפרקליטות כי אלה יתבררו בשלב ההוכחות.

חקירתה הנגדית של עו"ד נויפלד תימשך מחר.

67104-01-20

משפט המו"לים