בדיון במשפט המו"לים שהתקיים היום (1.3) שוב לא נחקר אף עד. תחת זאת הוקדש הדיון לטיעונים בעל-פה של הצדדים.

כזכור, הדיונים במשפט הופסקו לפני כשלושה שבועות, באמצע חקירתה הראשית של עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, כשהפרקליטות ביקשה לחקור אותה על תקשורת שקיימה עם מנכ"ל המשרד דאז ועד המדינה היום שלמה פילבר.

על רקע פרסומיו של העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט" בדבר השימוש שעשתה משטרת ישראל ברוגלה של NSO במסגרת חקירותיה, טענו אז הסנגורים כי אפשר שהחומרים שביקשה הפרקליטות להציג בפני נויפלד הושגו באמצעות ריגול לא-חוקי אחר מכשיר הטלפון של פילבר ודרשו ראשית לכל לקבל על כך תשובות מהפרקליטות.

בפרקליטות ביקשו באותו הדיון (7.2) זמן להשיב על סוגיית הריגול, אך טענו כי ממילא החומר ממכשיר הטלפון של פילבר הגיע אליהם מתוקף צו חיפוש. אלא שאז הקשו הסנגורים והעלו טענות על תוקפו של הצו. לדבריהם, החיפוש במכשיר הטלפון של פילבר מתוקף צו החיפוש נעשה בניגוד לדין כיוון שהצו ניתן במסגרת חקירה נפרדת וממילא פג תוקפו במועד החדירה אליו. בפרקליטות השיבו כי מדובר לעניין זה באותה פרשה.

אתמול טענו הצדדים בעל-פה, תחילה בדלתיים פתוחות ובהמשך בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, על האופן שבו הופעלה הרוגלה במקרה של פילבר וההשלכות שעשויות להיות לכך במשפט. היום טענו הצדדים בעל פה לגבי סוגיית תוקפו של צו החיפוש שמכוחו נחדר מכשיר הטלפון של פילבר.

רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

לפי עמדת הפרקליטות, שהוצגה כבר לפני שנה בתגובה לדרישה קודמת של הסנגורים לפסול ראיות בתיק, הפרשה המכונה "תיק 4000", שבמרכזה עסקת שוחד בין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבעלי השליטה בבזק ובאתר "וואלה" שאול ואיריס אלוביץ', נולדה מתוך אחת הפרשיות במסגרתן חקרו ברשות ניירות הערך את הנעשה בחברת בזק. לכן, טוענת הפרקליטות, לא היה צורך לפנות לבית-המשפט ולבקש צו חיפוש חדש.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו, טען כי הפרקליטות מלהטטת בעובדות ומטעה את בית-המשפט. "מה טוענת המאשימה? שכשפנו לביהמ"ש בחודש יולי 2017 מרשות ני"ע לקבל את הצווים בפרשת בזק, ביהמ"ש הבין שבעצם אנחנו מדברים פה בתיק שקשור ל'וואלה', לשוחד, לראש הממשלה לשעבר, לחפץ, לישועה, לכלבה קאיה, לכל הדברים האלה שדנים בפני ביהמ"ש הנכבד", אמר בסרקזם.

כדי להוכיח כי לא מדובר באותה הפרשה ציטט עו"ד בן-צור מתוך דברים שאמר עו"ד ערן שחם-שביט, נציג רשות ניירות ערך, בדיון הארכת מעצר של פילבר מפברואר 2018. אחרי שבא-כוח החשוד התלונן כי מרשו כבר נחקר בפרשה אמר עו"ד שחם-שביט: "לא מדובר על ניואנסים עובדתיים מהפרשות הקודמות, אלא על פרשה נפרדת, אחרת. פרשה נפרדת שאולי היא תולדה של הפרשה הקודמת אבל היא פרשה חדשה עם חשדות אחרים ונוספים". עו"ד בן-צור ציטט דברים דומים שנאמרו לפילבר במהלך חקירתו במשטרה.

עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), קבלה על כך שעו"ד בן-צור מעלה טענות הכוללות הצגת תשתית ראייתית חדשה. גם השופטים ראו בכך חריגה מהדיון, שנועד לאפשר לסנגורים להגיב בקצרה ובאופן ממוקד לתשובת הפרקליטות על טענותיהם בדבר חוסר תוקפו של צו החיפוש. הסנגורים, בתגובה, טענו כי אולי הגיעה העת לקיים דיון על הראיות בסוגיה זו, כולל חקירת החוקרים שעשו שימוש בצווי החיפוש. השופטים לא ששו לעשות זאת.

עו"ד בן-צור ציין כי בכל הקשור לעדה נויפלד, הסוגיה הראייתית מצומצמת כיוון שעדותה אינה נשענת בעיקרה על החומרים שהופקו מהטלפון של פילבר. הוא הציע לקיים דיון נרחב בנושא בין תום עדותה לפתיחת עדותו של עד המדינה פילבר. השופט משה בר-עם נטה להסכים אולם ראשת ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן עצרה את עמיתה השופט בר-עם בעודו מדבר על האפשרות הזו עם עו"ד בן-צור והודיעה על יציאה להפסקה.

להעמיס את כל הבית

כשחודש הדיון התבקש עו"ד בן-צור להמשיך בטיעוניו, מבלי שהשופטים נדרשו לסוגיה.

עיקר הדיון היום עסק בשאלה האם צו החיפוש במכשירו של פילבר היה בתוקף, שכן אין מחלוקת שהמדינה אמנם תפסה את המכשיר לפי צו והעתיקה את תוכנו בתוך 30 הימים שהקציב לה בית-המשפט, אולם חדרה אל העתק התוכן, חיפשה בו והפיקה ממנו ממצאים רק כמה חודשים לאחר מכן. הפרקליטות טענה כי פעלה כדין, אך הסנגורים טענו כי אסור היה לה בכלל לגשת אל העתק מכשיר הטלפון של פילבר לאחר תום 30 הימים שהעניק לה בית-המשפט, כל עוד לא ביקשה להאריך את הצו.

"אי אפשר לקחת 4 גברים חסונים, להעמיס את כל הבית ולהגיד 'עכשיו אני שם אותו במחסן ואני יכול לעשות כל מה שאני רוצה", אמר עו"ד בן-צור

הסנגורים דימו את מכשיר הטלפון של פילבר לבית שלם, שכל תכולתו נתפסה והועברה למשרדי משטרת ישראל. לטענתם, פעולת ההעתקה של המידע במכשיר היא פעולה טכנית, בעוד שהפעולה המהותית היא פעולת החדירה למידע שהועתק והפקת הממצאים מתוכו. הצו, הסבירו, נועד להגביל את הפעולה המהותית, לא הטכנית.

"אי אפשר לקחת 4 גברים חסונים, להעמיס את כל הבית ולהגיד 'עכשיו אני שם אותו במחסן ואני יכול לעשות כל מה שאני רוצה", אמר עו"ד בן-צור. "החיפוש בבית הפיזי לא שונה מהבית הדיגיטלי, ויותר מזה החיפוש הדיגיטלי הוא הרבה יותר פוגעני מאשר החיפוש בבית, הוא הרבה יותר מרחיק לכת".

השופט עודד שחם, מנגד, דימה את מכשיר הטלפון של פילבר לאוסף קלסרים, או יומנים אישיים, שנתפסו מתוקף צו חיפוש, ותהה מדוע ניתן גם לשיטת הסנגורים לעיין לאורך כל תקופת החקירה בקלסרים וביומנים הללו, אפילו אחרי שתוקף צו החיפוש פג, אך לא ניתן לעיין במדיה דיגיטלית שנתפסה מתוקף צו.

"מבחינתי מחשב זו דרך טכנית לאחסן מאה קלסרים, אלף קלסרים", אמר השופט שחם. "המטרה שלו היא אותה מטרה. לאצור מידע. אז מה לי אם המידע הזה אצור במחשב או אצור בקלסרים? [...] גם בקלסרים אני יכול לשמור את סודות חיי. אני יכול לשמור שם תמונות ואני יכול לשמור שם תכתובות. באותה מידה זה לא שונה מיומנים. יכולתי להגיד יומנים. יומנים מ-1 עד 10 אם מדברים על צנעת הפרט זה באזור ה-11, ועדיין אם עושים חיפוש בביתו של אדם אפשר לקחת יומנים. אף אחד נדמה לי לא יטען שאדוני יכול לעיין ביומנים האלה רק ב-30 יום".

הסנגורים השיבו לשופט שחם כי החוק והפסיקה מבדילים במפורש בין חיפוש במידע פיזי לחיפוש במידע דיגיטלי. "יש קורפוס סטטוטורי ופסיקתי לגבי חיפוש במחשב", אמר עו"ד בן-צור. עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני-הזוג אלוביץ', אמר בהקשר זה: "אנחנו נמצאים במעבר בין עולם ישן לעולם חדש ואנחנו מגששים את דרכנו, אבל בתוך הגישוש הזה שכבר נמשך מספר שנים בא המחוקק וקבע יש הבדל. המחוקק הניח את ההבדל בדבר חקיקה. אנחנו לא דנים מחדש בסיבות למה צריך שיהיה הבדל. יש הבדל, וכך קבע המחוקק".

כמו עו"ד בן-צור, גם עו"ד חן דימה את הטלפון המועתק לבית שלם. מבחינה זו, טען, החיפוש בו מוגבל לפעם אחת, ממש כמו שצו חיפוש מגביל את מספר הפעמים שניתן לבצע חיפוש בבית. עו"ד חן שב בהמשך לדימוי הקלסרים של השופט שחם ואמר: "אותם עשרה קלסרים שאני מוציא מהבית זה לא סתם עשרה קלסרים. זה קלסרים שהפקתי בהתאם להוראות הצו, ולכן מהרגע שהפלט הזה ברשותי אני יכול לחזור אליהם שוב ושוב", בניגוד ל"העתקה" של הבית כולו.

עו"ד תירוש אמרה שלשיטת המדינה לא נפל כל פגם בחיפוש במכשיר הטלפון של פילבר, ומכל מקום המועד הראוי לקיים על כך דיון עומק הוא בתום שמיעת הראיות

אחרי כשלוש שעות של טיעונים בעל פה מצד הסנגורים הם שוב העלו הדרישה לקיים מעין משפט זוטא על קבילות הראיות שהופקו מהטלפון של פילבר, בין חקירתה של נויפלד לבין חקירת פילבר, כולל חקירת החוקרים שביצעו את החיפוש במכשיר.

עו"ד תירוש, מנגד, השיבה קצרות בשלושה משפטים ואמרה שלשיטת המדינה לא נפל כל פגם בחיפוש במכשיר הטלפון של פילבר. עו"ד תירוש הוסיפה כי מכל מקום המועד הראוי לקיים על כך דיון עומק הוא בתום שמיעת הראיות. "יש חשיבות לקדם את שמיעת עד המדינה ועל כך אנחנו עומדים", אמרה, "אנחנו לא נשנה את סדר העדים".

השופטים הודיעו כי יתנו החלטה בהמשך וביקשו מכל הנוכחים, למעט הפרקליטות ונציגי המשטרה, לעזוב את האולם לצורך המשך הדיון במעמד צד אחד שהחל אתמול, על השימוש שעשתה המשטרה ברוגלת NSO במסגרת חקירת העד פילבר. הדיון בדלתיים סגורות צפוי להמשיך מחר. בית-המשפט צפוי לפתוח מחדש את דלתותיו בשבוע הבא.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 965KB)