עולם התקשורת הישראלי נעדר כמעט לחלוטין מיום החקירה השביעי של עד המדינה ניר חפץ, שהתמקד כמו כל ימי החקירה הנגדית עד כה בתנאי מעצרו ובתרגילי החקירה שהופעלו נגדו טרם חתם על הסכם עד מדינה.

ובכל זאת פרק אחד בחקירה הנגדית אתמול (6.12) נגע ישירות לתקשורת הישראלית ולשימוש שעושים בה גורמים מן החוץ. סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, ביקש לעמוד על האופן שבו חוקרי נתניהו שבו והציפו, בין אם במסגרת חקירתו ובין אם במה שכביכול היו שיחות סרק, את נושא הרכבות. כשהוא נשען, כביכול, על כתבה שהתפרסמה באתר "העין השביעית".

עו"ד בן-צור טען כי האזכור החוזר ונשנה של כלי הרכב גדול המימדים היה למעשה "תרגיל חקירה פסול", חלק מרצף של תרגילים פסולים, ספק חוקיים, שביצעו גורמי אכיפת החוק. במקרה זה, מכוונת ההגנה לכך שאזכור הרכבת נועד לשכנע באופן אסור את חפץ להפוך לעד מדינה. ההגנה מקווה, כנראה, כי אם תוכיח הצטברות של תרגילים כאלה, תוכל לשכנע את בית-המשפט לייחס משקל פחות לעדות שמוסר עד המדינה חפץ.

עו"ד בן-צור פירט בפני חפץ את ההזדמנויות בהן באה הרכבת וצצה בחדר החקירות. כך ב-21.2.2018, יום החקירה השלישי של חפץ במשטרה, אמר לו החוקר ניר שוורץ:

אתה מבין שאנחנו גם יודעים ככה מהר מהר לנתח את המצבים, ולהבין בדיוק מי אתה, ומה אתה, ואת הסובבים שלך ואת המעגל שככה נמצא שקרוב אליך, וכל מה שרק אפשר אנחנו נבדוק. דבר, דבר, בצורה מאוד מאוד מסודרת, לא נשאיר אבן אחת שלא נהפוך, וכפי שאמרתי לך גם אתמול, ואני עוד חוזר ואומר את זה היום, במשנה תוקף כל דקה שעוברת, אנחנו אוספים ראיות נגדך, ואנשים מדברים. אנשים מדברים, ואתה יודע אתה נמצא בתחנה, והרכבת שם, והדלתות עוד שנייה נסגרות... ויש מי שנכנס לרכבת ונוסע, ויש מי שמתלבט, ומה קורה למי שמתלבט?".

על פניו, השיב חפץ במענה לשאלות עו"ד בן-צור, קו החקירה הזה נועד לקדם את הסכמתו להפוך לעד מדינה. אולם סנגורו של ראש הממשלה טען שמעבר לפשט ישנו גם רובד של דרש.

"האם אתה חושב או יודע שזה היה מקרי שהחוקר דיבר איתך פה ובמקומות נוספים על עניין הרכבות?", שאל את עד המדינה. "לא ידוע לי", השיב חפץ, שגם אם הבין לאן מכוון עו"ד בן-צור לא גילה סימנים של שיתוף פעולה.

עו"ד בן-צור הציג בתגובה עוד ועוד דוגמאות למופעים של רכבות בחקירתו של חפץ במשטרה. בחלק מהפעמים חזר הדימוי של מי שעלול לפספס את הרכבת ולהישאר מאחור, רמז לכך שכדאי לחפץ להפוך לעד מדינה לפני ששותפיו לשעבר יקדימו אותו. פעמים אחרות האזכור היה תלוש יותר.

ב-25.2.2018 שוחח החוקר יניב פלג עם חפץ על מחירי נדל"ן, יוממות ותחבורה. בהקשר זה העיר החוקר: "היום היה שביתה ברכבת איזה משהו זה, שלוש שעות עיכובים וזה קורה אחת לשבועיים שלוש בממוצע במדינה שלנו". "למה אתה חושב שהחוקר מקיים איתך את הדיון הזה?", שאל עו"ד בן-צור. "אין לי מושג", השיב חפץ.

יומיים לאחר מכן, ב-27.2.18, סיפר החוקר פלג לחפץ כי ערב קודם לכן לא נפתחו מהדורות החדשות בעדכונים על חקירתו שכן הכותרות הראשיות הוקדשו ל"מעשה טרגי מאוד" – אדם ניסה לדקור את אשתו, רצח את בנו והתאבד. "זרק את עצמו על פסי רכבת", אמר החוקר לחפץ. "למה אתה חושב שהחוקר משתף אותך בזה?", ניסה שוב עו"ד בן-צור, אך עד המדינה לא ידע, או שהתעקש להיתמם. "לא יודע", השיב, "צריך לראות אם היה כזה אייטם או לא. אם זה היה אייטם שפתח את המהדורה באמת באותו יום… אני לא יודע למה עשה את זה".

"תכף נפתור את הקושיה הזו", הבטיח עו"ד בן-צור, אך לפני כן הפנה את העד לדברים שנאמרו לו יום אחד לאחר מכן, ב-28.2.18. החוקר ליאור שפיץ העיר לחפץ בחדר החקירות: "אפילו סידרו לך תצפית לרכבת. מה שאמרנו רכבות, אפילו שמו לך שיהיה". חפץ השיב לו בזמן אמת: "תגיד לי, יש פרט אחד שאתם לא חושבים עליו?".

"תסביר לנו", ביקש סנגורו של ראש הממשלה מעד המדינה. "זו תגובה למה שהוא אמר", אמר חפץ תוך שהוא מתעקש להותיר את הדיון ברמת הפשט. "ממש מתחת לחלון של חדר החקירות שלי עברו בתדירות גבוהה רכבות משא והיו שומעים שם את הצלצולים". "וכשאתה אומר 'יש פרט אחד שאתם לא חושבים עליו?' למה הכוונה?", ניסה שוב עו"ד בן-צור. "לא יודע", השיב חפץ מעל דוכן העדים.

בשלב זה החליט הסנגור לחשוף את הקלפים. "אראה לך את ההקשר", אמר עו"ד בן-צור והפנה את העד לכתבה מאת איתמר ב"ז שפורסמה בשבוע שעבר באתר "העין השביעית". כמו עו"ד בן-צור, וקרוב לוודאי כמו חפץ עצמו (על אף היתממותו), גם ב"ז שם לב כי החוקרים שבים ומציפים את נושא הרכבות.

"רצף אזכורי הרכבות בפי החוקרים נראה כמו ניסיון – אחד מני רבים – להכניס את חפץ לסרט ולהזכיר לו תקרית משונה ובלתי פתורה, כמעט הוליוודית, מתקופת שירותו הצבאי", כתב ב"ז ב"העין השביעית". "לידיעת הציבור היא הגיעה בתום החקירות, שבועיים אחרי שחפץ כבר עלה לרכבת ונסע הביתה כשבחיקו הסכם עד מדינה. אילה חסון חשפה בחדשות 10 סיפור ישן שעד אז היה רק מעשייה שעברה מפה לאוזן בחוגי העיתונות: בשנות השמונים של המאה הקודמת, כשחפץ היה בקורס קצינים, הוא נחקר בחשד למעורבות במותו של חייל שנשלח עמו לניווט לילי בנגב ונמצא מת ומרוטש על הפסים. בניגוד לשורה של מקרים אחרים שבהם תבע חפץ ישראלים שהתבטאו בעניינו, במקרה הזה הוא לא טרח".

"אני אומר לך את הדבר הבא ומבקש התייחסותך", אמר עו"ד בן-צור לחפץ. "[...] הסוגיה של הרכבות, והתחקיר או החקירה הישנה משנות השמונים בבה"ד 1, התיק הזה נאסף על ידי החוקרים". "אני לא יודע", השיב חפץ.

עו"ד אמיר טבנקין, נציג הפרקליטות, קם ותהה האם עו"ד בן-צור טוען כי ההנחה שהציג בפני העד היא האמת. "כן", השיב סנגורו של ראש הממשלה, "אני יודע את זה. אני גם יודע מי הוציא את זה ולאן הוא הגיע, ומתי הגיע. אני אומר לך מר חפץ שהחומר הזה הגיע למנכ"ל חדשות 10 דאז מר גולן יוכפז לפני שהסכמת להיות עד מדינה".

חפץ טען שוב כי אין לו מושג לגבי אמיתות טענותיו של הסנגור, אך עו"ד בן-צור התעקש. הכתבה בחדשות 10 אמנם התפרסמה כעשרה ימים לאחר שחפץ הפך לעד מדינה, אולם עו"ד בן-צור לא נתן לעובדה הזו לבלבל אותו. לדבריו, "תחקיר שכזה, שיש בו מרואיינים וצילומים ורחפנים, ומגיעים לבני משפחה, זה לוקח זמן להרים תחקיר כזה". חפץ שוב סירב לשתף פעולה עם קו החקירה של הסנגור. "כן", השיב, אך הוסיף: "אם המערכת מקבלת למשל תיק שלם, במקרה זה תיק מצ"ח, אפשר להרים את זה תוך יומיים-שלושה".

עו"ד בן-צור התעקש כי "לא בכדי יש דיון רב בחקירות על הסוגיה של הרכבת". לדבריו כשהחוקרים שבו פעם אחר פעם לנושא גם הם וגם חפץ כנחקר "מבינים היטב שמדובר באותו עניין ישן, שאני לא נכנס כרגע לגופו". לפי עו"ד בן-צור, החוקרים עשו שימוש בפרשה מהעבר באופן מודע ומכוון, כדרך נוספת להפעיל לחץ על העד כדי שיסכים להפוך לעד מדינה.

חפץ הכחיש. "אני לא חשבתי בזמן אמת שהם מכוונים לשם", אמר לעו"ד בן-צור. "כדי ללחוץ אותך הוציא מי שהוציא את החומר הזה לתקשורת", שב וטען עו"ד בן-צור, "לא הסתרתי לאן זה הגיע לפני שהתקשרת בהסכם עד מדינה, כדי ללחוץ אותך". "אין לי יכולת לתקף את זה", השיב חפץ.

"בגלל הטיימינג שזה יצא, היתה לך מחשבה מי הוציא את זה?", שאל עו"ד בן-צור. "אני חד משמעית חשבתי שזה יצא מסביבתו של ראש הממשלה", השיב חפץ. "בוא נגיד שגם בנו התייחס לזה בחקירתו בדרכו ה'עדינה'". נתניהו הבן, כך לפי דיווח בחדשות 12, אכן אמר בחקירתו לשוטרים ביחס לעד המדינה: "בנאדם שאתם כ"כ בונים עליו ששמעתי שהוא הרג חייל וגרר את הגופה שלו על פסי הרכבת כדי להשחית אותה כדי שלא ידעו שהוא הרג אותו".

עו"ד בן-צור התעקש כי החומר מתיק החקירה על התקרית הנושנה יצא אל מנכ"ל חדשות 10 יוכפז לפני חתימת הסכם עד המדינה, ואמר "אתה מוזמן להתקשר אחרי זה לשם, להגיד שאמרתי ולשאול אותו".

השופט בר-עם בשלב זה הצטרף השופט בר-עם לדיון והעיר: "יש למה שאדוני אומר... אדוני אומר 'אני יודע'. יש ראייה?". "אני יודע מידיעה אישית כבודו", השיב עו"ד בן-צור. "חמור מאוד מה שאדוני אומר", המשיך השופט בר-עם. "יש להניח שתוצג תשתית מינימלית כדי שנוכל לקבוע ממצא". "אני מקווה שלא יגידו שיש חיסיון עיתונאי", השיב עו"ד בן-צור.

חפץ לא הצטרך להתקשר ליוכפז. זמן קצר לאחר מכן, בעוד הדיון בבית-המשפט ממשיך להתנהל, צייץ מנכ"ל חדשות 10 לשעבר הכחשה חד משמעית. "טענתו של עו"ד בן צור היא שקר מוחלט", הבהיר. בהמשך הוסיף: "הפרטים לא הגיעו לא מהמשטרה ולא מסביבת נתניהו. ועד כאן עיסוק במקורות עיתונאיים".

סוגר את התיקים

חלק נכבד מחקירתו הנגדית של חפץ בידי עו"ד בן-צור אתמול הוקדש לאופן שבו ניסו החוקרים לשדלו להחליף את עורך דינו ירון קוסטליץ בעו"ד אחר, שיהיה פתוח יותר לאפשרות של הפיכת מרשו לעד מדינה. בסופו של דבר אכן החליף חפץ את עו"ד קוסטליץ, שהבהיר לו כי אינו מייצג עדי מדינה, בעו"ד אילן סופר, שסייע לו להפוך לעד מדינה.

עו"ד אילן סופר (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור הציג בפני חפץ מזכר שחיבר החוקר יואב תלם בזמן חקירתו של חפץ במשטרה, ולפיו נפגש עם עו"ד סופר לקראת חתימה על הסכם עד מדינה. במזכר נכתב כי עו"ד סופר הבהיר שבמסגרת התמורה שיספק לרשויות אכיפת החוק כחלק מההסכם "חפץ 'סוגר' את התיקים 4000 וגם 1000 ו-2000 ומפליל את ראש הממשלה, את רעייתו ואת בנם יאיר". בבית-המשפט התנער חפץ מהתחייבות זו. "אם עו"ד סופר אמר את זה הוא אמר על דעת עצמו", אמר. "הוא מעולם לא שמע מפי את הדברים שכתובים פה".

רוח אלשיך

בחלקים אחרים של יום החקירה הנגדית שב והדגיש עד המדינה חפץ כי בעת שנחקר במשטרה לא ראה בחקירת תיק 4000 חקירה פלילית רגילה, אלא כזו שנבעה ממניעים זרים.

"בחקירת רשות ניירות-ערך וגם ב-15 ימי המעצר, האמון שלי בכך שתיק 4000 זו חקירה אמיתית ורצינית ללא שיקולים זרים היה קרוב לאפס", אמר. "חשבתי שזו חקירה שהיא יותר רדיפה מאשר חקירה, והאמצעים הדרקוניים שהופעלו עלי, וגם העובדה שראיתי את כמות החוקרים והמשאבים, את העוצמות האלה שזה בלתי נתפס, חיזקו אצלי את חוסר האמון המוחלט שהיה לי בחקירה הזו וברשויות שחקרו אותי, בעיקר להב 433".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם המפכ"ל רוני אלשיך בטקס מינויו לתפקיד, 3.12.15 (צילום: מרים אלסטר)

בהמשך אמר חפץ: "חשבתי שאני לא מעניין את החוקרים אלא שהחקירה היא בעצם נגד ראש הממשלה.[...] אני ידעתי שהחקירה הזו היא בעצם חקירה בשביל למצוא ראיות כלפי ראש הממשלה ואני שם באמצע, זה הכל. לא חשדתי שזה נפתח בגלל שאול אלוביץ'".

עו"ד בן-צור הפנה את חפץ בין היתר לבקשה שהפנה אליו במשטרה החוקר אלי אסייג, שרצה לדעת האם בני-הזוג נתניהו "דרשו ממך להביא חוקרים פרטיים".  "לאורך כל החקירה חשבתי שיש רוח המפקד, רוחו של רוני אלשיך שורה על החקירה הזו", השיב חפץ בבית-המשפט, תוך הוא נוקב בשמו של מי שהיה באותה תקופה מפכ"ל המשטרה. "המשפט הזה [על החוקרים הפרטיים; א"פ] התחבר לי לדמות ה'סימפטית' הזו ששמה רוני אלשיך".

מה קרה לאחר 15 ימי החקירה, עת הפך לעד מדינה? האם וכיצד שינה את דעתו חפץ על החקירה ועל השיקולים שהניעו אותה? עד המדינה לא נשאל על כך ישירות ולא התייחס לכך. אולם בהמשך העלה עו"ד בן-צור נושא אחר, המעניק תשובה, לפחות בעיניו של חפץ, לשאלה.

ברמה של עסק הביש

לקראת סיום יום החקירה, ואחרי שחפץ כבר הודה בפני בית-המשפט כי בשלב מסוים היתל בחוקריו במשטרה כדי לקבל הפוגה מהחקירות, העלה עו"ד בן-צור מיוזמתו פרשה שאליה התייחס חפץ בשלב מאוחר יחסית בחקירתו במשטרה, כשכבר החל במשא-ומתן על הפיכתו לעד מדינה. "פרשה ביטחונית שהיא ברמה של עסק הביש", כפי שהגדיר זאת חפץ לחוקריו.

ב-2.3.2018, אמר חפץ לחוקרים צחי בן-חמו וציפי גז, כי "בתוך משפחת נתניהו הייתי עד, אבל זה שוב זה עדות שלי אין לי במה לתמוך אותה, הייתי עד לאינטראקציות פנימיות בתוך המשפחה שישפכו על ה... תיק הזה אור משמעותי".

חפץ אמר לחוקריו כי "הסיבה המרכזית שהיה לי קל לשבת פה, והוא הסיבה שבגללה אני ב-30.9 עזבתי את התפקיד שלי עם משפחת נתניהו, ועורכי-הדין עכשיו שישבו איתי בחדר פשוט, הם פשוט נדהמו כשהם שמעו את זה. זו פרשיה
שאינני יודע אם היא פלילית, אני אפילו חושב שהיא לא פלילית, אבל מבחינה ציבורית היא לטעמי ברמה של עסק הביש. היא נוגעת לעניינים מדיניים וביטחוניים ולחיי אדם. והיא... אני מדבר ציבורית, אני ממש לא חושב שזה פלילי, אבל היא כל כך חמורה ש... ש... ש... והיא כולה מגובה בראיות, לא חפץ מדבר. אני יודע לדקור לך איפה אתה הולך, אתה שולף בן אדם – תק אתה מפוצץ בראיות, בסדר?".

אחרי שחוקריו ביקשו ממנו פרטים נוספים אמר חפץ: "אני הייתי על סף של כמה פעמים ללכת ליועמ"ש ופשוט להזהיר אותו מפני, מפני העניין הזה, זה, זה פשוט דבר חמור בצורה בלתי רגילה. אני לא יכול לתאר, אתה לא, אתה ... לדעתי כל הפרשיות האלה, על אף שזה לא פלילי, הם מתגמדות ליד זה".

כשהחוקרים גז ובן-חמו שוב ביקשו ממנו להגיד על מה הוא מדבר הסתפק חפץ באמירה כי "זו רעידת אדמה", שקשורה "לתהליכי קבלת החלטות של הקבינט" בנושאים "ביטחוניים ומדיניים".

"אני אשלח אותכם למקומות הנכונים", הבטיח חפץ, "תוך עשרים וארבע שעות אתה תהיה מופגז בראיות, מופגז, כאילו אתה לא תוכל, אתה תצטרך צוותים בשביל לעכל את כמות הראיות שזה מדהים שזה עד היום לא יצא. [...] אני חושב שללא התערבות של היועמ"ש ראש הממשלה לא כשיר כרגע לקבל החלטות בנושאים מדיניים וביטחוניים".

עו"ד בן-צור הציג את תמצית העדות הזו בפני חפץ, אולי משום שחשב שזו דוגמה נוספת לחוסר האמינות של עד המדינה, ואמר "בוא נהרהר בעניין הזה". אך אחרי שעו"ד כרמל בן-צור, בתו וחברת צוות הסנגורים של נתניהו, לחשה דבר מה לאוזנו, נסוג עו"ד בן-צור מקו החקירה, אמר "טוב, נתקדם" ועבר לשאלה על נושא חדש.

אולם העד חפץ סירב להתקדם. "אני רוצה לומר", העיר עד המדינה, "אני לא עשיתי פה תרגיל ולא הטעיתי פה את הרשויות, זה מה שחשבתי ואני לא רוצה להרחיב על זה. בספטמבר 2017 עזבתי את התפקיד שלי אצל נתניהו כי חשבתי שהוא לא כשיר יותר לקבל החלטות ביטחוניות על מדינת ישראל בגלל סיטואציה שסובבת אותו. כשאמרתי את זה לא עשיתי תרגיל, אני אגב גם חושב את זה היום".

"לא אכנס איתך לדיונים על כך", אמר עו"ד בן-צור אך חפץ התעקש. "אתה הזכרת", אמר לעו"ד בן-צור, "יכולת גם לא להזכיר את זה. אני עומד על זה שהוא לא כשיר שהביטחון של מדינת ישראל יהיה בידיים שלו בגלל סיטואציה סביבו".

"מר חפץ, תענה לשאלות", העירה ראש ההרכב השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
"אם הוא מעלה הוא צריך לקחת בחשבון שהאמת תיאמר פה", השיב עד המדינה. "זה חמור יותר מפלילי, זה יכול להיגמר בהרג של אלפי אנשים".

האב, הבן ורוח העיתון

למרות חוסר ההתאמה המסוים בתאריכים, על פי פרסומים שבאו אתמול בעקבות עדותו זו של חפץ בבית-המשפט, הפרשה החמורה שאליה כיוון עד המדינה היא החלטתו של בנימין נתניהו בחודש יולי 2017 להציב מגנומטרים בכניסה להר-הבית ולהותירם שם במשך ימים ארוכים, מהלך שהביא להלהטת הרוחות, הפגנות אלימות של מוסלמים באזור העיר העתיקה וגל של פיגועי טרור. מהליכוד נמסר אתמול בתגובה: "הדברים של ניר חפץ אבסורדיים ולא בכדי אפילו חוקרי המשטרה דחו את טענתו על הסף בזמן אמת. ההחלטות בעניין המגנומטרים התקבלו על ידי אנשי ביטחון בפורומים ביטחוניים שחפץ לא היה שותף בהם".

ב"מעריב" דיווח הבוקר בן כספית בהרחבה על הפרשה. לפי דיווחו, כל גורמי הביטחון המליצו בזמן אמת על הסרת גלאי-המתכות. "במהלך הישיבה הביטחונית, מספרים המקורות, יצא נתניהו כמה פעמים מחדר הקבינט ללשכתו לדבר בטלפון. בכל הפעמים האלה היה על הקו בנו, יאיר. הוא הפעיל עליו לחצים כבדים לא לוותר ולא להסיר את המגנומטרים", דיווח כספית. "טיעוניו של הבן לא היו ביטחוניים. הוא היה על הרשתות החברתיות והבין שבפיד הימניים כולם מגדפים את התבוסתנות של הרמטכ"ל וראש השב"כ ש'עובדים בשביל הקרן החדשה'".

בסופו של דבר, לאחר מספר ימים, נתניהו קיבל את עמדת גורמי-הביטחון וגלאי-המתכות הוסרו. יומיים לאחר מכן, באופן חריג ביותר, בעיתון "ישראל היום" נמתחה ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל החלטתו זו, תוך שימוש בטיעונים דומים להפליא לאלו שכביכול השמיע נתניהו הבן באוזני אביו.

לאחרונה, בעקבות פרסום באתר "העין השביעית" על טענה אחרת של חפץ, לפיה מינויו של עקיבא ביגמן ככתב בכיר ב"ישראל היום" נעשה בהוראתו של נתניהו, הצהיר עורך העיתון בועז ביסמוט ב"אולפן שישי" של חדשות 12 כי הדבר אינו אמת וכי נתניהו לא היה מעורב כלל במינוי. לדבריו, על מינוי ביגמן התייעץ דווקא עם אדם אחר. עוד הוסיף ביסמוט, היה זה אותו אדם איתו התייעץ בדבר פרסום הכותרת יוצאת הדופן נגד נתניהו.

שער "ישראל היום", 26.7.2017

"הסרת המגנומטרים: מפגן חוסר האונים של נתניהו", נכתב בכותרת שהודפסה אז בראש שער "ישראל היום" והפנתה לטור פרשנות מאת מתי טוכפלד. "תגובת ישראל לפיגוע בהר הבית היתה רופסת ומבוהלת, והצעד שהוביל רה"מ מכוון ישירות נגד בסיס התומכים שלו", נכתב בכותרת המשנה.

בזמן אמת היו מי שקישרו בין הכותרת הביקורתית כלפי נתניהו לבין העובדה שזמן קצר קודם לכן המייסד והמממן של העיתון, שלדון אדלסון, העיד במשטרה על הפרשה המכונה "תיק 2000". עורך "ישראל היום" בועז ביסמוט טען בזמן אמת בראיון ל-103FM כי הכותרת הביקורתית כלפי נתניהו טבעית לאור העובדה ש"ישראל היום" הוא עיתון בעל קו ימני עקבי, ולא עיתון התומך אישית בראש הממשלה.

כעת, לאור העדות של חפץ, נראה כי גם באותו הבוקר נותר העיתון כלי ביטוי של נתניהו, אבל לא של ראש הממשלה בנימין אלא של בנו יאיר.

להורדת הקובץ (PDF, 1.31MB)

67104-01-20