אלי ציפורי, שהועסק כעיתונאי ב"גלובס" מזה שנים רבות, חלקן כסגן העורך, פוטר מהעיתון. כך הודיע ציפורי בדף הפייסבוק שלו, שהפך פופולרי לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בו כשופר התקשורתי המועדף עליו במסגרת מאבקו בחקירות הפליליות נגדו. "כצפוי לחלוטין, פוטרתי מ'גלובס' על-ידי אלונה בר און, מו"לית העיתון ונעמה סיקולר, עורכת העיתון", כתב ציפורי והוסיף איום מרומז: "עד עתה שתקתי. המשך יבוא".

ציפורי לא פירט מהי מהות האיום, האם יש בידו מידע ראוי לפרסום שיביך את הנהלת "גלובס" ואם כן - מדוע נמנע מלחשוף אותו עד כה וחיכה לרגע בו יפסיק לקבל משכורת מהעיתון. ציפורי נוהג שלא להגיב לשאילתות מאת "העין השביעית". לאחרונה פנתה אשתו של ציפורי, בתיה, אל "העין השביעית", וכינתה את ניסיונות קבלת התגובה "הטרדה" והבטיחה כי תגיש בגינן תלונה במשטרה. לכן לא יכולנו לברר את התשובות לשאלות אלו אצל ציפורי.

ציפורי מפרסם מזה שנים טור פרשנות כלכלית ב"גלובס", ובזמן שהיה סגן עורך העיתון אף קבע אותו דרך קבע בקדמת הגיליון. במהלך השנים בהן שלט בעיתון המו"ל אליעזר פישמן, מעשירי המדינה, צבר ציפורי כח רב בעיתון - במיוחד על רקע נוכחותו הנעדרת של העורך הראשי חגי גולן. תחקיר "העין השביעית" על תקופה זו הדגים כיצד שירת ציפורי בכתיבתו את האינטרסים של בעל השליטה, הצליף ברגולטורים שאיימו לפגוע בעסקיו לתועלת הציבור והחניף לבנקים בהם היה תלוי.

ציפורי לא היה מיוחד בכך בנוף העיתונות הכלכלית, אלא פעל כחלק מ"חונטה", כלשונו, של עיתונאים שכתיבתם שירתה את האינטרסים המסחריים של המו"לים שלהם. עם התמוטטותו הכלכלית של פישמן, שינה ציפורי את טעמו והחל לתקוף אותו בבוטות. יש לציין כי כונס הנכסים שמונה לפישמן קבע כי פישמן היה נתון בחובות אדירים במשך שנים והתכונן לאפשרות של פשיטת רגל. ממילא תלותו במנופים שהעניקה לו בעלות על עיתון כלכלי היתה גדולה פי כמה.

נתניהו מחליף את פישמן

את החלל שהשאיר פישמן אצל ציפורי מילא אדם אחר - ראש הממשלה נתניהו. למרות שבמהלך השנים היה ציפורי חבר של כבוד במסדר העיתונאים "החמוצים", כלשונו של ראש הממשלה, ונהג למתוח עליו ביקורת חריפה (נהנתן, מושחת וכושל), עם היעלמותו של פישמן מהזירה החל ציפורי להחניף לנתניהו - וזה האחרון החזיר לו בקידום מסיבי ובולט של פרסומיו ברשת החברתית.

נוכחותו של ציפורי בפייסבוק באה על רקע החיכוך הגובר והולך בינו לבין ההנהלה החדשה ב"גלובס", המו"לית אלונה בר-און והעורכת נעמה סיקולר. מוטיב מרכזי בטוריו של ציפורי הוא פמפומה של תיאוריית קונספירציה לפיה קיימת בתקשורת הישראלית כת-סתרים, בראשותו של מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, בה חברים עיתונאים לא קשורים מכל רחבי הזירה התקשורתית (כולל עיתונאי אתר זה), שקשרו קשר על מנת לפגוע בציפורי.

ראשיתה של התיאוריה הקונספירטיבית של ציפורי, נעוץ לכאורה בתחרות עם העיתון הכלכלי "דה מרקר" והקנאה במייסד גיא רולניק, אולם עם השנים התפתחה לכדי אובססיה של ממש - שפרצה בצורה פראית בתקופת הדמדומים של סוף תקופת הבעלות של פישמן על העיתון, בה "איש הישר בעיניו יעשה". עם כינונה של הנהלה חדשה הפסיק ציפורי לפרסם השמצות בלתי מבוססות נגד עיתונאים בטורו ב"גלובס", והן היגרו לדף הפייסבוק שלו.

בד בבד המשיך ציפורי בחימום יחסיו עם ראש הממשלה והפך לשופר העיקרי שמפיץ תיאוריות קשר בדבר החקירות הפליליות נגד נתניהו. למעשה, ציפורי הוא מזה תקופה ארוכה העיתונאי שנתניהו מעדיף לצטט יותר מכל עיתונאי אחר.

לפני החגים

יש לציין כי בניגוד לדברים שכתב ציפורי, פיטוריו ה"צפויים" התעכבו במשך תקופה ארוכה, כשנתיים מאז נרכש העיתון, כשבתחילה אף זכה לתמיכה פומבית מהמו"לית בר-און, בדמות מכתב שנשלח ל"עין השביעית". אמנם ניתן היה לצפות כי בר-און תפטר את ציפורי עם כניסתה לעיתון, אחרי שהצהירה על תקופה חדשה של עיתונות נקייה, אתית ומחויבת לציבור ולא לאינטרסים זרים - של המו"ל או של העיתונאי הכותב - אך ציפורי רק הוזז מעמדתו כסגן העורך ונותר בעל טור.

אלא שתוך זמן התגלעו חיכוכים בין בעל הטור לבין העורכת, על רקע הסגנון המשמיץ, התוקפני והקונספירטיבי של ציפורי. בתחילה, כאמור, נאלץ ציפורי להעביר את טורי התקיפה שלו נגד עיתונאים מ"גלובס" לפייסבוק, ובהמשך נאלצו בעיתון להסתייג בפומבי שוב ושוב מדברים שכתב ציפורי. רק כעת הושלם המהלך "הצפוי".

העיכוב באותם פיטורים "צפויים" יעלה כעת להנהלת "גלובס" מחיר תדמיתי בעייתי: בתקופה שחלפה עיצב ציפורי, באמצעות ההדהוד המסיבי שהעניק לו נתניהו, תדמית של עיתונאי ימין - וכעת יספוג "גלובס" ביקורת כאילו פיטוריו של ציפורי היו בשל מטריית ההגנה שסיפק לנתניהו במאבקו במשטרה ובפרקליטות. על רקע זה אפשר לפרש מהלך אחר של העיתון - ששכר לשורותיו בתקופה האחרונה עיתונאים בעלי זהות ימנית מובהקת: בעל הטור גיל ברינגר, עורך הדעות אריאל ויטמן והכתב המשפטי אבישי גרינצייג.

ציפורי מציין עוד בפוסט שלו את "העיתוי שנבחר" לפיטורים: "כשלושה שבועות לפני ראש השנה", כשהוא רומז כאילו בר-און וסיקולר כיוונו את יום הפיטורים באופן כזה שיקשה על ציפורי לממן את הוצאות החג. בנוגע לרמיזה זו יש לציין כי הליך הפיטורים החל כבר לפני לפחות כחודש, וכי על-פי מידע המצוי בידי "העין השביעית", ציפורי אינו נתון בקשיים כלכליים.

נראה כי גם המשך הקריירה העיתונאית של ציפורי סלול בפניו: התקרבותו לנתניהו ולליכוד פתחה לו דלתות בתקשורת המזוהה עם ראש הממשלה ומסריו, והוא מגיש ברדיו "גלי ישראל" ומרואיין בערוץ 20. האם נראה את ציפורי מתמנה כפרשן כלכלי ב"ישראל היום", כלי התקשורת המרכזי המזוהה עם נתניהו? כך או כך, נראה שמועד משמעותי יותר מראש השנה עבור הפרשן המפוטר יהיה יום הבחירות, שישפיע על גורלו הפוליטי של פטרונו החדש.