אתמול (23.12) נכשל ניסיון נוסף של בית-המשפט להביא לידי סיום את תביעת הדיבה שהגישה חני קים נגד אלי ציפורי, בהסדר הכולל התנצלות והשאת תרומה במקום פיצוי כספי. שופט בית-המשפט השלום בת"א רונן אילן הצביע בפני ציפורי ובא-כוחו אוהד מחרז על הקושי שיעמוד בפניהם להוכיח כי לא הוציאו את דיבתה של קים, והציע נוסח להודעה משותפת שתביא סוף לתביעה. אלא שהצדדים לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם ולכן נקבע מועד לדיון הוכחות.
לפני כשנה הגישה קים תביעה בסך 142 אלף שקל נגד ציפורי, אחרי שזה הוציא לדבריה את דיבתה כשכתב בדף הפייסבוק שלו שהיא צריכה להישלח לחקירה בגין "הסתה והמרדה פרועה" וכינה אותה "פעילת שמאל קיצוני" שאין לה "שום קשר לפעילות חברתית", הפועלת "בשמה של הקרן החדשה לישראל" (גילוי נאות: הקרן החדשה לישראל תומכת בעמותת "העין השביעית").
בחודשים האחרונים הוגשו עוד שתי תביעות נגד ציפורי, האחת על-ידי עיתונאי חדשות 13 ברוך קרא, שדורש פיצוי בסך 200 אלף שקל בגין "קמפיין דיבה שלוח רסן", והאחרת על-ידי עיתונאי "גלובס" אבישי גרינצייג, שדורש פיצוי בסך מיליון שקל בגין סדרה ארוכה של פרסומים נגדו.
בתביעה של קים, שהוגשה באמצעות עו"ד שחר בן-מאיר, נטען כי הפוסט של ציפורי עליה הוא "שקר גס, ומטרתו להשפיל ולבזות אותה". בין היתר טענה קים כי אין כל קשר בין הפגנתה בסמוך לבית היועץ המשפטי לממשלה לבין הקרן החדשה לישראל, ובניגוד למה שניתן להבין מהפוסט של ציפורי היא אינה "בובה" המופעלת על-ידי אחרים למטרות זרות, אלא פעילה חברתית עצמאית.
ציפורי, בעברו סגן עורך העיתון הכלכלי "גלובס", שינה בשנים האחרונות את עמדתו כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפך לאחד מתומכיו הבולטים בעיתונות ומסנגר עליו תדיר בהקשר לחקירותיו הפליליות, עד כדי כך שבמערכות הבחירות האחרונות לכנסת היה לעיתונאי המצוטט ביותר בעמודי הרשתות החברתיות של ראש הממשלה ובנו יאיר נתניהו.
השינוי בעמדותיו של ציפורי חל אחרי התרסקותו של אליעזר פישמן, שהיה בעל השליטה ב"גלובס" עד שעבר העיתון לבעלותן של ענת אגמון ואלונה בר-און. השתיים העבירו את ציפורי מתפקידו כסגן עורך העיתון, ובהמשך הפסיק ציפורי לפרסם את פרשנויותיו הפוליטיות בעיתון ואת מתקפותיו האישיות נגד עיתונאים, ועבר לפרסמן רק בדף הפייסבוק שלו, שהפך פופולרי מאוד בעקבות ההדהוד שהעניק לו נתניהו.
ציפורי המשיך בפרסומיו בפייסבוק גם לאחר שפוטר מ"גלובס", הן בסינגור על נתניהו והן במתקפה חזיתית על עיתונאים ופעילים שלדעתו קשורים בקשר סמוי ופועלים בתיאום נגדו ונגד נתניהו (בין המטרות הקבועות של ציפורי נמנים גם אתר "העין השביעית", עיתונאיו ויו"ר העמותה המפעילה אותו). בא כוחו של ציפורי בתביעה שהגישה נגדו קים הוא עו"ד אוהד מחרז ממשרד יוסי כהן, שבראשו עומד פרקליטו האישי ומקורבו של ראש הממשלה נתניהו. כהן מספק לציפורי שירותים גם בתביעות אחרות.
במוקד כתב ההגנה של ציפורי עומדת הטענה כי התביעה נגדו היא תביעת השתקה, בין היתר על סמך העובדה כי בעבר פנתה קים לבר-און בתלונה נגדו, ולאחר שנודע על הכוונה לפטרו מ"גלובס" בירכה את העיתון. מעבר לטענת ההשתקה טען ציפורי כי דבריו בפוסט היו הבעת דעה שהתבססה על תשתית עובדתית, כך שעומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.
"על-פי המידע המצוי ברשותו ואף על-פי פרסומים בתקשורת, מי שמימנה את ההפגנות בפתח-תקווה היא אכן 'הקרן החדשה לישראל'", כותב ציפורי, ומפנה לכתבה מאת משה איפרגן שפורסמה באתר "מידה" בשנת 2017. בכתבה, יש לציין, נכתב דווקא כי "הקרן לא מעורבת ישירות בפעילויות. היא מממנת אוסף של ארגונים סביב אג'נדה". עם זאת, נטען בכתבה כי ארגון "זזים", שזוכה לתמיכת הקרן, מלווה את המחאה.
בדיון הקודם כבר ניסה השופט אילן (הדן בין היתר גם בתביעה שהוגשה נגד החתום לעיל ואתר זה) להביא את הצדדים לפשרה ו"לעצור את התיק בעודו באיבו", אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה ונקבעו מועדים להגשת תצהירים.
לתצהיר של קים נלווה בין היתר תצהיר מאת מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, שמצהיר כי הקרן "לא מימנה ולא העבירה כספים להפגנות בפתח-תקווה". אשר לארגון "זזים" הצהיר גיצין כי "הקרן נותנת לזזים מענק כללי לעבודתם ובמסגרתו הם מנהלים קמפיינים שונים בנושאים שונים. הקרן לא מעורבת, ולא מקבלת החלטות לגבי הקמפיינים שזזים מנהלים, מעבר לזה ככל הידוע לי לזזים לא היה קשר ישיר למארגני ההפגנות בפ"ת".
בתצהיר של ציפורי נטען כי קים "קשורה בהחלט ל'קרן החדשה לישראל'" ובהמשך חזר והפנה את בית-המשפט לכתבה שפורסמה באתר "מידה". אך מעבר לכך לא הוסיף ציפורי כל ראיה לקשר בין ההפגנות נגד היועמ"ש בפתח-תקווה וההשתתפות של קים בהפגנות אלו לבין הקרן החדשה. כבר בפתח הדיון שנערך אתמול התייחס לכך השופט אילן ורמז כי לציפורי עשוי להיות קושי להוכיח כי אכן התקיים קשר כזה.
"לאחר שעיינתי בראיות שהוגשו מטעם הצדדים נדמה כי בליבת הטרוניה שמעלה התובעת ביחס לפרסום נשוא התביעה עומדת הטענה שמייחסת לתובעת פעילות לפי הוראות או במימון של גורמים זרים, הגוף המכונה 'הקרן החדשה לישראל'", אמר השופט אילן. "התובעת מכחישה כל קשר בין הפעילות שבגינה נעשה הפרסום, אותן הפגנות בהן נטלה חלק, לבין אותה קרן חדשה. בגרסת התובעת מבקשים לתמוך העדים מטעמה. לאחר שעיינתי בראיות הנתבע, קרי: תצהיר הנתבע, לא מצאתי ניסיון להציג ראיות נוספות לקשר שיש בין התובעת לבין אותה קרן חדשה. עם זאת מובן כי מחלוקת זו עודנה תלויה ועומדת ומחייבת בירור. בשלב זה, נוכח המחלוקת הזאת, מוצע לצדדים לבחון את האפשרות להגיע להסדר אשר במסגרתו תיעשה התייחסות למחלוקת זו ועל יסוד התייחסות זו גם יסולקו המחלוקות".
כשהשופט ביקש לברר האם יש נכונות להגיע להסכמה לפיה ציפורי יאשר שהוא מסכים שלפעילות של קים אין קשר לקרן החדשה וכי ככל שנפגעה מהעניין הזה הוא מצר על כך, הניד הנתבע בראשו לשלילה. כשעו"ד בן-מאיר הציע שציפורי ימחק את הפוסט, יכתוב התנצלות ויתרום סכום מסוים, הנתבע צחק.
בא-כוחו של ציפורי טען כי אין כלל מקום לקבל את התביעה. "לייף איז סימפל", אמר עו"ד מחרז. "להיות איש שמאל קיצוני זה לשון הרע? לא במדינת ישראל. גם אם נצא מנקודת הנחה בפסק הדין שהקרן החדשה היא לא זו שעמדה מאחורי ההפגנות הללו. מה לשון הרע בזה?". עם זאת, עו"ד מחרז אמר כי "אפשר לעשות ג'סטה לתביעה הזו" ולהגיע לניסוח מוסכם שלפיו ציפורי מקבל את דברי קים כי אין כל קשר בין השתתפותה בהפגנות לבין הקרן החדשה. "זה הדבר היחיד", הדגיש.
"אף אחד לא יתעשר מהתביעה הזו", הבהיר השופט אילן. "אף אחד לא ייצא מהתביעה הזו במצב טוב יותר ממה שנכנס אליה. [...] אני מנסה למצוא לכם דרך לסיים את הפרשה".
השופט הסביר כי לדעת קים, ציפורי הטיח בה שהיא מריונטה של הקרן החדשה ומופעלת על ידה וכי מדובר בלשון הרע. "אולי היא צודקת ואולי היא לא, אבל את זה אפשר להבהיר", אמר השופט. "אם אכן יובהר שהנתבע מקבל את הטענה של התובעת שהיא לא מופעלת על ידי אף אחד והיא פועלת על פי דעותיה העצמאיות וככל שהיא נפגעה אז בהיבט הזה הוא מוכן להתנצל בפניה, תגיעו לאיזושהי הסכמה על ניסוח בהקשר הזה, והצעתי בדיון הקודם להשיא תרומה ובזה אפשר יהיה לסיים את הפרשה ולהתפנות לפוסטים הבאים".
"אני הייתי מוכן לאשר ניסוח כדלקמן", הודיע בא-כוח ציפורי. "'מבלי לגרוע מטענות הצדדים ולאחר שהתובעת הבהירה חזור ושוב שהיא השתתפה בהפגנות על דעת עצמה ולא מכוח ארגון כלשהו הרי שהנתבע מקבל את אמירתה'. הא ותו לא. לא התנצלות. וגם זה הרבה לפנים משורת הדין".
הצדדים יצאו להפסקה כדי לנסות ולגבש נוסח פשרה מוסכם אך לא הצליחו להגיע להסכמה. לפיכך נקבע מועד לחקירת הצדדים – ינואר 2022.
31504-10-19