ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצטרף לעמדה החדשה שקבעה רק לפני ימים אחדים המדינה, שלפיה רשות ציבורית לא תוכל עוד למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם גם אם יש בו עניין לציבור.
במסמך שהעבירה המדינה לפני שבוע לבית-המשפט העליון נכתב כי לאחרונה, בעקבות סדרת ישיבות שהתקיימה במשרד המשפטים, ואשר תוכנן הובא לבסוף להכרעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוחלט כי הגיעה העת לשנות את המדיניות בכל הקשור לאיזון שבין חוק חופש המידע לחוק הגנת הפרטיות.
עד היום יכלה רשות ציבורית לערוך באופן עצמאי את האיזונים הראויים לדעתה ולהעביר מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם כל עוד העניין הציבורי שבו גובר על הפגיעה בפרטיות. כעת, בעקבות שינוי המדיניות, המדינה מחזיקה בעמדה כי רק בית-משפט יוכל להכריע בהתנגשות שבין חוק חופש המידע לחוק הגנת הפרטיות ולחייב רשות ציבורית למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם.
הישיבות שבהן הוחלט על שינוי המדיניות נערכו לקראת דיון נוסף שצפוי לקיים בשבוע הבא בית-המשפט העליון בהחלטתו לקבל את הערעור של העיתונאי רביב דרוקר וחדשות 10 (כיום חדשות 13) ולחייב את ראש הממשלה נתניהו להעביר להם מידע על מועדי שיחות הטלפון שלו עם שלדון אדלסון, המייסד והמממן של "ישראל היום", ועם עמוס רגב, עורך העיתון לשעבר.
באי-כוחו של נתניהו, עורכי-הדין עמית חדד ואושר רובינגר, הגישו אתמול (29.5) את עיקרי הטיעון מטעם נתניהו, ובמסגרתו הם מצטטים את הודעת המדינה על עדכון עמדתה ומציינים: "בהקשר זה אנו מצטרפים לעמדת המדינה".
בהמשך הטיעונים שהגיש נתניהו לבית-המשפט העליון הוא מבהיר כי לעמדתו בית-המשפט רשאי לגלות מידע הפוגע בפרטיותו של אדם רק במקרים שמותרים לפי חוק הגנת הפרטיות, כלומר רק במקרים שבהם המידע ממילא כבר "פורסם לרבים על-פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה". ככל שהתנאים הללו לא מתמלאים, לעמדת נתניהו גם בית-המשפט לא יכול לחייב רשות ציבורית למסור מידע.
במלים אחרות, די שהאדם שהמידע מתייחס אליו מסרב למסור את המידע כדי למנוע את המסירה. אם עמדתו הזו של נתניהו תתקבל על-ידי בית-המשפט, יוגבל מאוד כוחו של חוק חופש המידע.
בנוסף טוען נתניהו כי "מידע פרטי לחלוטין הנמצא בתוך תחומיה הגיאוגרפיים של הרשות" אינו בבחינת "מידע" על-פי הוראות חוק חופש המידע, ולכן ממילא אין לאף גורם סמכות למסור אותו במענה לבקשות חופש מידע.
כשנתניהו הגיש את הבקשה לדיון נוסף בעליון הוא ציין כי אינו מבקש מהשופטים להפוך את ההחלטה שחייבה אותו להעביר את מועדי השיחות שקיים עם אדלסון ורגב, "מהסיבה הפשוטה שאין לו מה להסתיר". הבקשה, הסביר, מחויבת המציאות משום שהחלטת העליון פותחת פתח לפגיעה קשה בפרטיותם של אישי ציבור בעתיד. "אין זה מתקבל על הדעת ששרים, חברי-כנסת, שופטים ועובדי ציבור אחרים יהיו נתונים לחשיפת שיחותיהם הפרטיות עם עיתונאים ובכלל", טען.
אולם בימים אלה מעוכבות שתי עתירות נוספות הנוגעות לשיחות שקיים נתניהו עם אדלסון, רגב והעורך שהחליף אותו, בועז ביסמוט, עד להכרעה בדיון הנוסף בעליון. אם העמדה של נתניהו תתקבל, לא רק "עובדי ציבור אחרים" ייהנו מכך. גם הוא יוכל להמשיך להסתיר את המידע.
דנ"מ 6602/17