נמשכים ההליכים בערעור שהגישו רביב דרוקר וחדשות 10 על החלטת בית-המשפט שלא לאשר את חשיפת מספר ואורך שיחות הטלפון של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם איל ההון והבעלים של "ישראל היום", שלדון אדלסון, ועם העורך הראשי עמוס רגב. בית-המשפט העליון קיבל בקשה שהגישו רגב ואדלסון והורה לדרוקר ולחדשות ערוץ 10 למחוק חלק מכתב הערעור.

במרכז המחיקה עומדת הפניה לכתב הגנה שהגיש "ישראל היום" בהליך אחר, שבו הודה העיתון כי שלח את עובדיו לבדיקת פוליגרף כדי לגלות האם היו מקור של עיתונאי. דרוקר וחדשות ערוץ 10 הציגו את כתב ההגנה הזה בכתב הערעור שלהם (באמצעות הפניה לאתר "העין השביעית") כדי להוכיח כי "גם לשיטת 'ישראל היום' החיסיון העיתונאי אינו מגביל קבלת מידע מן המקור".

לפני כחצי שנה הגישו דרוקר וערוץ 10 ערעור לעליון אחרי שבית-המשפט המחוזי דחה את עתירתם לקבל ממשרד ראש הממשלה מידע על שיחות הטלפון שקיים נתניהו עם עמוס רגב ושלדון אדלסון. דרוקר ביקש כבר בפברואר 2015, באמצעות בקשת חופש מידע, לקבל לידיו את מועדי ומשכי השיחות של נתניהו עם אדלסון ורגב, ללא פירוט תוכן השיחות עצמן. במשרד ראש הממשלה סירבו למסור את המידע, עמדה שהובילה להליך משפטי ארוך שכעת נתון להכרעת העליון.

לפי הבקשה שהגישו אדלסון ורגב, באמצעות עורכי-דינם אביגדור קלגסבלד, אמיר שרגא ומתן גרינגר, יש מקום לחייב את דרוקר וחדשות ערוץ 10 למחוק את סעיפים 99–100 בכתב הערעור, וכן סעיף בסיכומים שהגישו, שכן בסעיפים אלו כלולות טענות וראיות שלא נטענו ולא הוצגו בפני המחוזי.

הסעיפים הנדרשים למחיקה מופיעים בכתב הערעור בפרק המתייחס לטענת אדלסון ורגב כי אין למסור את המידע על השיחות שקיימו עם נתניהו בשל חיסיון עיתונאי. "יש לציין", טענו דרוקר וחדשות 10, "כי טענתם של אדלסון ורגב בעניין זה אף אינה מתיישבת עם הפרקטיקה של עיתון 'ישראל היום' ביחס למקורות עיתונאיים שהם עובדיו. במסגרת הליך בבית-הדין לעבודה הודה עיתון 'ישראל היום', במסגרת כתב הגנה שהגיש ביום 15.2.2015, שביצע בדיקת פוליגרף לאחד מעובדיו על מנת לבדוק האם שימש כמקור של העיתונאי אורי משגב".

לאחר שבית-המשפט מופנה לכתב ההגנה כפי שהוא מופיע באתר זה, ממשיכים המערערים וטוענים: "סיטואציה זו היא שונה מענייננו, אולם היא מלמדת שגם לשיטת 'ישראל היום', החיסיון העיתונאי אינו מגביל קבלת מידע מן המקור (ולשיטת 'ישראל היום', גם כפייה על המקור הפוטנציאלי לעבור בדיקה שתוכיח אם הוא המקור או לא), אלא מן העיתונאי עצמו. מי שמבצע בדיקות פוליגרף למקורות פוטנציאליים כדי לגלות אם הם מקורות עיתונאיים אינו יכול בו בזמן לטעון כי החיסיון חל גם על מידע המוחזק על-ידי מי שאינו עיתונאי".

"על המערערים להגיש את הודעת הערעור ואת סיכומיהם מחדש, ללא הפניה לראיה ש'הוגנבה' ללא רשות ואף ללא ציון כי מדובר בראיה חדשה", טענו באי כוחם של אדלסון ורגב.

דרוקר וחדשות ערוץ 10 טענו מנגד, באמצעות עורכי-הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, כי יש לדחות את בקשת אדלסון ורגב בין היתר משום שבפועל לא צירפו כל ראיה חדשה או העלו טענה חדשה. "מדובר בהתייחסות להליכים משפטיים, התומכים בטענותיהם המשפטיות של המערערים", נטען מטעם דרוקר וחדשות 10. מכל מקום, כך נטען, ניתן לדון בטענות של אדלסון ורגב נגד הכלול בסעיפים אלו בדיון שייערך בפני הרכב השופטים באולם בית-המשפט.

הרשמת ליאת בנמלך קיבלה את בקשת אדלסון ורגב לפני ימים אחדים, והורתה לדרוקר וחדשות 10 לשנות את כתב הערעור ואת סיכומיהם.

"בעל דין אינו רשאי לכלול בתיק המוצגים ראיות שלא הוצגו בערכאה הדיונית, אלא אם בית-המשפט הדן בערעור התיר את הגשתן", הזכירה הרשמת בנמלך. בהמשך הוסיפה כי "הפניה לכתב ההגנה אינה בבחינת אסמכתה לטענה נורמטיבית, אלא היא נועדה להוכחת טענה עובדתית בדבר התנהלותו של עיתון 'ישראל היום' (ממנה מבקשים המערערים ללמוד על עמדתו בסוגיה שעל הפרק). על כן מדובר בראיה, והצגתה – כמו גם הפניה אליה בכתבי הטענות – מותנית בהגשת בקשה להוספת ראיה ובמתן היתר לכך".

לפי הרשמת בנמלך, "ה'טכניקה' שבה נקטו המערערים – הפניה לכתב בי-דין שלא הוצג בערכאה קמא תוך שהפנו לכתובת אתר האינטרנט שבו הוא מצוי – אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה, ואין מקום להתירה". משום כך הורתה הרשמת לדרוקר ולחדשות ערוץ 10 להגיש מחדש את העמודים הרלבנטיים בכתב הערעור וסיכומיהם, "כך שאלו לא יכללו הפניה לכתב ההגנה".

בשל השיהוי הרב שבו הוגשה הבקשה לא נעשה צו להוצאות.

עע"מ 7678/16