בית-המשפט העליון לא ידון מחדש בעתירת העיתונאי רביב דרוקר וחברת חדשות 10 לקבל את פרטי השיחות שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בכירי "ישראל היום", כך הוחלט היום דקות בודדות לאחר שהחל מה שאמור היה להיות דיון נוסף של העליון בתיק, דיון שתוצאותיו היו עלולות לסרס באופן משמעותי את חוק חופש המידע ויישומו בישראל.

איום זה, יש לציין, עדיין תלוי ועומד בשל חוות הדעת שניפק היועץ המשפטי לממשלה לקראת הדיון. חוות הדעת משנה את האיזונים הנהוגים כיום ומגבירה את כוחה של הזכות לפרטיות של נבחרי הציבור על פני זו של זכות הציבור לדעת. הדיון בחוות דעת נפיצה זו נדחה אם כן למועד בלתי ידוע.

כבר בפתח הדיון היום הציע ראש ההרכב המורחב, המשנה לנשיאת העליון חנן מלצר, לבא-כוח נתניהו עו"ד עמית חדד לחזור בו מהבקשה לדיון נוסף בתיק, וזה ניאות. הסיבה: פוסט שפרסם נתניהו בחשבון הפייסבוק שלו לפני שלוש שנים ובו הגדיר את השיחות שלו עם עורך "ישראל היום" דאז עמוס רגב, כשיחות בין פוליטיקאי לעיתונאי, או "שיחות שלטון-עיתון" כפי שניסח זאת היום בית-המשפט העליון, ולא כשיחות חבריות כפי שטען לאורך כל ההליך.

בשנת 2017, עוד לפני שהעליון אישר את בקשת נתניהו לדיון נוסף בהליך, הדגיש דרוקר בפני בית-המשפט כי אין מקום לכל דיון נוסף בין היתר משום שבקשת נתניהו "הוגשה בחוסר ניקיון כפיים". דרוקר הפנה את העליון, באמצעות באי-כוחו יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, לפוסט שפרסם נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו זמן קצר לאחר הפסיקה שהורתה לו לחשוף את המידע על שיחותיו עם בכירי "ישראל היום".

"אדלסון הוא חבר קרוב שלי מזה כשלושים שנה ואני שמח לשוחח איתו מעת לעת. בשנים 2012-2015 שוחחתי איתו בממוצע של 0.75 שיחות בשבוע", כתב נתניהו. "בתקופה זו עמוס רגב ערך את עיתון 'ישראל היום', העיתון הנקרא ביותר בישראל שמייצג את הקו הלאומי-שמרני בישראל. שוחחתי איתו בממוצע 1.5 שיחות בשבוע. נהגתי גם לשוחח מעת לעת עם מו"לים ועורכים ראשיים של כלי תקשורת אחרים, כפי שכולם נוהגים".

טענה זו של שיחות מקצועיות מנוגדת לגרסת נתניהו שהוצגה לאורך כל הדיונים בעתירת דרוקר, כאילו שיחותיו עם אדלסון ורגב היו שיחות חבריות בנושאים פרטיים וללא כל קשר לתפקידיהם בעיתון "ישראל היום". כך למשל טען נתניהו כי עם רגב שוחח על "ארכיאולוגיה והיסטוריה צבאית".

פוסט הפייסבוק של נתניהו (פרט), 31.8.17 (צילום מסך)

פוסט הפייסבוק של נתניהו (פרט), 31.8.17 (צילום מסך)

"הגרסה שהציג העותר [נתניהו] לכל אורך ההליכים שהתקיימו בעניין מושא העתירה לדיון נוסף, הן בבית-המשפט המחוזי והן בבית-משפט זה, היא גרסה כוזבת", כתבו דרוקר וחדשות 10, והוסיפו: "אפילו היתה עילה לקיום דיון נוסף (ואין עילה כזו), בית-משפט זה לא יכול להעלים עין מהתנהלותו של עותר ולנהל את הליכי הדיון הנוסף על בסיס הנחות עובדתיות שהעותר מודה שאינן נכונות".

למרות זאת, העליון אישר את קיומו של דיון נוסף. השופט שחתום על ההחלטה לקיים את הדיון הנוסף: סגן הנשיא חנן מלצר, שהיום פתח את הדיון הנוסף בהפניה לפוסט והמלצה לבא-כוח נתניהו לחזור בו מהבקשה לדיון נוסף.

בקשת חופש המידע שהחלה את הפרשה המתמשכת הוגשה בתחילת שנת 2015 ע"י רביב דרוקר למשרד ראש הממשלה. המשרד התבקש לחשוף את המועדים הרשומים ביומן משרד ראש הממשלה, בהם קיים נתניהו שיחות טלפון עם הבעלים והמייסד של "ישראל היום" שלדון אדלסון ועורכו דאז עמוס רגב. שנתיים וחצי של דיונים משפטיים, כולל ביקורים בבית-המשפט העליון, הסתיימו בפסק דין שחייב את נתניהו להעביר לדרוקר את המידע.

המידע חשף קשרים הדוקים בין נתניהו לבין אדלסון ורגב, אולם במקביל הגיש נתניהו בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, זאת בניגוד לעמדת הממונה על חופש המידע במשרדו. לקראת הדיון הנוסף, שנדחה כבר כמה וכמה פעמים, ניסח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עמדה חדשה מטעם הפרקליטות ולפיה יש לפרש מחדש את יחסי הכוחות בין חוק חופש המידע לחוק הפרטיות.

לנוכח העמדה החדשה של היועמ"ש, ולנוכח עקרוניות המקרה, עיכב הדיון הנוסף בתיק דרוקר שלל דיונים עתירות אחרות לחופש מידע, ביניהן עתירות של דרוקר עצמו ועו"ד שחר בן-מאיר לקבל פרטים על שיחות נתניהו ובכירי "ישראל היום" במועדים שלא נכללו בבקשה המקורית של דרוקר.

לקראת דיון בהרכב שבעה שופטים בעתירת חופש המידע של רביב דרוקר נגד בנימין נתניהו, 2.8.2020 (צילום: אורן פרסיקו)

לקראת דיון בהרכב שבעה שופטים בעתירת חופש המידע של רביב דרוקר נגד בנימין נתניהו, 2.8.2020 (צילום: אורן פרסיקו)

בתנועה לחופש המידע ביקשו לאחרונה להצטרף לדיון הנוסף בעליון בתיק דרוקר, וזאת כדי להביע את עמדתם נגד הפרשנות החדשה של היועמ"ש. "עבורנו בתנועה לחופש המידע", אמרה מנכ"לית התנועה עו"ד רחלי אדרי ל"העין השביעית", "הדיון ביום ראשון הוא דיון חיינו. הוא יכריע כיצד תיראה הזכות לחופש המידע בעשור הבא". אך ההכרעה העקרונית תיאלץ כאמור להמתין להזדמנות אחרת.

"התשתית העובדתית היא שונה מכפי שהצגתם אותה", פתח השופט מלצר את הדיון בפנותו על באי-כוח נתניהו, עורכי-הדין עמית חדד ונעה מילשטיין. "[...] כל התשתית העובדתית שהיתה ביסוד פסק-הדין ועליה ניתן הדיון הנוסף היתה שמדובר בשיחות חבריות, כרגע לאור נספח ב' [הפוסט של נתניהו, א.פ.] נראה שזה לא המצב. זה משנה את כל התשתית העובדתית שהיה ביסוד פסק-הדין, ככל שהיא עובדתית. אני מציע שאדוני ישקול אם הוא עומד על הבקשה לדיון נוסף".

עו"ד חדד ניסה תחילה לשכנע את בית-המשפט ואמר כי הוא קורא את הפוסט של נתניהו באופן אחר, אולם השופט מני מזוז קטע אותו בתהיה מדוע לא היתה עד היום כל התייחסות מטעם נתניהו לפוסט ולטענות לשינוי הגרסה.

"שני פסקי-הדין במחוזי ופסק-הדין אצלנו היו מבוססים על טענה שלכם על שיחות חבריות ולא בשיחות שעסקו בעיתון ומתפרסם פוסט של ראש הממשלה שאומר במפורש שאלו שיחות של פוליטיקאים עם עיתונאים, פוסט שמתייחס במפורש לבקשה של דרוקר. איך אתם יכולים להתעלם מזה? גם אם יש לכם הסבר אתם צריכים לתת אותו. הטענה הועלתה בנובמבר 2017. התעלמתם מזה אחרי שהוגש, התעלמתם מזה בעיקרי הטיעון, כאילו כלום, כאילו אנחנו חיים ביקום מקביל. אתם חייבים הסבר ואם אין אז לא ברור איך אפשר לקיים דיון נוסף על מציאות תיאורטית", אמר השופט מזוז.

"[...] מלכתחילה כל העתירה מתבססת על כך שלא מדובר בשיחות פרטיות, הם הניחו שמדובר בשיחות על העיתון. אתם טענתם שזה לא נכון לכל אורך הדרך ומוגש מסמך של ראש הממשלה עצמו שמבהיר שזה שיחות של שלטון-עיתון ואתם מתעלמים מזה".

שלדון ומרים אדלסון עם בנימין נתניהו, שבועיים לאחר צאת הגיליון הראשון של "ישראל היום". ירושלים, 12.8.07 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

שלדון ומרים אדלסון עם בנימין נתניהו, שבועיים לאחר צאת הגיליון הראשון של "ישראל היום". ירושלים, 12.8.07 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד עמית חדד הדגיש כי ממילא הסעד בעתירה של דרוקר כבר ניתן, שכן נתניהו חשף את המידע שהורו לו לחשוף, ועל כן הדיון נותר תיאורטי בלבד. השופטת דפנה ברק-ארז השיבה: "יש הבדל בין סעד תיאורטי ולמצב שבו העובדות תיאורטיות. בית המשפט דן לפעמים בסעד תיאורטי אבל לא בעובדות תיאורטיות".

בשלב זה הודיע עו"ד חדד כי הוא מקבל את הצעת השופט מלצר למשוך את הבקשה, אך הוסיף: "אני לא חושב שפוסט סותר תצהיר. אני לא יודע מי כתב את הפוסט, האם נכתב על ידי ראש הממשלה".

"אדוני יישב", אמר השופט מלצר ופנה לנציגי יתר הצדדים לשאול האם ברצונם להתייחס להודעת עו"ד חדד כי קיבל את ההצעה למשוך את הבקשה לדיון נוסף. השופט מלצר, או השופטים האחרים, לא התייחסו לכך שדבר קיומו של הפוסט היה מונח לפניהם טרם החליטו על הדיון הנוסף. השופטים לא טרחו להסביר את פשר פניית הפרסה, ואף אחד מן הנוכחים בחדר לא התעקש על קבלת הסבר לכך.

עו"ד אמיר שרגא, בא-כוחם של שלדון אדלסון ועמוס רגב, הדגיש כי אדלסון ורגב לא נחקרו על התצהירים שהגישו בהליך ובהם טענו כי השיחות בינם לבין נתניהו היו חבריות בלבד וביקש כי העליון יתייחס לכך בפסיקתו. "גם הפוסט שהוציא ראש הממשלה מבחין בעצמו בין אדלסון לרגב", טען עו"ד שרגא, תוך שהוא מתעלם מהדברים הברורים שכתב נתניהו בפוסט על שיחות עם "מו"לים ועורכים ראשיים".

"הפוסט של ראש הממשלה אינו מתייחס במילה אחת לשיחות עם אדלסון אודות העיתון", הוסיף עו"ד שרגא. "אדלסון הוא תושב זר, הוא איננו דובר עברית, הוא איננו קורא את העיתון. קרוב משפחתו הוא בעל השליטה בעיתון אך הוא איננו מעורב בענייני העיתון".

"זו גם הצהרה עובדתית שאדוני לא יכול לתת אותה", העיר השופט מזוז. "יש תצהיר", אמר עו"ד שרגא. "יש גבול כמה הנחות אנחנו מסוגלים לתת", השיב השופט מזוז.

עו"ד רועי שויקה, בא-כוח הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, ביקש גם הוא להגיב להודעת עו"ד חדד וציין כי במהלך ההליך שינה היועמ"ש את גישתו למפגש בין חופש המידע והזכות לפרטיות ועל כן יש כאן "הזדמנות לסגור את הסיפור הזה".

עו"ד איה מרקביץ', באת-כוח התנועה לחופש המידע, הצטרפה לטענה זו והוסיפה כי העמדה החדשה של היועמ"ש כבר קבעה עובדות בשטח שבאות לידי ביטוי בשלל הליכים אחרים של חופש המידע. "הכל טוב ויפה", אמר השופט מלצר, "אבל לאור ההודעה על החזרה מהבקשה לדיון נוסף תתבקשו לחכות להזדמנות אחרת". השופט הנדל הוסיף כי "בתחום הזה ההזדמנויות הן לא נדירות".

ממש לפני סיום הספיק עו"ד חדד להבהיר שלא ישתמע ממה שנאמר כי אכן נתניהו מכיר בכך שהיה שינוי בגרסתו. "אנחנו בהחלט לא מכירים בזה", הדגיש. השופטים חייכו והודיעו על סיום הדיון.

לאחר כמה שעות ניתן פסק-דין שבו נכתב: "בבסיס הדיון הנוסף שהתבקש, עמדה ההנחה כי שיחותיו הטלפוניות של ראש הממשלה עם המשיבים 4 ו-5 [אדלסון ורגב] היו חבריות ועסקו בנושאים פרטיים. עם זאת מסתבר כי ראש הממשלה פירסם בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו – הודעה המתייחסת לפסק הדין, נושא הדיון הנוסף [...] ובגדרה נאמר, בין השאר, כי ראש הממשלה משוחח, מעת לעת, עם אנשי תקשורת שונים (והוא נוהג כך כמו פוליטיקאים אחרים), ומציג בפניהם את עשייתו, ומציע להם להביא את הדברים לפרסום. בשים לב לשינוי הנ"ל בתשתית העובדתית הנטענת – שאלנו את בא-כוח ראש הממשלה אם הוא עומד עדיין על עתירתו לדיון הנוסף, ובתגובה הוא הודיענו כי הוא מבקש לחזור בו מן העתירה, מבלי שהדבר יפורש כהודיה כלשהי".

לא ניתן צו להוצאות.

דנ"מ 6602/17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 54KB)