דרוקר: נתניהו מסר גרסה כוזבת ופועל בחוסר ניקיון כפיים

הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, ענת רביבו, מתנגדת לבקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקיים דיון נוסף בבית-המשפט העליון, בהרכב מורחב, בעתירה של רביב דרוקר לקבלת מועדי השיחות שקיים נתניהו עם שלדון אדלסון ועמוס רגב. דרוקר עצמו מתנגד גם הוא וטוען כי ראש הממשלה מסר בעבר לבית-המשפט גרסה כוזבת ופועל כעת בחוסר ניקיון כפיים.

לפני חודשים אחדים הורה בית-המשפט העליון ללשכת ראש הממשלה להעביר לידי דרוקר וחדשות ערוץ 10 את רישומי שיחות הטלפון שקיים עם אדלסון ורגב, בעל השליטה ב"ישראל היום" ומי שכיהן באותה תקופה כעורך הראשי של העיתון. נתניהו התמהמה, אך לבסוף העביר את המידע, שממנו מצטיירת תמונה מעוררת עניין של יחסיו עם בעל השליטה ועורך החינמון.

עוד בטרם מסר את הנתונים, נתניהו פנה לבית-המשפט באופן פרטי באמצעות עו"ד יעקב וינרוט וביקש לקיים דיון מחודש בעתירה. לטענת נתניהו, פסק הדין שניתן עלול להוביל לפגיעה חריפה בפרטיותם של עובדי ציבור ונבחרי ציבור.

לטענתו, פסק הדין "חידש הלכה בשני נושאים מרכזיים העומדים בבסיסו של חוק חופש המידע, אשר מפאת חדשנותה, קשיותה והשלכות הרוחב שהיא מעוררת, ראוי כי בית-המשפט הנכבד יידרש אליה בהרכב מורחב". הנושא המרכזי הראשון, לטענת נתניהו, הוא הקביעה כי חוק חופש המידע גובר על הוראות חוק הגנת הפרטיות. בנוסף טוען נתניהו כי המידע שנאלץ להעביר כלל אינו נכנס בגדרי ההגדה של "מידע" לפי חוק חופש המידע, ולכן החוק אינו חל עליו.

בתגובה לבקשה שהגישה לאחרונה הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה מתברר מדוע פנה נתניהו לבית-המשפט באמצעות עורך-דין פרטי. מתגובת הממונה, שהוגשה באמצעות עו"ד רועי שויקה מפרקליטות המדינה, עולה כי המדינה מתנגדת לבקשה של נתניהו וטוענת כי אין מקום לקיים דיון נוסף בסוגיה.

הממונה: "ההלכה שנפסקה היא נכונה, ומאפשרת את האיזון הראוי בין הגנת הפרטיות לבין חופש המידע"

בעניין התגברות חוק חופש המידע על חוק הגנת הפרטיות מודה הממונה על חופש המידע כי פסק הדין אכן קבע לראשונה באופן מפורש את היחסים בין שני החוקים, ואולם לטענתה אין מקום לדיון נוסף בעניין שכן "ההלכה שנפסקה היא נכונה, ומאפשרת את האיזון הראוי בין הגנת הפרטיות לבין חופש המידע". בנוגע לטענה כי המידע שהועבר אינו "מידע" לפי חוק חופש המידע, הממונה מדגישה כי מעולם לא העלתה טענה דומה במסגרת ההליכים בעתירה, ולכן גם כאן אין מקום לקיים דיון נוסף.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ראש הממשלה נתניהו והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרדו נקלעים לחילוקי דעות. למעשה, בימים אלה מתנהל משפט שבו עתר נתניהו נגד הממונה בטענה כי זו פגעה בפרטיותו כשהחליטה לקבל את עתירת התנועה לחופש המידע ולספק לה חשבוניות על שירותי הכביסה שניתנו למעון ראש הממשלה. עתירה זו עדיין מתנהלת.

במקביל להודעת הממונה על התנגדותה לדיון נוסף בעתירה הגישו גם דרוקר וחדשות ערוץ 10 את התנגדותם לבקשת נתניהו. בתגובה ארוכה ומפורטת טוענים דרוקר וחדשות 10, באמצעות עורכי-הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין, כי אין כל מקום להיענות לדרישת ראש הממשלה. לדבריהם, יש לדחות את עתירת נתניהו על הסף "משום שהוגשה בחוסר ניקיון כפיים".

הטענה על חוסר ניקיון כפיים מתייחסת לפוסט שפרסם נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו בעקבות פסיקת העליון, ובו טען כי בשנים האחרונות שוחח עם אדלסון ורגב כפי ששוחח עם מו"לים ועורכים ראשיים של כלי תקשורת אחרים. טענה זו מנוגדת לגרסת נתניהו שהוצגה לאורך כל הדיונים בעתירת דרוקר, כאילו שיחותיו עם אדלסון ורגב היו שיחות חבריות בנושאים פרטיים וללא כל קשר לתפקידיהם בעיתון "ישראל היום".

פוסט הפייסבוק של נתניהו (פרט), 31.8.17 (צילום מסך)

"הגרסה שהציג העותר [נתניהו] לכל אורך ההליכים שהתקיימו בעניין מושא העתירה לדיון נוסף, הן בבית-המשפט המחוזי והן בבית-משפט זה, היא גרסה כוזבת", כתבו דרוקר וחדשות 10, והוסיפו: "אפילו היתה עילה לקיום דיון נוסף (ואין עילה כזו), בית-משפט זה לא יכול להעלים עין מהתנהלותו של עותר ולנהל את הליכי הדיון הנוסף על בסיס הנחות עובדתיות שהעותר מודה שאינן נכונות".

בנוסף טוענים דרוקר וחדשות 10 כי נתניהו מציג בעתירתו לדיון נוסף עמדות חדשות בשני הנושאים שבגינם הוא דורש את הדיון הנוסף – היחסים בין חוק חופש המידע וחוק הגנת הפרטיות, והגדרת ה"מידע" בחוק חופש המידע.

"שוב ושוב, בארבע ערכאות שבהן התנהל הדיון בהליך, העותר טען שבהתאם לחוק חופש המידע על בית-המשפט לבצע איזון בין הזכות לפרטיות לבין האינטרס הציבורי, וכי בעניינו הקונקרטי, האיזון צריך להוביל לסירוב למסור את המידע", נטען מטעמם. "כעת, לאחר שהתקבלו טענותיו המשפטיות של העותר בעניין זה, אך ביישומן על עובדות המקרה בית-המשפט הגיע לתוצאה אופרטיבית שאינה נוחה לעותר, הוא טוען שעמדתו שלו בכל שלבי ההליך לא רק שהיא עמדה שגויה, אלא שאימוצה מצדיק קיומו של דיון נוסף. מעבר לכך, בשום שלב העותר לא טען – כפי שהוא עושה בעתירתו לדיון נוסף – כי המידע שהתבקש בעתירה אינו 'מידע' כמשמעו בחוק חופש המידע, ולכן לא חל עליו חוק חופש המידע. טענות העותר עד להגשת העתירה לדיון נוסף התבססו על ההנחה כי המידע שהתבקש הוא 'מידע' כמשמעו בחוק האמור".

מעבר לכך טוענים דרוקר וחדשות 10 כי ההלכות שנפסקו בפסק הדין של העליון אינן חדשות, ולכן ממילא אין מקום לדון בהן בהרכב מורחב. בניגוד לטענת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה, דרוקר וחדשות 10 טוענים כי פסק הדין של העליון לא חידש דבר בנוגע ליחסים בין חוק חופש המידע לחוק הגנת הפרטיות.

גם הגדרת ה"מידע" בחוק חופש המידע לא השתנתה בעקבות פסק הדין של העליון, נטען, כך שגם בה אין מקום לדון מחדש. "טענת העותר – שלפיה הקביעה הטריוויאלית כי כל מידע המצוי בידי הרשות הוא 'כל מידע המצוי בידי הרשות' (כלשון החוק) היא הלכה חדשה, קשה וחשובה – היא לא יותר מלהטוטי מלים", טוענים דרוקר וחדשות 10.

במקביל, הגישו גם שלדון אדלסון ועמוס רגב את תגובתם לבקשת נתניהו לקיים דיון נוסף בעתירת דרוקר. תגובה זו קצרה במיוחד. "המשיבים תומכים בבקשה לדיון נוסף", נכתב מטעמם על-ידי עורכי-הדין אביגדור קלגסבלד ואמיר שרגא.

6602/17