בחודש הבא יקיים בית-המשפט העליון דיון נוסף בהרכב מורחב על ההחלטה שחייבה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחשוף מידע על מועדי השיחות שלו עם שלדון אדלסון ועמוס רגב, מייסד "ישראל היום" ועורכו לשעבר. גם אם בית-המשפט ידחה את הטענות של נתניהו מכל וכל, ההתעקשות של ראש הממשלה על קיומו של דיון נוסף, בניגוד לעמדת הממונה על חופש המידע במשרדו, כבר השתלמה לו.
המידע שנתניהו נאלץ למסור על מועדי שיחות הטלפון שקיים עם אדלסון ורגב נגע לתקופה שבין פברואר 2012 לפברואר 2015. זמן קצר לאחר שהעביר את המידע, בשנת 2017, הגיש עו"ד שחר בן-מאיר בקשה משלימה לפי חוק חופש המידע לקבלת מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם אדלסון ורגב בין פברואר 2015 לפברואר 2017.
בהמשך הגישו רביב דרוקר וחדשות 10 בקשה משלהם לקבלת מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם אדלסון בין פברואר 2015 ועד למועד מסירת המידע; מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם רגב בין פברואר 2015 ועד מאי 2017; וכן את מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם בועז ביסמוט, שהחליף את רגב בתפקיד עורך "ישראל היום", וזאת מרגע כניסתו לתפקיד באפריל 2017 ועד למועד מסירת המידע.
לאור פסיקת העליון בעתירה המקורית של דרוקר אפשר היה לצפות כי הפעם לא יידרשו שנים ארוכות עד לקבלת המידע על שיחות הטלפון של נתניהו עם בכירי "ישראל היום". אולם הבקשה של ראש הממשלה לדיון נוסף טרפה את הקלפים.
שתי בקשות חופש המידע, זו של עו"ד בן-מאיר וזו של דרוקר, נדחו על-ידי הממונה על חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, ובשל כך הפכו לעתירות שהוגשו לבית-המשפט המחוזי בירושלים. העתירות אוחדו להליך אחד, ולפני חודשים אחדים החליטה השופטת דנה כהן-לקח להיענות לבקשת הממונה על חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה ולעכב את בירור העתירות עד להכרעה בדיון הנוסף לגבי העתירה המקורית של דרוקר.
כתוצאה מכך, מידע על השיחות של נתניהו אדלסון, רגב וביסמוט, שהיה יכול להיחשף כבר לפני שנתיים, נמצא נכון להיום במשרד ראש הממשלה, הרחק מעין הציבור.
15690-12-17
35933-02-18