לקראת הדיון הנוסף בהחלטה לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לחשוף את היקף ומועדי השיחות שקיים עם בכירי "ישראל היום": התנועה לחופש המידע פנתה לבית-המשפט העליון בבקשה להצטרף כידידת בית-המשפט. לטענת התנועה לחופש המידע, העמדה החדשה של היועץ המשפטי, לפיה אסור לרשות ציבורית למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיות, גם אם יש בו עניין לציבור, שגויה. בתנועה אף מעלים חשש כי היועמ"ש מנדלבליט ניסח את עמדתו החדשה ממניעים זרים, וכתוצאה מלחץ של פוליטיקאים.

בתחילת שנת 2015 הגיש העיתונאי רביב דרוקר בקשת חופש מידע למשרד ראש הממשלה כדי לחשוף את המועדים הרשומים ביומן משרד ראש הממשלה, בהם קיים נתניהו שיחות טלפון עם הבעלים והמייסד של "ישראל היום" שלדון אדלסון ועורכו דאז עמוס רגב. שנתיים וחצי של דיונים משפטיים, כולל ביקורים בבית-המשפט העליון, הסתיימו בפסק דין שחייב את נתניהו להעביר לדרוקר את המידע.

נתניהו ניאות, והמידע חשף קשרים הדוקים בינו לבין אדלסון ורגב, אולם במקביל הגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, זאת בניגוד לעמדת הממונה על חופש המידע במשרדו. לקראת הדיון הנוסף, שנדחה כבר כמה וכמה פעמים, ניסח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עמדה חדשה מטעם הפרקליטות ולפיה יש לפרש מחדש את יחסי הכוחות בין חוק חופש המידע לחוק הפרטיות.

אם עד היום היה על הרשות לערוך באופן עצמאי איזון בין האינטרס הציבורי במסירת המידע לבין שמירה על פרטיותו של אדם, העמדה החדשה קובעת חד משמעית כי רשות ציבורית לא תחויב למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם, גם אם יש בו עניין לציבור. אזרחים שירצו בכל זאת לקבל מידע שפוגע בפרטיותו של אדם יידרשו לפיכך לעתור לבית-המשפט והוא שיכריע בסוגיה.

בני הזוג אדלסון ונתניהו (צילום: פלאש 90)

בתנועה לחופש המידע פנו לפני כשבועיים לבית-המשפט העליון בבקשה להצטרף לדיון הנוסף, שאמור להתקיים בתחילת חודש אוגוסט, וזאת כדי להביע את עמדתה נגד הפרשנות החדשה של היועמ"ש. דרוקר, יצוין, היה ממייסדי התנועה לחופש המידע וכיהן בעבר כיו"ר התנועה.

העמדה של היועמ"ש "סותרת את החקיקה הקיימת (בלשונה ובתכליתה), ועומדת בניגוד להלכה פסוקה ולעמדות קודמות, שעל פיהן נהגה המדינה עד כה", טוענת התנועה בבקשתה, שהוגשה על ידי עורכות-הדין איה מרקביץ', יערה וינקלר-שליט ורחלי אדרי. "[...] עמדת היועץ פוגעת בשיקול הדעת של הרשות ובמעמד הממונה, עלולה להוביל לריבוי הליכים משפטיים מסורבלים וסותרים, ויש חשש ממשי שתסיג לאחור את 'מהפכת השקיפות' שמזוהה עם תכלית החוק, ובכך תבטל במחי יד רבים מהישגיו באשר לביסוס חוזקה של הדמוקרטיה הישראלית, שהושגו בעמל רב".

בתנועה מעלים את האפשרות כי העמדה החדשה של היועמ"ש לוקה "בחוסר תום לב" ו"מעוררת חשש שלשיקולים זרים ניתנה בכורה בעת גיבושה". לפי התנועה, אפשר ש"מכבש לחצים מצד נבחרי הציבור ופקידיו, הוא שהניע את היועץ למעול בתפקידו כשומר סף ולתת לסייג הפגיעה בפרטיות פרשנות שמקנה להם חיסיון מפני מימושה של הזכות למידע, שרק לבית המשפט הסמכות להסירה".

"כוונת המחוקק הייתה להעמיד מערכת של איזונים בין חופש המידע להגנת הפרטיות – ולא לקבוע איסור גורף על מסירת מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כעמדת היועץ החדשה"

בבקשתה עומדת התנועה לחופש המידע על כוונת המחוקק, וזאת על סמך דברי ההסבר לחוק חופש המידע וההיסטוריה של הצעת החוק, הוועדה הציבורית שקדמה לו, הדיונים בכנסת במהלך החקיקה והספרות המשפטית והפסיקה. "כוונת המחוקק הייתה להעמיד מערכת של איזונים בין חופש המידע להגנת הפרטיות – ולא לקבוע איסור גורף על מסירת מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כעמדת היועץ החדשה", טוענים בתנועה.

לטענת התנועה, קבלת עמדת היועמ"ש תוביל למצב "שגם מידע שההגנה עליו מצויה בשולי הזכות לפרטיות, לא יימסר למבקשו בלעדי עתירה לבית המשפט". מצב שכזה, מסבירים בתנועה, יקל על הרשות שנדרשת למסור מידע (ועל היועמ"ש שלא יידרש לתת לרשויות הנחיות) אבל תכביד מאוד על מבקשי המידע ואף על בתי-המשפט שיידרשו להכריע במקום שיקול הדעת של הרשות.

זאת ועוד, במצב החדש "תהפוך זכות הציבור לדעת לזכות יתר השמורה לבעלי גישה עדיפה לערכאות, בכל עימות בינה ובין הזכות לפרטיות" טוענים בתנועה. לדברי באי-כוח התנועה, העובדה שרשות לא תחויב עוד להפעיל שיקול דעת טרם סירובה על רקע פגיעה בפרטיות תוביל לקושי משמעותי בפסיקת הוצאות לעותרים נגד הרשות, מי שייצור "תמריץ שלילי חריף" לפתיחה בהליך משפטי לקבלת המידע.

גם משך הטיפול בבקשות מידע ייארך מאוד, בשל המעבר לטיפול של בתי-המשפט, עד כדי חודשים ושנים מיום הגשת הבקשה. "לכך תהיה במקרים רבים משמעות הרת אסון לגבי הגשמת תכליותיו של החוק", קובעים בתנועה.

"עשרים שנה ויותר לאחר חקיקת חוק חופש המידע, מבצעת הממשלה 'סיבוב פרסה': במקום לפרסם מידע ציבורי באופן יזום, ולחתור אחר דרכים וכלים למימוש מהפכת השקיפות באופן היעיל והנגיש ביותר, צפויה עמדת היועץ להביא לסגירתן של דלתות שנפתחו בעמל רב"

"לבסוף", טוענים בתנועה, "תוצאה מדאיגה במיוחד שעלולה לצמוח מאי-דחייתה של עמדת היועץ החדשה, היא מתן גושפנקה לשימוש לרעה בסייג הפגיעה בפרטיות לשם הסתרת תהליכי קבלת החלטות ושאר סוגי מידע ציבורי שלגילויו נודע ערך ציבורי או אישי רב, אלא שחשיפתו אינה מחמיאה לרשות, לצדדי ג', לנבחרי הציבור או לפקידיו".

"[...] הלכה למעשה, 20 שנה ויותר לאחר חקיקת חוק חופש המידע, מבצעת הממשלה 'סיבוב פרסה': במקום לפרסם מידע ציבורי באופן יזום, ולחתור אחר דרכים וכלים למימוש מהפכת השקיפות באופן היעיל והנגיש ביותר, צפויה עמדת היועץ להביא לסגירתן של דלתות שנפתחו בעמל רב. [...] בימים שבהם גם ראש הממשלה מזכיר בפתיחת משפטו הפלילי שאור השמש הוא המחטא הטוב מתבקש בית המשפט הנכבד להימנע מלתת ידו, ולו בשתיקה, להפיכתה של השקיפות למס שפתיים ביותר, בפי הרשות, ולעצור את המהלך של עמדת היועץ להרחבת הצללים ולכיבוי האורות שאך זה מקרוב נדלקו".

העליון החליט שנתניהו והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה יתנו עמדתם לצירוף התנועה עד מחר.

דנ"מ 6602/17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 788KB)