היום (2.8) יתקיים בבית-המשפט העליון דיון נוסף, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בהחלטה לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לחשוף את היקף ומועדי השיחות שקיים עם בכירי "ישראל היום". לדברי עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, להחלטת העליון בתיק זה צפויות להיות השלכות רוחב עצומות על כל תחום חופש המידע בשנים הקרובות.

עו"ד אדרי חוששת כי אם העליון יחליט להפוך את החלטתו הקודמת בתיק, שהורתה לנתניהו להעביר את המידע על שיחותיו עם בכירי "ישראל היום", רבים מההישגים של התנועה וגורמים אחרים שפעלו בשנים האחרונות למען חופש המידע ירדו לטמיון. "עבורנו בתנועה לחופש המידע", אומרת עו"ד אדרי ל"העין השביעית", "הדיון ביום ראשון הוא דיון חיינו. הוא יכריע כיצד תיראה הזכות לחופש המידע בעשור הבא".

בתחילת שנת 2015 הגיש העיתונאי רביב דרוקר בקשת חופש מידע למשרד ראש הממשלה כדי לחשוף את המועדים הרשומים ביומן משרד ראש הממשלה, בהם קיים נתניהו שיחות טלפון עם הבעלים והמייסד של "ישראל היום" שלדון אדלסון ועורכו דאז עמוס רגב. שנתיים וחצי של דיונים משפטיים, כולל ביקורים בבית-המשפט העליון, הסתיימו בפסק דין שחייב את נתניהו להעביר לדרוקר את המידע.

נתניהו ניאות, והמידע חשף קשרים הדוקים בינו לבין אדלסון ורגב, אולם במקביל הגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, זאת בניגוד לעמדת הממונה על חופש המידע במשרדו. לקראת הדיון הנוסף, שנדחה כבר כמה וכמה פעמים, ניסח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עמדה חדשה מטעם הפרקליטות ולפיה יש לפרש מחדש את יחסי הכוחות בין חוק חופש המידע לחוק הפרטיות.

שלדון אדלסון ובנימין נתניהו. אריאל, 28.6.17 (צילום: בן דורי)

אם עד היום היה על הרשות לערוך באופן עצמאי איזון בין האינטרס הציבורי במסירת המידע לבין שמירה על פרטיותו של אדם, העמדה החדשה קובעת חד משמעית כי רשות ציבורית לא תחויב למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם, גם אם יש בו עניין לציבור. אזרחים שירצו בכל זאת לקבל מידע שפוגע בפרטיותו של אדם יידרשו לפיכך לעתור לבית-המשפט והוא שיכריע בסוגיה.

בתנועה לחופש המידע פנו לפני כחודשיים לבית-המשפט העליון בבקשה להצטרף לדיון הנוסף, וזאת כדי להביע את עמדתם נגד הפרשנות החדשה של היועמ"ש. דרוקר, יצוין, היה ממייסדי התנועה לחופש המידע וכיהן בעבר כיו"ר התנועה.

העמדה של היועמ"ש "סותרת את החקיקה הקיימת (בלשונה ובתכליתה), ועומדת בניגוד להלכה פסוקה ולעמדות קודמות, שעל פיהן נהגה המדינה עד כה", טענה התנועה בבקשתה, שהוגשה על ידי עורכות-הדין איה מרקביץ', יערה וינקלר-שליט ורחלי אדרי. "[...] הלכה למעשה, 20 שנה ויותר לאחר חקיקת חוק חופש המידע, מבצעת הממשלה 'סיבוב פרסה': במקום לפרסם מידע ציבורי באופן יזום, ולחתור אחר דרכים וכלים למימוש מהפכת השקיפות באופן היעיל והנגיש ביותר, צפויה עמדת היועץ להביא לסגירתן של דלתות שנפתחו בעמל רב".

בתנועה העלו בפני בית-המשפט העליון את האפשרות כי העמדה החדשה של היועמ"ש לוקה "בחוסר תום לב" ו"מעוררת חשש שלשיקולים זרים ניתנה בכורה בעת גיבושה". לפי התנועה, אפשר ש"מכבש לחצים מצד נבחרי הציבור ופקידיו, הוא שהניע את היועץ למעול בתפקידו כשומר סף ולתת לסייג הפגיעה בפרטיות פרשנות שמקנה להם חיסיון מפני מימושה של הזכות למידע, שרק לבית המשפט הסמכות להסירה".

רה"מ בנימין נתניהו מתייעץ עם עורכי דינו, 24.5.20 (צילום: עמית שאבי)

טענה זו, אומרת עו"ד אדרי בשיחה עם "העין השביעית", מקבלת אישוש מהתנהלות המדינה בתיקי חופש מידע אחרים שעוסקים בראש הממשלה נתניהו. השבוע, בתיק שבו נדרש נתניהו למסור מידע על היקף ומועדי הפגישות שהוא מקיים עם עורכי-דינו במסגרת הכנותיו להליך הפלילי שבו הוא מואשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, טענה המדינה, באמצעות עו"ד מורן בראון, כי חשיפת המידע תפר את פרטיותו של נתניהו.

עו"ד אדרי מדגישה בשיחה עם "העין השביעית" כי המדינה הציגה בעניין פגישותיו של נתניהו עם עורכי-דינו עמדה המרחיבה מאוד את המקרים שבהם אסור יהיה לרשות למסור מידע בלא התערבות בית-המשפט.

אם במקרה של הקשר עם אדלסון ורגב המדינה טענה כי אין למסור את המידע על בסיס סעיף 9 (א)(3) בחוק חופש המידע, האוסר על רשות ציבורית למסור מידע "שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות", בתשובה שהגישה השבוע לבית-המשפט המחוזי בעניין פגישותיו עם עורכי דינו נכתב כי "עמדת היועץ המשפטי לממשלה", היא ש"אין הרשות רשאית למסור מידע הנופל בגדרי סעיף 9(א)", זאת ללא הגבלה לתת-הסעיף המתייחס לפגיעה בפרטיות. סעיפים 9(א)(1) ו-9(א)(2) אוסרים על רשות למסור מידע שעלול לפגוע בביטחון המדינה.

"זה ממש חוסר תום לב לכתוב דבר כזה בכתב בית-דין כשיש פסיקה של העליון שאומרת אחרת לגמרי", טוענת עו"ד אדרי. לדבריה, המדינה מתנהלת כאילו העליון כבר פסק לטובתה בדיון הנוסף בעניין דרוקר, דיון שטרם התקיים. את כתב התשובה שהגישה המדינה השבוע בעניין הפגישות של נתניהו עם עורכי-דינו מכנה עו"ד אדרי "חריג מאוד". לא רק שהוא שוגה משפטית בכמה עניינים עקרוניים, היא טוענת, אלא שהוא מדגים כי אין כיום בזרועות השונות של המדינה "מי שידבר בשם האינטרס הציבורי".

מאז שעו"ד רבקי דבש, שהקימה את היחידה הממשלתית לחופש המידע, עזבה בתחילת השנה שעברה את ראשות היחידה, לא נותר בממשלה אף גורם ששומר על הזכות לחופש המידע, טוענת עו"ד אדרי. "זה הפך למאבק של החברה האזרחית, עמותות כמונו וכמו הצלחה, אל מול הפרקליטות ומשרד המשפטים", היא אומרת ומזכירה כי המדינה החמירה את הגישה שלה גם בתיק נוסף הקשור לנתניהו, תיק שבו הוא נדרש לחשוף חשבוניות בגין הוצאותיו. "אתה רואה איך כל המערכת מתגייסת בשלושה תיקים לטובת אדם אחד. בעניינו של מישהו אחר אינני בטוחה שהמדינה הייתה פועלת בכזו נחישות", אומרת עו"ד אדרי.