בחודש מאי, על רקע ההסלמה בחזית מול רצועת עזה, חלה עלייה בשיעור הייצוג של החברה הערבית בתקשורת הישראלית, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל הופיעו קרוב ל-12 אלף דוברים, מתוכם רק 426 (כ-3.6%) היו ערבים. אמנם מדובר בשיעור שגבוה בכ-50% לעומת שיעור הדוברים הערבים בחודש אפריל, ועדיין הוא נמוך ביחס לשיעורם של האזרחים הערבים במדינת ישראל, שעומד על כ-18%. מדד הייצוג, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בראש טבלת התוכניות ניצבת הפעם "חדשות סוף השבוע" של חברת החדשות, וזאת בעיקר בזכות כתבת מגזין שהכין יוסי מזרחי על נשים המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות. בכתבה הופיעה סמירה רדא עמראן, שמתמודדת לראשות מועצת עין-קנייא. מלבד ראיון עם המתמודדת עצמה נשמעו בכתבה של מזרחי התבטאויות גם מפי בן זוגה, וכן מפי תושבים שונים ביישוב הדרוזי. באייטם נפרד מאת תמיר סטיינמן, ששודר באותה המהדורה ועסק באלימות בין שוטרים לאזרחים ברהט, נשמע יוסף אל-עוברה כשהוא מקלל שוטר.

בשתי הכתבות הללו הופיעו שישה דוברים ערבים בלבד, ובכל יתר מהדורות "חדשות סוף השבוע" ששודרו במהלך חודש מאי לא הופיע אפילו דובר ערבי אחד, אבל משום שמספר הדוברים הממוצע ב"חדשות סוף השבוע" נמוך במיוחד, די היה במהדורה אחת עם שישה דוברים כדי להזניק את התוכנית לראש הטבלה. את "חדשות סוף השבוע" מגישה דנה ויס ועורכות קלי בן-יאיר וסיגל רובין-שהם.

במקום השני ניצבת "לונדון את קירשנבאום" של ערוץ עשר, התוכנית העקבית ביותר במדד הייצוג מאז הושק לפני כשנתיים וחצי. התוכנית, שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, משלבת דוברים ערבים דרך קבע, מדי שבוע, כמעט מדי תוכנית. בחודש מאי הופיעו ב"לונדון את קירשנבאום" קרוב ל-120 דוברים, מתוכם 15 היו ערבים.

למקום השלישי הגיע "הבוקר הזה", יומן הבוקר של כאן ב' שמגיש אריה גולן ועורך חן ביאר. זו הופעה נדירה לתוכנית רדיו בראש טבלה חודשית של מדד הייצוג, וזאת משום מגבלות המדיום שמעדיף שיחות עם דובר אחד או שניים בכל אייטם לכל היותר. ב"הבוקר הזה" הופיעו במהלך חודש מאי כ-350 דוברים, 26 מתוכם היו ערבים.

פילוח של הדוברים לפי גופי שידור מעלה כי בכל הגופים אמנם חלה עלייה בשיעור הייצוג של החברה הערבית במהלך חודש מאי, אולם ישנם הרגלים שקשה לשנות. המקום האחרון של גלי צה"ל, לדוגמה. על אף שתחנת הרדיו הצבאית היא תחנה ציבורית שממומנת מכספי המסים של כלל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד, היא ממשיכה להדיר את החברה הערבית בישראל יותר מכל גוף תקשורת מרכזי אחר.

כ-3,000 דוברים הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גלי צה"ל במהלך חודש מאי. רק 77 מהם היו ערבים.

בתחתית הטבלה החודשית ניצבות הפעם תוכניות האקטואליה המרכזיות המשודרות בערוצי הטלוויזיה מדי שישי בערב. "אולפן שישי" של חברת החדשות, שמגיש דני קושמרו ועורך רותם דנון; "שישי עם אילה חסון" של ערוץ עשר, שעורכת גילי ברוש; ו"חדשות השבוע" של כאן 11, שמגיש אמיר בר-שלום ועורך אבי מוסקל.

כשבתוכניות הללו מחליטים להקדיש כתבה לסוגיה הנוגעת לחברה הערבית בישראל, מופיעים בה בדרך כלל כמה וכמה דוברים והאחוזים נוסקים מעלה. בהיעדר כתבה כזו, ההדרה של החברה הערבית מתוכניות אלו כמעט מוחלטת.

השוואה בין שלוש מהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה מעלה כי בחודש מאי דווקא המהדורה של חדשות ערוץ עשר, שמגישה תמר איש-שלום ועורך ליאור לנדנברג, הגיעה למקום האחרון. זאת, על אף שבמהדורה זו צופים אזרחים ערבים רבים יחסית.

השוואה בין תוכניות האקטוליה המשודרות בטלוויזיה בשעות הפרה-פריים שוב מעלה כי "לונדון את קירשנבאום" מובילה על מתחרותיה בהפרש ניכר. עם זאת, בחודש מאי צמצמה "ערב ערב" של כאן 11 את הפער בינה לבין המובילה מהערוץ המתחרה והגיעה לשיעור ייצוג של כמחצית מזה של המקום הראשון. את "ערב ערב" מגיש דב גיל-הר ועורך הדר פרנקנטל-קריב.

"הבוקר הזה" של כאן ב' השתבצה כאמור בין שלוש התוכניות המובילות בטבלה של מדד הייצוג עם כ-8% דוברים ערבים. "מה בוער" של גלי צה"ל, שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי, ניצבת לא הרחק מאחוריה, עם שיעור ייצוג של כ-7%. לעומתן מסתפקת "סדר יום", שמגישה קרן נויבך ועורך דדי מרקוביץ', בשיעור ייצוג נמוך ביותר לחברה הערבית בישראל. מתוך כ-170 דוברים שהופיעו במהלך החודש ב"סדר יום", רק שלושה היו ערבים, כ-2% בלבד.

"ערב ערב" של כאן 11 אמנם צמצמה במהלך החודש שעבר את הפער מ"לונדון את קירשבנאום", אולם כשבוחנים יותר לעומק אלו דוברים הופיעו בכל תוכנית מתברר כי ההבדל בין שתי התוכניות המתחרות עדיין גדול. ב"ערב ערב" הופיעו במהלך החודש 11 דוברים ערבים, אך אף אחד מהם לא הגיע לתוכנית בשל תחום התמחותו. ב"לונדון את קירשבנאום", לעומת זאת, הופיעו 15 דוברים ערבים - מתוכם חמישה מומחים.

פילוח המומחים לפי גופי שידור מציב במקום הראשון את ערוץ כאן ב' של תאגיד השידור הישראלי, שעוקף בשברירי אחוז את ערוץ עשר. בשני גופי השידור כ-19% מכלל הדוברים הערבים הופיעו כמומחים. כאן 11, מנגד, במקום האחרון עם כ-4% מומחים בלבד מתוך כלל הדוברים הערבים.

כשבודקים את שיעור המומחים לפי התוכניות המרכזיות בכל גוף שידור עולה כי ב"חדשות הבוקר עם ניב רסקין" של קשת, בעריכת מירון ששון, שיעור המומחים גבוה יחסית. מתוך שבעה דוברים ערבים שהופיעו בתוכנית במהלך החודש שעבר, ארבעה (כ-57%) היו מומחים: הזמרת נסרין קדרי, סימון כייליקיאן (יוצא צד"ל שהפך לקצין משטרה), ד"ר האני באחוס והשף סלאח כורדי.

ההדרה הכפולה ממנה סובלות נשים ערביות ניכרת גם בנתוני חודש מאי. מתוך כ-12 אלף דוברים שהופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה בכאן ב', כאן 11, גלי צה"ל, ערוץ עשר וחברת החדשות, רק 72 היו נשים ערביות, כ-0.6% בלבד. שיעורן של הנשים הערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל עומד על כ-9%.

כשבוחנים באלו גופי שידור שילבו באופן יחסי יותר נשים ערביות עולה כי כ-24% מכלל הדוברים הערבים שנשמעו בכאן ב' היו נשים, לעומת כ-12% בלבד בערוץ עשר. כאן ב' הגיע לשיעור הגבוה יחסית בין היתר בזכות "הבוקר הזה", שהקפידה בחודש מאי לא רק לשלב דוברים ערבים רבים אלא גם על כך שחלק נכבד מהם יהיו דוברות ערביות. מתוך 26 הדוברים הערבים שהופיעו בתוכנית, 8 היו נשים, כ-30%.

בפעם הראשונה מאז תחילת השנה ההקשר האזרחי היווה פחות ממחצית מהשיח. לפי בדיקת חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, רק 30% מכלל האייטמים שבהם הופיעו דוברים ערבים היו בעלי הקשר אזרחי. הירידה בשיעור האייטמים בהקשר האזרחי באה בד בבד עם העלייה הכללית בכמות הדוברים הערבים. כיוון שאלו מוזמנים לבמה בעיקר בתקופות מתיחות ביטחונית, באופן טבעי ההקשר האזרחי הולך ומצטמצם. ההקשר הפוליטי, לעומת זאת, עלה במהלך החודש בעקבות המחאות של ערביי ישראל בנוגע למדיניות צה"ל סביב אירועי הגדר בעזה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה