יום ההוכחות השני בתביעת העתק של חברת אורבן נדל"ן נגד העיתונאית העצמאית שרון שפורר הסתיים אתמול (30.4) בניסיון של השופטת רחל ערקובי להביא את הצדדים לידי פשרה. "מה אנחנו עושים פה בדיוק?", תהתה השופטת ערקובי. "על מה מנהלים את התביעה?".

התביעה, על סך כ-1.7 מיליון שקל, הוגשה לפני כארבע שנים בעקבות פרסומים בחשבון הפייסבוק הפרטי של שפורר שבהם הזהירה את הציבור מפני עסקאות עם חברת אורבן נדל"ן (שאז נקראה ד.ד. מיזמים), וכינתה אותה "מפוקפקת". מי שניהל באותה תקופה את החברה והיה אחד מבעליה הוא דודו דיגמי, סוחר נשים מורשע שהפך לעד מדינה ומאז שינה את שמו.

על-פי גרסת חברת הנדל"ן, שמיוצגת על-ידי עו"ד עמוס ון-אמדן, דיגמי כבר לא קשור אליה. חודשים אחדים לאחר הגשת התביעה, כדי לאפשר לחברה להמשיך לעשות עסקים, העביר דיגמי את מניותיו בחברה לאיש העסקים יאיר סגל. דיגמי עצמו, כך טוענת החברה, עדיין מעורב בפרויקטים שבהם היה קשור בטרם עזב את החברה, אך לא יותר מכך.

השופטת ערקובי פנתה לצדדים וביקשה להבין. "הנתבעת אומרת שלדודו יש עבר מסוים, והיא רוצה להמשיך את הפעילות העיתונאית שלה, והתובעת מעוניינת שהנתבעת לא תמשיך ותכנה אותה בשמות כאלה ואחרים", אמרה. "אם אותו דודו לא בעלים ולא עובד בחברה, אז כאילו מה אנחנו עושים פה בדיוק? המציאות השתנתה".

השופטת רחל ערקובי (צילום: אתר בתי-המשפט)

לפי השופטת ערקובי, שפורר "מתייחסת אל עצמה כאל לוחמת שרוצה להוציא לאור דברים, פועלת למען עניינים מסוימים". אלא שהיא כבר "הוציאה, פעלה, עשתה", וכעת נוצרה מציאות חדשה. אם היא תסכים לעמדת החברה שדיגמי כבר לא לוקח בה חלק פעיל, האם החברה תמשוך את התביעה, שאלה את עו"ד ון-אמדן. "על מה אנחנו מנהלים את התביעה? על מה שפעם מישהו אמר?", תהתה.

בא-כוח חברת הנדל"ן הסביר כי לפי נקודת מבטם, גם טרם עזיבת דיגמי את החברה היא לא היתה מפוקפקת. "בעבר התנהלו מגעים", ציין, "אני הרגשתי אז שהדבר פתיר, אבל הוא לא נפתר".

"מה החברה רוצה?", שאלה השופטת ערקובי. "היא רוצה או כסף על נזקיה או שיעזבו אותה בשקט", השיב עו"ד ון-אמדן. "כסף על נזקיה לא יקרה", הודיעה השופטת, ומיהרה לסייג: "אלא אם כן יהיה פסק דין שיחייב". בהמשך הוסיפה: "'לעזוב אותה בשקט', לשם אני מכוונת".

השופטת פנתה לבא-כוחה של שפורר, עו"ד אורי קידר, וביקשה ממנו לברר עם הלקוחה שלו האם תוכל לעשות את הבדיקה העצמאית שלה ולהחליט האם בעיניה דיגמי אכן עזב את חברת אורבן נדל"ן, כפי שטוענים בחברה, או ששני המנהלים שהעידו על כך הם אנשי קש שמכסים על העובדה שהוא עדיין פעיל בה במידה ניכרת. "אם הם בעלי החברה", אמרה השופטת ערקובי לעו"ד קידר, "אז שמעת – הם רוצים שיעזבו אותם בשקט". "שמענו", אמר עו"ד קידר.

בעבר באו הצדדים במגעים לפשרה במשפט זה, אך החלטתה של שפורר להמשיך ולהביע את דעתה בעניינו של דיגמי בפומבי הביאה להחלפת הייצוג שלה.

הבנק הרגיש לא בנוח

דוד זהבי, מנכ"ל משותף בחברת אורבן נדל"ן (צילום: אורן פרסיקו)

באופן כללי, יום ההוכחות השני הניב פחות רגעי נחת לשפורר מאשר זה שהתקיים לפני שבועות אחדים. דוד זהבי, הנושא בתואר מנכ"ל משותף בחברת אורבן נדל"ן ואשר הפגין חוסר בקיאות משווע בעסקי החברה במהלך חקירתו הראשית, נחקר אתמול בחקירה נגדית. הפעם נשאל על פרויקטים שהוא עוסק בהם אישית בחברה וגילה בקיאות הן בפרטיהם והן בהליכי התחדשות עירונית באופן כללי. זהבי פירט לגבי המצב של כל אחד ואחד מהפרויקטים שנשאל עליהם, וסיפר כי הוא בקשר אישי עם הקבלנים ועם נציגות הדיירים.

"אם היום עיתונאי תחקירן היה הולך לכל אחד מהבניינים ושואל את הדיירים אם הם מכירים את דודו [דיגמי] או את זהבי, מה היתה התשובה", תהה עו"ד ון-אמדן. "אני מאמין שרובם ככולם היו אומרים 'זהבי'", השיב המנכ"ל המשותף זהבי. "יכול להיות שבמספר פרויקטים ישנים גם פגשו אותו (את דיגמי; א"פ), אבל לא כפעיל".

המנכ"ל השותף הנוסף בחברה, יאיר סגל, תיאר באריכות את העסקה שבמסגרתה רכש את חלקו של דיגמי בחברה והסביר כי המהלך היה הכרחי כדי להציל את עסקיה. סגל, שבעברו היה מנהל ההקמה של חברת הטלוויזיה בכבלים תבל ושותף בצוות דסק"ש במכרז למפעיל הסלולר השני, סיפר כיצד הגיע לחברת הנדל"ן, תחילה כמשקיע ושותף בפרויקט ובהמשך כשותף בחברה עצמה.

יאיר סגל, מנכ"ל משותף בחברת אורבן נדל"ן (צילום: אורן פרסיקו)

לדברי סגל, בשלב מסוים לא היתה ברירה אלא לדחוק את דיגמי החוצה, שכן בעקבות הכתבות שפרסמה שרון שפורר ב"הארץ" על הסחר בנשים שבו היה מעורב דיגמי, לקוחות נמנעו מלחבור לחברה והבנקים הקשו על מימון עסקאות. "בתקופת הכתבות הבנק אמר שהוא מרגיש לא בנוח לתת לנו הלוואה", הגדיר זאת סגל.

אגב, העד יצחק אמסלם, שותף עסקי לשעבר של דיגמי באחד הפרויקטים הגדולים של החברה, אישר זאת ואף מסר גרסה בוטה יותר. לדבריו, בבנק לאומי הבהירו מפורשות שיסכימו לממן את המיזם בתנאי שדיגמי לא יהיה חלק מהעסקה.

בתשובה לשאלת עו"ד קידר האם בדיעבד, אחרי שלמד על עברו של דיגמי ונעשה מודע לקשיים שהדבר גורר מבחינה עסקית, היה נכנס לעסקה בפרויקט של אורבן, השיב סגל כי מידע זה היה משליך על השיקולים שלו, תשובה שעשויה לתמוך בלגיטימיות האזהרה שפרסמה שפורר מפני השקעה בפרויקטים של החברה.

עם זאת, סגל הבהיר כי החברה עצמה, בעיניו, אינה מפוקפקת. "אני מפריד בין האדם לחברה", אמר. "החברה כשלעצמה, עובדים בה הרבה מאוד אנשים ואני לא חושב שיש בה משהו שאפשר לבוא ולהגיד שהחברה עצמה מפוקפקת. אני לא נכנס כרגע לעניין מה היה בהיסטוריה של דודו. לקחת חברה שלמה ולהגיד שהיא עובדת בצורה מפוקפקת גורם לנזק בלתי הפיך, והדבר הזה לא נכון. יש בה אנשים נאותים והתנהלות נורמטיבית".

זכרונות מדיגמי

מלבד שני השותפים בניהול החברה נחקרו אתמול גם כמה אנשי עסקים שבאו במגע עם דיגמי בשנים האחרונות. חלקם מחו נמרצות על הניסיון לצלם אותם.

מיכאל רחמים אישר כי בעבר נדרש לפנות את העסק שלו ברחוב סלמה בתל-אביב, וכי דיגמי היה אחראי על הפינוי, אך הוא לא זכר את העדות שנתן במשטרה על נסיבות הפינוי, לא זכר שאמר למשטרה שלחצו עליו לפנות את הנכס, לא זכר למה היתה עוד פגישה אחרי שכבר סיכם שיפנה את הנכס, לא זוכר מי נכח בפגישה הזו, ולא זוכר מה השיב למשטרה כשנשאל האם זה נראה לו הגיוני שהוא נקרא לפגישה ביפו בבית-קפה ובסוף הוא הוא מוצא את עצמו בבית של מישהו. "יכול להיות שלא היה מקום בקפה אז הלכנו הביתה", שיער.

העד צוקרמן: "היה באמת אירוע [עם דיגמי] אבל הלחץ והביקורים של הגברת שרון שפורר אצלי בעבודה לא היו פחותים מהביקור של אותן שתי דקות"

עידו צוקרמן, בעל פיצרייה ברחוב הירקון בתל-אביב, התלונן בעבר במשטרה נגד דיגמי בטענה כי איים עליו. על דוכן העדים התקשה להסביר מדוע חשש ממנו. במקום זאת הדגיש פעם אחר פעם שהעימות מול דיגמי, שנמשך שתי דקות בלבד, נפתר מהר מאוד לאחר הגשת התלונה, וכי מאז כלל לא נפגש עמו. במהלך עדותו אף אמר "הלכתי עם זה רחוק מדי" בהתייחס לתלונה שהגיש נגד דיגמי במשטרה. לאחר סיום החקירה הקצרה שלו ביקש צוקרמן להוסיף הערה. "בתור אזרח במדינת ישראל", אמר, "משהו אישי שלי, תחושה אישית שלי, לא קשור למשפט: היה באמת אירוע, אבל הלחץ והביקורים של הגברת שרון שפורר אצלי בעבודה לא היו פחותים מהביקור של אותן שתי דקות".

העד שמואל גזית, לעומתם, שנמצא בסכסוך משפטי עם דיגמי, הצהיר מפורשות כי הוא "לא פוחד" ממנו, וטען שזה גזל והונה אותו עד שהביא לקריסתו הכלכלית. לדבריו, כשרק בדק בפעם הראשונה האם לעשות עסקים עם דיגמי הוא ביצע חיפוש בגוגל ולא מצא עליו דבר. רק לאחר ששפורר ו"הארץ" הביאו להסרת צו איסור הפרסום על עברו של דיגמי וחשפו את עבריינותו, הבין עם מי נכנס לעסק. משום כך, העיד, שלח הודעת חיזוק לשפורר על עבודתה העיתונאית, אם כי לדבריו מעולם לא קיבל ממנה תגובה.

"האיש הזה מאוד-מאוד ממולח, מאוד כריזמטי", אמר גזית על דיגמי, "אינטליגנט ברמה מאוד גבוהה, בעל כושר שכנוע מדהים. בכל פעם הוליך אותי שולל ושכנע אותי ודיבר דברי טעם שנראו בשפה היבשה כדברים הגיוניים. את הסוף כולנו יודעים".

22755-06-14

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 550KB)