התנועה למען איכות השלטון בישראל תורשה להצטרף להליך המשפטי שמנהלת חברת אורבן נדל"ן נגד העיתונאית שרון שפורר, כך קבעה השופטת רחל ערקובי. עם זאת, השתתפותה של התנועה בהליך תהיה חלקית ומוגבלת.

בשנת 2014 הגישה חברת אורבן נדל"ן (שנקראה אז ד.ד. מיזמים) תביעת עתק נגד שפורר בגין פוסטים שפרסמה בחשבון הפייסבוק הפרטי שלה. באותה תקופה מי שניהל את החברה והיה מבעליה הוא דודו דיגמי, סוחר נשים מורשע שעמד במרכז כתבות תחקיר של שפורר שפורסמו ב"הארץ". החברה טענה, באמצעות עו"ד עמוס ון-אמדן, כי הפרסומים של שפורר בעמוד הפייסבוק שלה, שבהם כינתה את החברה "מפוקפקת", הסבו לה נזק אדיר.

שפורר טענה בין היתר, באמצעות עורכי-הדין אורי קידר, עופר שכטר ועמוס נוה מהמטה למאבק בסחר בנשים, כי התביעה שהוגשה נגדה היא תביעת השתקה (SLAPP – תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית).

לפני שבועות אחדים פנתה התנועה לאיכות השלטון לבית-המשפט וביקשה להצטרף להליך, לצדה של שפורר. בתנועה טענו, באמצעות עו"ד תומר נאור, כי התביעה שהגישה חברת הנדל"ן נגד שפורר "הינה חלק מתופעה משפטית מצערת אשר הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, שבה מנוצלת מערכת המשפט ומשמשת ככלי אסטרטגי כנגד גורמי ביקורת ציבורית, בהם גם חושפי שחיתות ומתריעים בשער הנאבקים למען ערכים דמוקרטיים כשקיפות, ביקורת אזרחית ומינהל תקין. תביעות ההשתקה יוצרות 'אפקט מצנן' כנגד מעורבות אזרחית וניסיון להעלות למודעות נושאים בעלי חשיבות ציבורית".

חברת הנדל"ן התנגדה נחרצות להצטרפות התנועה להליך. לטענתה, לתנועה לאיכות השלטון "אין קמצוץ מומחיות רלבנטית בסוגיית 'תביעות השתקה'", והמניעים שהביאו אותה לבקש להצטרף להליך "אינם 'טהורים' כלל ועיקר", שכן העומד בראש התנועה ומייסדה, עו"ד אליעד שרגא, חתם לאחרונה על עצומה נגד לשכת עורכי-הדין בישראל בעקבות תביעה שזו הגישה נגד שפורר.

השופטת ערקובי, מבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו, דחתה את הטענות בדבר העדר האובייקטיביות של התנועה. "אין בקשר הלכאורי בין התנועה לאיכות השלטון לבין הנתבעת או בעובדה שהיא אינה מתכוונת להציג עמדה 'ניטרלית' כדי להביא לפסילת התנועה לאיכות השלטון לשמש 'ידיד בית-משפט'", קבעה.

עם זאת, השופטת ערקובי הגבילה את זכותה של התנועה להשתתף בהליך. לדבריה, לא מצאה בבקשת ההצטרפות של התנועה הפניה להליכים קודמים שבהם הצטרפה התנועה כ"ידיד בית-משפט" בסוגיות של תביעות השתקה, ולא מצאה הפניות למחקרים או חיבורים של התנועה בנושא זה. לכן, היא כותבת, לא ברור "מהי מומחיותה של התנועה לאיכות השלטון בעניין 'תביעות השתקה'".

עוד מוסיפה השופטת כי משום שגם שפורר טענה כי התביעה נגדה היא תביעת השתקה, "מוקשה להבין באיזה אופן תוכל התנועה לאיכות השלטון לתרום להליך באופן ייחודי ומחדש, מעבר לנטען על-ידי הנתבעת". אמנם התנועה טענה כי בכוונתה לפרוש יריעה נרחבת על תופעת תביעות ההשתקה, אולם השופטת קובעת בהחלטתה כי "לא ברור מהבקשה מדוע ענייננו נוגע בסוגיה ייחודית שלתנועה לאיכות השלטון יתרון על הנתבעת בהצגתה, ולגבי איזו סוגיה ספציפית מבקשת התנועה לאיכות השלטון לטעון, שאינה נוגעת למחלוקות הקונקרטיות שבין הצדדים בהליך דנן".

אחרי שפירטה שיקולים שונים, ולאור האופי הציבורי ממילא שיש לטענות בדבר תביעות השתקה, קבעה השופטת כי התנועה לאיכות השלטון תורשה להצטרף להליך אך תוגבל להגשת כתב טענות מטעמה בשלב הסיכומים של המשפט, ובכתב הטענות תורשה להתייחס לנושא תביעות השתקה בלבד. לתנועה לא תהיה גישה לתיק ולמסמכים המוגשים במסגרתו, למעט הסיכומים, ונציג התנועה יהיה רשאי להיות נוכח בדיונים כמשקיף בלבד.

22755-06-14

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 596KB)