תביעת העתק שהגישה חברת אורבן נדל"ן נגד עיתונאית "המקום הכי חם בגיהנום" שרון שפורר אינה תביעת השתקה, כך טוענת החברה בסיכומים שהגישה לפני ימים אחדים (4.3) לבית-המשפט. בחברה טוענים גם כי יש להפריד בינה לבין המייסד שלה, דודו דיגמי, סוחר נשים מורשע שהפך לעד מדינה ומאז שינה את שמו, וכי במקום לרדוף את דיגמי על עברו יש לסייע לו לשקם את חייו ולקבלו חזרה לחברה.

לפני קרוב לשש שנים הגישה חברת הנדל"ן, שנקראה אז ד.ד. מיזמים, תביעה בסך 1.7 מיליון שקל נגד שפורר אחרי שזו כתבה בחשבון הפייסבוק שלה כי מדובר בחברה "מפוקפקת" והמליצה לאנשים שלא לעשות עמה עסקים. את החברה ניהל באותה תקופה המייסד שלה, דיגמי, שעמד קודם לכן במרכזן של כתבות תחקיר של שפורר שפורסמו ב"הארץ" ובהן נטען כי הוא ממשיך לפעול באופן אלים גם בקריירה החדשה שלו בתחום הנדל"ן.

בתביעת הדיבה טענה החברה, באמצעות עו"ד עמוס ון-אמדן, כי הפרסומים של שפורר בעמוד הפייסבוק שלה הסבו לה "נזק אדיר". שפורר טענה בין היתר, באמצעות עורכי-הדין אורי קידר ועמוס נוה מהמטה למאבק בסחר בנשים, כי התביעה שהוגשה נגדה היא תביעת השתקה (SLAPP – תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית).

בסיכומי החברה, שהוגשו לבית-המשפט לאחר עיכובים רבים, מכחישה אורבן כי התביעה נגד שפורר נועדה להשתיקה. "אם גוף מסחרי שמתארים אותו כ'מפוקפק', 'מסוכן' וקוראים להחרים אותו אינו זכאי להגיש תביעת לשון הרע נגד המפרסם - מי כן זכאי?", נשאל בסיכומים.

בחברת אורבן מדגישים כי בכתב ההגנה הראשון מטעם שפורר, שהוגש על-ידי עו"ד טל ליבליך, לא מוזכרת כלל הטענה כי מדובר בתביעת השתקה. עו"ד עמוס ון-אמדן טוען מטעם החברה כי העובדה שטענה זו "נכבשה עד להחלפת הייצוג מורה שיש לייחס לה משקל מועט". לדבריו, "אין לחשוד בעו"ד ליבליך, מהבקיאות והמנוסות בתחום לשון הרע בישראל, שהטענה לא מוכרת לה או כי אינה יודעת לטעון אותה במקרה המתאים".

שפורר טענה בסיכומיה בין היתר כי יש פער כוחות משמעותי בינה לבין חברת הנדל"ן (אחד המאפיינים המובהקים של תביעת השתקה). החברה משיבה כי "השאלה הנכונה איננה כלל ועיקר מה כוחה הכלכלי של הנתבעת בכלל ולעומת זה של התובעת בפרט - כפי שהנתבעת מנסה להציג באופן המעוות את המציאות - אלא השאלה הנכונה היא: מה כוחה של הנתבעת לגרום לתובעת לנזק כבד: קל חומר, כאשר היא נוקטת טרור רשתי אלים וקיצוני".

לפי חברת אורבן נדל"ן, "המקלדת שימשה לנתבעת כמכונת ירייה בניסיון ל'חיסול' התובעת, תוך שהנתבעת אדישה לנזק הכבד האפשרי לצדדי ג' תמימים, במיוחד הלקוחות שהתקשרו עם התובעת במיזמי תמ"א 38 או קנו ממנה דירות,
שלהם ולמשפחותיהם יכלה להיגרם מצוקה כספית ונפשית קשה אם התובעת הייתה קורסת. כפועל יוצא הגשת התביעה לא הייתה 'אמצעי אסטרטגי להשתיק ביקורת תוך ניצול כוח עודף', אלא פעולה לגיטימית - אמצעי להגנה עצמית ולהגנה בו זמנית על צדדי ג' תמימים - למול טרור רשתי של לשון הרע קשה בוטה ולא מנומקת שנזקיה מידיים, בעוד השפעת הגשת תביעה היא רחוקה. לראיה: התביעה עדיין מתנהלת".

בהמשך (ובתשובה גם לעמדת התנועה לאיכות השלטון, שהצטרפה להליך כידידת בית-המשפט והגישה חוות דעת על כך שהתביעה נגד שפורר היא תביעת השתקה) מוסיף עו"ד ון-אמדן: "אחד המאפיינים ל'תביעת השתקה' הוא קלישות העילה, דבר שלא מתקיים כאן כלל ועיקר. נעלה שחריפותם יוצאת הדופן של הפרסומים, כמותם (7), הקריאה של הנתבעת ב-4 מהפרסומים לקוראים להשתמש בכוח ההפצה הייחודי שמעניק הפייסבוק ו'לשתף' את הפרסומים לאנשים רבים ככל הניתן, כולם מקימים עילת תביעה מוצקה בלשון הרע".

עוד טוענת החברה כי גם סכום התביעה אינו "מנופח ומוגזם", כמקובל בתביעות השתקה, שכן "כאשר לשון הרע היא על גוף מסחרי הנזק נגזר באופן טבעי מהשילוב של היקף עסקיו ופוטנציאל הפגיעה". אשר לטענת פערי הכוחות מציינת חברת אורבן נדל"ן כי ממילא שפורר יצאה בקמפיין למימון המונים של הפיצוי, במקרה שתחויב בו. בנוסף טוענת חברת אורבן נדל"ן כי התביעה שלה אף לא מתאפיינת בניסיון להתיש את הנתבעת. "ההיפך הגמור הוא הנכון", נטען, "התובעת הביאה עד אחד; הנתבעת הביאה 16 עדים".

מעבר לכל זאת מציינים בחברת אורבן נדל"ן כי ממילא הפרסומים של שפורר בפייסבוק לא היו "תחקירים עיתונאיים" כך שאין בסיס לטענה כי התביעה תפגע בחופש של העיתונות החוקרת בישראל.

מלבד התשובות לטענת תביעת ההשתקה, בחברת אורבן נדל"ן מרחיבים לגבי חשיבות שיקומם של עבריינים פליליים, הפסקת רדיפתם וקבלתם בחזרה לתוך החברה הנורמטיבית. "גישת הנתבעת לפיה אסור לאפשר לד"ד להשתקם אלא יש לפקוד עליו עד יום מותו בכלל ובכל פעולה ופעולה עסקית בפרט את עוון עברו, וזאת גם ללא שום קשר אם עסקיו מועילים לחברה - הרי עסקיו נועדו לקידום מובהק של חיי המסחר והכלכלה בכלל ולבניית דירות מגורים בפרט - היא תיזה שהמשפט בכלל והמשפט הישראלי בפרט דוחים מכל וכל", נכתב בסיכומים. "גישת הנתבעת כלפי ד"ד - שלשיטתה מקנה לה זכות להכריז בכל עת על כל עסק שלו הוא שהוא קשור אליו כמפוקפק ולקרוא להחרמתו הכלכלית - עומדת בניגוד מוחלט לעקרונות הדין, והיא גם לוקה באופן יסודי בו זמנית גם בהנמקתה המוסרית וגם בהנמקתה המשפטית".

על כן מבקשים באורבן נדל"ן לקבוע ששפורר פרסמה לשון הרע כלפי החברה מבלי שעומדת לה כל הגנה, לחייב אותה בהוצאות ולהמשיך בדיון על היקף הפיצויים שתשלם בגין הנזק שגרמה.

22755-06-14

להורדת הקובץ (PDF, 4.33MB)