שלב ההוכחות בתביעת העתק שהגישה חברת נדל"ן נגד העיתונאית העצמאית שרון שפורר הגיע היום לסיומו עם עדותו של דודו דיגמי, עבריין מורשע בסחר בנשים ובעבירות נוספות, שהיה בעבר המנהל והבעלים של חברת הנדל"ן ד.ד. מיזמים ולטענת שפורר מעורב בגלגולה החדש של החברה גם כיום.

דיגמי טען לאורך כל חקירתו כי אמנם בעבר היה אדם מפוקפק, כשסחר בנשים, עסק בסרסרות וניהול בתי-בושת, אולם מאז שינה את דרכיו, הפך לעד מדינה ואזרח שומר חוק. עו"ד קידר, שחקר את דיגמי מטעם שפורר, ביקש לקעקע את הטענות הללו. עוד טען דיגמי כי גם אם פשע בעבר, הרי שחברת הנדל"ן שהקים, ד.ד. מיזמים, אינה מפוקפקת ולא ניתן למצוא כל פגם בהתנהלותה. עו"ד קידר ביקש לקעקע גם זאת, עד שבסופו של דבר הוביל את דיגמי להכריז: "מיזמים זה אני" – ובכך למעשה ליצור בפיו זהות גמורה בין חברת הנדל"ן לאדם שלפחות בעבר, כאמור, היה מפוקפק.

במהלך חקירתו הרבה דיגמי לסתור טענות קודמות שלו, סירב להשיב לשאלות או השיב באמירות כלליות על כך שאינו זוכר. לצד זאת ניסה להתבדח מדי פעם, ובפעמים אחרות פתח בעימותים מילוליים עם שפורר, שישבה בספסלי הקהל לצד חברים וקולגות שבאו לעודדה, בהם העיתונאים רותם שטרקמן ואמיר בן-דוד, מייסדת "המקום הכי חם בגיהנום" עינת פישביין (שם כותבת שפורר כיום) ועו"ד ברק כהן.

דיגמי, סוחר נשים מורשע שהפך לעד מדינה ומאז שינה את שמו, עמד במרכזן של כתבות תחקיר של שפורר שפורסמו ב"הארץ", שבהן נטען כי הוא ממשיך לפעול באופן אלים גם בקריירה החדשה שלו בתחום הנדל"ן. כמה שנים לאחר פרסום הכתבות, כשראתה מודעות לחברת הנדל"ן של דיגמי בעיתונות, פרסמה שפורר בעמוד הפייסבוק הפרטי שלה כמה פוסטים ובהם התריעה מפני עשיית עסקים עם החברה. שפורר הגדירה את החברה "מפוקפקת". בעקבות כך הוגשה נגדה תביעה בסך כ-1.7 מיליון שקל.

עו"ד עמוס ון-אמדן, בית-משפט השלום בתל-אביב, 23.12.2018 (צילום: אורן פרסיקו)

בתביעת הדיבה טענה החברה, באמצעות עו"ד עמוס ון-אמדן, כי הפרסומים של שפורר בעמוד הפייסבוק שלה הסבו לה נזק אדיר. שפורר טענה בין היתר, באמצעות עורכי-הדין אורי קידר ועמוס נוה מהמטה למאבק בסחר בנשים, כי התביעה שהוגשה נגדה היא תביעת השתקה (SLAPP – תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית).

כבר בפתח החקירה סתר דיגמי את עצמו כשטען כי מתחילת דרכו העבריינית עסק בסחר בנשים, סרסרות וניהול בתי-בושת ללא כל היסטוריה פלילית קודמת, ומיד לאחר מכן הודה ששנים קודם לכן הורשע בפריצה והתפרצות. בחו"ל, טען דיגמי, לא עסק בעבריינות, אולם מיד בהמשך הודה כי נעצר על העברת נשים ממולדובה בגבולות אירופה כדי שיעסקו בזנות, והוסיף: "נשפטתי על זה, ריציתי את העונש שלי בבלגיה". "אתה מתכוון שברחת מהכלא שם", חידד עו"ד קידר. "גם ברחתי מהכלא, כן", השיב דיגמי.

עו"ד קידר תהה איך יכול היה דיגמי לסמוך על הנשים בהן סחר שיעבירו לו את חלקו בהכנסות, ודיגמי טען שסמך - בלי שאיים עליהן ובלי שהרביץ להן. "רמי הרביץ", הסביר בהמשך

דיגמי סיפר פרטים על עסקי הזנות והסחר בנשים. בסך הכל, לדבריו, סחר בכמה עשרות נשים, כולן עבדו עבורו בזנות "מרצונן החופשי". בישראל היו כשלושים נשים זרות ועשרים מקומיות. עבור הברחת כל אשה זרה לישראל היה משלם בין 5,000 ל-6,000 דולר, ומתחלק עימן בהכנסות. עו"ד קידר תהה איך יכול היה לסמוך עליהן שיעבירו לו את חלקו בהכנסות, ודיגמי טען שסמך – בלי שאיים עליהן ובלי שהרביץ להן. "רמי הרביץ", הסביר בהמשך, כשהוא התייחס לשותפו דאז לעסקי הסחר בנשים והזנות, רמי סבן. באחת הפעמים, כך לפי עדות דיגמי בהליכים קודמים שבהם היה מעורב, סבן היכה נמרצות אשה שנחשדה בניסיון לברוח לחו"ל, והביא אותה למרכז בית-הבושת כדי שכל העובדות האחרות יראו מה קורה למי שמנסה לברוח. דיגמי טען שמעשיו של שותפו דאז אינם קשורים אליו.

רמי סבן (צילום: פלאש 90)

"אולי בגלל זה הן הסכימו להעביר לך כסף?", שאל עו"ד קידר. "ממש לא", השיב דיגמי, "מרצונן החופשי". "אתה חושב שהיית בן אדם רע באותה תקופה?", שאל עו"ד קידר את דיגמי. "לא", השיב, "הייתי מלח הארץ". בהמשך תהה: "על מה התיק הזה, על סחר בנשים או על הוצאת דיבה?".

דיגמי טען כי מעולם לא עבד עם קורבנות סחר, כיוון שכל הנשים שהעסיק יכלו לעזוב מתי שרצו. עם זאת, מיד בהמשך ובתשובה לשאלות עו"ד קידר הודה כי הדרכונים שלהן נשמרו אצלו ואצל שותפיו. כשנשאל על שותפו רמי סבן, אמר שהוא סוחר הנשים הכי גדול שהיה במדינת ישראל ואולי בעולם. "היית ממליץ לילדים שלך לעשות איתו עסקים אחרי שישתחרר מהכלא?", שאל עו"ד קידר, ודיגמי השיב: "לא". התביעה, נזכיר, הוגשה לאחר ששפורר המליצה לעוקביה בפייסבוק לא לעשות עסקים עם החברה שניהל דיגמי, אחרי שהוא כביכול חזר למוטב.

ככל שהתקדמה החקירה התקדמו גם השאלות של עו"ד קידר ברצף הכרונולוגי, בניסיון להראות כי דיגמי המשיך להיות אדם מפוקפק גם לאחר שהפך לעד מדינה ועבר לעסקי הנדל"ן. כך, לדוגמה, ציין עו"ד קידר כי דיגמי נעצר בשנת 2008 עם אדם נוסף ברכבו, ובחיפוש נמצאו אגרופן וסמים. "לא היו שלי ולא קשור אלי", אמר דיגמי. לדבריו, אותו אדם "היה איתו באוטו במקרה". דיגמי הודה כי האדם הנוסף היה "חבר" שלו, ובתשובה לשאלה אם רוב החברים שלו מסתובבים עם סמים ואגרופנים השיב בשלילה. "רק החבר הזה", אמר.

דיגמי טען שכשיצא מעסקי הזנות קיבל 5,000 שקל בשבוע למשך שלושה חודשים, והכחיש את העדויות שהציג עו"ד קידר לכך שהמשיך לקבל כסף גם חודשים רבים אחר-כך. את העובדה שהשופט חאלד כבוב אמר בדיון בבית-המשפט העליון בתחילת העשור הנוכחי כי דיגמי לא זנח את הפשע הסביר העד בכך שכבוב הושפע מהכתבות של שפורר. את העובדה שכתב אישום נוסף הוגש נגדו באותה תקופה הסביר בכך שבפרקליטות רצו לנפח את האישומים נגד החשודים המרכזיים במקרה, ולכן שרבבו גם את שמו.

עו"ד קידר הקדיש זמן ניכר יחסית בחקירה למקרה שבו דיגמי נשכר לסייע לבעלי מגרש לפנות ממנו את הדיירים. דיגמי טען כי המקרה, שבו היה מעורב גם העבריין עיזאת חאמד, אינו קשור כלל לחברת הנדל"ן ד.ד. מיזמים (שכיום נקראת אורבן נדל"ן). אלא שאז שלף עו"ד קידר חשבונית על סך 300 אלף שקל שהוצאה לחברת מיזמים עבור "פינוי פסולת" מאותו מגרש. דיגמי טען בתגובה כי הוא זה שהעביר את החשבונית בעבר למשטרת ישראל, וכי ממילא היא מזויפת.

"אני הייתי מיזמים", אמר דיגמי, "מיזמים ואורבן זה לא אותו דבר". שפורר, נזכיר, פרסמה את אזהרותיה בפייסבוק כלפי חברת מיזמים, שבהמשך נאלצה להחליף את שמה לאורבן. העובדה כי דיגמי זיהה את עצמו עם החברה הסבה קורת רוח לבאי-כוחה

כדי להראות כי דיגמי המשיך בשגרת חיים של עבריין גם במקביל לקריירה שלו בנדל"ן שאל עו"ד קידר את העד על מעורבותו במועדון ה"בייבי-דולס". דיגמי הכחיש תחילה כל קשר למועדון, ואמר שביקר בו בעבר. אולם עו"ד קידר הציג בפניו עדות שמסר בתיק אחר, ובה טען כי היה שותף במועדון, ואף נקב בפרטים שהיו ידועים לו מתוקף זאת, כמו לדוגמה העובדה שהנשים שעבדו במועדון חתמו על הצהרה שלפיה לא יעסקו בו בזנות. דיגמי אמר בתגובה כי אינו זוכר. בהמשך הודה כי אכן התבקש על-ידי הבעלים, זאב מנדלסון, להשקיע במועדון, והיו לו בו עשרה אחוזים, אבל הוסיף: "לא הרווחתי כלום, לא ניהלתי, לא הייתי באמת שותף. מה הבעיה?".

אותו מנדלסון, אגב, העיד בעבר בתיק וסיפר כי בשנים האחרונות הוא עוסק בנדל"ן ועבד, בין היתר, בחברת אורבן נדל"ן, אך לא ידע לכאורה כי יש קשר בינה לבין דיגמי. דיגמי נשאל על כך היום ואמר שלא ידע שמנדלסון עבד בחברה.

כשעו"ד קידר החל להציג בפני בית-המשפט פרויקטים שונים בנדל"ן שמוצגים באתר חברת אורבן נדל"ן, דיגמי מחה. "אני הייתי מיזמים", אמר. "מיזמים ואורבן זה לא אותו דבר". שפורר, נזכיר, פרסמה את אזהרותיה בפייסבוק כלפי חברת מיזמים, שבהמשך נאלצה להחליף את שמה לאורבן. העובדה כי דיגמי זיהה את עצמו עם החברה הסבה קורת רוח לבאי-כוחה.

לוגו חברת אורבן נדל"ן (צילום מסך)

"הגברת החוקרת הידועה שרון שפורר", אמר דיגמי באחת מהתפרצויותיו כלפי הנתבעת, "חושבת שמיזמים היתה חברה מפוקפקת אבל לא הצליחה להביא דייר אחד מתוך 3,000 להעיד כאן ולהגיד במה היתה מפוקפקת. האם מכרה קרקע פעמיים, מכרה דירה ולא מסרה, עבדה על בן אדם? כלום. מ-2010 עד 2019 כלום". "אני כנראה עיתונאית מפוקפקת, דיגמי", השיבה שפורר. "ברור שאת עיתונאית מפוקפקת", אמר לה דיגמי. "עיתונאית נוכלת, לא מפוקפקת".

לדברי דיגמי, בעקבות הפרסומים של שפורר בפייסבוק הוא נאלץ לעזוב את חברת מיזמים, והיא שינתה את שמה. "הבנקים הפסיקו לתת לנו אשראי, אנשים הפסיקו לבוא לקנות דירות. כל קמפיין שהעלינו היא היתה מחבלת בו בכוונה", אמר. לדבריו, הפרסומים של שפורר הסבו לחברה נזק של מיליונים. עוד טען כי על אף שעזב את החברה, הוא עדיין מקבל 45% מהרווחים על כל הפרויקטים שבהם היה מעורב טרם עזיבתו. בשל כך, הודה, הוא עדיין מגיע מדי פעם למשרדי חברת הנדל"ן ולעירייה כדי להמשיך ולקדם את הפרויקטים הללו.

לא רק התובע דיגמי התפרץ לעבר הנתבעת שפורר, גם בא-כוחו של דיגמי, ון-אמדן, התפרץ כלפי בא-כוחה של שפורר, ואף ננזף בידי השופטת, שביקשה ממנו להתנצל. לקראת סוף החקירה, כשעו"ד קידר שאל את דיגמי על עוד חשד למעשה מפוקפק שלו, הפעם משיכת תלונה נגדו תמורת תשלום לכאורה, התפרץ עו"ד ון-אמדן וטען כי עו"ד קידר משקר.

לאחר ויכוח קולני אמרה השופטת ערקובי לעו"ד קידר: "אתה מבין שכשוון-אמדן קופץ ככה וצועק שאתה שקרן, אתה מבין שיש בעיה והיא לא שלך. אם זה לא היה מפריע לו, אם זה לא היה מאיים על התיק, הוא לא היה קם וצועק".

"האמירה של גבירתי חמורה", העיר עו"ד ון-אמדן. "אדוני עשה כאן מעשה שלא ייעשה", אמרה השופטת ערקובי, "אתה צריך לעמוד ולהתנצל". עו"ד ון-אמדן הבהיר כי לא יתנצל.

22755-06-14