העיתונאי יגאל סרנה ערער בשבוע שעבר על פסק-הדין שחייב אותו לפצות את בני הזוג בנימין ושרה נתניהו בגין פרסום לשון הרע כנגדם בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק. בפוסט טען סרנה כי שיירת ראש הממשלה נעצרה בשעת לילה ו"נפלט ממנה בחושך אל כביש 1, בצעקות, גבר לא צעיר שהוא עילת הכל, כי אשה אחת לא רוצה שהוא ישאר איתה". בגין הפרסום חויב סרנה בפיצוי של 100 אלף שקל לבני הזוג ועוד שכר טרחת עורך-דין בסך 15 אלף שקל.

בפתח הערעור, שהוגש על-ידי עורכי-הדין אביגדור פלדמן וליאור אפשטיין, שייצגו את סרנה גם במשפט הדיבה עצמו, עומדת הטענה כי בפסק הדין המחייב התעלם בית-משפט השלום מהיותה של תביעת הדיבה נגד סרנה "תביעת השתקה מובהקת". לדברי סרנה, תביעה זו נושאת את הקווים האופייניים לתביעת השתקה ובהם עילה מצומצמת וחוסר שוויון עצום בין התובע לנתבע. חוסר השוויון נובע מהיותו של התובע ראש ממשלה והנתבע עיתונאי דל אמצעים. אשר לעילת התביעה, בערעור נטען כי בפסק הדין מצא השופט עזריה אלקלעי "בקושי עילת תביעה מלאכותית המפקפקת ביכולת היחידה להגנת אישים להגן על ראש הממשלה ואשתו".

סרנה מבקר בערעורו את השופט אלקלעי אישית על כך שכבר בפתח פסק הדין תיאר את סרנה כמי ש"מכנה עצמו סופר ועיתונאי". "לולא פחדנו מיוצרנו ומיצרנו אולי היינו אומרים משהו על שופט שנדרש לשפוט בין ראש ממשלה ובין מי שמכנה עצמו סופר", נכתב בערעור. "[...] אגב המכנה עצמו הוציא לאור עשרה ספרים וכתב כמעט שבוע מדי שבוע בעיתון 'ידיעות אחרונות' וכפי שעולה מהקלטות מוזס-ראש הממשלה המכנה עצמו עיתונאי היה לו לזרא זה מכבר".

סרנה: "ככול פוסט שמנוסח בלשון ציורית ומוגזמת, מובן לכל קורא סביר במרשתת שאינו מתיימר להיות דיווח עובדתי"

סרנה שב וטוען בערעורו כי כדי לפסוק בתביעה כראוי יש לקחת בחשבון את הבמה שבה הופיע הפרסום. "אין מקום להתייחס לפרסום בפייסבוק בשונה מכל פרסום במדיה אחרת", כתב השופט אלקלעי בפסק הדין, "ולהבנתי, פרסום פוגעני בפייסבוק, פגיעתו עלולה להיות רעה לא פחות, ואולי אף יותר, מפגיעתו של פרסום בעיתון או במקומון". סרנה משיב לכך וטוען כי "מי ששוקל את הפייסבוק באותם מאזניים ככתבה בעיתון כפי שעשה בית המשפט קמא אינו חי את רוח הזמן ושינוי העיתים. אין ספק כי סף הסבלנות והסובלנות לגבי ביטוי בפייסבוק הוא שונה מפרסום למשל בעיתון 'הארץ' בעמודו הראשי". בהקשר זה טוען סרנה כי "ככול פוסט שמנוסח בלשון ציורית ומוגזמת, מובן לכל קורא סביר במרשתת שאינו מתיימר להיות דיווח עובדתי".

עוד טוען סרנה כי פסיקה שמקבעת זהות בין כללי הפרסום באינטרנט לחובות הזהירות המוטלות על המדיה המסורתית "מייצרת יש מאין חובות בלתי נתפסות על כל אזרח המבקש להשתתף בשיח הציבורי". לדבריו, "מובן שהמרשתת אינה הפקר ומובן שייחוס מעשים שעולה מהם שאט נפש ויעלו צמרמורת בגוו של כל אדם אינם אמורים להיות מוגנים במסגרת השיח. אך מאידך העלאת דברי ביקורת וחרפות לגבי תפקודו של אדם במסגרת משרתו הציבורית ראוי שימצאו מהצד המוגן על ידי החוק ובחסות בית המשפט".

טענה נוספת של סרנה בערעורו נוגעת לאיסור שהטיל בית-משפט השלום על הרחבת היריעה במשפט עצמו, אל מעבר לאירוע הספציפי שתואר בפוסט. זאת כדי להראות כי מדובר בדפוס פעולה במסגרתו שולטת, הלכה למעשה, רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בבעלה ראש הממשלה בנימין. "הרי לכל מי שעיניים בראשו ותבונה במוחו מובן כי האירוע בכביש 1 אינו אלא משל, דוגמא וקריקטורה לשליטת גברת נתניהו במר נתניהו, שאחרת האירוע כולו הוא סתמי, טיפשי וחסר משמעות של ממש. כשקבע בית המשפט קמא כי מה שהיה בכביש אחד נשאר בכביש אחד, התעלם מן הצורך בהרחבת התמונה הנובע מטענת ההגנה אמת דיברתי ויש לו כמובן משמעות יוצאת דופן בשאלת הפיצוי".

יגאל סרנה (במרכז) ובאי כוחו עו"ד ליאור אפשטיין (מימין) ועו"ד אביגדור פלדמן, בדיון בבית משפט השלום בתל-אביב, 18.5.17 (צילום: אורן פרסיקו)

בערעור טוען סרנה כי הוא זכאי להגנת אמת דיברתי. לפי הערעור, כיוון שלא הורשה לטעון להגנתו כי האירוע בכביש 1 היה חלק מדפוס קבוע, הרי שטענת הדפוס לא נסתרה. במצב כזה, מוסיף וטוען סרנה, חלקו האמיתי של הפוסט מאפיל על הסיפור בדבר עצירת השיירה ויציאתו של ראש הממשלה מהרכב. בנוסף מבקש סרנה ליהנות מהגנת תום הלב, שכן לדבריו כללי "העיתונות האחראית", כפי שנקבעו בפסק הדין במשפט סרן ר' נגד אילנה דיין, חלים על אדם שפועל כעיתונאי ומפרסם ידיעה בכלי תקשורת ממוסד ולא על מי שפועל כאדם פרטי שמפרסם פוסט בפייסבוק.

לסרנה טענות גם כלפי גובה הפיצוי שנדרש לשלם, 115 אלף שקל. "אמת שסופו של דבר נאסף הכסף מן הציבור באמצעות מיזם תרומות המונים כזה או אחר", נכתב בערעור, "אך מימיו לא קיבץ המערער נדבות. ומאז שעמד על דעתו פרנס עצמו יותר או פחות וההכרח לפשוט יד לציבור הוא עלבון כבד ואילו לבני הזוג נתניהו בוודאי נפל כטיפה בים של מותרות, מתנות ותשלומים כאלה ואחרים". עוד מצוין בהקשר זה כי מעבר לסכום הפיצוי, זמן קצר לאחר פסק הדין פוטר סרנה מ"ידיעות אחרונות". "על הנתבע, שנפלט שנתיים לפני הפנסיה, נפל גזר דין מוות תעסוקתי", נכתב.

15267-09-17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 1.31MB)