יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון נעם סולברג, דחה את העתירה שהגישו מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת נגד ערוץ 14 וקבע כי לא הוכיחו שהערוץ מפר את חוק הבחירות.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יפעת סולל, התבקשה ועדת הבחירות להורות לערוץ 14 להימנע מהזמנה לאולפן של מועמדים לכנסת ולהימנע "ממה שמכונה 'ראיונות' עם מועמדים כאמור", וזאת עד לתום יום הבחירות.
בעתירה נטען כי ערוץ 14 "מהווה שופר של עמדות הימין וממשלות הימין באופן קבע" וכי פעולתו התועמלנית מנוגדת לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), ובפרט לסעיף האוסר על שידור תעמולת בחירות בטלוויזיה בתקופה של 60 יום לפני הבחירות.
בעתירה מפורטים הראיונות של מועמדי הרשימות לכנסת מאז שהחלו 60 הימים שלפני הבחירות ועד הגשת העתירה, ומתגלה תמונה חד צדדית לחלוטין, התואמת את פרסומי "העין השביעית": מועמדי הליכוד הופיעו 37 פעמים, מועמדי הציונות-הדתית 12 פעמים, מועמדי עוצמה-יהודית 10 פעמים ומועמדי מפלגות אחרות בגוש נתניהו הופיעו כולם יחדיו עוד 11 פעמים. לא נרשמו כלל הופעות של מועמדי רשימות מגוש האופוזיציה לנתניהו.
לפי העתירה, "באשר רק מועמדים ממפלגות הימין מוזמנים לשידורים, ומכל מקום, רק מועמדים ממפלגות הימין משתתפים בתוכניות הערוץ, ובאשר רוב התוכניות כאמור הינן בשעות צפיית השיא – מדובר בהפרה בוטה של איסור תעמולת הבחירות בזמן 60 הימים שלפני יום הבחירות".
בערוץ 14 טענו מנגד, באמצעות עורכי הדין יגאל דנינו ושרית בר, כי לא עליו מוטלת האחריות לכך שאינו מעניק ייצוג לאופוזיציה בקרב המרואיינים שמופיעים בשידוריו.
"במשך שנים מתנהל נגד ערוץ 14 חרם תקשורתי מאורגן ושיטתי מצד גורמים פוליטיים במחנה האופוזיציה", טענו בערוץ 14. למרות זאת, הוסיפו, "ערוץ 14 פנה, ומוסיף לפנות כל העת, למפלגות ולמועמדים מכל המחנות, לרבות מחנה האופוזיציה, אך נתקל בסירובים מפורשים, באי-מענה ובהדרה מסיקור אירועים מפלגתיים".
בערוץ 14 צירפו לתגובתם לעתירה פניות של מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי למפלגות שונות "מכל המחנות הפוליטיים" שבהן הוזמנו להציע נציגים שיתארחו בתוכניות הערוץ.
בפניות נטען כי "הערוץ רואה חשיבות רבה בכך שכל המפלגות המתמודדות בבחירות, ללא יוצא מן הכלל, יזכו להזדמנות נאותה להשמיע את עמדותיהן בפני ציבור הצופים, להשתתף בשיח הציבורי ולהגיב על אירועי היום".
לפיכך, הוסיף המנכ"ל אדרי, "אנו מזמינים את מפלגתכם להציע נציגים מטעמה לצורך השתתפות בתוכניות האקטואליה, החדשות והאירוח של הערוץ. [...] כמו כן אנו מזמינים אתכם להגיב לאייטמים המשודרים בתוכניות". בערוץ הבטיחו "לפעול באופן ענייני והוגן", זאת למרות שהערוץ מנהל באופן שוטף, קבוע ותדיר קמפיין של הסתה ודה-לגיטימציה נגד המפלגות הללו ממש.
בנוסף צורפו פניות רבות של גורמים אחרים בערוץ אל נציגי רשימות ומועמדים
שונים ממחנה האופוזיציה, שכללו הזמנה להופיע בערוץ, אך לא נענו בחיוב.
מבחינת הערוץ, נוסח העתירה "מטעה", שכן "העתירה סופרת את המועמדים שהופיעו בפועל, אך אינה מציגה את מכלול ההזמנות, הסירובים ואי המענה, ואינה מביאה בחשבון את חסימת הערוץ מאירועים מפלגתיים".
לפי המענה של ערוץ 14, מדובר ב"ערוץ שואף חיים" אשר "מטרת העל שלו היא לשדר טלוויזיה מקצועית, מעניינת ומושכת צופים". בערוץ טוענים כי "גיוון המשתתפים והמרואיינים הוא מרכיב מרכזי בשידור איכותי, ולכן הערוץ פועל באופן יזום כדי להביא לשידוריו אנשי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית".
בערוץ 14 טענו עוד כי בערוץ 12, אותו מחרימים חברי כנסת ושרים מהקואליציה, קיימת תופעה הפוכה, וכי עצם הסעד שדרשו העותרות "בלתי דמוקרטי בעליל" ויפגע קשות "בחופש הביטוי ובחופש העיתונות של עיתונאי ערוץ 14".
יצוין כי טענה זו אינה נכונה. לפי בדיקת "העין השביעית", החרם של הליכוד על ערוץ 12 אמנם הביא להגדלת השיעור היחסי של נציגי האופוזיציה בערוץ, אולם מועמדים מהקואליציה עדיין תופסים כ-40% מהראיונות בערוץ. זאת בזמן שבערוץ 14 יש אפס ייצוג למועמדים מהאופוזיציה.
ברשות השנייה טענו כי הם "אוכפים את החוק"
גם ברשות השנייה התנגדו לדרישת העותרות להורות לערוץ להימנע להזמין מועמדים לכנסת. בתגובה שהגישו, באמצעות עורכי הדין יאיר עשהאל ויוסף חסיד, נטען כי סעד זה קיצוני ו"חסר יסוד", אשר "אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של חופש הביטוי".
ברשות השנייה טענו כי הם פועלים לאכוף את החובות הרגולטוריות המוטלות על הערוץ גם בימים אלה, וכי המסד העובדתי שעליו נשענת העתירה חסר ומבוסס על "מדגם חלקי של אירועים נקודתיים, שתועדו בפרק זמן ספציפי".
רק לאחרונה, טענו ברשות השניה, שיגרו מכתב למנכ"ל ערוץ 14 אדרי בעקבות הראיון שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו בתוכנית "הפטריוטים".
ורד עזרא, ראש אגף טלוויזיה ברשות השנייה, מציינת במכתבה כי נתניהו קרא ארבע פעמים בשידור להצביע מח"ל, וקרא להימנע מלהצביע למפלגות אחרות.
"לאחר צפיה במשדר, על פני הדברים נראה כי ניתנה במסגרתו למר נתניהו האפשרות לפרט מסרים שעניינם עידוד הצבעה למפלגת הליכוד, ואשר הביטוי הדומיננטי שלהם הוא השפעה על הבוחר", נכתב מטעם הרשות. "יודגש, כי בשום שלב מנחה התוכנית לא עצר את מר נתניהו או ניסה להפסיק את דבריו כאשר אלה עלו לכאורה כדי תעמולת בחירות אסורה".
גם מבלי להתייחס לתמונה הרחבה, השתלשלות הדברים הנוגעת לדוגמה שהציבה הרשות השנייה מספיקה כדי להמחיש את האבסורד שבתגובה שהגישה לבית המשפט.
המכתב של הרשות השנייה נשלח לערוץ 14 שישה ימים לאחר שידור הראיון עם נתניהו ב"פטריוטים", והעניק לערוץ שבעה ימים להגיב לפני שיכריעו האם אכן מדובר בהפרה, ואם כן האם היא מחייבת הטלת עיצום כספי. מאז התראיין נתניהו עוד כמה פעמים בערוץ 14, כשבכל פעם קרא לצופים להצביע עבורו, מבלי שהמגישים ינסו להפסיק את דבריו.
"ערוץ תעמולה למפלגות הימין"
בזולת הגיבו וטענו כי יש לדחות את טענת הערוץ בדבר הזמנת נציגי אופוזיציה משום ש"לא ניתן להתעלם מהעובדה שערוץ 14 משמש מזה שנים כערוץ תעמולה למפלגות הימין" ובכך מרתיע נציגים מהעבר השני של המתרס הפוליטי.
ממילא, כך נטען, מבחן התוצאה מלמד שהמרואיינים בערוץ מגיעים מצד פוליטי אחד, ומכיוון ש"הערוץ אינו מסוגל ליתן את האיזון האמור, אין אלא להורות על הפסקת אירוח מועמדים כליל".
"טענת העותרות נסתרה לחלוטין"
השופט סולברג דחה את טענות העותרות וקיבל את טענות ערוץ 14.
"הסעד שהתבקש בעתירה – קיצוני ביותר", קבע השופט סולברג. "[...] סעד של התערבות בשיקולי עריכה מובהקים – זהות המרואיינים בתוכניות שעיקרן אקטואליה – אינו מובן מאליו, בלשון המעטה, ודאי לגבי כל שידורי הערוץ, למשך יתרת תקופת הבחירות".
לפי השופט סולברג, "טענת העותרות שלפיה רק מועמדים ממפלגות הימין מוזמנים להופיע בערוץ – נסתרה לחלוטין על-ידי הערוץ, שצירף לתגובתו, כאמור, שלל אסמכתאות המצביעות בבירור על כך שמפלגות האופוזיציה, על נציגיהן, הוזמנו על-ידו להופיע בתוכניות הערוץ, לא פעם ולא פעמיים.
"ההזדמנות ניתנה אפוא, אך נציגי המפלגות – בחרו שלא לממשה (למעט נציגים ספורים, כמובא בתשובת הערוץ). משכך הם פני הדברים, איני רואה כיצד מדובר בהפרת החובה ליתן 'הזדמנות נאותה וסבירה לרשימות ולמועמדים לבוא לידי ביטוי'".
בהמשך החלטתו כתב השופט סולברג: "לא למותר לציין כי ניתן לתהות, כעניין עקרוני, אם צפי לריאיון 'עוין' שולל את תוקף או כנּות ההזמנה. דומני, כי קבלת תפיסה זו עשויה לעורר קושי בכל הנוגע לעצם הרעיון של ריאיון עיתונאי שעשוי, מטבעו, במקרים מסוימים, להיות מעט בלתי נעים עבור המרואיין, שנתקל בשאלות קשות, נדרש להתמודדות עם סתירות בין הצהרותיו למעשיו, וכיוצא באלה".
יש לציין כי בניגוד לקביעת השופט סולברג, בערוץ 14 לא מנהלים שיח שהוא "מעט בלתי נעים", אלא מטיפים דרך קבע ובאופן תדיר לאלימות, מסיתים נגד מפלגות האופוזיציה והמפלגות הערביות בפרט ומנהלים נגדן קמפיין דה-לגיטימציה המתייג אותן כבוגדות במדינה, תומכות בטרור וכיוצא בזה.
לפי השופט סולברג, העותרות לא הניחו כל תשתית עובדתית המעלה כי הערוץ הוא אכן ערוץ תעמולה פוליטי שמפגין יחס עוין אל נציגי האופוזיציה. השופט סולברג גם העלה ספק לגבי עצם האפשרות להחליט בעתירה שכזו גם אם היתה מוצגת תשתית עובדתית.
"ספק רב בידי אם ליו"ר הוועדה נתונים הכלים, או המומחיות, לבירור טענות מסוג זה, שדורשות ידע תקשורתי בלתי-מבוטל, ומבט כולל על שידורי הערוץ", כתב השופט סולברג בהחלטתו. "בין כה ובין כה, מדובר בבירור עובדתי מורכב ורחב היקף, אשר ברי כי לא ניתן לקיימו בסד הזמנים בו מתנהלת עתירה זו, שהוגשה שבועיים טרם מועד הבחירות".
השופט סולברג חייב את העותרות בהוצאות ערוץ 14 והרשות השנייה בסך כולל של 10,000 שקלים.
תב"כ 224/26