"אש קודש של התעוררות והתלכדות רבתי מורגשת בחצרות החסידים ברחבי ארץ הקודש, עם התרחבות ההיערכות לפתיחת מטות מיוחדים בכל ריכוזי הקהילות לקראת הבחירות הגורליות למען הצלחת רשימת יהדות התורה אגודת ישראל". כך נפתחה הכתבה בעיתון "המבשר" ביום א' (18.10)' שדיווחה על ההכנות לבחירות במעוזי החסידויות השונות.
אכן, ההתרגשות רבה, ולכן נניח כרגע לאי הדיוקים שבשולי הדברים (שם הרשימה הוא "יהדות התורה והשבת"; אגודת ישראל היא רק אחת מהמפלגות שמרכיבות את הרשימה; ועיתון "המבשר" מייצג בכלל את נציגי "חומת תורת ישראל" שפרשו מאגודת ישראל אבל מתעקשים להמשיך להשתמש בשמה), בעת כזאת יש להתרכז בעיקר, קרי באותה התעוררות והתלכדות רבתי שמורגשת בחצרות החסידים.
הקוראים הנאמנים של הטור זוכרים בוודאי שבשבוע שעבר כתבנו על הפער שבין העוררות המורגשת מעל דפי "המבשר", עיתונם של מאיר פרוש ואליקים שטארק, לבין הנמנמת הפוליטית של "המודיע", העיתון החסידי בשירות אנשי אגודת ישראל (האמיתיים!) ובראשם חסידות גור שנציגה בכנסת הוא יצחק גולדקנופף.
מנהיג חסידות גור (המקורית!), האדמו"ר הרב יעקב אריה אלתר, שמר במשך זמן רב על שתיקה רועמת בכל הנוגע לבחירות. והנה ביום א' השבוע (18.10) התרחש אירוע שבכל מערכת בחירות אחרת היה בבחינת נון-אייטם: בעמוד הראשון של "המודיע" התפרסמה קריאה בשמו להצביע ג'.
קריאות האדמו"רים על שער "המודיע", 18.10.26
ההכרזה של האדמו"ר מגור לא ניצבה לבדה. באותו יום הוקדשו העמודים הראשונים של שני העיתונים החסידיים – "המודיע" ו"המבשר" – ל"הכרזות הקודש" של אדמו"רי החסידויות השונות בדבר החובה להצביע ליהדות-התורה. יחד עם זאת, הדברים שפורסמו מטעם הרבי מגור היו רחוקים מלשקף התעוררות והתלכדות רבתי, וכך גם כל גיליון "המודיע" של אותו היום. במילים אחרות, יום א' היה היום שבו גור ו"המודיע" נכנסו לאירוע, והם עשו זאת בחוסר חשק גלוי.
כדי להבין עד כמה ההכרזה של הרבי מגור היתה המינימום ההכרחי, צריך לראות אותה ליד ההכרזות האחרות בשער "המודיע". כדי להבין עד כמה "המודיע" כולו שידר אדישות, צריך להסתכל על העיתונים החרדיים האחרים.
בגיליון "המודיע" של יום א' היתה רק ידיעה אחת בעניין הבחירות, שדיווחה על "הקמת מטה חסידי צאנז המרכזי לקראת יום ההכרעה". בעמוד הראשון של "המבשר", לשם השוואה, לית אתר פנוי מיניה: החל בסיסמה "היהדות החרדית נרמסת! חייבים להצביע!" הקבועה בראש הדף, עבור בידיעה הראשית על "תנופת היערכות לפתיחת מטות בחירות בכל ריכוזי החסידים להצלחת רשימת יהדות התורה", דרך ידיעות על הקמת המטות השונים ברחבי הארץ (כולל חסידי צאנז), ועד לנוסח המלא של הכרזות האדמו"רים לצד ידיעה כי הם "מורים על התגייסות מוחלטת למען רשימת יהדות התורה שסימנה ג'".
קריאות האדמו"רים על שער "המבשר", 18.10.26
למעשה נוסח הכרזות האדמו"רים היה כה סוחף עד שכפי שדיווח שלום שטיין באתר "אמס" (מקבוצת ערוץ 14 של יצחק מירילשוילי), עורך הדין ירון מאירי שלח למערכת "המבשר" מכתב התראה לפני נקיטת הליכים בטענה כי מדובר בפרסומים שעלולים להיחשב שידול מצביעים באמצעים אסורים.
בין האדמו"רים שקריאותיהם הובאו ב"המודיע" ו"המבשר" ביום ראשון יש לא מעט חפיפות, אולם הכרזתו של הרבי מגור הופיעה רק בעיתון שבשליטת נאמניו. ב"המבשר", לעומת זאת, הופיעה "הכרזה בשם ראש הישיבה הגאון ר' שאול אלתר שליט"א", אחיינו הפורש של הרבי שמוביל את קהילת "פני מנחם". הכרזתו של הרבי מגור נדפסה ב"המבשר" רק ביום המחרת (19.10), בודדה במועדה בראש הגיליון, באופן שרק המחיש את בידודה של חסידות גור בתוך רשימת יהדות-התורה.
האדמו"ר מגור בהפגנה מחוץ לכלא הצבאי במחנה בית ליד, במחאה על מעצר תלמידי ישיבה עריקים, 17.6.26 (צילום: טל גל)
ובכל זאת, האצבע שתקעו פרוש ו"המבשר" בעין של גולדקנופף ו"המודיע" כנראה הזיזה משהו, כי בהמשך השבוע זכו הבחירות לכותרות ראשיות ולמאמרי דעה ב"המודיע".
ביום שני (19.10), תחת הכותרת "הזכות להיות חרדי!", כתב יצחק מתתיהו טננבוים כי הבחירות הן "מלחמה לחרדים בעמלק'יזם השמאלני" המתכנן לכפות "על היהדות הנאמנה כפיה אנטי חרדית, נגד הזכות להיות חרדי במדינה החילונית הנוראה הזו". בשער העיתון של יום חמישי אף מופיעה הכותרת הבאה: "אזהרה המהדהדת בפני הבוחר החרדי: הפחתת מספר המצביעים ליהדות התורה והשבת אגודת ישראל ג' – תגרום חלילה לחילול השם".
ועדיין, השאלה האם ועד כמה יתגייס המנגנון של גור למען יהדות התורה ביום הבחירות בעינה עומדת. אתמול פרסם ארי קלמן ב-i24 news כי האדמו"ר מגור מסרב לצרף את שמו לקול קורא המסורתי שמפורסם לפני הבחירות על ידי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
בינתיים נדחה פרסום הקול הקורא, "מסיבות טכניות". קוראי העיתונים החרדיים של תחילת השבוע יידעו אם האדמו"ר עמד בסירובו.
ממורמרים ושמאלנים
בדומה ל"המבשר", גם "יתד נאמן", עיתונה של דגל-התורה (הפלג הליטאי ביהדות-התורה), הקדיש את רוב עמודי המערכת שלו השבוע לבחירות הקרבות.
הכותרות לרוב מביאות מדברי ומעשי הרב לנדו, תוך הקפדה לציין גם את שמו של יריבו הרב הירש ולעשות זאת באופן שמבהיר את יחסי הכוחות כפי שעורכי "יתד" מבקשים להציג אותם. כך למשל דיווחה כותרת ביום ראשון (18.10) כי "רבינו מרן הגר"ד לנדו שליט"א ואיתו עמו מרן הגרמ"ה הירש שליט"א יוצאים למסע לאורכה ולרוחבה של הארץ להשמיע את דבר המערכה".
עם זאת, החריקות בקמפיין של יהדות-התורה (ועוד יותר מכך, חוסר הנחת הבולט של המצביעים מהמפלגה עצמה) הביאו את הרב לנדו לחרוג מהמנהג החרדי העתיק להתעלם מהבעיות בתקווה שהן ייעלמו.
"ישתמטו מהצבעה", שער "יתד נאמן", 18.10.26
כעדות למצב הקשה, הובאו לראשונה בשער "יתד נאמן" של יום רביעי אמירות מפורשות של המנהיג הליטאי נגד הרשימות החרדיות החדשות "צבע שחור" ו"הציבור החרדי" (מבלי להזכיר את שמן), ובעיקר נגד האחרונה: "הצבעה לג' היא חלק מהזהות של משפחה חרדית, ומי שבגלל טענות או מרמור נמנע מכך וחמור מכך אם נותן את קולו למפלגות חדשות אשר אין רוח חכמים נוחה מהם, מאבד חלילה את הזהות שלו כחלק מעולם התורה".
ביום חמישי החריף הרב לנדו את הטון, עם פרסום סרטון שבו הוא מאמץ את תיאוריות הקונספירציה שעד כה היתה נחלתו של "הדרך" הש"סניקי וקובע ש"בטוח שהם שכירים של השמאל, יהודי חרדי לא יכול לעשות את זה".
גם אם הדברים לא יודפסו ב"יתד נאמן", הם מהווים יישור קו עם קמפיין צמצום ההפסדים של הקואליציה. למי שמטילים ספק מומלץ לשמוע את הראיון של יריב לוין ל"כאן מורשת" ביום שני, שבו הסביר כי הריצה של מפלגת הציבור החרדי "היא לא מהלך תמים, הם מבינים שהם מעלים לשלטון את השמאל".
באו להתסיס
לאדישות היחסית של "המודיע" לנושא הבחירות יש גם יתרונות. בעוד ש"המבשר" ו"יתד נאמן" הקדישו השבוע את רוב שטח הגיליון לבחירות ולנספחיהן, בעיתון המתחרה יכלו לעסוק גם בענייני השעה: למשל אלימות מתנחלים בגדה המערבית. אני מתבדח כמובן. הכוונה לפרובוקציות של השמאל, התקשורת הבינלאומית והדיפלומטים האירופאים ביהודה ושומרון.
בגיליון "המודיע" של יום א' (18.10) דיווחה כותרת כי "נציגים דיפלומטיים ועיתונאית זרה הותקפו באיו"ש; 'הגיעו להתסיס'". פסקת הפתיחה של הכתבה סיפרה שמשלחת הדיפלומטים "הותקפה לטענתה בידי קומץ המזוהה עם ההתיישבות היהודית באזור".
עוד דווח כי "מדובר צה"ל נמסר, בהודעה שנשלחה למרבה הצער בעיצומה של שבת קודש וזאת למרות שלא מדובר בפיקוח נפש, כי הוא 'מגנה בתוקף את אירוע האלימות החמור'". הנה לפנינו הוכחה נוספת לגודל הסכנה הרוחנית הטמונה בגיוס לצבא השולח הודעות דוברות בשבת (אבל לא שולח חיילים לעצור את הפוגרומים של המתנחלים מחללי השבת).
The Prime Minister's Office:
ALLEGED ATTACK ON EUROPEAN DIPLOMATS: SERIOUS ACCUSATIONS REQUIRE SERIOUS EVIDENCE.
We urge caution before drawing conclusions from today's reports that European diplomats were attacked by masked Israelis in Judea and Samaria. Any violence against…
— Prime Minister of Israel (@IsraeliPM) October 17, 2026
ביום המחרת הופיעה ב"המודיע" ידיעת פולו-אפ, במסגור של פרשנות משפטית במדור "מבט משפטי" מאת משה מורג. תחת הכותרת "תקיפת הדיפלומטים האירופאיים: במשטרה לא מצליחים להשיג עדויות", מביאה הידיעה מילה במילה את תגובת לשכת ראש הממשלה לתקשורת הבינלאומית – גם אם נראה שחלק ממנה שובש בתרגום מאנגלית לעברית.
כך גילו קוראי "המודיע" כי "הביקור כלל את ברנרד בודו, ראש עיריית מפלגת הקומוניסטים הצרפתית שבעבר תלה את דגל פלסטין על בניין העירייה שלו". לזכות עורכי "המודיע" ייאמר שמקור השיבוש כנראה אינו אצלם אלא בהודעת לשכת נתניהו, כפי שניתן היה ללמוד מהכתבה המקבילה ב"הדרך" (18.10): במסורת האנטי-עיתונות של מנשר התעמולה של ש"ס, גם בו הובאה הודעת לשכת ראש הממשלה בהעתק-הדבק וללא שימת לב לתוכנה חסר המשמעות.
בהמשך הידיעה עדכן "המודיע" את קוראיו כי "בשמאל מיהרו לנצל את האירוע לטובת תעמולת הבחירות, כשהפוליטיקאים מתחרים ביניהם ברמת החריפות של הודעות התגובה שהנפיקו עבור הציבור הישראלי".
שונאי ישראל בעולם, שכנראה מושפעים מהעמלק'יזם השמאלני, הגיבו בצורה דומה: "שר החוץ של צרפת ז'אן נואל בארו – שמדינתו עלתה בלהבות זעם וביזה – אמר כי 'הרשויות הישראליות חייבות בהכרח לעצור את האחראים למעשים הנבזיים האלה ולהעמיד אותם למשפט'".
לשרוף את משרדי הרבנות
אם יש צדק בעולם נקווה שכמו בניין עיריית לימוז', נחזה בקרוב בקריסתו במהומות של בניין עיריית מפלגת הקומוניסטים. עד שזה יקרה אפשר ליהנות מהתמונות שמגיעות מצרפת האנטישמית, כפי שהעיתונים החרדיים אכן עשו בסיקורם את האירועים.
ב"יתד נאמן" (יום שני, 19.10) נתנו לאירועים בצרפת כותרת שמשלבת בין פאניקה ושמחה לאיד: "ליל זוועות בצרפת: 'שומר החומות' האירופי; צרפת בלהבות, האנטישמיות משתוללת".
"הדרך", כהרגלו, משווה ומעלה. לצד הכותרת "אש האנטישמיות", המתייחסת לאירועים בצרפת, מופיעה בשער העיתון של יום שני (19.10) בוקסה המוקדשת לאירוע חמור בזירה המקומית. הכותרת היא "לשרוף את משרדי הרבנות" [המירכאות במקור], ומתחתיה מופיע הטקסט הבא:
"על רקע הפרעות בצרפת, הופצה שאלה אומללה: 'איזה מבנה ציבור אתם הייתם שורפים אם היינו משכילים להפוך את הרחובות כמו בצרפת?!'; בתגובה בזויה לכך, עיתונאית בביטאון השמאל הקיצוני 'הארץ' הגיבה: 'משרדי הרבנות הראשית'; מ"מ מנכ"ל הרבנות הראשית הרב ר' יהודה אבידן פנה למפכ"ל ולגורמי האכיפה והחקירות בדרישה לפתוח בחקירה בחשד להסתה ולהגביר את האבטחה על משרדי הרבנות".
נראה שגורמי האבטחה נענו לבקשתו כי בינתיים הרבנות עומדת על תילה.
דווקא "המודיע" (19.10) הפתיע בסיקור וכותרת מאופקים יחסית, שאמנם מהדהדים את האיסלאמופוביה של הימין אבל לא גולשים להיסטריה אנטישמית: "נשיא ארה"ב טראמפ: 'צרפת בוערת – ההגירה ריסקה את המדינה".
אלימות שלא כדרכה של תורה
השבוע סער העולם החרדי בעקבות תקיפתו של האדמו"ר מקרלין-סטולין, הרב ברוך מאיר יעקב שוחט, על ידי קבוצת מתנגדי גיוס אלימים. האדמו"ר, שתומך בגיוס של בחורים שאינם לומדים ובשילוב חרדים באקדמיה ובשוק העבודה, הותקף בצעקות, קללות וזריקת חפצים במהלך ביקור בבית שמש – תקיפה שזכתה לגינויים כמעט מקיר אל קיר.
הכתבה בשער "המודיע" ביום שלישי (20.10) דיווחה על "זעזוע, שאט נפש וגינויים בקרב כלל הציבור החרדי; מעשה חמור ובלתי נתפס שהתרחש בעיר בית שמש, כאשר קבוצת מתפרעים תקפו והשליכו חפצים לעבר כ"ק אדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א. מחנכים ומנהלים רוחניים מתריעים באזהרה חמורה מפני נגע 'הקנאות' המזויפת".
שער "המבשר" בישר על "זעם ושאט נפש בכל שדרות היהדות הנאמנה בעקבות הפגיעה הנלוזה בכ"ק מרן אדמו"ר מקארלין שליט"א", ובשער "הדרך" נכתב: "זעזוע עמוק וגינויים חריפים בקרב כלל הציבור החרדי, לנוכח מעשיהם הנפשעים של קומץ בריונים קיצוניים שתקפו את האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א". "יתד נאמן", אמנם לא בעמודו הראשון, סיפר על "זעזוע בציבור החרדי מעזות המצח ואלימות שלא כדרכה של תורה".
באיזה עיתון לא תמצאו מילה על הסיפור? ניחשתם נכון, ב"הפלס" של הפלג הירושלמי.
יאללה מלחמה
נושא נוסף שכיכב בחדשות השבוע, לא בלי קשר לבחירות, היה התכונה לקראת מלחמה נוספת עם איראן. רוב העיתונים החרדים התייצבו בחזית עם רטוריקה לוחמנית.
"יתד נאמן" של יום ראשון (18.10) דיווח: "בישראל נערכים להסלמה מול איראן: 'השאלה היא מה יהיה הגפרור שיצית את המלחמה". "המודיע" של יום שני (19.10) ציטט את נתניהו: "ערוכים למכת מנע באיראן גם ללא הסכמה אמריקנית", ואילו "הדרך" (20.10) נקט בשיטת האיומים: "דריכות שיא ביטחונית לקראת הבחירות: 'אל תנסו אותנו'".
למרות שנראה שבמהלך השבוע האיום במלחמה נרגע, "יתד נאמן" לא הפסיקו לקוות ושאלו גם ביום חמישי (22.10) האם ביקורו הסודי של שר המלחמה הגסת' הוא "הכנה לתקיפה", תוך ציטוט של נתניהו: "יש סימנים שהאיראנים יזמו בימים הקרובים פעולות שונות נגדנו".
רק "הפלס", כהרגלם, מקלקלים את החגיגה. העמוד הראשון בעיתון של יום א' (18.10) מדווח כי "למרות האיומים מאיראן – גורמי ביטחון ישראליים מתנגדים לתקיפה באיראן לפני הבחירות". בהמשך השבוע ההסתייגות מרעיון התקיפה וחימום הגזרות עברה מעמודי החדשות אל מאמרי המערכת.
ביום רביעי הוקדש המאמר ב"הפלס" לאלימות המתנחלים, ונכתב בו בין היתר: "לנוכח ההתפתחויות האחרונות, יש לשוב ולהתריע בפני הסחף המתמשך בקרב חלקים בציבור החרדי לכיוון של 'ימין חרדי', המהווה כר מסוכן לאימוץ השקפות לאומניות פסולות, מפניהן התריעו רבותינו הגדולים בדורות האחרונים, בפרט בנוגע לאלה שהפכו את ההתגרות באומות ללחם חוקם".
ביום חמישי (22.10), בטקסט שמשלב ניתוח מפוכח של המציאות עם עמדה אידיאולוגית עקבית, נכתב תחת הכותרת "חשש מהתנהלות מופקרת של שלטון כופרני":
"בעקבות המצוקה הקשה שאליה נקלע ראה"מ לנוכח הסקרים הבלתי מעודדים, בלשון המעטה, אודות עתידו של 'גוש הימין', העלו פרשנים פוליטיים את החשש כי נתניהו מייחל עכשיו לאיזו הסלמה ביטחונית שתסיח את הדעת ותאפשר לו לחפש דרכים כיצד לצאת מהמבוי הסתום.
"[...] הדיבורים שנשמעים ערב הבחירות מתבססים על ההנחה הרווחת, כי ראשי השלטון החילוני לא יירתעו ממלחמות מיותרות הכרוכות בסיכון חיי אדם, אך ורק לצורך קידום אינטרסים אישיים ופוליטיים. בשל כך הזהירונו גדולי הדורות האחרונים כי אותה הנהגה לאומית מופקרת ממיטה סכנה על עם ישראל, הן בגשמיות והן ברוחניות, ועל יראי ד' להתבדל מהם ולהכריז כי אין לנו חלק ונחלה עמהם".
חמולה ג'
כדי לא לסיים בנבואת זעם (שלמרבה החלחלה יתכן עדיין שתתגשם), נחתום את הטור בסיפור קטן על אליקים שטארק, איש מפלגת חומת תורת ישראל ונציג בעלז ברשימת יהדות-תורה.
בשבוע החולף יצא שטארק למסעות ברחבי הארץ, שמסוקרים בהרחבה ב"המבשר" תחת הכותרת "ר' אליקים פוגש צעירים". והנה ביום שני הגיע שטארק ליעד מפתיע – הכפר ג'סר א-זרקא במישור החוף, שם פגש "קבוצה גדולה של צעירים שביקשו שהרב שטארק יופיע בפניהם".
לפי הדיווח בעיתון, "לאחר שיח ארוך, שבו הציג הרב אליקים שטארק את משנתו, חלק מהנוכחים הביעו נכונות להצטרף לטובת רשימת יהדות התורה. 'לא זו בלבד', מספרים בסביבת הרב שטארק. 'הם קראו לחברים נוספים להצטרף והבטיחו שיביאו גם את משפחותיהם, חמולות שלמות, לטובת המערכה'".
כעת נותר לחכות לספירת הקולות כדי לראות כמה מתושבי ג'סר באמת הצליח שטארק לשכנע בזכות להיות חרדים.