בית המשפט חייב את הרשימה המשותפת לאפשר לנציגי ערוץ 14, ערוץ התעמולה, הכזבים וההסתה שמשרת את ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, להיכנס לאירוע הבחירות המרכזי שתקיים מחר ולהציב במקום עמדת שידור. בנוסף חייב בית המשפט את הרשימה המשותפת בהוצאות הערוץ.
אחרי שפניות קודמות של ערוץ 14 לנציגי הרשימה המשותפת לקבל גישה לסיקור אירועיה נענו בשלילה, פנה הערוץ לבית המשפט. באי הכוח של הערוץ, עורכי הדין יגאל דנינו ושרית בר, הפנו את בית המשפט לפסק הדין שנתן בג"ץ בעתירה שהגיש הערוץ בשנת 2022 נגד מפלגת מרצ, אשר סירבה לאפשר לנציגיו להיכנס לאירועיה.
בג"צ קבע אז כי "חסימת דרכו של כלי תקשורת מהגעה לאירוע בעל גוון ציבורי ניכר, כאשר זאת מכוונת לגוף עיתונאי מסוים ואליו בלבד, שקולה לפגיעה 'בגרעין הקשה' של חופש העיתונות".
בערוץ 14 טענו בהמשך לכך כי "מפלגה שבוחרת לפתוח אירוע לסיקור תקשורתי אינה יכולה לסנן את הכלים המורשים לסקרו לפי מידת שביעות רצונה מהם. אילו התקבלה הטענה, כל מפלגה הייתה יכולה להגדיר כלי תקשורת מבקר כ'גוף תעמולה' ולמנוע ממנו גישה. כך היו נוצרים מחנות תקשורתיים מגודרים, שהמפתח אליהם בידי המפלגות".
ברשימה המשותפת טענו מנגד, באמצעות עו"ד רגיד סוילם, כי לא מדובר במקרה הדומה לבג"ץ מרצ, כיוון שערוץ 14 "מנהל נגדה ונגד ציבור בוחריה מסע מתמשך של דה-לגיטימציה, השחרה והסתה".
יצחק מירילשוילי, בעל השליטה בערוץ 14. הרצליה, ספטמבר 2026 (צילום: "העין השביעית")
ברשימה המשותפת עמדו על כך שאינם מבקשים להדיר את ערוץ 14 "מחמת אי-הסכמה פוליטית" אלא משום שלערוץ יש "דפוס מתועד" של הצגת הרשימה המשותפת, נבחריה ובוחריה "כאויב, כתומכי טרור וכסכנה לאומית, בצירוף תכנים מסיתים וגזעניים המכוונים נגד אזרחים ערבים במקצועותיהם ובחיי היום-יום".
ברשימה המשותפת הפנו את בית המשפט לכתבות ודיווחים מהעת האחרונה, שבהם הוצגו חברי הרשימה כתומכי טרור ו"עוכרי ישראל". עוד הוצגו פרסומים בערוץ 14 שבהם בוחרי הרשימה המשותפת תוארו כמסוכנים. בפרסומים נוספים, לטענת הרשימה המשותפת, הוצג "הקול הערבי כמזויף, כמופעל מבחוץ, כבלתי לגיטימי וכאיום על עצם ההכרעה הדמוקרטית".
בנוסף הפנו ברשימה המשותפת לחוות דעת מקצועית שחיברו ד"ר איילה פנייבסקי ועיתונאית "העין השביעית" חן אגרי, ולפיה ערוץ 14 אינה פועל כגוף עיתונאי, אלא כמי שמשתמש בחזות של ערוץ חדשות כדי להפיץ תעמולה פוליטית.
השופטת מלכה ספינזי-שניאור מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את טענות הרשימה המשותפת וקיבלה את בקשת ערוץ 14, תוך שהיא מוצאת כי תקדים בג"ץ הערוץ נגד מרצ הולם גם את המקרה הזה.
"כיום ערב הבחירות לכנסת ישראל הבטחת הגישה של כלל גופי התקשורת במדינה לזירות הציבוריות השונות היא יותר מחיונית, כל זאת כמובן מבלי לגרוע מזכותו של כל אדם וכל גוף להסתייג מן התכנים והשידורים של אמצעי תקשורת זה או אחר או מאיכותם", כתבה השופטת.
"צפיתי בסרטונים שצורפו כנספחים לתגובתן השנייה של המשיבות", העירה השופטת ביחס לדוגמאות בדבר סיקור מסית נגד הרשימה ונציגיה. "אין בידי לקבל, והמשיבות גם לא הוכיחו, כי בהסתייגותן מאותם סרטונים יש כדי לגבור על זכות הציבור לדעת, על חופש העיתונות וחופש העיסוק", פסקה השופטת.
השופטת מלכה ספינזי-שניאור (צילום: אתר הרשות השופטת)
לפי החלטת השופטת, הן בא כוח הרשימה המשותפת והן דובר הרשימה ינאל ג'בארין אישרו בדיון כי לצורך הבקשה אינם יכולים לשלול שערוץ 14 הוא "גוף תקשורת".
בערוץ 14 הצהירו בדיון, כי כל רצונם "לסקר" את האירוע וכי אינם מבקשים לחייב את הרשימה המשותפת ונציגיה להעניק לערוץ "ראיונות, במה, תוכן, קידום או שיתוף פעולה עיתונאי מעבר לאפשרות גישה וסיקור".
על כן קבעה השופטת כי בעוד הפגיעה שתיגרם לערוץ 14 ולצופיו כתוצאה מחסימת נציגיו היא קשה ובלתי ניתנת לתיקון אחרי שיחלוף יום הבחירות, הרי שהפגיעה ברשימה המשותפת "כתוצאה ממתן גישה פאסיבית לצוות השידור לצורך סיקור עיתונאי צר, ללא מחויבות להתראיין על ידי המבקשת, ובאותם התנאים המוענקים ליתר כלי התקשורת, היא מינורית".
לפיכך חייבה השופטת ספינזי-שניאור את הרשימה המשותפת לאפשר לערוץ 14 להציב עמדת שידור במטה הבחירות שלו, וחייבה את המפלגה בהוצאות בסך 18 אלף שקלים.
63525-10-26