הזכות להליך פלילי הוגן זכתה למעמד של זכות יסוד חוקתית. זכות זו נועדה להבטיח פרוצדורה הוגנת וערובות דיוניות הולמות להגינותו של ההליך הפלילי כלפי הנאשם והיא חלה בשלב החקירה ושלב המשפט כאחד.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק במשפט עוסקת בהתנהלות הפוגעת בזכות הנאשם להליך הוגן. הבחינה במסגרתה היא תלת-שלבית. בשלב הראשון, יש לעמוד על הפגמים שנפלו בהליך ועוצמתם, בנפרד משאלת אחריות הנאשם לעבירות, בשלב השני, נבחן אם בניהול ההליך חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב השלישי נבחן הסעד הראוי.

הדוקטרינה חלה על פגמים בשלב החקירה ובעצם הגשת כתב האישום ותוכנו; על טענות בדבר אכיפה בררנית ושיהוי בהגשת האישום; וכן על פגמים באופן ניהול ההליך המשפטי ובכלל זה פגמים אשר פגעו ביכולת הנאשם להשיב באופן מלא לאשמה. הפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק אינה מותנית בהכרח בקיומו של מניע פסול או בכוונת זדון.

מעצם טבעה, מדובר בדוקטרינה רחבת ידיים המתייחסת לסוגים שונים של פגמים בהליך שבהם ניתן להצביע על פגם חריף וחמור בהתנהלות רשויות האכיפה והתביעה בכלל זה. בית המשפט בוחן אם קיימים אמצעים מידתיים מביטול האישום, החלטה שתתקבל רק במקרים שבהם הפגם יורד לשורשו של ההליך, ונמנעה מהנאשם הזכות להליך הוגן.

בחינת המקרים בהם הוחלה הדוקטרינה בפסיקה, מגלה שני סוגים של פגמים: הסוג הראשון מעורר חשש לקיומו של הליך לא הוגן, ונוגע למקרים בהם רובצת עננה על יכולתו של הנאשם להתגונן כיאות. הסוג השני נוגע לעצם החלטת גורמי האכיפה לנהל את ההליך הפלילי.

עו"ד עמית חדד, המייצג את בנימין נתניהו בהליך הפלילי נגדו, הוא סניגור מקצועי שעושה את עבודתו נאמנה, חותר לבסס את יסודות הפגיעה בהליך ההוגן לו זכאי לקוחו, הנאשם מס' 1. כל פרשת ההגנה נועדה להציג את מחדלי התביעה והחקירה, לצבור אותם לכדי אגד צפוף ומקומם, שבסופו הטענה הניצחת של הגנה מן הצדק.

בהחלט מובן, אבל לא חכם. קולמוסים נשברו ויישברו על מידת הפגיעה בזכויותיו של הנאשם הנ"ל ועל התנהלות התביעה והמשטרה, אך בסופו של יום בפני בית המשפט יעמדו יציבים הראיות והמעשים. ראש ממשלה שלקח בחשק רב לו ולאשתו מתנות יקרות ערך, ניהל שיחות ושלח רמיזות, שכל תכליתן תן לי ואתן לך, שוחד בשפת העם, הפרת אמונים בלשון המשפטנים.

אסטרטגיית ההגנה של עו"ד חדד היא מתבקשת. אין לו אפשרות אחרת. ב"תיק 1000" ניגודי העניינים גלויים. בתוכם טמונים סיגרים, שמפניה ותכשיטים. ב"תיק 2000" השיחות מדברות את עצמן וב"תיק 4000" מארג היחסים השוחדי ברור. אמנם חסר היסוד הנפשי הנדרש, ועל כן המליצו השופטים לרדת מאישום השוחד, אך לא המליצו לוותר על הפרת האמונים.

נאשם סביר היה חותר לעסקת טיעון, עו"ד מנוסה כמו יעקב וינרוט ז"ל, שממשרדו הגיע חדד, היה יוזם משא ומתן להסדר. אבל לעו"ד חדד יש לקוח נרקיסיסט עם סביבה רעילה ועטיני האכלה מרובים.

לחדד גם אין באמת עדי הגנה טובים. מה יותר פשוט מלהזמין את המשענת הגדולה, אשת ראש הממשלה, להצהיר שלא קיבלה ולא דרשה. מה יותר מתבקש מלזמן את יורש העצר המצייץ להישבע, שלא חפץ בסיקור ואהדה.

וכמובן, לנאשם הדרך לא אצה. הדבר מבטיח שהמשפט יארך עוד זמן רב, התביעה עומדת חסרת אונים לנוכח עוצמת הפגיעה האישית בה, ולמותב יש הרי סבלנות נדירה לטיעוני ההגנה.

עו"ד ערן קמין הוא תנ"צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה וכיום יועץ לענייני חקירה ומשפט, ומי שהעיד במשפט המו"לים בפרשת ההגנה