בדיקת "העין השביעית" את השידורים בחמשת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים לאורך חודש ספטמבר, מצאה מאות מופעים של תעמולה פוליטית שקרית או פסולה. ערוץ 14, המשדר דרך קבע תעמולה ממשלתית, חדשות כזב והסתה, מוביל בפער ניכר על הערוצים האחרים בהפצת תעמולה שקרית ופסולה. אחריו בולט "אחיו הקטן", ערוץ i24, ה"מצטיין" בהסתה לאלימות.
בעוד הממצאים מאששים את הבדיקות והתחקירים שהתפרסמו בשנים האחרונות ב"העין השביעית" ובמקומות אחרים לגבי הרעילות המסוכנת של ערוץ 14, הם מציבים תמרור אזהרה גם מפני מזרקות רעל בערוצי החדשות, הפועלים עדיין תחת נורמות, אתוס ואתיקה עיתונאיים.
הממצאים הם חלק מפרויקט ה"נרטיבים" של "העין השביעית". לקראת מערכת הבחירות של אוקטובר 2026, פעלנו לזהות את הדפוסים השקריים והפסולים המרכזיים של תעמולה שצפויים לעצב את מערכת הבחירות לכנסת ה-26. זאת במטרה "לחסן" את התקשורת והציבור הרחב מפני מופעים מגוונים שלהם באמצעות חשיפתם מבעוד מועד והפרכתם.
במאי האחרון פרסמנו את "ספר הנרטיבים הפסולים והשקריים של תעמולת בחירות 2026". ובו רשימת הנרטיבים שמופעים שלהם צפויים לשלוט בתעמולת הבחירות השקרית בחודשים הקרובים. הספר מבוסס על ניטור, קטלוג וניתוח של מאות שעות שידורים של התקשורת המרכזית ונאומים והצהרות פוליטיות, באמצעות "סאב טקסט", מערכת מבוססת בינה מלאכותית ואנליזה אנושית, שפותחה על-ידי "העין השביעית".
הנרטיבים של תעמולה שקרית ופסולה שחזינו כי ישלטו במסכים לקראת הבחירות לכנסת ה-26 באוקטובר, הופיעו מאות פעמים בתצורה בינונית, גבוהה וקיצונית בחמשת ערוצי הטלוויזיה הישראלים במהלך חודש ספטמבר. כך עולה מבדיקת מערכת "סאבטקסט" של "העין השביעית". הבדיקה כללה את השידורים בין השעות 17:00 ל-23:00 בערוצים כאן 11, 12, 13, ובערוצים 14 ו-i24.
כאמור, לא כל ההתבטאויות הן באותה רמת חומרה, ואלו המתוייגות ברמה קלה יכולות להיות שנויות במחלוקת ולכן סיננו אותן מן הרשימה (התבטאויות ברמה בינונית מהוות 24% מהרשימה שנותרה). חלק מן ההתבטאויות אינן של עיתונאים, שדרנים או פאנליסטים, אלא של מרואיינים ואורחים. בדיקה מדגמית הראתה כי לרוב האמירות נותרות ללא הפרכה או גינוי, אולם יתכן שבין האמירות נכללות גם כאלו שכן זכו לתגובה הולמת.
שקרים והסתה לאלימות, ערוץ 14 ו-i24
הערוץ הרעיל ביותר על המסך בחודש זה, כמו בחודשים קודמים שנבדקו, הוא ערוץ 14. ערוץ 14 (בעלים: יצחק מירילשוילי, מנכ"ל: אריאל אדרי, עורך: יורם כהן) מוביל בפער עצום על יתר הערוצים עם 54% מסך כל הממצאים בכל הערוצים יחדיו.
כך למשל, יעקב ברדוגו, מהשדרנים הבולטים בערוץ (מגיש תוכנית יומית ו"הפרשן הפוליטי הבכיר" של הערוץ) הפיץ בתוכניתו ("שבע"), ימים לפני ששובץ ברשימת הליכוד לכנסת, את נרטיב "גניבת הבחירות" (2.9): "אני לא מאמין לבית המשפט. לא מאמין לסולברג, לא לאיש מאלון שבות. זה עז כדי להגיד בהמשך הנה תראו, אנחנו היינו בסדר בקטע הזה. הם גונבים את הבחירות נקודה".
נרטיב גניבת הבחירות אומץ בישראל, כמו במדינות אחרות, מהתרבות הפוליטית האמריקאית, בעקבות הקמפיין השקרי של דונלד טראמפ שהוביל להסתערות על הקונגרס האמריקאי (אירועי הקפיטול).
בעוד אזהרות מהשפעות פסולות על טוהר הבחירות הינן לגיטימיות וחשובות, כל עוד הן נתמכות במידע אמין (או מידע כלשהו), נרטיב "גניבת הבחירות" מיועד לערער את האמון במוסדות המדינה, כחלק מהכנת המצע להתכחשות לתוצאות הבחירות. כפי שניתן לראות, שדרן ערוץ 14 מתבל זאת במופע של קמפיין הדה-לגיטימציה למערכת המשפט.

יצחק מירילשוילי, בעל השליטה בערוץ 14 (צילום: "העין השביעית")
באותה תוכנית הופיע גם עו"ד דוד פטר, פאנליסט קבוע בערוץ ומי ששוריין גם הוא ברשימת הליכוד. פטר הפיץ בתוכנית את נרטיב שכתוב ההיסטוריה של מלחמת ה-7 באוקטובר, לצד נרטיב אחר, זה של הדה-לגיטימציה לאופוזיציה. לדבריו, "כל החטופים חזרו בחיים. צבא סוריה הושמד ב-48 שעות, הממשלה החות'ית נמחקה. המיליציות השיעיות, הגרעין האיראני, חמינאי. כל זה קרה כאשר מי שעומד בבחירות כנגד נתניהו נכנע עוד מהיציע".
במציאות, כידוע, לא כל החטופים חזרו בחיים. עשרות נרצחו על-ידי חמאס או נהרגו מאש צה"ל. צבא סוריה אכן הוכרע, אולם לא על-ידי צה"ל אלא על-ידי כוחות אופוזיציה סורים (רוסיה, שסייעה עד אז לאסד להדוף אותם, הותשה מהמלחמה באוקראינה, בעוד טורקיה סייעה לכוחות האופוזיציה). להתנקשות בחלק מחברי הממשלה החות'ית לא היתה השפעה ממשית על הארגון, שממשיך להוות איום על השיט החופשי באיזור. המיליציות השיעיות פעילות כרגיל - וכמובן, פרויקט הגרעין האיראני לא הושמד, וכלל לא בטוח שנעצר.
גם האמירה כי נתניהו היה היחיד שהיה מעוניין להמשיך במלחמה היא שקרית (יש שיאמרו, למרבה הצער). למעשה, בחלק מההזדמנויות הוא אף היה הפחות ניצי מבין חברי הקבינט (למשל בכל הנוגע לחזית מול חיזבאללה).
למחרת היום, בתוכנית אחרת בהגשת ברדוגו ("סופשבוע עם יעקב ברדוגו"), הדגימה הפאנליסטית יסכה בינה את נרטיב הדה-לגיטימציה לנציגות פוליטית ערבית, תוך שהיא משווה את מפלגת רע"מ וחבר המפלגה הניצב בדימוס יואב סגלוביץ' לארגון טרור ולצורר הנאצי (ומפיצה את השקר לפיו היא קשורה לאחים המוסלמים):
"בסוף, כשאנחנו מסתכלים על זה, יש כאן התגשמות של מהלך היסטורי שנועד להפוך את מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה, והאירוע הזה הוא אירוע שבו ניצב במשטרה לשעבר, חבר כנסת, חובר ללא פחות מהאחים המוסלמים. כל האירוע הזה, חבר'ה, חמאס, זה אירוע האחים המוסלמים וזה לצערנו פושע גם בנו מבפנים. אלה החלופות: ממשלה לאומית, כנסת לאומית לעומת, לצערי הרב, האויב האיסלאמו נאצי".
נרטיב שקרי ופסול אחר הנפוץ בערוץ 14 הוא זה המציג את התקשורת הישראלית כבוגדת במדינה וחלק מה"דיפ-סטייט" (קונספירציה שקרית שיובאה גם היא מהשיח הפוליטי האמריקאי, ושורשיה בעלילת הדם "הפרוטוקולים של זקני ציון" של המשטרה החשאית הצארית).
כך למשל אומר יותם זמרי, פאנליסט קבוע ומגיש תורן של התוכנית "הפטריוטים" (6.9): "אני אומר משהו פשוט, אם אתם תובעים אנשים שקוראים לכם אל ג'זירה 12, אתם לא חייבים ממש להישמע כמו אל ג'זירה. באמת. כי מי ששמע את הדברים האלה ומי ששמע בתקופת המלחמה, מצטער להגיד, תתבעו, לא אכפת לי. חלק מהדיווחים היו אפילו יותר קיצוניים מאל ג'זירה ברמת הרצון שלהם בתבוסת ישראל".

פטריק דרהי, בעל השליטה בערוץ i24 (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של אוניברסיטת בן-גוריון)
הערוץ הבא אחרי ערוץ 14 מבחינת היקף הממצאים של תעמולה שקרית ופסולה הוא ערוץ i24, כאשר רוב הממצאים בו קשורים לנרטיב הלאומנות האלימה, שכמות המופיעים שלו בערוץ זה עולה אף על ערוץ 14.
כך למשל בתוכנית "הישראלים" (7.9) הסביר מבקר הפנים של הליכוד שי גלילי, כי "הטרנספר של תושבי עזה, במיוחד הקולקטיב הזה שהוא המפעל, הבית חממה, בית גידול לייצור המפלצות הג'יהדיסטיות, אסור שיישאר פה אחרי מה שקרה בשביעי באוקטובר, כי אם הוא נשאר פה זה גזר דין מוות בהמשך הדרך לילדים שלנו".
יומיים לאחר מכן (9.9), גלילי קרא באותה התוכנית "לגרש סוף סוף את הבעיה הפלסטינאית מאצלנו, לירדן או לקולומביה", ואילו אורן חזן הסביר ש"אנחנו צריכים להבין דבר אחד בעזה כולם חמאס. והדרך היחידה לחסל את הסרטן הטרוריסטי שחי בעזה זה פשוט למחוק את כולם ולבצע התיישבות יהודית ברצועת עזה...כולם חמאס אז את כולם צריך לחסל. אם היה אפשר עם אטום הייתי עושה את זה עם אטום, אבל אי אפשר כי יעוף אלינו עם הרוח".
הרעל מגיע גם לערוצי החדשות
ערוצי החדשות 11, 12 ו-13 הציגו גם הם, במהלך חודש ספטמבר, שלל אמירות ומסרים מטרידים וחמורים המייצגים את כל הנרטיבים השקריים והפסולים של תעמולת בחירות 2026.
נרטיב דה-הלגיטימציה למפלגות הערביות ולמי המעז לשתף עמן פעולה כיכב בתחילת ספטמבר עם הודעת יואב סגלוביץ' על הצטרפותו למפלגת רע"מ.
כך למשל, בתוכניתה היומית של איילה חסון בכאן 11, "שבע", התנהל ב-2 בספטמבר דיון ער בעניין. להלן ציטוט לדוגמה שנאמר על ידי חסון עצמה: "סגלוביץ' ארגן לעצמו סידור עבודה מטורף, הוא הצטרף למפלגה שמחוברת לאחים המוסלמים, למנסור עבאס. המטרה שלהם זה המשרד לביטחון פנים".
רע"מ מעולם לא היתה מחוברת "לאחים המוסלמים" (התנועה אליה קשור החמאס) אלא לתנועה האיסלאמית, שגם ממנה התנתקה (מועצת השורא). חבריה הם מהמבקרים החריפים ביותר בכנסת של הטרור הפלסטיני והיהודי כאחד. יו"ר המפלגה, מנסור עבאס, דוגל בשיתוף יהודי-ערבי ונחשב לשותף ראוי הן בעיני נתניהו והן בעיני מפלגות הימין המתנגדות לו, בעת הניסיונות להרכבת קואליציה בכנסת ה-24.

גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד השידור (צילום: דוד שמשון, דוברות תאגיד השידור)
פאנליסטית בתוכנית, עו"ד אפרת שהם הילדסהיימר (מנכ"לית הקרן למנהיגות ציונית, אחד הגופים הרבים הפועלים ברוח פורום קהלת), הצטרפה לדה-לגיטימציה של רע"מ, של ייצוג פוליטי לאזרחים הערבים ושל שיתוף פעולה יהודי-ערבי: "הכותרת שאני לוקחת על המהלך הזה [השותפות החדשה בין יואב סגלוביץ' למנסור עבאס] - כזה עוד לא היה לנו. אי אפשר להכשיר ולנרמל את האירוע הזה. אני אגיד לך איך אני רואה אותו, הוא [סגלוביץ'] מעדיף, הוא ומי שעומד מאחורי המהלך הזה, מעדיף לחסל את היריב הפוליטי מאשר לחסל את האויב האמיתי ובעיניי זה שפלות ערכית שלי מאוד קשה לשאת אותה".
גם את הנרטיב המתייג את התקשורת הישראלית כמוטה ובוגדנית מצאנו בערוץ כאן 11. כך למשל בתוכניתה של חסון (24.9), בדבריו של הפאנליסט משה אשכנזי לקראת נאומו של רה"מ נתניהו באו"ם. "לדאבון ליבנו ערוצים מסוימים או כתבים מסוימים מחליטים ומודיעים שהם לא ישדרו את נאומו לעם היושב בציון עד שהם לא יקראו מה הוא כתב, מכיוון שזה אולי ישרת אותו פוליטית" (למותר לציין כי שידור חי של נאום פוליטי אינו חובה עיתונאית אתית או מקצועית, אלא בדיוק להיפך).
יומיים לאחר מכן חסון אירחה בתוכניתה (26.9) את ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, שסיפק מופע של נרטיב שכתוב ההיסטוריה ודה-לגיטימציה לאופוזיציה. "אני סבור שבסופו של דבר עם ישראל יצטרך לבחור בין מנהיג שנלחם ומשלם על זה מחירים, ראינו באו"ם ומצליח לשנות את המאזן ולשנות את פני המזרח התיכון לבין מנהיג שבשלבים הרבה יותר מוקדמים רצה להיכנע כבר. וזה איזנקוט כמובן".
תוכניתה של חסון בולטת בכאן 11 כמוקד של נרטיבים שקריים של תעמולת בחירות. אחד הנרטיבים השקריים המובילים אצל חסון בתוכנית באופן עקבי הוא קונספירציית הדיפ-סטייט
איזנקוט, או כל חבר קבינט, ממשלה או כנסת אחר במהלך שנות המלחמה, מעולם לא רצה להיכנע. אפשרות כזו לא עמדה על הפרק ולא נשקלה. ככל שהיו בקבינט חילוקי דעות באשר לניהול המלחמה, הן מעולם לא כללו אפשרות של כניעה. בכל הנוגע לחלוקה בין עמדות ניציות יותר או פחות, דווקא נתניהו היה מי שבחודשים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה החזיק בעמדות הניציות פחות.
כך או כך, הטשטוש המכוון בין תמיכה בסיום המלחמה בהסכם (שקרה ממילא לפני שהושגו מטרות המלחמה), לבין "כניעה", הוא שקרי ושאוב באופן ישיר מדף המסרים של תעמולת הבחירות של הליכוד.
תוכניתה של חסון בולטת בכאן 11 כמוקד של נרטיבים שקריים של תעמולת בחירות. אחד הנרטיבים השקריים המובילים אצל חסון בתוכנית באופן עקבי הוא קונספירציית הדיפ-סטייט, זו שחסון קידמה בשתיקתה עת אירחה את נתניהו עצמו בתוכניתה החודש.
כך למשל, ב-10 בספטמבר השיח באולפן של חסון עסק בפסילת מינויה של ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"ר הרשות השנייה ע"י בג"ץ, בעקבות עתירות שהצביעו על זיקתה הפוליטית הברורה - בניגוד לחוק. אחד הסממנים של קונספירציה הוא הטחת האשמה שאין דרך לסתור אותה, תוך ערעור האמון במוסדות המדינה וביטול היכולת לדיון הגיוני המבוסס על עובדות, כפי שעשה הפאנליסט ד"ר יעקב בן שמש:
"מה שהורס את אמון הציבור ומה שדוקטור בן חי-שגב אומרת, אני לא נותנת אמון לפסק הדין בצדק, כי אני לא חושבת שהשיקולים פה הם משפטיים. זה הכול התנגדות פוליטית, והשיקולים המשפטיים נתפרים בשביל להגיע לתוצאה. זאת אומרת, התוצאה המסומנת מראש על בסיס שיקולים פוליטיים, הנימוקים המשפטיים מובאים אחר כך בשביל להצדיק את התוצאה. ואני קראתי את פסק הדין וזה בדיוק זה…הם פשוט לא רצו, לא, לא, לא הסכימו, לא, לא רוצים לתת לממשלה למנות שום דבר".
"מה את חושבת?". חסון מתגייסת בשתיקה להפצת תיאוריות הקונספירציה של נתניהו pic.twitter.com/sl1gdTMYSt
— העין השביעית (@the7i) October 15, 2026
נרטיב פסול אחרון אליו נתייחס בהקשר של ערוץ כאן 11 הוא זה של דה-הלגיטימציה לשוויון זכויות לנשים. לאחר שעיריית תל-אביב החליטה לאסור על הפרדה מגדרית באירוע הסליחות במרחב הציבורי בעיר, חסון והפאנל שלה עלו להתקפה (17.9). חסון הסבירה כי "יהודים מתפללים בנפרד נשים וגברים, ויש יהודים שאוהבים להתפלל ביחד, ושכל אחד יתפלל כאהבת רצונו ולפי אמונתו ולפי תפיסתו. דווקא הכניסה הזאת, החדירה הזאת לפרט בחופש הפולחן היא חמורה ביותר",
חסון, כמובן, משקרת. עיריית תל-אביב לא "חדרה לפרט בחופש הפולחן". מי שניסו לכפות את עמדותיהם היו אלה שביקשו לנכס את המרחב הציבורי לתפילה בהפרדה בליבה של עיר חילונית. חסון לא מסתפקת בכך וקושרת את המאבק על חופש דת במרחב הציבורי לטבח ה-7 באוקטובר: "אני חושבת שזה דבר חמור…כאילו לא היה שבעה באוקטובר, כאילו לא למדנו לקח, יהודים במדינת ישראל יתפללו לפי אמונתם ואף ראש עיר לא ימנע את זה, פשוט בושה וחרפה".
לא רק בתאגיד השידור הציבורי בחרו להפיץ ולקדם את הנרטיבים השקריים והפסולים של תעמולת הבחירות, גם בערוץ 13 קידמו מסרים של הנרטיבים הללו, אם על-ידי אנשי הערוץ ואם במתן במה פתוחה למרואיינים בערוץ להתבטא באופן פסול ולפזר דיסאינפורמציה.

אסף רפפורט, מבעלי השליטה בערוץ 13 (צילום מסך מהתוכנית "פגישה עם רוני קובן" בכאן 11)
כך למשל, נרטיב הלאומנות האלימה מופץ על ידי אייל ברקוביץ', מגיש התוכנית "מוריה וברקו" בערוץ. להלן גרסתו לאמירה הרצחנית לפיה "אין חפים מפשע בעזה": "אני אגיד לך מה אני אומר. כולם שם מחבלים, אור. כולם שם מחבלים. אם הם, אה, משתפים פעולה עם המחבלים, אם עוזרים להם, מכינים להם אוכל, עוזרים להם עם המזון. יש פה בעיה קשה. זה אי אפשר להתעלם מזה, להגיד כל הזמן הוא ילד, זה זקנה, זה הם כולם מקשה אחת" (27.9).
ברקוביץ' סיפק מופעים נוספים של נרטיבים פסולים, כמו זה של הדה-לגיטימציה לאופוזיציה, כשקרא לשלול את אזרחותה של מועמדת הדמוקרטים גבי לסקי ("כי היא שונאת ישראל", 14.9); וזה של הדה-לגיטימציה למפלגות הערביות: "אני בתור אזרח יהודי אחרי השבעה באוקטובר רוצה לשמוע את מנסור עבאס חד משמעית. לא רוצה לשמוע אותו מגמגם. שואלים אותו על השבעה באוקטובר הוא מתחיל לגמגם" (2.9).
אמירה כזו, שחזרה במהלך החודש בגרסאות שונות בערוצים השונים, היא אמירה שקרית. ח"כ עבאס פרסם עוד ביום ה-7.10 הודעה המתייחסת ל"אירועים המצערים, הטרגיים והמגונים" ומאז ועד היום הצהיר בכל ראיון ובמה כי מתקפת חמאס היתה נפשעת, לא אנושית ובלתי ניתנת להצדקה.

מנסור עבאס, 7.10.23
בתוכנית "מוריה וברקו" ניתן היה למצוא מופעים נוספים של נרטיבים שקריים ופסולים של תעמולת בחירות. כך למשל ב-14 בספטמבר קרא אסיף אלקיים, פאנליסט קבוע בתוכנית, לשנות את החוק כך שיהיה אפשר לשפוט את יוצרי הסרט נז"א כבוגדים במדינה ("אני לא אומר שהם בוגדים כרגע, אבל אני אומר שאם אנחנו נגדיר את החזית הזו כחזית ביטחונית, אנחנו נוכל גם לטפל באנשים מהסוג הזה שעושים לנו נזק בדיוק בחזית הזו").
שבוע קודם לכן (7.9) קידם אלקיים את נרטיב הדה-לגיטימציה לנבחרי הציבור הערבים, כשקבע שאזרחי ישראל הערבים אינם כשירים להיות חלק מהפרלמנט הישראלי: "כשאנחנו קוראים לערבים בשם כולל, נכון אנחנו מכלילים ונכון זה גם אולי גזעני, אבל היום המפלגות הערביות לדורותיהן בכנסת היו אנטי ציוניות עם מסרים מאוד בעייתיים למנהיגים בכנסת הישראלית. מנסור עבאס הוא התחלה של משהו... אני חושב שהוא עדיין לא כשיר או, או ברמת הערכים והחברה הערבית להיות חלק מהפרלמנט הישראלי".
גם בערוץ 12, הפופולרי בערוצים, ניתן היה למצוא מופעים לנרטיבים פסולים. כך למשל בתוכנית "שבע עם" ב-2 בספטמבר, עת אירחו באולפן את משה פייגלין, מהדמויות היותר רעילות בפוליטיקה הישראלית. בערוץ איפשרו לפייגלין לקרוא לפשע מלחמה בשידור חי ללא הבעת הסתייגות כלשהי: "אחרי השביעי באוקטובר היינו צריכים לנצח את המלחמה הזו במהירות ולהביא לכך שבעזה לא יישאר ולו עזתי אחד. התשובה צריכה להיות פשוטה, באותו רגע שהם עשו לנו את הזוועה הגדולה ביותר מאז אושוויץ, דמם מותר. לא ראיתי שהאמריקאים השאירו מסדרון הומניטרי בהירושימה ונגסאקי".

אבי ניר, מנכ"ל קבוצת קשת, מפעילת ערוץ 12 (צילום: מרים אלסטר)
דוגמה נוספת, הזויה במיוחד, למופע של נרטיב הלאומנות האלימה בערוץ 12, היתה ב-10 בספטמבר בתוכנית "חמש עם רפי רשף" (שבאותו יום הוגשה על ידי ירון אברהם): "לדעתי יש תקווה, אולי גם של כלל האזרחים, לא רק פוליטיקה, שטיל תועה יפגע באיזה מפעל שוקו ביטבתה ויש סיבה לפגוע באיראנים חד משמעית" אמר הפאנליסט אביב בושינסקי, "אני חושב שזה ההנהגה רוצה וגם מאמינה, עזוב רגע פוליטיקה, שזה גם משרת את האינטרסים".
בהמשך היום, בתוכנית "שבע עם", התייחס אברהם להחלטת מדינות אירופיות לאסור על סחר בתוצרת ההתנחלויות: "אני חושב שמי שאוהד ישראל לא יכול לשמוח שנוקטים סנקציות נגד מדינת ישראל, בסוף זו מדינת ישראל". במציאות, ההתנחלויות הן דווקא לא מדינת ישראל. וזאת בסוף, באמצע ובהתחלה. מדובר בשטח כבוש לפי החוק הבינלאומי והישראלי, והמדינה הקפידה שלא לספח אותו. ממילא, הסנקציות לא הושתו על מי שמקיים קשרים כלכליים עם מדינת ישראל.
אברהם לא הסתפק בכך ודיבר בגנותו של רה"מ לשעבר שהורשע בשחיתות, אהוד אולמרט, משום שהביע תמיכה בסנקציות ובפעולות נגד הטרור היהודי בשטחים - תופעה שגם היא עובדה מוגמרת שאין עליה מחלוקת. "ראש הממשלה אהוד אולמרט, אני חושב שלא פעם ולא פעמיים מוציא דיבת מדינת ישראל בעולם. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה והכי ישירה שיש", אמר אברהם, במסר המייצג בצורה הכי ברורה והכי ישירה את את נרטיב הלאומנות האלימה, לפיו מי שמעז להתנגד לה, הוא לא "של ישראל".
ביום אחר (16.9), באותה התוכנית, הפעם בהגשת גדעון אוקו, ניתנה במה פתוחה לאלי גולדשמידט (לוביסט שעבר ששוריין במקום לא ריאלי ברשימת הליכוד, אולם ממלא תפקיד מרכזי בקמפיין הבחירות שלה) לשכתב לצופים בבית את ההיסטוריה, בתוספת דה-לגיטימציה לאופוזיציה, ללא הפרעה או הסתייגות כלשהי מצד המגיש.

דודי ורטהיים, בעל השליטה בקשת, מפעילת ערוץ 12 (צילום: סיון פרג')
"לגבי נתניהו, אני התחלתי לתמוך בנתניהו אחרי שקרו שני דברים, אחד, שראיתי שכל מחנה השינוי מנצל את האירועים הקשים האלה שהיו בשבעה באוקטובר כדי לעשות מלחמה פוליטית נגד נתניהו ולנסות להפיל אותו" פתח גולדשמידט במיסגור האופוזיציה לנתניהו כמחנה בוגדני ש"עושה פוליטיקה" בזמן מלחמה. "והדבר השני והיותר משמעותי", המשיך, "ביבי נתניהו לחם, לא נכנע. הוא החליט להיכנס לרפיח נגד כולם, נגד ראשי הצבא, נגד ביידן, נגד כל ראשי מחנה השינוי שרצו להיכנע... והבנתי שהוא מנהיג והם, אה, אה הם אנשים שמוכנים להיכנע זה ההבדל".
נקנח בדוגמה נוספת מערוץ 12, מהתוכנית "פגוש את העיתונות" (26.9), למופע נוסף של נרטיב דה-הלגיטימציה למפלגות הערביות, ולקלות בה ניתן להשמיץ אותן בלי בדל של ראיה או סימוכין, רק על בסיס "תחושות": "אני מניח ש… ככה תחושתי, שאם אנחנו נשאל את רוב חברי הכנסת של המשותפת ורע"מ הם לא מכירים בישראל כמדינה יהודית ובאופיה היהודי של המדינה", הצהיר הפאנליסט משה קלוגהפט.
התוכניות הכי גרועות, הנרטיבים הכי נפוצים
שלושת הנרטיבים השקריים והפסולים שהובילו את השיח בערוצים במהלך חודש ספטמבר היו דה-לגיטימציה לאופוזיציה, דה-לגיטימציה למפלגות הערביות ולציבור הערבי והלאומנות האלימה.
גם נרטיב שכתוב ההיסטוריה של ה-7 באוקטובר והמלחמה הגיע למקום גבוה בחודש ספטמבר (חמישי מתוך 11), ממצא לא מפתיע בהתחשב בקרבה ליום הבחירות והצורך של קואליציית נתניהו לעצב מחדש את זיכרון המחדל הביטחוני החמור בתולדות המדינה.
כאמור, ערוץ 14 הוביל בהפצת כלל הנרטיבים השקריים והפסולים, פרט לנרטיב הלאומנות האלימה שכיכב בערוץ i24. גם ממצא זה עקבי. בכל הבדיקות שערכה "העין השביעית" בחודשים האחרונים נמצא כי ערוץ i24 מוביל בכל הנוגע להפצת לאומנות אלימה.
תוצאות בדיקת המופעים של הנרטיבים השקריים והפסולים בחודש ספטמבר, כמו גם קודמותיה, מעלות תמונה חמורה של הנפוצות והנפיצות של דיסאינפורמציה, מניפולציה, תיאוריות קונספירציה, שיח שנאה, גזענות והסתה - בערוץ התעמולה 14, אך גם בערוצי החדשות המרכזיים.
תפקיד העיתונות הוא לבקר את השלטון ולא לשרת אותו, לשדר דיווחים חדשותיים ופרשנויות אמינות ולגיטימיות, ולתווך לציבור את המציאות בה אנו חיים ללא מורא ומשוא פנים, ודאי ללא דיסאינפורמציה, קונספירציות ושיח שנאה.
תפקיד זה הופך קריטי עוד יותר בתקופת בחירות בה המידע המועבר לציבור על ידי התקשורת מהווה את הבסיס להחלטת האזרחים עבור מי להצביע ביום הבחירות. תמונה זו של אופי הסיקור התקשורתי בחודשים האחרונים מלמדת כי הטלוויזיה הישראלית פעמים רבות דווקא מעוותת את המציאות ומונעת מהציבור הצבעה מושכלת ביום הבחירות.
