המצב ברצועת עזה עדיין מסוכן מכדי לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס ולסקר את הנעשה שם באופן חופשי, כך טוענים צה"ל ושר הביטחון בתגובה לבג"ץ. זאת על אף הפסקת האש ששוררת באזור מזה חודשים ארוכים ולמרות שמשלחות של מאות אנשי סיוע הומניטריים ורפואה בינלאומיים שוהים ברצועה דרך קבע.

למעלה משלוש שנים חלפו מאז טבח ה-7.10 ופרוץ מלחמת עזה, אז אסרה מדינת ישראל על עיתונאים, ישראלים וזרים, להיכנס באופן חופשי לרצועת עזה. המדינה מאפשרת כניסה לעיתונאים רק בתיאום ובליווי צה"ל ודובר צה"ל, תוך התחייבות מצידם שדובר צה"ל יאשר כל פרסום ופרסום.

איסור הכניסה מעורר ביקורת חריפה בעולם וגורר תגובות שליליות מכלי תקשורת וארגוני עיתונות, שרואים בכך הוכחה כי ישראל מבקשת להסתיר מהעולם את השלכות המלחמה על עזה ותושביה.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו הצהיר עוד באוגוסט 2025, בתגובה לשאלה ישירה של מראיין ב"פוקס ניוז", כי מותר לעיתונאים להיכנס לרצועה ("זו ההנחיה שלי מהבוקר"), ואף חזר על כך באוקטובר 2025 במסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה. אלא שבמציאות, איסור הכניסה נותר על כנו.

כבר בסמוך לאחר תחילת המלחמה בעזה עתרה לבג"ץ התאחדות העיתונאים הזרים, שמייצגת את העיתונאים הזרים הפועלים בישראל, בדרישה לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים לרצועה. העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גלעד שר, נדחתה בשל שיקולי ביטחון. כמה חודשים לאחר מכן, עם התמשכותה של המלחמה, עתרה ה-FPA פעם נוספת.

בית המשפט איפשר למדינה למסמס את העתירה במשך עשרה חודשים, והעניק לה שבע אורכות כדי להגיש את עמדתה הראשונית, ולפיה אין לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים לעזה וזאת מטעמי ביטחון. גם בהמשך נדחה פעם אחר פעם מועד הדיון בעתירה עד שבחודש ינואר האחרון נערך דיון מהותי ראשון, שבסופו ביקשה המדינה שהות עד חודש מרץ להגשת עמדתה המעודכנת.

אחרי דחיות נוספות, שארכו חודשים ארוכים, הגישה לבסוף המדינה את עמדתה בחודש יוני, וחזרה על קביעתה כי אין לאפשר מטעמים ביטחוניים כניסת עיתונאים לרצועה לסיקור חופשי של הנעשה בה.

למעלה משלושה חודשים חלפו מאז הגישה המדינה את עמדתה, בליווי חומרים חסויים שנועדו לבססה, אך שופטי העליון נעם סולברג, רות רונן וחאלד כבוב טרם קיבלו החלטה.

בחודש שעבר פנתה ההתאחדות פעם נוספת לבג"ץ בדרישה למתן צו שיאפשר כניסת עיתונאים זרים לכל מקום ברצועת עזה באופן עצמאי ובלתי תלוי. לפי ההתאחדות, בשנה החולפת "חלו תמורות מהותיות המשנות סדרי עולם במצב הביטחוני ובמנגנוני הכניסה והתנועה ברצועה".

ההתאחדות מציינת כי בתדריך רקע שערך דובר צה"ל לעיתונאים זרים ב-9.7.2026 מסר גורם בכיר מטעם מתאם פעילות הממשלה בשטחים, כי בשבועות שקדמו לתדריך שהו ברצועה כ-250-300 אנשי סיוע הומניטריים ורפואה בינלאומיים מטעם סוכנויות האו"ם, הצלב האדום ואחרים. עוד מסר הנציג כי צוותים אלה נכנסים ויוצאים דרך ישראל ברוטציה, בממוצע פעמיים בשבוע, באמצעות מנגנון המתואם ע"י ישראל, לרבות תיאום תנועתם בתוך הרצועה ומנגנוני מניעת חיכוך.

המנגנונים למניעת חיכוך הוכחו כיעילים, שכן לפי אותו גורם בכיר לא ידוע על אירועי ביטחון משמעותיים הנוגעים לצוותים אלה בשבועות ובחודשים שקדמו לתדריך. בנוסף טען אותו גורם כי ישראל אינה מגבילה כלל את מספר אנשי הסיוע והרפואה הבינלאומיים שנכנסים לרצועה וכי בתקופות מסוימות שהו ברצועה 300 ואף 400 אנשי צוותים בינלאומיים.

ב-FPA דרשו לפיכך מבג"ץ לתת צו ביניים שיאפשר כניסת עיתונאים זרים לרצועה. אתמול (18.10), לאחר שקיבלו עוד הארכה מבית המשפט, הגיבו באי כוח המדינה, עורכי הדין יונתן נד"ב ומיכל דניאלי צ'רני, והבהירו כי טרם הגיעה העת.

"בשים לב להערכת המצב העדכנית, גם בשלב זה נותרה על כנה המסקנה שגם לעת הזו, אין לאפשר כניסת עיתונאים (בכלל, זרים כמו גם לא-זרים) ללא ליווי לרצועת עזה כמבוקש בעתירה, וזאת מטעמים ביטחוניים, על יסוד עמדת מערכת הביטחון, אשר לפיה עדיין קיים סיכון ביטחוני הכרוך בכך גם בעת הזו".

המדינה הציעה להעביר לבית המשפט "פירוט חסוי" כפי שהציגה לו בעבר, וטענה כי יידרשו לה 20 יום כדי לגבש הודעה חסויה שכזו.

27177-09-24