מדינת ישראל עומדת על כך שאין לאפשר לעיתונאים להיכנס לרצועת עזה כדי לסקר באופן חופשי את הנעשה שם, כך עולה מתגובה שהגישה המדינה לבג"ץ, אחרי גרירת רגליים ארוכה: כעשרה חודשים עברו מאז שהוגשה העתירה.

מאז החלה המלחמה, באוקטובר 2023, מדינת ישראל אוסרת על עיתונאים ישראלים וזרים להיכנס לרצועת עזה ולדווח באופן עצמאי על המתרחש באזור. התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) עתרה בחודש ספטמבר האחרון בדרישה כי המדינה תבטל את האיסור. היתה זו עתירה שנייה במספר, אחרי שעתירה קודמת, מחודשי המלחמה הראשונים, נדחתה בשל שיקולי ביטחון.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין גלעד שר ורן גרינוולד, נגד שר הביטחון (דאז) יואב גלנט, אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן, נטען כי "קיימת חשיבות עליונה, דווקא באזורי מתיחות גוברת, לסיקור עצמאי ואובייקטיבי שיבוצע בפתיחות ובשקיפות, באופן מהימן ומלא, בזמן אמת וממקור ראשון, אודות המתרחש ברצועה ולשמירה על זכותו של הציבור לדעת".

על אף הדחיפות בעתירה, המדינה ביקשה וקיבלה שבע ארכות להגשת תגובתה, ולבסוף הגישה את תגובתה רק לפני כשלושה שבועות, ב-20 ביוני.

"גם לעת הזו, המתאפיינת במצב לחימה במרחבים שונים ברצועת עזה, אין לאפשר כניסת עיתונאים (בכלל, זרים ולא-זרים) ללא ליווי לרצועת עזה, וזאת מטעמים ביטחוניים מובהקים, ובפרט בשל הסיכונים והמשמעויות הכרוכים בכך ללחימה ולכוחות הפועלים ברצועת עזה (כמו גם לעיתונאים עצמם)", נכתב בתגובה שהוגשה באמצעות עורכי-הדין יונתן נד"ב ומיכל דניאלי-צ'רני.

בהמשך התגובה טוענת המדינה כי מניעת כניסת עיתונאים לסיקור חופשי של הנעשה ברצועה נועדה, בין היתר, לשמור על חיי האזרחים העזתים. עד כה, לפי הערכות שונות, נהרגו ברצועה בין 50 ל-100 אלף פלסטינים, כמחציתם נשים וילדים.

פלסטינים אבלים ליד גופתו של מוחמד עבד רבו, מנהל ה-IT בסוכנות הידיעות מנארה, שנהרג ע"י כוחות צה"ל מחוץ לביה"ח אל-אקצא, דיר אל-בלח, רצועת עזה, 28.8.24 (צילום: עבד רחים חטיב)

"לאור ההכרח להבטיח את שלומם של הכוחות ואזרחים בשטחי לחימה", נטען בתגובת המדינה, "תנועת עיתונאים במרחב מחייבת שיקול דעת ובקרה, כדי לאפשר לכוחות ולעיתונאים לפעול בתנאים בטוחים ככל שניתן ולהימנע מתאונות ותקריות מצערות שעלולות לסכן חיים".

לפי המדינה, המעברים בין ישראל לעזה באזור צפון הרצועה אינם משמשים לתנועת בני אדם אלא למעבר סחורות, לצורך הכנסת סיוע הומניטרי. "קיים סיכון ביטחוני משמעותי בהתאמת המעברים ארז מזרח וארז מערב לתנועת אנשים דרכם, לרבות מתן אפשרות למעבר חופשי של עיתונאים, בראי הסיכון הברור הנשקף לחייהם ולביטחון כוחות צה"ל", טוענת המדינה.

אשר למעבר כרם שלום שבדרום הרצועה, "הוא נועד במהותו לשמש לבידוק ופריקת טובין המועברים בין ישראל לרצועת עזה" ומתחילת המלחמה שימש כנתיב להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, כך לפי המדינה.

לאחר כיבוש רפיח וסגירת המעבר במקום, ממשיכה לתאר תגובת המדינה, הותאם מעבר כרם שלום "באופן ארעי לשמש לתנועת אנשים במקרים הומניטריים וחריגים, דוגמת החלפת צוותים הומניטאריים בין-לאומיים ברצועה ולצורך יציאת חולים במצב רפואי מורכב הנדרשים לטיפול רפואי במדינה שלישית". עם זאת, המדינה מבהירה כי הפעלת מעבר כרם שלום במהלך הלחימה "כרוכה באתגרים מבצעיים ולוגיסטיים", ועל כן גם הוא לא מתאים לכניסת עיתונאים.

המדינה מציינת כי ממילא "לא מוכרת בדיני הלחימה במשפט הבין-לאומי חובה משפטית לאפשר לעיתונאים כניסה לשטח לחימה לצורך סיקור". בהמשך נטען כי הבקשה לאפשר כניסה עצמאית של עיתונאים למטרת סיקור תקשורתי אינה חלק מ"מחויבותה של ישראל לאפשר ולהקל על המענה ההומניטארי ברצועה".

עמדת המדינה היא כי "אין מקום לחייבה לייצר מנגנונים לצורך כניסת אוכלוסייה זו [עיתונאים] לרצועה, אשר יצריכו הגנה ותיאום נוספים ועלולים להסיט כוחות מפעילותם הקריטית כן לסכנם, ואשר לשיטת המשיבים אינם מתאפשרים במסגרת המצב הביטחוני הנוכחי".

ב-FPA התחייבו שהעיתונאים ייקחו על עצמם את האחריות על כל פגיעה בהם ברצועה, אולם המדינה דוחה זאת בטענה שהיא חוששת שבכל זאת יוגשו נגדה תביעות וכן משום ש"כניסתם של עיתונאים אל מרחבי הלחימה העצימים באופן חופשי צפויה לסכן גם את חייהם של תושבים וכוחות צה"ל השוהים במרחב ולפגוע בפעילות המבצעית, בין היתר בשל סיכון חשיפת הכוחות ומיקומיהם".

כפי שניתן להיווכח, גם כאן מצדיקה המדינה את איסור הסיקור החופשי של הנעשה ברצועת עזה בין היתר בצורך להגן על תושבי הרצועה הפלסטינים.

מגעים מאחורי הקלעים בין ההתאחדות לצה"ל

לצד הדרישה לדחות את העתירה, המדינה מציינת כי לאורך כל התקופה נעשו מאמצים לאפשר בכל זאת סיקור עיתונאי של הנעשה ברצועה, תוך ליווי של כוחות צה"ל. לפי הנתונים שמספקת המדינה, מתחילת מלחמת עזה נכנסו לשטח הרצועה, בליווי צמוד של כוחות צה"ל, 139 כתבים זרים שעובדים עבור 73 מערכות תקשורת. עוד לפי המדינה, בחזית הצפונית נכנסו עם כוחות צה"ל ללבנון בשש הזדמנויות שונות 40 כתבים שעובדים עבור 32 מערכות כלי תקשורת. הכתבים הזרים, כך מובהר, הוכנסו ב-37 הזדמנויות נפרדות.

במקביל, כך טוענת המדינה, 85 כתבים ישראלים נכנסו לרצועה ב-151 כניסות שונות. בחלק מהמקרים, מציינת המדינה, ניתנה קדימות לעיתונאים זרים על פני ישראלים.

"בשים לב לעובדה כי כניסות עיתונאים לרצועה בליווי, ביחס לישראלים וזרים כאחד, הן בגדר 'משאב מוגבל' המושפע מהצרכים הביטחוניים של הכוחות המאבטחים ומהלחימה העצימה, ניתנת הדעת, בצד כלל יתר השיקולים הרלוונטיים, גם למטרה החשובה של עדכון החברה הישראלית בהתקדמות הלחימה, כשיקול רלוונטי ומשמעותי", מסבירה המדינה בתגובתה. "על כן, כניסות לסיקור שוטף התאפשרו בכמות גדולה יותר לעיתונות מקומית המכוונת לקהל הישראלי".

כתבת "פוקס ניוז" אלכס הוגאן בדיווח "מוטמע" בתוך יחידת צה"ל ברצועת עזה, 30.1.2024 (צילום מסך)

בנוסף מגלה המדינה בתגובתה כי בשלהי 2024 נערכה פגישה בין דובר צה"ל דאז דניאל הגרי ויו"ר ה-FPA טניה קריימר וסגנה ג'ו פדרמן, במסגרתה הגיעו הצדדים לסיכום לפיו מדי חודש יגיש ארגון העיתונאים הזרים בקשות מפורטות מטעם כתבים אשר מעוניינים להיכנס לרצועה בליווי כוחות צה"ל, והצבא ישתדל להיערך בהתאם ולארגן כניסה של 10-12 עיתונאים כל שבועיים.

אף שנסיבות ביטחוניות לא אפשרו לסיורים המתוכננים להתבצע בתדירות שהובטחה, במדינה טוענים כי מדובר ב"מדיניות סבירה המאזנת בין השיקולים השונים" ועל כן אין מקום להתערבות שיפוטית וקבלת העתירה.

"אין המשיבים מקלים ראש בחשיבותם של חופש העיתונות והסיקור העיתונאי, בפרט בתקופת מלחמה, וזאת גם בהתייחס לכתבים זרים, וכי המדובר במדיניות שתיבחן מעת לעת ובשים לב לנסיבות הביטחוניות", טוענת המדינה. "ואולם, בנסיבות הביטחוניות השוררות כעת, לא ניתן לאפשר מעבר אנשים חופשי בין ישראל לרצועת עזה ובין רצועת עזה לישראל, ויש לבכר בהקשר זה את האינטרסים הביטחוניים".

המדינה ממשיכה לעכב

העתירה של ה-FPA, שכאמור הוגשה לפני כעשרה חודשים, נועדה במקור להידון בחודש אפריל האחרון, אולם הדיון נדחה "בשל אילוצי יומן בית המשפט". גם הדיונים שנקבעו לחודש מאי ובהמשך לחודש יוני בוטלו, בין היתר בשל המלחמה נגד איראן.

לקראת קביעת מועד דיון חדש פנתה המדינה בבקשה כי זה לא יתקיים בימים האחרונים לפני פגרת הקיץ (14-23.7) וכן לא לאורך כמה שבועות בתום פגרת הקיץ (21.9-10.10), שכן לבא כוח המדינה עו"ד נד"ב "קבועות טיסות לחו"ל שהוזמנו זה מכבר, למועדים אלה".

בית המשפט התחשב בבקשה וקבע את הדיון ל-23.10, למעלה משנה אחרי הגשת העתירה הדחופה, יותר משנתיים מאז שנאסר על עיתונאים להיכנס לרצועת עזה.

27177-09-24