קרוב לשלוש שנים מאז חסמה ישראל את כניסת העיתונאים הזרים לרצועת עזה, ולמעלה משנתיים מאז הוגשה העתירה לביטול איסור הכניסה, מבקשת התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) מבג"ץ לקבל סוף כל סוף החלטה בעניין ולאפשר גישה חופשית לתקשורת הבינלאומית לרצועה.

ב-FPA טוענים כי לאחרונה חל שינוי מהותי בנסיבות שמצדיק את קבלת העתירה, ומפנים לתדריך שערך לאחרונה דובר צה"ל לעיתונאים זרים. בתדריך, כך מפרטת ההתאחדות, מסר נציג צה"ל כי מאות אנשי סיוע מארגונים שונים שהו ברצועה בחודשים האחרונים מבלי שהתרחש כל אירוע ביטחוני משמעותי. מכאן, טוענים בהתאחדות, אין עוד מקום להיתלות בצידוק ביטחוני למניעת כניסת העיתונאים.

מאז ה-7.10-2023 אוסרת מדינת ישראל על עיתונאים, ישראלים וזרים, להיכנס באופן חופשי לרצועת עזה. היא מאפשרת כניסה לעיתונאים רק בתיאום ובליווי צה"ל ודובר צה"ל, תוך התחייבות לכך שדובר צה"ל יאשר כל פרסום ופרסום.

איסור הכניסה מעורר ביקורת חריפה בעולם וגורר תגובות שליליות מכלי תקשורת וארגוני עיתונות, שרואים בכך הוכחה כי ישראל מבקשת להסתיר מהעולם את השלכות המלחמה על עזה ותושביה.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו הצהיר עוד באוגוסט 2025, בתגובה לשאלה ישירה של מראיין ב"פוקס ניוז", כי מותר לעיתונאים להיכנס לרצועה ("זו ההנחיה שלי מהבוקר"), ואף חזר על כך באוקטובר 2025 במסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה. אלא שבמציאות, איסור הכניסה נותר על כנו.

כבר בסמוך לאחר תחילת המלחמה בעזה עתרה לבג"ץ התאחדות העיתונאים הזרים, שמייצגת את העיתונאים הזרים הפועלים בישראל, בדרישה לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים לרצועה. העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גלעד שר, נדחתה בשל שיקולי ביטחון. כמה חודשים לאחר מכן, עם התמשכותה של המלחמה, עתרה ה-FPA פעם נוספת.

בית המשפט איפשר למדינה למסמס את העתירה במשך עשרה חודשים, והעניק לה שבע אורכות כדי להגיש את עמדתה הראשונית, ולפיה אין לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים לעזה וזאת מטעמי ביטחון. גם בהמשך נדחה פעם אחר פעם מועד הדיון בעתירה עד שבחודש ינואר האחרון נערך דיון מהותי ראשון, שבסופו ביקשה המדינה שהות עד חודש מרץ להגשת עמדתה המעודכנת.

אחרי דחיות נוספות, שארכו חודשים ארוכים, הגישה לבסוף המדינה את עמדתה בחודש יוני, וחזרה על קביעתה כי אין לאפשר מטעמים ביטחוניים כניסת עיתונאים לרצועה לסיקור חופשי של הנעשה בה.

למעלה משלושה חודשים חלפו מאז הגישה המדינה את עמדתה, בליווי חומרים חסויים שנועדו לבססה, אך שופטי העליון נעם סולברג, רות רונן וחאלד כבוב טרם קיבלו החלטה.

אתמול (27.9) פנתה ההתאחדות פעם נוספת לבג"ץ בדרישה למתן צו שיאפשר כניסת עיתונאים זרים לכל מקום ברצועת עזה באופן עצמאי ובלתי תלוי. לפי ההתאחדות, בשנה החולפת "חלו תמורות מהותיות המשנות סדרי עולם במצב הביטחוני ובמנגנוני הכניסה והתנועה ברצועה".

ה-FPA מציינת כי בתדריך רקע שערך דובר צה"ל לעיתונאים זרים ב-9.7.2026 מסר גורם בכיר מטעם מתאם פעילות הממשלה בשטחים כי בשבועות שקדמו לתדריך שהו ברצועה כ-250-300 אנשי סיוע הומניטריים ורפואה בינלאומיים מטעם סוכנויות האו"ם, הצלב האדום ואחרים. עוד מסר הנציג כי צוותים אלה נכנסים ויוצאים דרך ישראל ברוטציה, בממוצע פעמיים בשבוע, באמצעות מנגנון המתואם ע"י ישראל, לרבות תיאום תנועתם בתוך הרצועה ומנגנוני מניעת חיכוך.

המנגנונים למניעת חיכוך הוכחו כיעילים, שכן לפי אותו גורם בכיר לא ידוע על אירועי ביטחון משמעותיים הנוגעים לצוותים אלה בשבועות ובחודשים שקדמו לתדריך. בנוסף טען אותו גורם כי ישראל אינה מגבילה כלל את מספר אנשי הסיוע והרפואה הבינלאומיים שנכנסים לרצועה וכי בתקופות מסוימות שהו ברצועה 300 ואף 400 אנשי צוותים בינלאומיים.

"הנתונים הללו מראים בבירור כי המצב הביטחוני ברצועה השתנה שינוי יסודי ומהותי, באופן שאינו מצדיק עוד להותיר את מניעת הסיקור העיתונאי העצמאי כפי שהיא ואת העתירה יתומה ללא קידום", טוענים בהתאחדות העיתונאים הזרים. "כמו כן, נתונים אלו מוכיחים כי בידי המשיבים יכולת, תשתית ומנגנונים עובדים ומתפקדים להכנסה, להוצאה ולאפשור תנועה חופשית של מאות לא-ישראלים ברצועה".

לצד השינוי במצב הביטחוני מציינת העותרת גם את השיהוי החריג שכפתה המדינה, בסיוע בג"ץ, על הכרעה בעתירה הדחופה, כולל "מספר בלתי סביר של בקשות ארכה".

"לשיהוי זה משמעות קריטית במיוחד בענייננו", טוענים בהתאחדות, "שכן סיקור עיתונאי הוא מטבעו תלוי-זמן, בין היתר, מכיוון שהאפשרות לסקר אירוע לאחר שהסתיים אינה שקולה לאפשרות לסקרו בזמן אמת והמידע החדשותי - בימים שבהם מידע עובר לעתים שברירי שניות על פני הגלובוס - מאבד מערכו ככל שחולף הזמן.

"לפיכך, כל יום נוסף שבו ההליך אינו מוכרע אינו רק דחייה דיונית, הוא גורם הלכה למעשה לפגיעה מצטברת ומעשית בזכויות שבמוקד העתירה ועלול להפוך את הסעד המבוקש בעתירה דנא לאקדמי-תיאורטי בלבד".

השופט סולברג העניק למדינה שבועיים להגיב לבקשה החדשה של ה-FPA. טרם התבקשה אורכה למסירת התגובה.

27177-09-24