התאחדות עיתונאי החוץ בישראל (FPA) עתרה לבג"ץ כדי לאפשר כניסת עיתונאים זרים לעזה ללא הליווי הצמוד של דובר צה"ל.

מאז תחילת המלחמה בעזה לא התירה ישראל כניסת עיתונאים לרצועה באופן עצמאי. תחילה לא הותרו עיתונאים להיכנס כלל וכעבור כחודש החל צה"ל לאפשר לעיתונאים ישראלים וזרים להיכנס לרצועה בליווי כוחות ותוך הגבלת חופש הפעולה של העיתונאים. עיתונאים שנכנסו לרצועת עזה בליווי צה"ל חתמו על התחייבות לפיה לדובר צה"ל תינתן בין היתר הזכות לפסול שימוש בחומר שצולם, גם בעתיד ולמשך זמן בלתי מוגבל וגם מסיבות שאינן קשורות לביטחון מידע וסודיות מבצעית.

ב-FPA, שמאגדת 370 חברים מ-130 כלי תקשורת מ-30 מדינות שונות, דורשים ממתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן, מאלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן ומשר הביטחון יואב גלנט לאפשר כניסה של עיתונאים זרים לעזה לצורך סיקור ללא תלות בדובר צה"ל.

"האירועים המתרחשים כיום ברצועת עזה מצויים בלב ההתעניינות בישראל וברחבי העולם, בראש סדר היום הציבורי בארץ ובעולם והם עשויים להיות בעלי השפעה על דעותיו של הציבור והתנהלותו. מדובר הן בלחימה, הן בהפוגותיה, והן בכלל מושאי הסיקור של הצדדים המעורבים בעימות", נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גלעד שר.

"לנוכח האמור, קיימת חשיבות עליונה, דווקא באזורי מתיחות גוברת, לסיקור  בפתיחות ובשקיפות, באופן מהימן ומלא, בזמן אמת וממקור ראשון, אודות המתרחש ברצועה ולשמירה על זכותו של הציבור לדעת".

לפי העתירה, "זכות הציבור לדעת ולגבש את דעתו על תוצאות החלטות מדיניות, בפרט החלטות הנוגעות למקום שאליו נשואות עיני העולם כולו, ובענייננו זכות זו נפגעה ללא כל הצדקה עניינית, באופן בלתי הפיך בחלקו, כתוצאה ממניעת חשיפה תקשורתית".

ב-FPA טוענים כי דווקא איסור הסיקור החופשי ברצועה יתרום לפגיעה בביטחון. "תפקידה של עיתונות חופשית הוא לסקר ולבקר כל מערכת שלטונית", הם מזכירים, "לעיתים דווקא איסור הפרסום והגבלתו הם שעלולים לקפח חיים ולפגוע בביטחון הפרט והכלל. ניהול כושל של גופים מנווטים והשלכות החלטותיהם עשוי ועלול להיות קטלני. העדר ביקורת ודיון בשל היעדר ידיעות מונע תיקון עצמי ומאפשר המשך הליכה בדרך קלוקלת".

לפי התאחדות עיתונאי החוץ, "ההתרעה על הסכנה של השלכות החלטות הדרג המדיני ולא ההימנעות מהביקורת היא הבחירה הנכונה, הן מהבחינה המקצועית-עיתונאית והן מהבחינה הפטריוטית. תפקידה של העיתונות הוא לחשוף מחדלים, פגמים, עוולות ומשגים".

העתירה מעלה את האפשרות שהמדינה מבקשת למנוע כניסת עיתונאים זרים לעזה משיקולים זרים. "כניסת העיתונאים הזרים לרצועת עזה אינה מהווה כשלעצמה ובאופן גורף וחד משמעי, כביכול, סיכון מוחשי ומיידי לחייהם ושלמות גופם, ובכל מקרה הם או למצער מקצתם מוכנים לשאת בסיכון זה אם רק תותר ותתאפשר כניסתם כאמור", נכתב בעתירה.

"במקרים אחרים בהם דרשו עיתונאים כניסה לאזורי לחימה או אירועים לאומיים בעלי מורכבות, סיבוך וחשיבות מיוחדים, לא נאסרה באופן גורף כניסתם כמו במקרה דנן. מכאן, כי קיים אצל העותרת חשש כי החלטות ומדיניות המשיבים נובעות משיקולים זרים ובלתי ענייניים, כגון רצון להסתיר מעין התקשורת העולמית את הנעשה ברצועת עזה".

עוד מצוין בעתירה כי "בימים האחרונים נפתח מעבר 'כרם שלום' לכניסת סחורות לרצועת עזה, והרחבה ההקלות ואפשרויות הכניסה מדגישה ביתר שאת את חוסר הסבירות שבאיסור המוחלט והגורף על כניסת עיתונאים זרים כלשהם לתוך הרצועה, כעמדת המשיבים. שלטונות מצרים, מצידם, מתנים כל הסכמה שלהם לאפשר כניסת עיתונאים זרים לרצועת עזה מהגבול המצרי, בהסכמה של שלטונות ישראל, וכך נוצר מילכוד שבתוכו מצויים חברי העותרת, שאין להם כל פתרון אחר ודרך חלופית להיכנס לרצועת עזה לצורך סיקור עיתונאי".

השופטת רות רונן דחתה את בקשת העותרת לצו ביניים וקבעה כי על המשיבים להגיש תגובה מקדמית עד לשבוע הבא.

בג"ץ 8884/23