שניים משלושת שופטי העליון שדנו היום בעתירת התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) לאפשר כניסה חופשית של התקשורת הזרה לעזה, הקשו בשאלותיהם על בא כוח המדינה, עו"ד יהונתן נד"ב.
העתירה, השנייה במספר, הוגשה כבר לפני קרוב לשנה וחצי אך רק היום (26.1) התקיים הדיון הראשון לגופה. לפני כשלושה חודשים, אחרי שבע ארכות שהמדינה ביקשה וקיבלה, התקיים דיון ראשוני שבו ביקשה המדינה זמן נוסף כדי לעדכן את עמדתה, לאור הפסקת האש ברצועה. בחלוף הזמן, וארכות נוספות שהתבקשו והתקבלו, הודיעה המדינה בתחילת החודש כי עודנה מתנגדת לכניסה חופשית של עיתונאים לעזה, וזאת "מטעמים ביטחוניים".
בדיון שנערך היום בפני השופטים נעם סולברג, רות רונן וחאלד כבוב, טען בא כוחה של התאחדות העיתונאים הזרים, עו"ד גלעד שר, כי המצב הוא "בלתי נסבל", שכן "עמדת המדינה איננה מתחשבת בשום שינוי מהותי שנעשה בנסיבות, והיו שינויים מהותיים כאלה".
לדברי עו"ד שר, על אף הפסקת האש, ועל אף שחלק נכבד משטח הרצועה כבר לא בשליטה ישראלית, מדינת ישראל עדיין מונעת מנציגי הארגון היציג של 400 עיתונאים מ-130 כלי תקשורת מ-30 מדינות המדווחים ב-10 שפות מלהיכנס לרצועה ולעשות את עבודתם.
עו"ד גלעד שר בדיון בעתירת FPA להכנסת עיתונאים זרים לעזה, 26.1.26 (צילום: אורן פרסיקו)
במקביל, הדגיש עו"ד שר, עובדי סיוע הומניטרי נכנסים יום יום לרצועה לצד נציגי ארגונים בינלאומיים ונציג האו"ם. "אבל עיתונאים זרים, שזה מקצועם, מנועים מכניסה באופן גורף", קבל. "המדינה מזלזלת בזכויות שלהם, בזכויות שלנו כציבור לקבל את המידע".
לפי עו"ד שר, אין להסתפק בכניסה הקיימת של עיתונאים זרים בליווי כוח צה"ל ונציגי דוברי צה"ל, שכן לדבריו מדובר מהבחינה העיתונאית ב"כישלון מוחלט" ו"פיקציה". העיתונאים שמתלווים לכוחות צה"ל, טען, אינם יכולים לבצע עבודתם נאמנה, או את עבודתם בכלל, מה גם שמאז כניסת הפסקת האש לתוקף נכנסו רק עשרה עיתונאים זרים מהרשימה שהכינה ה-FPA, וגם זה רק עד הגבול המכונה "הקו הצהוב".
השופט סולברג ביקש את תגובת עו"ד שר לטענת המדינה כי אף שחל שינוי בשטח, הסיכון הביטחוני עודנו שריר וקיים. "הסיסמה של 'שיקולי ביטחון'", השיב עו"ד שר, "במקרה הזה, בכל הכבוד הראוי, אני באמת חושב שזו סיסמה ריקה מתוכן".
"זו לא סיסמה ריקה מתוכן!", הכריז עו"ד יהונתן נד"ב, בא כוח המדינה, בפתח דבריו. עו"ד נד"ב הדגיש כי בהסתמך על עמדת גורמי הביטחון, כניסת עיתונאים זרים לרצועה עדיין תסכן לא רק את העיתונאים אלא גם את חיילי צה"ל.
"הם מבקשים להיכנס בכוחות עצמם, לבד, ללא ליווי", העיר השופט כבוב. "איזה סיכון עלול להישקף כתוצאה ממתן ההיתר הזה?".
"על זה נוכל להרחיב במעמד צד אחד", השיב עו"ד נד"ב.
"הטענה שלכם היא אותה טענה לגבי הקו הצהוב ולגבי יתרת השטח?", תהתה השופטת רונן. "נניח שהם אומרים 'נעבור ביעף על הקו הצהוב וננסה לעבור ליתרת השטח'. שם אין כוחות, או שאולי יש?".
בא כוח המדינה סירב להרחיב ולהתייחס ישירות לאפשרות שקיימים כוחות ישראלים מעבר לקו הצהוב. "אנחנו אומרים שזה לא אפשרי להיכנס מטעמים ביטחוניים", חרץ.
עו"ד יהונתן נד"ב, בדיון בעתירת FPA להכנסת עיתונאים זרים לעזה, 26.1.26 (צילום: אורן פרסיקו)
"עו"ד נד"ב", אמרה לו השופט רונן, "אנחנו כבר לא בשלב שאפשר להגיד שזה לא אפשרי מטעמים ביטחוניים. התנאים השתנו וצריך להסביר לנו מה צריך לקרות כדי שהדבר הזה ייפסק. קרה הרבה מאוד, מה עוד צריך לקרות? מתי אפשר יהיה לומר 'עכשיו זה כבר בסדר'?".
"אנחנו יכולים לפרט במעמד צד אחד", השיב עו"ד נד"ב.
השופט כבוב ביקש מבא כוח המדינה להסביר במה שונה, מהפן הביטחוני, כניסה של משלחות הומניטריות לרצועה מכניסה של עיתונאים. עו"ד נד"ב השיב כי בעוד הדין הבינלאומי מחייב מתן אפשרות כניסה של סיוע הומניטרי, אין כך הדבר לגבי כניסת עיתונאים.
אשר לכניסה בליווי כוחות צה"ל, טען עו"ד נד"ב כי למעשה נכנסו 58 כתבים זרים בשש משלחות נפרדות, ולא עשרה עיתונאים בסך הכל כפי שטען בא כוח ה-FPA. יחד עם זאת, כשפירט בא כוח המדינה את זהות הנכנסים התברר פשר הפער בעמדות.
לפי המדינה, בכל משלחת של עיתונאים זרים שנכנסה לרצועה בליווי צה"ל, "התמהיל מחולק ככה ששני עיתונאים משרד החוץ נותן, שניים של לע"מ, בין ארבעה לשישה דובר צה"ל קובע ושניים שנותנת העותרת, הם נכנסים ודובר צה"ל לא מתערב לה בדבר הזה". במילים אחרות, הרוב המוחץ מהנכנסים הם אנשי תקשורת שנבחרו למשימה על ידי זרועות שונות של השלטון.
השופט סולברג פנה שוב לעו"ד שר, בא כוח ה-FPA ושאל: "האם סיקור עיתונאי הוא שווה ערך לסיוע הומניטרי?".
"לא פחות, לשיטתי לא פחות", השיב עו"ד שר.
בא כוח ה-FPA הפנה את שופטי העליון לעובדה כי אל בית המשפט העליון הגיעו נציגי ארגוני עיתונות בינלאומיים. ואכן, מלבד נציגים של משלחת האיחוד האירופי בישראל, הגיע מצרפת מנכ"ל עיתונאים-ללא-גבולות טיבו ברוטין. "הם באו הנה בגלל השלכות הרוחב הגלובליות שיש להכרעה בתיק הזה ספציפית על סיקור עיתונאי בעולם", הבהיר עו"ד שר.
מנכ"ל RSF, טיבו ברוטין, דיון בעתירת FPA להכנסת עיתונאים זרים לעזה, 26.1.26 (צילום: אורן פרסיקו)
עו"ד מיכאל ספרד, שייצג בדיון את RSF (עיתונאים ללא גבולות) ו-CPJ (הוועד להגנה על עיתונאים), שהגישו בקשה להצטרף להליך כידידי בית המשפט, התרה בשופטים לעיין בבקשות שהגישו הארגונים טרם החלטתם.
"ישראל היא לא המקום היחיד שיש בו סכסוך מזוין ומדמם", הזכיר עו"ד ספרד, "ובמקומות נוספים יש ניסיון איך מתנהלים עם נוכחות של עיתונאים בתוך שטח שיש בו לחימה. בחוות הדעת שהגשנו יש דוגמאות לאיך עושים מדיניות שהיא לא מוחלטת: מסמנים אזורים, יש אזורים אדומים ואזורים ירוקים ואזורים צהובים, יש כאלה שהכניסה אליהם היא חופשית ואזורים אחרים שהכניסה מוגבלת ויש אזורים שרק בליווי. כך נעשה באוקראינה, באזורי הלחימה, כך ההנחיות של הצבא האמריקאי והצבא הבריטי".
בנוסף טען עו"ד ספרד כי אמנם אין זכות מוחלטת לכניסת עיתונאים לאזורי לחימה אבל זכות משפטית בוודאי שקיימת. "במשפט הבינלאומי, בהחלטות מועצת הביטחון, הנושא של עיתונות חופשית זה נושא של הגנה על אזרחים ולכן ההשוואה לעובדים הומניטריים היא במקומה".
עו"ד אמיר בשה, בא כוח ארגון העיתונאים והעיתונאיות, דיבר גם הוא קצרות על ההשלכות של ההחלטה בעתירה על זכות הציבור לדעת של הישראלים.
מקורות המידע של העיתונאים הישראלים על הנעשה בעזה, אמר בא כוח הארגון, מוגבלים מאז 2005, אז נאסרה כניסת ישראלים לרצועה. התקשורת בישראל תלויה בדובר צה"ל, בעיתונאים הזרים ובעיתונאים הפלסטינים המקומיים. "ברגע שלעיתונאים הישראלים אין מידע מלא ומהימן זכות הציבור נפגעת בישראל", אמר.
בפתח הדיון תהתה השופטת רונן האם הפתיחה הצפויה של מעבר רפיח אינה מייתרת את העתירה. עו"ד שר דחה זאת נמרצות ולקראת סיום הדיון הודיע עו"ד נד"ב כי אין בידיו כל מידע לגבי השאלה האם יותר לעיתונאים להיכנס לרצועת עזה ממצרים.
לאחר דיון בדלתיים סגורות שארך כמחצית השעה נפתחו הדלתיים. השופט סולברג העיר כי הטיעון שנשמע בדלתיים סגורות "היה מועיל" והודיע כי תינתן החלטה.
עדכון, 27.1: בערבו של יום הדיון פרסמו השופטים החלטה לפיה על המדינה להגיש הודעת עדכון עד לסוף חודש מרץ, תוך שהם מציינים: "הערות שהערנו במעמד צד אחד – יִשָּׁקלו".
27177-09-24