לקראת מלאות שנה למלחמת עזה שבה ועותרת התאחדות העיתונאים הזרים בישראל (FPA) לבג"ץ בדרישה כי יאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לרצועה באופן עצמאי לסקר את הנעשה בה.
ההתאחדות עתרה כבר בשנה שעברה בדרישה דומה, אך נדחתה. השופטים דפנה ברק-ארז, חאלד כבוב ורות רונן קיבלו את טענות המדינה, לפיהן כניסת עיתונאים זרים תסכן אותם כמו גם את חיילי צה"ל, ודחו את העתירה על הסף.
השופטים ציינו כי מדינת ישראל מאפשרת כניסת עיתונאים בליווי כוחות הביטחון ונציגי דובר צה"ל והוסיפו: "בשים לב לנסיבות הביטחוניות הקיצוניות המתקיימות בעת הזו, ולסיכונים הממשיים הכרוכים במתן היתרי כניסה עצמאיים לעיתונאים במצב הנוכחי – אנו סבורים כי מדובר במדיניות מאוזנת וסבירה".
בעתירה שהוגשה היום (10.9), באמצעות עורכי-הדין גלעד שר ורן גרינוולד, נטען כי הנסיבות ברצועה השתנו, בין היתר בשל דעיכת עצימות הלחימה, ועל כן יש לשנות את המגמה ולאפשר כניסת עיתונאים באופן עצמאי.
"כעת, נראה כי אין עוד סיבה למניעה גורפת להכנסת עיתונאים זרים לרצועת עזה עת השתנתה המציאות הביטחונית ברצועה, בוודאי שלא סיבה שיש בה כדי להצדיק פגיעה כה בוטה בזכויות יסוד", נטען בעתירה. "לנוכח המאורעות ברי החשיבות העיתונאית והתפתחות הלחימה בגזרות שונות, עולה הצורך המיידי להורות על התווית קווים מנחים ברורים, תחת פיקוחו של בית משפט נכבד זה, על מנת שהחלטות לא יתקיימו בשרירות ובהתאם לרצונם של המשיבים, ללא כל הנחיה ו/או פיקוח".
הרמטכ"ל הרצי הלוי (מימין) ושר הביטחון יואב גלנט (צילום: שלו שלום)
בעתירה, שהוגשה נגד שר הביטחון יואב גלנט, אלוף פיקוד דרום אלוף ירון פינקלמן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן, נטען עוד כי בצה"ל מפלים אותם לרעה.
"עד כה, משך כמעט שנה של לחימה, הותרו לכתבים הזרים ביקורים ספורים בלבד בליווי כוחות הבטחון, זאת, בשעה שהתאפשרו שם ביקורים רבים מספור של עיתונאים מהתקשורת הישראלית, אפליה פסולה שאין לה כל בסיס ענייני ומוצדק, שאף אינה עומדת בשום יחס לציבור הצרכנים הענק של כלי התקשורת המאוגדים אצל העותרת", נכתב בעתירה.
בהמשך מוסבר כי "קיימת חשיבות עליונה, דווקא באזורי מתיחות גוברת, לסיקור עצמאי ואובייקטיבי שיבוצע בפתיחות ובשקיפות, באופן מהימן ומלא, בזמן אמת וממקור ראשון, אודות המתרחש ברצועה ולשמירה על זכותו של הציבור לדעת. בהתאם לכך, במדינה דמוקרטית וליברלית שמורה לתקשורת הזכות לנגישות ולחופש תנועה, ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות ולהימצא
בה על מנת לדווח.
"נראה, כי אין צורך להבהיר מהי נפקות הטלת האיסור על סיקור עצמאי של עיתונאים זרים, מבחינת הציבור בעולם וכיצד נראים הדברים כלפי חוץ, כאשר העיתונאים מורשים להסתובב רק בליווי והנחיה של כוחות הבטחון הישראליים, ואף זאת במשורה שרירותית. ברור לחלוטין כי הפועל היוצא של איסור גורף שכזה הוא שיש לישראל מה להסתיר, כביכול, והדבר גורם להגברת הביקורת החריפה כנגד ישראל".
בהתאחדות העיתונאים הזרים טוענים כי גם בקרבם עולה חשד כי איסור כניסת נציגיהם לרצועת עזה נובעת ממניעים זרים. כיוון שהעיתונאים התחייבו לשאת בסיכון שלהם עצמם ומשום שלטענת ה-FPA אין בכניסתם סיכון מוחשי ומיידי לחיילים או אזרחים, "קם חשש אצל העותרת כי החלטות ומדיניות המשיבים נגועות בשיקולים זרים ובלתי ענייניים, כגון רצון להסתיר מעין התקשורת העולמית את הנעשה ברצועת עזה".
טרם הוגשה תגובת המדינה אך לעתירה צורפה התשובה שקיבלו ממשרדי תיאום הפעולות בשטחים, שם השיבו בחודש אוגוסט האחרון לפנייה נוספת של ה-FPA.
"נוכח המתואר לעיל בדבר הפגיעה הפיזית הקשה שנגרמה למעבר ארז, תמונת
האיומים המשפיעה על פעילות כלל הגורמים במרחב, לרבות ביטחונם של העיתונאים והמשך הירי לעבר מעבר כרם שלום, ונוכח המשך המערכה העצימה המתנהלת ברצועת עזה מאז יום 7.10.23, קיים סיכון ביטחוני משמעותי בקיום תנועות בין ישראל לרצועת עזה לכל מטרה, לרבות לצורך כניסה ויציאה של עיתונאים ישראלים או זרים לרצועת עזה", נכתב בתשובת המתפ"ש ."על כן, ככלל לא מתאפשר קיום תנועות כאמור למעט עבור תיאומים חריגים למטרות הומניטאריות, כדוגמת כניסת צוותים הומניטאריים חיוניים".
במענה לתגובה זו טוענים ב-FPA כך: "אין זה תפקידה של העותרת למצוא פתרונות לעמידה המתחייבת בעקרונות יסוד במדינה דמוקרטית. מדובר בהכרח ולא בפריבילגיה, וברור כי בהינתן ובית המשפט הנכבד יורה למשיבים למצוא חלופות ראויות, החלופות יימצאו. כאמור, הכתבים וגופי התקשורת חברי העותרת הביעו הסכמה גורפת לוויתור על כל טענה בעניין כל פגיעה, והם לוקחים על אחריותם המלאה את הסיכון הביטחוני".
.27177-09-24