אין שום קשר בין רצונה של העיתונאית העצמאית שרון שפורר לזמן לעדות את שוטה חובל ובני משפחתו לבין החלטתם להגיש נגדה תביעת דיבה בסך מאות אלפי שקלים – בגין כתבות שהתפרסמו לפני כחמש שנים. כך טוענים בני משפחת חובל בפני בית-המשפט.

באפריל האחרון הגישו שוטה חובל, בכיר לשעבר בעיריית תל-אביב–יפו, ובני משפחתו, תביעה בסך 630 אלף שקל נגד שפורר בגין ארבע כתבות שפרסמה עליהם ב"הארץ" בשנים 2012–2013. שפורר טענה כי התביעה נועדה להתנקם בה משום שברצונה לזמן את שוטה חובל להעיד "במסגרת תביעה אחרת שמתנהלת נגדה על-ידי עבריין בשם דוד דיגמי – סוחר נשים – שהתייחסות אליו נמצאת גם בכתבות נשוא תביעה זו ושהתובעים עושים עמו עסקי נדל"ן רחבי היקף".

בכתב תשובה שהגישו התובעים לבית-המשפט באמצעות בא כוחם, עו"ד רון לוינטל, טוענים בני משפחת חובל כי עד עתה כלל לא זומנו להעיד בתביעה של דיגמי, וממילא התביעה שלהם הוגשה "אך ורק משום שהנתבעת [שפורר] בחרה לחזור על פרסומים, בלא לעדכנם, באוגוסט 2016 בעמוד הפייסבוק שלה". כתב התשובה יוצא נגד שלל קביעות שנכללו בכתבות של שפורר ובכתב ההגנה שלה, שהוגש באמצעות עו"ד טל ליבליך, וטוען כי אין להן כל שחר.

עם זאת, חובל מודה כי "בשני עניינים [...] הנתבעת אכן הוכיחה לתובע 1 את אשר שכח". לדברי חובל, "עם הידרדרות מצבו הבריאותי, כנובע מהחקירות, ולאחר שהוצע לו 'הסדר טיעון' ופרקליטו המליץ לו, לאור מצבו הבריאותי, להגיע להסדר" שבמסגרתו הודה בכתב אישום מתוקן שהוגש נגדו. לדבריו, הוא "לא קרא את כתב האישום המתוקן, למרבה הצער, ובלחץ שבו היה נתון – הסכים להודות, וזאת על מנת לסיים את עינוי הדין שחש".

כתוצאה מכך, טוען חובל, הודה במעשים שמעולם לא ביצע ובעובדות שאינן נכונות. על הפרסומים של שפורר בדבר המעשים והעובדות הללו, מבהיר חובל, אין לו טענות, אולם אלו הן רק חלק "מזערי יחסית לכתב התביעה כולו", ו"הדבר לא מצדיק את מירב אי-הדיוק והשקרים המופעים בארבע הכתבות".

51046-04-17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 374KB)