התביעה שהגישו שוטה חובל ובני משפחתו נגד העיתונאית העצמאית שרון שפורר היא תביעת נקם לא עניינית שנועדה להשתיקה ולהלך עליה אימים, ואשר נובעת אך ורק מהרצון של שפורר לזמן אותם לעדות בתביעה אחרת שמתנהלת נגדה – כך טוענת העיתונאית בכתב הגנה שהגישה השבוע לבית-המשפט.

לפני חודשים אחדים פנה שוטה חובל, יחד עם שני בניו וכלתו, אל בית-משפט השלום בעיר והגיש תביעת דיבה בסך 630 אלף שקל נגד העיתונאית שפורר. על-פי כתב התביעה, שהוגשה על-ידי עו"ד רון לוינטל, שפורר הוציאה את דיבתו של חובל וכן פרסמה לשון הרע על בני משפחתו בשורה של כתבות שהתפרסמו ב"הארץ" בשנים 2012–2013.

אף ששפורר פרסמה את הכתבות בתקופה שעבדה כעיתונאית "הארץ", התביעה הוגשה רק נגדה, באופן אישי, ולא נגד העיתון. בכתב התביעה מובהר כי התובעים פונים במקביל לעיתון בדרישה "לתקנן, לעדכנן או להסירן", וככל שב"הארץ" יסרבו לעשות כן ייתבע גם העיתון. את שפורר, יש לציין, מייצגת עורכת-דין מטעם "הארץ", טלי ליבליך.

חובל, בכיר לשעבר בעיריית תל-אביב–יפו, מציין בכתב התביעה כי במשך השנים שבהן עבד בעירייה "עמד איתן נגד נסיונות רבים לחסלו, הן מקצועית והן פיזית". לפי כתב התביעה, "חרף נסיונות רבים להביא לקץ העסקתו ונסיונות רבים מהם לטפול עליו האשמות פליליות וטענות שונות לשחיתות מידות, התובע 1 סיים את כהונתו במועד, ומגל האשמות שהוטח בפניו לא נותרה אלא העמדה לדין בדבר אישום בהפרת אמונים בלבד, שהסתיימה בעסקת טיעון ובעונש של שישה חודשי עבודות שירות".

בהמשך נטען כי זו "עבירה מהרף הנמוך ביותר", וכי העונש שקיבל הוא "עונש סמלי ביותר". "ההר הוליד עכבר", טוען חובל, ומדגיש כי בניגוד לסעיף 25א' בחוק איסור לשון הרע, שפורר לא טרחה לעדכן את הפרסומים שלה ולהבהיר כי רבים מהחשדות נגדו כבר התבדו.

שרון שפורר (צילום מסך)

שרון שפורר (צילום מסך)

עוד נטען בכתב התביעה כי בזמן אמת לא החלו בני משפחת חובל בהליכים משפטיים נגד שפורר בגין פרסומיה, "חרף העובדה שהכתבות היו ערב רב של שקרים, אי-דיוקים, הבלים וגוזמאות, שבינם לבין תחקיר עיתונאי של ממש אין ולא כלום", וזאת משום ש"לא היה לתובעים פנאי להגשת התביעה הנדרשת". בשנה החולפת, כך נטען, "בזכות עבודתה המאומצת של הנתבעת מאחורי הקלעים, חוזרות הכתבות להופיע בראש עמודי מנועי החיפוש בכל הקשור לשמם". בנוסף מתלוננים התובעים על כך ששפורר מפנה את קוראי עמוד הפייסבוק שלה לכתבות הללו.

חובל ובני משפחתו מפרטים בכתב התביעה שורה ארוכה של "שקרים, אי-דיוקים, הבלים וגוזמאות" שלטענתם נכללו בכתבות של שפורר. בעיקר בכתבה הראשונה, שהופיעה באוקטובר 2012 תחת הכותרת "שוטה וחבורתו: איך באמת עובדים עסקי הנדל"ן בתל-אביב", אך גם בשלוש כתבות המשך: "ענף הנדל"ן בתל-אביב, הגרסה האלימה", "כשהמקורבים של שוטה חובל משתלטים על המרתף" ו"עסק משפחתי: הבנים של שוטה חובל שומרים על אימפריית הנדל"ן שבנה".

"כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, בדרך הצגת עובדות כוזבות, נוצר מצג שווא שלפיו התובעים לכאורה ביצעו מעשים פליליים ואכן הינם 'אנשי מאפיה' והינם אנשים מושחתים", נכתב לקראת סיום כתב התביעה. "התובעים יטענו כי לא נעשתה בדיקה מינימלית על-ידי הנתבעת טרם הפצת הפרסומים הפוגעניים".

שפורר: חצאי אמיתות, שקרים וחוסר תום לב

שפורר טוענת להגנתה כי התביעה שהגישו נגדה בני משפחת חובל היא "תביעת נקם שלא היתה מגיעה לעולם לו הנתבעת לא היתה מזמנת לעדות את התובע 1 [שוטה חובל] והתובע 2 [בנו עו"ד שי חובל] במסגרת תביעה אחרת שמתנהלת נגדה על-ידי עבריין בשם דוד דיגמי – סוחר נשים – שהתייחסות אליו נמצאת גם בכתבות נשוא תביעה זו ושהתובעים עושים עמו עסקי נדל"ן רחבי היקף".

עוד טוענת שפורר כי אף שחלפו חמש שנים מאז הפרסומים ב"הארץ", עד היום לא פנו בני משפחת חובל אליה בכל בקשה לתיקון או שינוי. שפורר שמה דגש גם על העובדה כי משפחת חובל תבעה אותה אישית, ולא את עיתון "הארץ", ומציינת כי גם זו עדות לכך שהתביעה היא "תביעת נקם".

אשר לפרסומים שבלב התביעה של משפחת חובל, בכתב ההגנה של שפורר נטען כי "כל אשר נכתב, נכתב בתום לב, העובדות שצוינו הן אמת והיה בפרסומן עניין ציבורי". לטענת שפורר, "מדובר בפרסומים הנוגעים להתנהלות מושחתת של התובע, התנהלות שבגינה הורשע התובע! כיצד אם כן יכול התובע לטעון כי שמו נפגע?".

חובל, טוענת שפורר, "הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום חמור במיוחד" שכלל פעילות לטובת העשרת מקורביו ובני משפחתו, שקרים וכפיית מרות על הכפופים לו. "העובדה כי התובע 1 מתייחס בזלזול להרשעתו מלמדת אך ורק עליו ועל תפיסתו המעוותת את משמעות מעשיו", נכתב בכתב ההגנה, שהוגש על-ידי עו"ד ליבליך.

בהמשך כתב ההגנה נטען כי "לא רק חצאי אמיתות, שקרים וחוסר תום לב נמצאים בתביעה זו, אלא גם הסתרות וחוסר בהירות מכוונים". לטענת שפורר, "התובעים נמנעים במכוון מלצטט את המלים המדויקות אשר מהוות לטענתם הוצאת לשון הרע עליהם – ולא בכדי". לדבריה, "התנהלות זו מלמדת כי מדובר בתביעה לא עניינית אשר מטרתה היא זרה לטענות המתחסדות של התובעים כאילו נפגע שמם". על פני עשרות ומאות סעיפים משיבה שפורר, אחת לאחת, לטענות שהעלו בני משפחת חובל בתביעתם, ומכחישה כל הוצאת דיבה אסורה.

לטענת שפורר, התביעה של בני משפחת חובל "אינה אמיתית ועניינית, וכל כולה מהווה ניסיון ללחוץ את הנתבעת על מנת שתחזור בה מזימונם בתביעת דיגמי". בתשובה לטענה כי שפורר נמנעה מלעדכן את הפרסומים אומרת העיתונאית כי מעולם לא נעשתה אליה או לעיתון "הארץ" פנייה בעניין, כפי שמחייב סעיף 25א' בחוק איסור לשון הרע, כך שאין לתובעים להאשים אלא את עצמם.

51046-04-17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.32MB)

להורדת הקובץ (PDF, Unknown)