לפני שבועיים פִרסמנו כאן כותרת ארוכה אך קלה להבנה: הליכוד, מפלגת השלטון בישראל, מנהלת מאגר מידע עם נתונים על עמדות פוליטיות של אזרחים. על העובדה הזאת אין מחלוקת. בליכוד אישרו אותה, והיא מתועדת במסמך רשמי של המדינה. פעם כותרת כזאת היתה מעוררת זעזוע, אבל ארבע השנים השחורות של ממשלת נתניהו האחרונה עיוותו את רף הזעזוע של החברה הישראלית והפכו את הבלתי נתפס למובן מאליו.

על הנייר, מאגר העמדות הפוליטיות של הליכוד נועד לתכלית צרה: טרגוט של תעמולת בחירות פעם בארבע שנים. בפועל קל לדמיין כיצד מנצלים את הכלי הפולשני הזה גם לצרכים אחרים, במיוחד כשלוקחים בחשבון שבראש המפלגה עומד פוליטיקאי שהפך את העבריינות למדיניות. החדשות הטובות הן שלפחות בנוגע למאגר הספציפי הזה זו לא גזירת גורל.

מאגר המידע של הליכוד מסתייע באפליקציה של חברת "אלקטור", שפיתחה טכנולוגיה למעקב אחר בוחרים והמרצתם לקלפי. ההיסטוריה הקצרה של "אלקטור" כוללת דליפת ענק שחשפה פרטים אישיים של 6.5 מיליון אזרחים ושמירת מידע שאמור היה להישלח להשמדה. פסק דין של בג"ץ שניתן לאחרונה קבע שהשימוש באפליקציה ובמתחרותיה למעקב אחר מצביעים בתוך מתחמי הקלפי פוגע באופן קשה בזכות לפרטיות ומנוגד לחוק.

"בג"ץ האלקטור", שהסתיים בהפסד של הליכוד, עסק בהיבט צר של השימוש באפליקציות המעקב ולא אסר על עצם השימוש בהן, אלא רק בקלפיות. בדיקה שערכה מערכת "העין השביעית", שכללה התנסות בגרסה העדכנית של "אלקטור" שנמצאת בשימוש הליכוד, "ניצחון 26", מעלה שההתנהלות הבעייתית עמוקה בהרבה וקשורה לשיטה שבה נבנה מאגר המידע המפלגתי.

בשבועות האחרונים, פעילי ליכוד שהתחברו ל"ניצחון 26" מקבלים שיחות טלפון מחברה חדשה בשם רומי. רומי היא לא אדם אמיתי, היא בוט עם קול נעים שתפקידו להפעיל את הפעילים: לוודא שהם מחוברים לאפליקציה וללוות אותם צעד אחר צעד בדרך להוספת עוד ועוד אנשי קשר למאגר המידע. כחלק מהתהליך מוצע להם לסמן אם אנשי הקשר תומכים בליכוד או לא.

צילום מסך מתוך אפליקציית "ניצחון 26" של הליכוד וחברת "אלקטור" (לחצו להגדלה)

רומי הבוטית שואלת שאלות, מחכה לתשובות ומדריכה את המשתמשים כיצד לפעול. "עכשיו האפליקציה תבקש גישה לאנשי הקשר שלכם", היא אומרת בנועם, ומבקשת מהפעילים ללחוץ על אישור. "עכשיו תלחצו על 'התאמת אנשי קשר' ותחכו שהיא תסיים לעבור על הרשימה. זה יכול לקחת עד דקה", היא אומרת. "בואו נסמן יחד: תעברו על הרשימה וסמנו חמישה אנשים שאתם מכירים שעשויים לתמוך בליכוד".

גם האפליקציה עצמה מעודדת את המשתמשים לשתף את רשימת אנשי הקשר שלהם. "במסך הבא, אפשרו גישה לכל אנשי הקשר, כדי שנוכל להציע לכם מצביעים שאתם עשויים להכיר", מתבקשים משתמשי "ניצחון 26". "אל דאגה", מודגש שם, "המידע שלכם מאובטח ורק אנשים שתאשרו ישותפו עם הקמפיין". מי שישתף פעולה עם הבקשות יגלה שההוספה מתבצעת בלחיצת כפתור, באופן מיידי, ואינה כרוכה בבקשת אישור מהאדם שפרטיו מתווספים למאגר.

וכאן אנחנו מגיעים לחדשות הטובות: שרשרת הפעולות המתוארת כאן לא מתיישרת עם הוראות חוק הגנת הפרטיות, ובקיצור – זה לא חוקי, ולכן אפשר לפעול נגד זה.

החוק הישראלי מטיל שורה של חובות על כל גורם שמחזיק מאגר מידע מהסוג שיש לליכוד. אחת הדרישות היסודיות בחוק הגנת הפרטיות היא לבקש אישור מקדים מהאזרחים שפרטיהם מוכנסים למאגר ולהסביר להם מראש איזה מידע יישמר ולאיזה צורך. החוק אף מגדיר מידע על דעות פוליטיות כמידע בעל "רגישות מיוחדת", בדומה למידע על מצב בריאותי או נטייה מינית.

נראה שבליכוד ובאפליקציה מודעים לכך, ולכן דאגו לכסת"ח: כל משתמש שמוסיף אנשי קשר למאגר נדרש ללחוץ על כפתור שמאשר כי "הוספה או עדכון מידע על צד ג' מצריך את אישורו לכך". אלא שהמערכת כלל לא בודקת אם ניתן אישור כזה, ולא מבקשת תיעוד כלשהו של ההסכמה.

מה אפשר לעשות עם זה? הרבה דברים. דבר ראשון, אזרח או אזרחית יכולים לפנות למפלגה ולדרוש לעיין במידע ששמור עליהם, ובמקרים מסוימים גם לשנות את תוכן המידע. אם סומנתם למשל כתומכים של מחנה מסוים תוכלו לפנות לליכוד ולהצהיר שאין לכם שום דעה פוליטית ולדרוש שכך תסווגו במאגר. התעלמות מהפנייה תחשוף את המפלגה לקנסות בגובה עשרות אלפי שקלים.

אופציה אחרת היא לדרוש אכיפה. הגורם שאחראי על אכיפת הוראות החוק הוא הרשות להגנת הפרטיות, שבראשה עומד כיום עו"ד גלעד סממה. זה הגוף שתפקידו לפקח על השימוש שגופים כמו הליכוד עושים במאגרי המידע הרגישים שלהם – והוא זה שמוסמך להטיל קנסות וסנקציות נוספות במקרים שבהם המפלגה עוברת על החוק.

עו"ד שחר בן-מאיר, שבזכותו נאסר השימוש באפליקציות מעקב בקלפיות, כבר פנה לרשות בדרישה שתפעל נגד הליכוד. לפנייה צורפה חוות דעת מקצועית של פרופ' ענת בן-דוד, שחקרה את אפליקציית "אלקטור" ואת הגרסה הייעודית שנבנתה עבור הליכוד במערכת הבחירות הנוכחית. ברשות טרם הגיבו לבקשה.

השימוש במאגר לצורך קמפיין הבחירות מכניס לתמונה גם את ועדת הבחירות המרכזית. יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, כבר עמד על ההיבטים הבעייתיים של "אלקטור" ודומותיה כשאסר להשתמש בהן בקלפיות – החלטה שאושררה בהמשך בבג"ץ. במקביל, ישראלים רשאים להגיש נגד המפלגה תביעות אזרחיות ולזכות בפיצויים במקרים שבהם הוכח שפרטיותם נפגעה בניגוד לחוק.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסרטון שבו הוא קורא לתומכיו להשתמש באפליקציית "אלקטור", בחירות 2020 (צילומי מסך)

גם חברת "אלקטור", מפעילת "ניצחון 26", לא חסינה. ב"אלקטור" אמנם מתעקשים שהחברה רק מספקת תשתית טכנולוגית ולא אחראית לתוכן המוזן בה, אך המצב החוקי מורכב יותר. בשבוע שעבר פנתה התנועה לאיכות השלטון ל"אלקטור" ולחברה המתחרה "יאיאסופט", והתריעה שגם הן חשופות להליכי אכיפה, ולא רק הלקוחות שלהן.

השימוש של הליכוד בכוח של ההמון – אלפי פעילים לא מקצועיים ולא מאורגנים שמקבלים גישה לנשק האסטרטגי של המפלגה – נתפס בצדק כאחת הסיבות להישגים האלקטורליים של נתניהו במערכות הבחירות האחרונות. אבל זו גם נקודת תורפה שאין להמעיט בחשיבותה. בזכות נקודת התורפה הזאת גם עיתונאים, חוקרים ואקטיביסטים מהמחנה היריב השיגו גישה למערכת, והצליחו לחשוף את ההיבטים הבעייתיים בשיטת איסוף המידע.

במערכת פוליטית בריאה היה אפשר לדמיין מצב שבו פנייה למפלגה היתה מובילה לתיקון ההפרות, אבל במקרה של הליכוד ברור שזו לא טעות – זו מדיניות. בישראל 2026, הדרך היחידה לתרגם את הגילויים האלה לתוצאות מחייבת שיתוף פעולה אקטיבי מצד מערכת אכיפת החוק.