פעיל ליכוד לשעבר שלטענתו מילא תפקיד במערך המעקב של המפלגה מתריע מפני שימוש באפליקציית "אלקטור" להאזנת סתר בקלפיות. פסיקת בג"ץ מהחודש שעבר אסרה על חברי ועדות הקלפי והמשקיפים מטעם המפלגות להזין מידע ב"אלקטור" ובאפליקציות אחרות שנועדו לסייע ב"המרצת בוחרים". לטענת הפעיל, דוד (דודי) רכטר, בליכוד פיתחו יכולת טכנולוגית ששמאפשרת לעקוף את ההוראה ולהאזין בזמן אמת לנעשה בחדרי הקלפי.
לדברי רכטר, יכולת ההאזנה נועדה לשדר למטה הבחירות של הליכוד את שמות ומספרי הזהות של האזרחים שהגיעו לקלפי כדי לממש את זכות ההצבעה שלהם – פרקטיקה שהיתה נהוגה במערכות בחירות קודמות, אך נאסרה על ידי בג"ץ ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהגדירו אותה בדיעבד כפגיעה קשה ובלתי חוקית בזכות לפרטיות.
ב"אלקטור" מכחישים בתוקף את הטענות, ומוסיפים כי גם אם בליכוד היו מעוניינים להשתמש באפליקציה לצורך ביצוע האזנות בלתי חוקיות – האפליקציה כלל לא מסוגלת לעשות זאת מבחינה טכנית. תגובתה המלאה של החברה מובאת בסוף הידיעה.
הטענות של רכטר מפורטות בתצהיר שהוגש היום (18.10) במסגרת עתירה של ארגון "משמר הדמוקרטיה". פרטי התצהיר דווחו לראשונה על ידי כתב "זמן ישראל" אבנר הופשטיין. ניתוח של "העין השביעית" שהתפרסם כאן בשבוע שעבר על בסיס התנסות בגרסה עדכנית של אפליקציית "אלקטור" העלה שבליכוד משתמשים בה כדי לבנות באופן בלתי חוקי מאגר מידע שבו מתועדות העמדות הפוליטיות של מיליוני ישראלים.
בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2022, ציין רכטר בתצהירו, הוא מילא בהתנדבות "תפקיד בכיר" במטה הבחירות של הליכוד וקיבל אחריות על תחום המחשוב. מתוקף זה, הוסיף, הוא היה אחראי גם לשימוש ב"אלקטור". האפליקציה התפרסמה שנתיים קודם לכן בעקבות סרטונים שבהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פנה לתומכיו וביקש מהם להתקין אותה על הטלפונים הסלולריים שלהם.
לדברי רכטר, גם אחרי פסיקת בג"ץ שאסרה על השימוש ב"אלקטור" בקלפיות, בליכוד ממשיכים לפנות לחברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם המפלגה ומבקשים מהם להתקין את האפליקציה. "עצם השארת מכשיר סלולרי במקום גלוי למשתמש בעת עבודתו בקלפי יכולה בנקל לשמש אף כמכשיר האזנה, בידי נציגי קלפי, והיא פתח נרחב להפרת פסיקת בג"ץ", טוען רכטר בתצהיר.
במערכת הבחירות הנוכחית משתמשת המפלגה בגרסה ייעודית של האפליקציה שנקראת "ניצחון 26" (לשעבר "ניצחון 22"). "אפליקציה זו, וכמו כן כל תוכנת דיווח שהיא הנפתחת בלינק בדפדפן רגיל, ואף באמצעות התכתבות פשוטה בווטסאפ, יכולה לאפשר קליטה של שמע בחדר הקלפי, שם נאמר בקול רם שם הבוחר והמספר הסידורי שלו ברשימת המצביעים בקלפי, ובכך לעקוף את החלטת בג"ץ", טען רכטר בתצהירו.
לפי התיאור שלו, כבר בבחירות 2022 נדון בליכוד הצורך לייעל את הדיווח על המצביעים שהגיעו בפועל לקלפיות. "בין היתר עלתה לדיון האפשרות להפעלת הקלטה לזיהוי קולי וזיהוי על פי מספר סידורי של כל בוחר באמצעות כלי AI", כתב רכטר. עם זאת, התצהיר אינו כולל פרטים קונקרטיים לגבי הדיונים ובעלי התפקידים שכביכול השתתפו בהם.
לדברי רכטר, באותם דיונים גם נבחנה אפשרות להשתמש בווטסאפ במקום ב"אלקטור" למקרה שהאפליקציה תקרוס או תהיה נתונה למתקפת סייבר.
"המשמעות של הדברים היא כי ניתן בנקל לעקוף את החלטת בג''ץ, בין אם בדרך של התקנת אפליקציה ייעודית ובין אם בדרך של פתיחת לינק או סתם התכתבות ווטסאפ רגילה, גם ללא מגע יד בנייד (בכל טלפון סלולרי קיימת אפשרות של הפיכת שמע לטקסט ומשלוח טקסט ללא מגע יד אדם), בין היתר בשל החובה של יו"ר ועדת הקלפי להקריא בקול רם את שמו ומספרו הסידורי של המצביע בעת זיהויו בקלפי", כתב בתצהירו.
"מאחר ובידי המפלגה יש ידיעה באשר לזהות הנציג מטעמה היושב בקלפי ומספר הסלולרי שלו, באופן שיש שיוך בין מספר הקלפי למספר הסלולרי של הנציג, הרי שבצירוף המספר הסידורי של הבוחר יש בידי המפלגה זיהוי חד ערכי של זהות המצביע ושעת הצבעתו", הוסיף.
ארגון "משמר הדמוקרטיה" הגיש את תצהירו של רכטר לבג"ץ במסגרת עתירה שנועדה להגביל את המידע שנציגי המפלגות בקלפיות רשאים להוציא החוצה ביום הבחירות. בג"ץ אמנם אסר על הנציגים לדווח לצוותי הקמפיינים על זהות האזרחים שמימשו את זכות ההצבעה שלהם, אך הפסיקה לא אסרה על העברת נתונים אנונימיים לגבי היקף ההצבעה בכל קלפי.
העתירה הוגשה נגד הליכוד, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ושני בעלי התפקידים הבכירים בוועדת הבחירות המרכזית – היו"ר נעם סולברג וממלא מקום המנכ"ל, דין ליבנה. במקביל פנה הארגון ליועמ"שית בהרב-מיארה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית עקב "חשד ממשי" לשימוש באפליקציות מבית "אלקטור" לשם ביצוע עבירות על החוק שאוסר על האזנות סתר.
"על פי המידע שבידי מרשתנו, אפליקציית 'ניצחון 26' נועדה לכלול פונקציונליות המאפשרת, באמצעות המיקרופון של מכשיר הטלפון הנייד המצוי בחדר הקלפי, לקלוט את הקולות הנשמעים בחדר, להעבירם, לעבדם ולהפיק מהם מידע טקסטואלי", כתבו בשם "משמר הדמוקרטיה" עורכי הדין יובל יועז, דורון ברקת, אוהד שפק ואילה הוניגמן (עו"ד יועז מספק ייעוץ משפטי בנושאים אחרים לעמותת "שקוף", שמפעילה את אתר "העין השביעית").

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, עם ממלא מקום המנכ"ל דין ליבנה (במרכז). קריית-גת, אוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל)
"לפי המידע שנמסר למרשתנו", הוסיפו עורכי הדין, "אין מדובר רק באפשרות תיאורטית הנובעת מעצם קיומו של מיקרופון במכשיר, אלא בפונקציה אשר תוכננה כחלק מן השימוש המבצעי באפליקציה ביום הבחירות. תכלית המנגנון היא, בין היתר, לקלוט את דברי בעלי התפקידים בחדר הקלפי בעת זיהוי הבוחרים.
"כידוע, במהלך ההצבעה מוקראים פרטים המאפשרים לזהות את הבוחר, ובכלל זה שמו ומספרו הסידורי ברשימת הבוחרים. לפי המידע שבידינו, מערכות עיבוד אוטומטיות המבוססות על זיהוי דיבור ובינה מלאכותית מסוגלות להפוך את הקול הנקלט לטקסט ולהצליב את הנתונים עם פנקס הבוחרים באופן המאפשר לזהות מי מהבוחרים התייצב בפועל להצביע".
לטענת "משמר הדמוקרטיה", החשד מתחדד לנוכח פניית הליכוד לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה להתיר לנציגי המפלגה להשתמש במכשירים הסלולריים שלהם לשם דיווח על מספר המצביעים בכל קלפי. "היתר כזה יוצר הצדקה פורמלית לכאורה לכך שהטלפון יהיה פתוח, פעיל ומונח על שולחן ועדת הקלפי, במקום להיות בכיס, בתיק או מחוץ לחדר", מתריעים בארגון.
"להבדל הפיזי הזה חשיבות רבה. מכשיר טלפון המונח על השולחן בחדר הקלפי, סמוך לבעלי התפקידים ולמקום שבו מוקראים פרטי הבוחרים, מסוגל לקלוט קול באיכות טובה בהרבה ממכשיר המצוי בתיק או בכיס. לכן, אם אכן קיימת באפליקציה פונקציה של קליטת שמע ברקע, היתר לשימוש 'תמים' לכאורה בטלפון לצורך דיווח מספרי עשוי ליצור בדיוק את התנאים המעשיים הדרושים להפעלת מנגנון הקלטה, קליטה או שידור כאמור".
עם זאת, ב"משמר הדמוקרטיה" מבהירים כי בשלב זה אין בידי הארגון מידע שמאפשר לקבוע כעובדה שזו תכלית הבקשה שהוגשה מטעם הליכוד. מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה, אישר את הבקשה בשבוע שעבר, אך הבהיר שהחוק אוסר על שימוש בטלפונים בקלפי למטרות החורגות מתהליך ניהול ההצבעה.
בארגון טוענים שהחשד לגבי השימוש האסור בטלפונים הסלולריים אינו יכול להיבדק בדיעבד, בתום הבחירות, ודורשים ממערכת אכיפת החוק לבצע כבר עכשיו בדיקה טכנולוגית של האפליקציה. "יום הבחירות קרוב", נכתב בפנייה שנשלחה ליועמ"שית בהרב-מיארה. "המתנה עד לאחר הבחירות עלולה להפוך את החקירה למאוחרת מדי: הפגיעה האפשרית בזכות הבחירה, בטוהר הבחירות, בפרטיות הבוחרים ובתוקפו המעשי של פסק הדין אינה ניתנת לתיקון מלא בדיעבד".
בליכוד ובוועדת הבחירות המרכזית טרם הגיבו לעתירה, והשופטים עדיין לא קיבלו החלטה בעניין.
"אלקטור" בתגובה: הטענות אינן נכונות
בחברת "אלקטור" מכחישים את הטענות של דודי רכטר ו"משמר הדמוקרטיה". "בניגוד לנטען, מערכת 'אלקטור' אינה כוללת כל יכולת להאזנה, להקלטה או לתמלול של המתרחש בקלפיות, ואינה מאפשרת הפעלה מרחוק של מיקרופון במכשירי המשתמשים", מסר בשם החברה בא כוחה, עו"ד בכור יאמין.
"האפליקציה אינה מבקשת הרשאת גישה למיקרופון, ועובדה זו ניתנת לבדיקה פשוטה ועצמאית על ידי כל משתמש. 'אלקטור' היא חברה טכנולוגית המספקת כלים לניהול פעילות בחירות, ומכבדת את הוראות הדין ואת פסיקות בתי המשפט. אין כל בסיס לייחס למערכת יכולות האזנה שאינן קיימות בה".
* * *
לעיון בעתירת "משמר הדמוקרטיה", בתצהיר של דודי רכטר ובפנייה ליועצת המשפטית לממשלה
45499-10-26











