ממשלת נתניהו השלימה את ההשתלטות על ראשות שתי המועצות המפקחות על השידורים המסחריים בישראל. בישיבת ממשלה שהתקיימה היום (3.5) אושר מינויה של הפוליטיקאית לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד יושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין. בחודש מרץ מינתה הממשלה את יפעת בן-חי שגב לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השנייה, יחד עם שורה של חברי מועצה בעלי קשרים עכשוויים והיסטוריים לבנימין נתניהו, לשר התקשורת שלמה קרעי ולליכוד.

המינויים של שמאלוב-ברקוביץ' ובן-חי שגב הם חלק ממהלך רוחב של הממשלה שנועד לאייש שורה של תפקידי מפתח לפני הבחירות הבאות, שיתקיימו במחצית השנייה של 2026. כמו הרשות השנייה, גם מועצת הכבלים והלוויין שרויה בשנים האחרונות בתהליך מתמשך של התפוררות שמונע ממנה לבצע את תפקידיה הבסיסיים. למועצה אין יו"ר קבוע מאז קיץ 2025, ובחודשים האחרונים לא מכהנים בה אפילו יו"ר זמני ויועץ משפטי – והיא משותקת לחלוטין.

"ברפורמת השידורים הנמצאת בהליך החקיקה בכנסת אנחנו מבטלים את המועצה, מפסיקים את מעורבות הפקידוּת בתוכן ופותחים את השוק לתחרות", מסר השר קרעי בהודעה שבה בישר על המינוי. "עד אז, אנחנו מביאים מועצה אחראית, מגוונת, מנוסה, שתפקידה יהיה להיערך לעידן החדש, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בתקופת הביניים. משימתה של יוליה פשוטה: הפחתת רגולציה ופעילות לאור חוק השידורים שיעבור בקרוב, בעזרת ה'".

חרף השימוש במונחים הלקוחים מז'רגון הכלכלה החופשית, בחודשים האחרונים הודה קרעי שה"רפורמה" שהוא מקדם תוביל להשתלטות פוליטית על התקשורת. ובניגוד להצהרתו מהיום, הוועדה שדנה בחקיקה נתקלת בקשיים בלתי מבוטלים, וכלל לא ברור שהמהלך יושלם לפני הבחירות.

שמאלוב-ברקוביץ' כיהנה כיושבת ראש מועצת הרשות השנייה במשך חמש שנים, בין 2017 ל-2022 – פרק זמן קריטי בתהליך ההתפוררות של גוף זה. דו"ח נוקב של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עסק בשנים הראשונות של כהונתה. בתום הקדנציה שלה בתפקיד ביקשה שמאלוב-ברקוביץ' להאריכה, אך נאלצה לעזוב בלחץ גורמי המקצוע במשרד התקשורת.

בהמשך נחשף כי מי שנאבק כדי להשאירה בתפקיד הוא עסקן הליכוד אברהם נתן. "אברהם נתן אמר לי: 'אל תפטר את יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. אם תפטר אותה, אתה גמרת'", אמר שר התקשורת דאז, איוב קרא, בשיחה סגורה שתוכנה הגיע לידי "הארץ". "לא ידעתי את מי הוא מייצג. הוא אמר לי: 'אתה רואה אותי? אני ראש הממשלה'".

בשנה האחרונה, על רקע משפטו הפלילי של נתניהו, שמאלוב-ברקוביץ' קראה לנשיא יצחק הרצוג להעניק לו חנינה עוד בטרם יורשע, ובראיון לערוץ 14 המליצה לציבור לקרוא את ספרו האוטוביוגרפי "ביבי: סיפור חיי". בהודעה שהופצה היום לאחר אישור המינוי הודתה שמאלוב-ברקוביץ' באופן אישי לשר קרעי והצהירה כי תפעל בנחישות לקידום ה"רפורמה" שלו, שאותה הגדירה "מחויבת המציאות".

יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. בית המשפט העליון, יולי 2024 (צילום: חיים גולדברג)

מועצת הכבלים והלוויין, שבראשה תעמוד כעת שמאלוב-ברקוביץ', היא גוף קטן ובעל השפעה פחותה בהשוואה לרשות השנייה. המועצה פועלת תחת משרד התקשורת, כפופה לשר קרעי ואינה מוגדרת כרגולטור עצמאי אפילו על הנייר. הגופים שעליהם מפקחת המועצה הם חברת הכבלים Hot, חברת שידורי הלוויין yes והערוצים שהן מספקות למנוייהן.

ב-2024 כיכבה שמאלוב-ברקוביץ' במדורי התקשורת עקב אפיזודה מביכה שבה מונתה למנכ"לית ולעורכת הראשית של חדשות 13 – ונאלצה לפרוש כעבור שלושה חודשים בלבד אחרי חרם חסר תקדים שהטילו עליה העיתונאים. המינוי שלה נתפס כניסיון של בעל השליטה בערוץ 13, האוליגרך לן בלווטניק, להדק את אחיזתו בחברת החדשות של הערוץ ולחבל בעבודת המערכת למען נתניהו.

הקריירה הפוליטית של שמאלוב-ברקוביץ' החלה ב-2006, אז התמודדה בבחירות במסגרת מפלגת קדימה בראשות אהוד אולמרט. היא דורגה במקום ה-40 ונותרה מחוץ לכנסת, אך הועסקה במפלגה כסמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח. בתום בחירות 2009, שבהן איבדה קדימה את השלטון, שוב נותרה מחוץ לכנסת, אך נכנסה כעבור חודשים אחדים בעקבות התפטרות של חבר כנסת אחר.

לקראת בחירות 2013, בזמן שכיהנה כח"כית מטעם קדימה, ניסתה לעבור לליכוד ולקבל שיבוץ ריאלי ברשימה, אך ללא הצלחה. לבסוף התמודדה בראשות מפלגה קיקיונית בשם "כלכלה" שקיבלה 1,972 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

לפני כניסתה לפוליטיקה כיהנה שמאלוב-ברקוביץ' בתפקידים בכירים בכלי תקשורת ישראליים בשפה הרוסית. בשנים 1992–2001 כיהנה כמנכ"לית והעורכת האחראית של העיתון "וסטי" מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולאחר מכן מונתה לתפקיד מנכ"לית ערוץ 9, שאותו הקימה.

היא עבדה בתפקיד זה עד 2004, ואז החלה לעבוד ב"ייעוץ אסטרטגי". לפי קורות החיים שלה, אחרי עזיבת ערוץ 9 ועד כניסתה לפוליטיקה היא עסקה ב"ייעוץ עסקי לגופים מסחריים וציבוריים בתחומי מדיה, ייעוץ עסקי, שיווק, פרסום, מכירות וכדומה".

למרות הקשרים הפוליטיים של שמאלוב-ברקוביץ', וחרף הרקורד הגרוע שלה ברשות השנייה וקדנציית הנפל הקצרצרה בחדשות 13, ועדת המינויים בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן קבעה כי אין מניעה למנותה לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין. ההצבעה בישיבת הממשלה העניקה תוקף למינוי.

במכתב מקדים ששלחה לוועדת דותן עו"ד ניצן ליבנה ממחלקת הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת נמסר כי עם מינויה תפרוש שמאלוב-ברקוביץ' משני תפקידים שהיא ממלאת כיום: נציגת ציבור במועצה להסדר ההימורים בספורט וחברת ועדת העזבונות הממשלתית.

"בתה של המועמדת, גב' נואל ברקוביץ', היא בין היתר שחקנית ודוגמנית שהופיעה בעבר במספר תוכניות טלוויזיה המיועדות לקהל הילדים והנוער, וכן בפרסומות", הוסיפה עו"ד ליבנה. "מהמידע שהועבר לנו מהמועמדת עולה כי ההפקה האחרונה לה הצטלמה בתה היתה בשנת 2016, וההפקה האחרונה שהשתתפה בה שודרה בשנת 2021. אנו מציעים כי ייקבע למועמדת הסדר ניגוד עניינים שלפיו במידה ובתה תצטלם להפקות נוספות יהיה על המועמדת לעדכן בכך את היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שתבחן האם מתקיים ניגוד עניינים".