רס"ב רון סולומון, עד הגנה מספר 9 במשפט המו"לים, טען היום (21.12) כי פרקליטיו של נאשם מס' 1, רה"מ בנימין נתניהו, שתלו מילים בפיו במזכר שערכו בתום מפגש איתו במשרדיהם לצורך ההכנה לעדות.

סולומון משרת זה כעשור בצוות סיגינטי של מפלג המודיעין ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית של משטרת ישראל (יאל"כ). עיקר חקירתו בידי בא-כוחו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, נגע למזכר שהכין בנובמבר 2019 בדבר פרסום סרטון "הערבים נוהרים לקלפיות", סרטון תעמולה של נתניהו ביום בחירות 2015 הנחשב להצלחה אסטרטגית שתרמה לניצחון הליכוד.

הסרטון התפרסם גם בכלי תקשורת אחרים אך זכה לקידום המשמעותי ביותר באתר "וואלה", כך לפי בדיקת "העין השביעית". למעשה, הביטוי "הערבים נוהרים" שמזוהה עם הסרטון עד היום, כלל לא נאמר ע"י נתניהו (שהשתמש במילים "הערבים נעים בכמויות") אלא נשאב מניסוח אחת הכותרות שבחרו העורכים ב"וואלה".

הבדיקה מבוססת על ארכיון דפי הבית השמור בשרתי "העין השביעית", ובו העתק של דפי הבית של אתרי חדשות ישראלים במרווחים של רבע שעה. מהבדיקה עולה כי הידיעה על הסרטון תפסה את הכותרת הראשית של "וואלה" כבר בשעה 14:15 ושהתה שם עד השעה 18:00, יותר מכל אתר אחר כולל "ישראל היום", שבאותה תקופה שירת את נתניהו.

כותרת ראשית באתר "וואלה", שעה 15:30, 17.3.2015

לפי עדות סולומון, הוא הכין את המזכר על פרסום הסרטון באתרים השונים לבקשתו האישית של ראש היאל"כ תת ניצב אלי אסייג, שבעצמו פעל לבקשת הפרקליטות.

במענה לשאלות עו"ד חדד אישר סולומון כי בקשה אישית מראש היחידה היא אירוע חריג, וציין כי קיבל את הבקשה במשרדו של אסייג, בעל פה.

"התבקשתי לבדוק על הפרסום הזה, באיזה אתרים זה פורסם וסדר הדברים", העיד סולומון ביחס למזכר, שנושא את הכותרת "איתור פרסום הערבים נוהרים לקלפיות". הבקשה לאיתור הפרסומים השונים באה כמה שבועות בלבד לפני הגשת כתב האישום נגד נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה באתר "וואלה", וכן מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

לרשותו של סולומון לא עמד ארכיון דפי הבית של "העין השביעית", ולפיכך הוא נאלץ להסתפק במקורות גלויים, דהיינו גלישה לאתרים השונים וחיפוש אחר שעות פרסום הידיעות בדבר הסרטון.

הבדיקה שהגיש למפקד יאל"כ תנ"צ אסייג אינה מתייחסת כלל למשך הזמן שבו שהתה ההפניה לידיעה על הסרטון בדף הבית של כל אתר ואתר. כל שהצליח למצוא היה שהיו אתרים שבהם התפרסמה ידיעה על הסרטון לפני "וואלה", וכי בידיעה של "וואלה" הוקדש חלק נכבד לתגובות המערכת הפוליטית לסרטון.

עו"ד חדד הציג לסולומון כי הכתבה ב"וואלה" נושאת את שעת הפרסום 16:40 וכי בתחתית הכתבה נכתב "עדכון ראשון: 13:35". עו"ד חדד העלה בפני סולומון את האפשרות כי בשעה 13:35 התפרסם רק מבזק (סולומון דחה זאת) וטען עוד כי הוא לא יכול לקבוע האם הסרטון עצמו צורף לכתבה כבר בשעה 13:35 או שמא רק בעדכון האחרון שלה, בשעה 16:40.

סולומון אישר כי אינו יכול לדעת מתי בדיוק צורף הסרטון לכתבה, אולם עו"ד חדד דווקא יכול לדעת, או לפחות לנחש ניחוש מושכל. בחומרי החקירה שנאספו נמצאת הודעה ששיגר מנכ"ל "וואלה" דאז אילן ישועה אל דוברו של נתניהו ניר חפץ ובה כתב "הסרטון שביקשת בכותרת ראשית!". הודעה זו נשלחה מהמנכ"ל לדובר בשעה 14:16, כלומר סמוך לאחר שהכתבה על הסרטון הגיעה לכותרת הראשית.

במילים אחרות, במשך כל ארבע השעות שבהן הכתבה שהתה בכותרת הראשית של האתר - היא כללה את סרטון התעמולה של נתניהו.

תרעומת זו לא מילה שאני משתמש בה

לאחר שסולומון הגיש את המזכר, קרה לדברי העד אירוע חריג עוד יותר, שבדומה לו לא נתקל לפני כן או אחרי כן – תנ"צ אסייג ביקש ממנו למחוק סעיף מן המזכר. סולומון התקשה להיזכר במה עסק הסעיף שנדרש למחוק מהמזכר אך טען כי לפי מיטב זכרונו כתב שם על כתבה נוספת שהופיעה ב"וואלה" באותו היום, ועסקה בנתניהו או באחד מבני משפחתו.

"אני חושב שזה היה משהו מדיני, פוליטי", אמר סולומון, "אני חושב. אני לא זוכר".

לפי סולומון, אסייג אמר לו כי הוא נדרש למחוק את הסעיף לבקשת הפרקליטות, וסיפק הסבר: "לפי מה שהבנתי זה היה כי התבקשתי לבדוק על 'הערבים נוהרים לקלפיות', על הנושא הזה, ורשמתי על כתבה אחרת שלא קשורה".

עו"ד חדד טען כי באותו היום לא היתה ב"וואלה" עוד כתבה שעסקה בנתניהו (למעט כתבה שהפריכה את טענת נתניהו בסרטון, ונכללה במזכר של סולומון), וביקש מהעד לאשר כי בסעיף הזה נכללה מסקנה לפיה אתר "וואלה" לא סיקר באופן חריג את סרטון התעמולה של נתניהו. סולומון סירב בתוקף לאשר זאת.

בנימין נתניהו בסרטון "הערבים נעים בכמויות אל הקלפי" כפי שעלה באתר "וואלה", 17.3.2015 (צילום מסך)

סולומון גם סירב לאשר כי זו בכלל היתה מסקנתו מהבדיקה שערך. לדבריו, לא היתה במזכר כל מסקנה, אלא רק תיאור יבש של לוח הזמנים בפרסומים.

עם זאת, סולומון אישר כי חש אי נוחות מהדרישה למחוק סעיף, ואף שוחח על כך עם מפקדיו ביחידה, שכן בזמן אמת חשב כי תוכן הסעיף רלוונטי לבדיקתו. המהלך להסרת הפיסקה, העיד, "פגע באמת שלי".

אולם לא רק הפרקליטות פגעה באמת של העד סולומון, כך לפי עדותו, אלא גם ההגנה.

בשבועות האחרונים, לקראת עדותו, הגיע סולומון למשרד עורכי הדין של חדד לשתי פגישות, כשעתיים כל אחת, שבהן הוצג לו המזכר הזה ומסמך נוסף שעליו העיד, והוא סיפק את גרסתו לאירועים.

בסיום הפגישה השנייה עבר על הגרסה שנרשמה מפיו, ביצע תיקונים ולאחר מכן אישר את נכונותה, אך לדבריו עשה זאת תחת לחץ, ואתמול, כשקרא לראשונה בנחת את הגרסה שנתן במשרדי עו"ד חדד, חש כי הוכנסו מילים לפיו.

"אני רוצה להקריא לך, זה נכתב מפיך", אמר עו"ד חדד לסולומון במהלך החקירה.

"זה לא נכתב מפי, אתם הכתבתם לי", טען מנגד העד.

"אני אמרתי מילה, זה הפך לפסקה. הבוקר דיברתי איתך ואמרתי שיש דברים שאני עברתי עליהם שוב ואני לא מרוצה מהם, אתה לא רצית לשמוע"

"מה?", השתומם הסנגור.

"אני אמרתי מילה, זה הפך לפסקה. הבוקר דיברתי איתך ואמרתי שיש דברים שאני עברתי עליהם שוב ואני לא מרוצה מהם, אתה לא רצית לשמוע".

בהמשך העדות, כשעו"ד חדד לחץ על סולומון לאשר לו כי מסקנתו במזכר על סרטון התעמולה של נתניהו היתה כי הכתבה ב"וואלה" לא היתה חריגה ביחס לאתרים האחרים, אמר העד: "אין שום מסקנה, ואתה מנסה להכניס לי מילים לפה וכבר דיברנו על זה כמה פעמים".

כשעו"ד חדד טען כי סולומון הביע "תרעומת" על הוראת תנ"צ אסייג למחוק את הסעיף, העיר העד: "תרעומת זו מילה שלך".

"תרעומת זו מילה שלך", השיב לו עו"ד חדד והפנה לסיכום גרסתו מהישיבות המקדימות שנערכו במשרדו.

"לא, לא", התעקש העד. "נכון שזה רשום כמילה שלי אבל אמרתי לכם שלא אמרתי. אמרתי לכם שזו לא מילה שלי, אתם כל הזמן, אתם החלטתם...".

"ביום חמישי", אמר עו"ד חדד לסולומון בהמשך העדות, "נכתב מפיך 'רון סיפר שבחודש נובמבר 2019 הוא התבקש על ידי תנ"צ אסייג לבדוק את הפרסום, במבט השוואתי בין הפרסום ב'וואלה' לבין הפרסום בכלי תקשורת אחרים, האם ההתנהלות היתה חריגה אל מול יתר כלי תקשורת שסיקרו את הסרטון".

"היום בבוקר רציתי לתקן דברים", אמר העד. "אתמול עברתי על המסמך הזה שוב וראיתי שכאילו הכניסו לי מילים לפה, אמרתי גם לנועה [עו"ד נועה מילשטיין, חברת צוות ההגנה; א"פ] וגם לעמית".

"לא אמרת שהכנסנו לך מילים לפה, את זה לא אמרת לנועה", טען מנגד עו"ד חדד.

"אני חושב שהמילים שנאמרו במסמך הזה הן לא באמת האמת שלי כמו שאני רוצה להציג אותה, אלא תוספת לאמת שלי"

"אמרתי חצי משפט והפכתם את זה לפסקה שלמה. זה במשמעות של להכניס מילים", טען סולומון.

בחקירה החוזרת, במענה לשאלות עו"ד ניצן וולקן מהפרקליטות, הרחיב סולומון ואמר: "אני ראיתי קודם את נועה ואחר כך את עמית, והסברתי להם שלדעתי ה.. מה שאני ראיתי כשאני אמרתי חצי משפט אני פתאום ראיתי שכתוב פיסקה שלמה עם שלושה ארבעה משפטים, וזה הרגיש לי שהדברים מנוסחים לא בשפה שלי. מילה כמו 'תרעומת' זה לא מילה שאני משתמש בה. ואמרתי להם שיש דברים שהייתי רוצה לשנות".

לדברי סולומון, "אני חושב שהמילים שנאמרו במסמך הזה הן לא באמת האמת שלי כמו שאני רוצה להציג אותה, אלא תוספת לאמת שלי. זה מה שהבהרתי להם בבוקר, שאני רואה ככה את הדברים. הפנייה שלי לנועה ולעמית היתה בגלל שאני רואה את הדברים שונה ממה שהם אמרו. כשיצא לי לעבור על הדברים בראש נקי, לא לידם, לא אחרי שיח ארוך אצלם במשרד [...] רציתי לומר להם שהדברים הם לא האמת שלי".

מה קורה בתקשורת

פרט חדש שהתגלה במהלך העדות הוא כי ביאל"כ ניהלו מעקב אחר סיקור משפט המו"לים. סולומון העיד כי "בראשית המשפט" התבקש יחד עם חבריו ליחידה לערוך דו"חות יומיים, או אחת לכמה ימים, על הסיקור של ההליך המשפטי שבו מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, על רקע ניסיונותיו החוזרים ונשנים להשתלט על התקשורת בישראל.

לדברי העד, הוא עצמו ערך כמה עשרות דו"חות כאלה. כשנשאל מדוע התבקש לעשות כן השיב תחילה "זה חסוי", אולם בהמשך שינה את תשובתו, טען כי התכוון כי חלק אחר בעבודתו מצוי תחת חיסיון ואמר: "אני לא יודע לענות למה עשיתי את הבדיקה הזו, זה היה כדי בעיקר לראות את ההתרחשות, מה קורה בתקשורת".

לדבריו, פעל בהתאם להנחיית המפקדת שלו, מירב סגל, שביקשה ממנו "לרשום על דו"ח מה היה בימים לאחור או ביום לאחור בתקשורת סביב המשפט". את הדו"חות הגיש לראש מפלג הערכה ביחידה, סיגל כספי.

עוד העיד סולומון כי לא נאמר לו באילו אתרים לחפש, אלא פשוט לאתר "מידע גלוי מאתרי חדשות". לדבריו, כשביצע את הבדיקות הוא "מתחיל מגוגל ומשם גולש" ומחפש "איך סוקר, מה עלה בתקשורת סביב המשפט". הדו"ח שהגיש, הוסיף, אינו כולל קישורים לאתרים אלא מידע יבש בדבר פרסומים, לצד תמצית תוכנם.

עו"ד חדד הבהיר כי המפקדת של העד סולומון עשויה להיות עדת הגנה גם היא, כך שמן הסתם יתבררו בעתיד פרטים נוספים בדבר המשימה שהוטלה על סולומון, שההגנה לא סיפקה הסבר לעניין שהיא מעוררת אצלם.

הנאשם מהתל בשופטים

הדיון שנקבע במקור למחר (22.12) לצורך עדות הנאשם נתניהו בוטל לבקשת סנגוריו ובהסכמת הפרקליטות. היום הפיצה דוברות נתניהו את לוח הזמנים של הראש הממשלה למחר, והוא כולל פגישה עם ראש ממשלת יוון, פגישה עם נשיא קפריסין, ופגישה משולשת של שלושת ראשי המדינות.

היום, עוד לפני חקירת העד סולומון, פנתה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לעו"ד חדד וקבלה על כך שהבקשה לביטול הדיון הוגשה רק ביום שישי.

"אני לא חושבת שמשהו מהאירועים הוא אירוע שנקבע ברגע האחרון. כל הדברים האלה שבגינם התבקשנו לדחות את העדות היו ידועים מראש", טענה.

עו"ד חדד לא התרשם והציע לשופטת: "ראש הממשלה יבוא ביום שלישי בעזרת השם וכבודכם יוכל להגיד לו את זה".

"אדוני יעיר את תשומת לבה של הלשכה לכך שכשיש אירועים ידועים מראש...", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן.

"אני עשיתי את זה", קטע אותה הסנגור.

"זה יהיה אחד השיקולים אם לדחות או לא לדחות את הדיון", הבהירה השופטת פרידמן-פלדמן.

"אני מתקשה להאמין שמפגש בילטראלי זה דבר שאפשר לא לדחות דיון", העיר הסנגור, ובהמשך טען כי אף שישנם אירועים שנקבעים מראש, הבקשה לביטול דיון מוגשת "רק כשהם נסגרים סופית".

אף שנתניהו ביקש לבטל גם את יום העדות ביום שלישי, השופטים דחו זאת. ביום רביעי צפוי ראש הממשלה הנאשם להעיד רק בשעות הבוקר, כשלאחר מכן עשוי העד סולומון לשוב לצורך השלמת חקירה בנושא הרוגלות שבהן משתמשת המשטרה, נושא שלא ניתן היה לחקור על אודותיו היום, בשל העדר מסמכים חסויים רלוונטיים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 7.62MB)