נתחיל מהסוף: ביום חמישי השבוע הגיעו נציגי רשימת יהדות-התורה לבית הנשיא ולא המליצו על אף מועמד להרכבת הממשלה הבאה. עבור כל מי שקרא בשבועות האחרונים את "יתד נאמן", עיתונה של דגל התורה, לא מדובר בהפתעה מרעישה.

מנהיגה הרוחני של דגל-התורה (הפלג הליטאי ביהדות-התורה), הרב דב לנדו, אמר חזור ואמור – ולאחרונה אך בשבוע שעבר – כי "אין אנו שייכים לשום גוש זולת גוש התורה ולומדיה". גם קוראי "המודיע", עיתונה של אגודת-ישראל (הפלג החסידי), לא היו אמורים לכאורה להיות מופתעים: ככל שהעיתון בכלל דיווח על הבחירות, לא נרשמה בו התייצבות גורפת לצד מי מהגושים.

ובכל זאת, בעולם שבו התרגלנו למרחק שבין המילים והדברים, ההחלטה של הרבנים והאדמו"רים – בעיקר הרב לנדו והאדמו"ר מגור – לא להמליץ על בנימין נתניהו, בכל זאת הפתיעה רבים.

נכון שמכאן ועד הצטרפות לממשלת רק לא ביבי יש מרחק עצום, ונכון שייתכן שמדובר בתרגיל בשיתוף נתניהו לחשיפת "פרצופה האמיתי" של "ברית המשרתים", שתתגלה כמי שבעת הצורך מוכנה להציע לחרדים ויתורים מפליגים – ובכל זאת העניין לא מובן מאליו. במיוחד כאשר העיתונים שמשפררים את המפלגות החרדיות מתחרים זה בזה ברמות הלאומנות, הגזענות וההסתה באופן שלא פעם עוקף מימין את מפלגת השלטון היוצאת.

"סיעת דגל התורה לא תמליץ", מתוך שער "יתד נאמן", 5.11.26

כך, למשל, בשער של "יתד" ביום חמישי (5.11), הסתירה-לכאורה זעקה ממש: לצד הכותרת הגדולה "בהנחיית מרנן ורבנן שליט"א: סיעת 'דגל התורה' לא תמליץ בפני נשיא המדינה על אף אחד מהמועמדים", נדפסו ידיעות שמקדמות ללא בושה או ביקורת את קונספירציית "הטיית הבחירות" של זיני ונתניהו (עם ציטוטים כגון "זיני זעם על היועמ"שית: 'פריסה ארצית, ארומה ביטחונית, מספר מפלגות, חשודים שמעורבים גם בטרור – מה עוד צריך'").

גם "המודיע" של יום חמישי התהדר בדיסוננס דומה, כשהדהד את דברי ראש השב"כ בעניין הבחירות לצד הכותרת "בהנחיית מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א: 'יהדות התורה' לא תמליץ היום בפני נשיא המדינה על אף אחד מהמועמדים". אך למרות הדמיון, חדי העין יבחנו בהבדל קטן אך משמעותי בין הכותרות בעניין אי-ההמלצה: בעוד זו של "המודיע" מדברת על יהדות התורה כולה, זו של "יתד נאמן" מזכירה רק את דגל-התורה. מה פשר ההבדלים, ומי מבין העיתונים מדייק?

רמז לתשובה ניתן למצוא בין דפי "המבשר", עיתונה של מפלגת "חומת תורת ישראל" – הפלג השלישי ביהדות-התורה לצד "יתד" של הליטאים ו"המודיע" של גולדקנופף וגור. מאז הבחירות לא נכתבה ב"המבשר" מילה על כוונותיה של יהדות-התורה. ביום חמישי (5.11) דיווח "המבשר" בעמודו הראשון על ההתייעצויות בבית הנשיא, אבל עם כותרת בנוסח שונה מאוד מזו של מתחריו: "שלב ההתייעצויות בבית הנשיא: סבב ההמלצות יגיע הערב לסיומו".

מה היתה ההמלצה? שער "המבשר", 5.11.26

הכתבה עצמה מדווחת בפירוט על מפגשי הנשיא עם נציגי הסיעות השונות ועל המלצותיהם, כולל שמות הנציגים וחילופי הדברים שלהם עם הרצוג. לקראת סופה היא אף מעדכנת כי "היום יימשך סבב ההתייעצויות החל מהשעה 8:30, אז יגיעו לבית הנשיא נציגי סיעת יהדות התורה".

רק פרט אחד נשמט מהדיווח, והוא תוכן המלצתם של נציגי הסיעה. הנחייתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל כנראה נעלמה מכתבי ועורכי "המבשר", וקוראי העיתון נאלצו להמתין למהדורת יום שישי כדי לגלות בדיעבד מה עשו נציגיהם בבית הנשיא.

כאן יש לדייק ולומר שמי שהודיעו לנשיא על אי-המלצת סיעת יהדות-התורה לא היו ממש נציגיהם של קוראי "המבשר". כזכור, אחת הסיבות לפיצול בגוש החסידי ביהדות-התורה, קרי לפרישתם של מאיר פרוש ואליקים שטארק מאגודת-ישראל שבשליטת גור והקמת מפלגת "חומת תורת ישראל", היתה על מנת שלא להיות כפופים לדעתו של הרבי מגור בעניינים פוליטיים. אחד מאותם עניינים הוא חוסר שביעות הרצון של האדמו"ר מגור מנתניהו, שבסופו של דבר נכשל ולא הצליח להעביר חוק פטור גורף מגיוס (או בכלל).

נציגי יהדות-התורה במפגש בבית-הנשיא, 5.11.26 (צילום: אורן בן חקון)

בניגוד לדעתם של האדמו"ר מגור ושל מנהיגי הליטאים, פרוש ושטארק והאדמו"רים שאותם הם מייצגים לא שותפים להסתייגות מנתניהו והליכוד. כפי שלא דווח באף אחד מהעיתונים החרדיים, גם לאחר שנציגי גור והליטאים פרסמו את ההחלטה שלא להמליץ על איש, בסביבת פרוש ושטארק המשיכו להשתעשע ברעיון להמליץ על נתניהו בשם מפלגת "חומת תורת ישראל". בסופו של דבר הציגה יהדות-התורה עמדה אחידה, אולם שטארק ופרוש הדירו את רגליהם מבית הנשיא ולא לקחו חלק באירוע.

זה המקום להזכיר שכאשר פרשו שטארק ופרוש מאגודת-ישראל והקימו את מפלגתם הנפרדת, הדבר נעשה בתיאום עם אנשי דגל-התורה ומאחורי גבם של גולדקנופף ואגודת-ישראל. לכן אולי הקפידו ב"יתד נאמן" לכתוב ש"סיעת דגל התורה" לא תמליץ בפני הנשיא על איש – ניסוח שאינו כולל את ידידיהם החסידים הסוררים ומאפשר להם לשמור על נקיון כפיהם מאי-ההמלצה. ב"המודיע", עיתונה של אגודת-ישראל הנבגדת, לא חסו על פרוש ושטארק והציגו את הדברים כהוויתם – סיעת יהדות-התורה, על כל חבריה, נמנעה מלהמליץ על נתניהו.

מהי "בכל דרך" של עיתון "הדרך"?

בעוד שחברי יהדות-התורה התלבטו בינם לבין עצמם באשר להמלצתם בבית הנשיא, את ש"ס העסיקו בשבוע החולף עניינים אחרים. כל מי שמתעניין בפוליטיקה חרדית עקב בנשימה עצורה אחר רכבת ההרים התקשורתית בעניין המשך דרכו של יו"ר התנועה, אריה דרעי, שמאז הכשלון בבחירות נמנע אפילו מלהוציא הודעות לפרסום בעמוד השער של פמפלט הבית "הדרך".

במהלך השבוע פורסם שדרעי גמר אומר לפרוש מראשות ש"ס, ואף ביקש מחברי מועצת חכמי התורה לשחררו מהתפקיד, אולם נתקל בהתנגדות נחרצת מצידם. בשלב מסוים תוכנן מכתב בעניין בחתימת חברי המועצה, אולם הסכסוכים הפנימיים ביניהם הגיעו לרמה כזו שבה חלקם מסרבים ששמם יופיע לצד חברי המועצה האחרים. כפשרה הוחלט על פרסום גילוי דעת לא חתום אבל עם שורה תחתונה זהה – איסור מוחלט על דרעי לעזוב.

כצפוי, הדרך של "הדרך" להתמודד עם הדרמה הזו היתה התעלמות, כאשר ברור לכל שכולם יודעים שהסיפור האמיתי מתרחש מחוץ לדפי העיתון.

נציגי ש"ס מגיעים לבית-הנשיא, 4.11.26 (צילום: חיים גולדברג)

מי שבכל זאת מתעקש לצרוך את החדשות שלו רק מעיתון "הדרך" יכול היה להבין שמשהו קורה רק ביום רביעי (4.11), למקרא הידיעה הראשית שדיווחה על כך שמועצת חכמי התורה אוסרת על דרעי לעזוב את תפקידו בתנועה, ושכותרותיה מילאו חצי עמוד. מכיוון שמדובר באירוע דרמטי, יש חשיבות בהבאת הדברים כלשונם (בקיצורים הנדרשים).

בראש הידיעה מופיע ציטוט מהחלטתה של מועצת החכמים לדרעי, ולפיו "מועצת חכמי התורה מחזקת את ידיו של יו"ר התנועה הרב רבי אריה דרעי ואוסרת עליו לעזוב את תפקידו בתנועה". בהמשך כתובים הדברים הבאים: "מרנן ורבנן שליט"א מעלים על נס את מסירות נפשו של הרב דרעי ואת חלקו האדיר בהקמת עולם התורה, מורים לו להמשיך בשליחותו 'וחזקה עליו שיעשה רצון חכמים כמאז ומעולם'.

"עוד קובעים מרנן ורבנן שליט"א כי תנועת ש"ס תפעל בכל דרך להסדרת מעמדם של לומדי התורה ולהפסקת רדיפתם [...]. יו"ר  תנועת ש"ס הרב אריה דרעי: 'כאשר קיבלתי היום את הוראתם המוחלטת של מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה שליט"א, הריני מקבל אותה ללא הרהור וללא פקפוק, ומודה למרנן ורבנן על האמון והתמיכה שהם מעניקים לי לאורך כל הדרך'".

התמונה שעולה מהדברים, אם כן, היא שעל אף רצונו העז של דרעי לפרוש הוא נכפה על ידי מועצת החכמים להישאר על אפו ועל חמתו. נו טוב. ייתכן שזה המצב, וייתכן שכפי שנרמז בעבר במקרה שבו היתה צפויה במועצה החלטה שאינה לרוחו של דרעי, הוא הבהיר ש"צריך לדאוג שהם לא יתכנסו". כל עוד לא יהיו עיתונאים אמיתיים שיכסו את ההתרחשויות האלה, לא נדע את הדברים לאשורם.

להמליץ על נתניהו. שער "הדרך", 4.1.26

נקודה נוספת, אולי חשובה יותר, מקופלת בקביעה כי "תנועת ש"ס תפעל בכל דרך להסדרת מעמדם של לומדי התורה ולהפסקת רדיפתם". כידוע, בעשור האחרון היחסים בין ש"ס לליכוד, וספציפית בין דרעי לנתניהו, הפכו מחיבור פוליטי תועלתני לברית אינטרסים הדוקה עם אזורים רבים של חפיפה אידיאולוגית. בעיתון "הדרך" קיבלה הברית הזו ביטוי באופן שוטף: היחס המפנק לנתניהו התחרה בזה של ערוץ 14, וההודעות השונות של דוברות הליכוד פורסמו במלואן ובהבלטה.

גם השבוע המליצו נציגי ש"ס להמליץ להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, ומבין כל העיתונים החרדיים, "הדרך" התגייס באופן הנלהב ביותר לקידום עלילת גניבת הבחירות שנרקחה בידי הליכוד ועושי דברו. כשהחלו השבוע סימני החיזור של איזנקוט ובעיקר ליברמן אחרי יהדות-התורה, ציטט ביום רביעי (4.11) מאמר המערכת של "הדרך" את הודעתה של תנועת ש"ס: "צביעותן של מפלגות השמאל זועקת לשמיים, אחרי שהובילו קמפיין השחרה, הכפשה ורדיפה חסרת תקדים נגד המגזר החרדי ולומדי התורה, שהם סלע קיומו של עם ישראל".

לכאורה לא נראה שמצב העניינים הזה מאפשר סדק שדרכו יכול גוש השינוי להיכנס, והטענות שבהודעת הדוברות של ש"ס הן נחרצות וחד-משמעיות. אולם מי שאוזנו כרויה יכול למצוא במכתב של מועצת החכמים נקודת מוצא אחרת, כזו שבהינתן התנאים המתאימים עשויה לאפשר שינוי גם בגישתה של ש"ס.

את התשובה האפשרית לטענות בדבר "צביעותו של השמאל" והקושי לשתף איתו פעולה יוכלו בש"ס למצוא במאמר המערכת של "יתד נאמן" מיום שני (2.11), שנכתב כתגובה למכתב שנתקבל מקורא מודאג ושכותרתו "תשובה כואבת במענה למכתבך...". בפסקת הפתיחה מביא המאמר את תמצית דבריו של הקורא: "החרדים צריכים לזכור שהשמאל בעצם שונא אותם. [...] תזכרו מי זה גלעד קריב, תזכרו מה אמר יאיר גולן, תזכרו את הארס של יאיר לפיד נגדכם ואל תתפתו לחשוב שיהיה לכם טוב אצל השמאל".

על כך כותבים ב"יתד נאמן" את הדברים הבאים: "יש צדק בדברים שכתב. אבל, עיקר חסר מן הספר ולא נכתב: מה בדיוק הוא מציע שהחרדים יעשו. האם לדעתו הם צריכים להמשיך להיעצר, ובלבד שהימין יישאר בשלטון?". המאמר מסתיים כך: "מתעללים בבחורים ואברכים, פוגעים בילדים רכים ובאמהותיהם, עושקים זכויות, מצרים צעדים. לפחות מבחינתו של הציבור החרדי, צריכים לעשות הכל כדי שזה ייפסק".

כדי לא להפליג בפרשנויות נזכיר שנכון לעכשיו גם הסכם בין יהדות-התורה לבין גוש איזנקוט הוא חזון רחוק, שלא לדבר על ש"ס. ובכל זאת, הקביעה כי "תנועת ש"ס תפעל בכל דרך להסדרת מעמדם של לומדי התורה ולהפסקת רדיפתם" מאפשרת לדרעי וחבריו מרחב תמרון בתוך המצב שנכפה עליהם בעקבות הבחירות.

במצב כזה אפשר להזכיר כי בידיו של הרב עובדיה יוסף היה נקוט תמיד הכלל "כוח דהיתרא עדיף", כלומר שבמצב שבו אין איסור הלכתי מובהק עדיף תמיד להיות בצד המקל ולא הצד המחמיר.

על היחס האפשרי ל"גוש השינוי" כשותפים קואליציוניים פוטנציאליים ברוחו של הרב עובדיה אפשר ללמוד גם מסיפור שמסתובב על אודותיו, ועם הסיפור והלקח העולה ממנו גם נסיים. בשיעור שהעביר הרב לקראת חג הפסח שאל אחד המשתתפים: "כבוד הרב, יש לי סבון בבית ולא כתוב עליו כשר לפסח, מה לעשות?" ענה לו הרב: "עיפרון יש לך בבית?", השיב השואל בחיוב. אמר לו הרב: "אז קח את העיפרון, ותכתוב על הסבון כשר לפסח".