הבלוגר תומך נתניהו אלי ציפורי פעל להטריד באופן מכוון עיתונאים ואנשי פרקליטות באולם משפט המו"לים, כך קבע בית המשפט בפסק דין שדחה את תביעת ציפורי נגד יהודה שפר, לשעבר בכיר בפרקליטות.

ציפורי ביקש לקבל פיצוי בשל פרסום לפיו הוא משליט אווירת טרור באולם שבו מתרחש המשפט הפלילי נגד ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו. פסק הדין הפך את היוצרות ונתן כעת תוקף של פסק דין לקביעה כי ציפורי הוא מטרידן סדרתי של עיתונאים ונציגי הפרקליטות.

לפי הפסיקה, ציפורי מצטייר "כאיש ריב ומדון, אשר מחבל בעבודה העיתונאית של אנשי התקשורת, ואשר מהלך אימים על הנמצאים בסביבת בית המשפט, בבית המשפט עצמו ואפילו באולם בית המשפט". השופט אביים ברקאי אף קבע כי התנהלותו של ציפורי הולמת את סעיף "הטרדה אחרת" בחוק הגנת הפרטיות.

לכן נדחתה תביעת הדיבה בשל הגנת "אמת דיברתי" שעמדה לשפר.

השופט דחה את התביעה גם מסיבה של "ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה". זאת משום שציפורי בחר להגיש את התביעה נגד שפר, אזרח פרטי, ולא נגד העיתונאים וכלי התקשורת שאת טענותיהם שפר הידהד.

ציפורי חויב בהוצאות של 25 אלף שקל, שספק אם כיסו את הוצאות המשפט, שהצריך הבאת עדים וניהול מספר ימי דיונים.

ציפורי מטריד ומנסה לעורר אימה

בחודש מאי 2022 פרסם עיתונאי "הארץ" גידי וייץ מאמר תחת הכותרת "כשהנאשם יגיע לניחום אבלים", ובו יצא להגנתו של עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן ולהגנת עיתונאים אחרים המסקרים את משפט המו"לים וסובלים מהתנכלויות מצד נאמניו של הנאשם בנימין נתניהו. וייץ כתב על ההסתה נגדם, בעידודו של נתניהו, והזהיר מפני השלכותיה. בין היתר התייחס וייץ לציפורי, אז בעל טור ב"מעריב".

"נאשם מספר 1 יודע בוודאי שלמסרים המכובסים שלו ושל הפרקליטים תהיה תיבת תהודה שתפמפם באובססיביות ותוך שימוש בשמות תואר מצחינים את המסר. יש כמה כאלה בינינו. הבולט והדוחה שבהם, אלי ציפורי מ'מעריב', התמקם בקביעות באולם בית המשפט. הוא לא בא רק כדי לסקר. נדמה שמטרתו המרכזית היא הפעלת טרור נפשי נגד התובעים ואנשי התקשורת 'המגויסים'.

"הוא נוהג לקרב את הנייד שלו מרחק סנטימטרים מפניהם של התובעים והעיתונאים, לעקוב אחריהם, לעלוב בהם, להטריד אותם גם כשהוא מתבקש להפסיק. לאחר מכן הוא מפרסם את תמונות התקריב של 'הקושרים' ו'התופרים' בליווי שמות תואר, שכל אחד מהם היה מזכה אותו בהוצאות כבדות במשפט דיבה".

באותו הבוקר צייץ שפר בחשבונו הפרטי בטוויטר תצלום של המאמר שפרסם וייץ ב"הארץ", והוסיף את המילים "חכמים הזהרו בדבריכם ! קראו על אוירת טרור ואלימות מילולית כנגד פרקליטים ועיתונאים מצידו של [אלי ציפורי] במשפט נתניהו. אך הוא אינו לבד ומדובר בצבא של צייצנים התוקפים כל מי שמפריע להפצת הפייק בשפה אלימה למשל [ינון מגל] שרק אתמול התלוצץ על 'כדור בראשו' של בנט".

כותרת המאמר של גידי וייץ ב"הארץ"

תצלום המאמר של וייץ שצורף לציוץ של שפר הופץ על ידי חברת יפעת בקרת מדיה, כך לפי הנכתב בצד המאמר. שפר אף כלל בציוץ קישור לאתר יפעת. בהמשך מחק שפר את הציוץ המקורי וצייץ תצלום של המאמר ללא השורה בשוליו המעידה על מקורו.

בעקבות זאת הגיש ציפורי תביעה בסך 280 אלף שקלים נגד שפר. ציפורי טען, באמצעות עו"ד עדי בן-חור, שבהמשך הוחלף בעו"ד אוהד מחרז, כי שפר הפיץ מאמר "דיבתי" מאת וייץ, וצירף אליו מילים שהציגו את ציפורי "כמטריד, מאיים ורוצח פוטנציאלי ולמעשה". ציפורי לא הגיש תביעה נגד וייץ או "הארץ".

ציפורי הוסיף את משרד המשפטים כנתבע משום שלטענתו שפר קיבל את צילום המאמר שצייץ בתחילה, מדוברות משרד המשפטים. לפי ציפורי, "מערכת אכיפת החוק החליטה להילחם באדם שמעביר עליה ביקורת, והיא עושה זאת באמצעות בכיר בפרקליטות לשעבר! קשה להדגיש את חומרת הדברים!!" (יצוין כי המשפטים האחרונים נכתבו בכתב התביעה בגופן מודגש בליווי קו תחתון).

ציפורי לא הסתפק בטענה כי הוציאו את דיבתו והוסיף וטען כי שפר ומשרד המשפטים הפרו, בין היתר, את חוק הגנת הפרטיות, את פקודת הנזיקין, את חוק האזנות סתר, את תקנון בתי המשפט, את תקנון האתיקה של העיתונות, את חוק לשכת עורכי הדין ואת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. טענות שנוספו, ככל הנראה כקישוט לתפארת המליצה, מאחר שכפי שצוין בפסק הדין, לא ניתן להן כל ביטוי בניהול התביעה ע"י ציפורי (התביעה נגד משרד המשפטים נדחתה בהסכמה בשלב מוקדם, ללא צו להוצאות).

שפר טען להגנתו כי התריע "מפני האווירה הקשה והאלימה שמשליט התובע באולם המשפט שבו מתקיים משפטו של ראש הממשלה לשעבר, מר נתניהו". בכתב ההגנה נטען כי "דבריו של הנתבע בעניין זה הם דברים נכוחים, חשובים, שיש בהם עניין וערך ציבוריים ואף הכרח וחובה אזרחית לומר אותם, ואין ולא יכולה להיות בהם כל לשון הרע".

"הטענה המקופלת בתביעה, היא שהתובע איננו משליט אווירת טרור או אלימות מילולית כלפי פרקליטים ועיתונאים במשפט נתניהו", נכתב בכתב ההגנה. "ככל שזוהי אכן טענתו, הרי שהנתבע יפריך אותה בקלות יתרה ויוכיח את הגנת 'אמת הפרסום' העומדת שלו". את שפר ייצגו עורכי הדין יובל יועז ואילן יונש, המייצגים את "העין השביעית" בהליך נפרד שהגיש נגדה ציפורי.

במסגרת ההגנה של שפר הגישו שורת עיתונאים המכסים את משפט המו"לים, כולל החתום לעיל, תצהירים משפטיים בנוגע להתנהלותו של ציפורי באולם. הם העידו על התנהלות בריונית, תוקפנית ומשליטת טרור.

"ציפורי נוהג להטריד עדי התביעה, נוהג להטריד עיתונאים ואת אנשי הפרקליטות מטעם התביעה", הצהיר העיתונאי אביעד גליקמן מחדשות 13. "[...] בכל ימי כעיתונאי המסקר דיונים משפטיים מתוך אולם בית-המשפט לא חוויתי דבר דומה להתנהגות של ציפורי באולם המשפט בעת הדיונים במשפטו של הנאשם נתניהו".

עיתונאית "הארץ" יעל פרידסון הצהירה כי "במהלך הדיונים ציפורי נוהג להעיר הערות נגד הפרקליטות ונגד התקשורת ולתקוף עיתונאים על עבודתם. [...] התחושה שלי היא שמטרתו של ציפורי להלך אימים על העיתונאים ולמנוע מאיתנו לעשות את עבודתנו נאמנה".

העיתונאי נטעאל בנדל הצהיר: "כמי שנכח בעשרות רבות של דיונים שבהם נכח גם ציפורי, יש בכוחי לאשר כי אמרתו של יהודה שפר כלפי ציפורי כמי שמחולל 'אווירת טרור ואלימות מילולית' הינה מדויקת ואף עושה עם ציפורי חסד". לדבריו, "ציפורי נוהג לקום מכסאו בהפסקה, לסוב לאחוריו, ונראה כמי שמחפש דבר מה. ואז, לעתים תוך קרבה ממשית לגוף, לעתים ממרחק, הוא פוצח בגידופים והשפלות פומביים על הקורבן שבחר לו לאותה ההזדמנות". בנדל גם הצהיר על תקיפה מילולית שספג אישית.

בלעדי לטויטר: מהנעשה במדרונות האחוריים והאפלים ביותר של התקשורת. בהפסקה של משפט האלפים אלי ציפורי נטפל לנטעאל בנדל וצילם אותו בניגוד לרצונו מטווח אפס. הסיבה: חשד שהיה שותף לקנוניה לא ברורה עם תובע מספר 1, אבישי גרינצייג. סנגורו של אלוביץ ז'ק חן ניסה להרגיע ללא הועיל. דרוש רופא pic.twitter.com/RiyBe7xU9q

— David (Mizrahy) Verthaim (@dverthaim) May 8, 2022

כאמור, גם החתום לעיל הגיש תצהיר בתביעה, המתאר את התנהלותו של ציפורי בבית-המשפט: "במהלך החודשים האחרונים, בטרם חדל להגיע לבית-המשפט, ישב מר ציפורי לידי. במהלך הדיונים העיר לעברי פעמים רבות הערות, הן לגבי עבודתי והן לגבי אישיותי. פעמים רבות כינה אותי בפני 'אדם רע ומרושע'. פעם אחת כינה אותי 'עיגולדים'. מר ציפורי צילם אותי מספר רב של פעמים. ביום 16.5.2023 צילם אותי כל-כך הרבה פעמים שהצלמים המקצועיים שהיו באולם שאלו אותי מדוע".

בהמשך התצהיר נכתב: "בהפסקות שבמהלך הדיון קרה לא פעם שמר ציפורי יזם התכתשויות מילוליות עם עיתונאים, תוך שהוא לועג להם ומבזה אותם, לעתים בזמן שהוא מצלם אותם. מר ציפורי נכנס לעימותים גם עם צלמים, דוברים, סנגורים, ואף עם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, לגבי סגירה או פתיחה של החלון ליד מקום מושבו.

"[...] אני זוכר שכאשר העיתונאי גידי וייץ הגיע לאולם הדיונים אחרי חודשים ארוכים שבהם לא נכח הסתכלתי על הנעשה באולם, על התנהגותו של ציפורי ועל התנהגותם של יתר העיתונאים מנקודת מבטו, החיצונית, והבנתי שחלה הרעה ממשית בתנאי העבודה של העיתונאים מאז הפעם הקודמת שבה העיתונאי וייץ נכח בדיונים, וזאת בגין התנהגותו מטילת האימה של מר ציפורי. בהמשך פִרסם וייץ את המאמר שבמוקד תביעה זו".

במהלך שנת 2024 התקיימו שתי ישיבות שבהן נחקרו העדים, וכעת הגיע פסק הדין.

השופט אביים ברקאי דחה את התביעה, כאמור, הן בשל ברירת נתבעים והן בשל מסקנתו כי הפרסום חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי".

"התביעה בגין הפרסום של גידי וייץ אודות התנהלות התובע – הוגשה רק כנגד הנתבע הבודד כאן, אשר אין מאחוריו גוף תקשורת חזק, בין במדיה הכתובה ובין במדיה המשודרת. כל זאת כאשר היה ניכר שלתובע טענות גם כלפי אחרים אותם לא תבע", כתב השופט. "בפועל - התובע בחר להרפות משפטית מכל ברי הפלוגתא שלו. התובע הרפה משפטית אפילו מגידי וייץ שכתב את המאמר בעיתון 'הארץ'. התובע בחר להרפות משפטית מכולם ולתבוע רק את מי שאין גוף תקשורת חזק מאחוריו. לתבוע רק את הנתבע כאן" (ההדגשה כאן ולהלן במקור).

בהמשך פסק הדין קבע השופט ברקאי כי "כאשר התובע הקפיד ונזהר לברור את הנתבעים, כך שהתביעה הוגשה רק כנגד מי שאין מאחוריו גוף עיתונאי – הרי יש בכך משום ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה. הדבר בולט במיוחד, כאשר אין מדובר בתביעה רבת נתבעים אשר אחד מהם הוא הנתבע כאן – אלא בתביעה שמוקדה במכוון אל נתבע פרטי אותו ברר התובע בקפידה".

אשר להתנהלותו של ציפורי, השופט ברקאי השתכנע מהראיות כי ציפורי אכן הטריד במכוון את הנוכחים ועל כן הפרסום על כך מוגן.

"במסגרת הראיות והעדויות שהובאו בהליך, ניתן היה לראות צילומים בהם התובע מפנה בהפגנתיות את מצלמת מכשיר הטלפון הנייד שלו לנוכחים שונים בבית המשפט ואף באולם בית המשפט. כל זאת באופן עקבי ובאופן שיטתי. אין מדובר בצילום אקראי, חד פעמי ואגב אורחא – אלא בתצלומים שבהם התובע לא הסתיר העובדה שהוא מצלם, ובמלוא הכבוד נראה כאילו ביקש להדגיש את פעולת הצילום. במקרה זה, ניתן לומר אף 'להטריד' בשל הצילום", כתב השופט ברקאי. "התנהגות מטרידה ומכוונת זו, מצאה דרכה למאמרו של גידי וייץ בעיתון 'הארץ', אותו מאמר שבגינו הוגשה התביעה".

אלי ציפורי מצלם את אבישי גרינצייג, בית-משפט השלום בהרצליה, 9.2.2022 (צילום: יפתח בריל)

אלי ציפורי מצלם את רביב דרוקר, בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.21 (צילום: אורן פרסיקו)

אלי ציפורי מצלם את אביעד גליקמן, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

השופט ברקאי קבע כי התיאור של וייץ במאמרו, לפיו ציפורי מצלם את נציגי התביעה ואת העיתונאים באולם ממרחק סנטימטרים, עוקב אחריהם, עולב בהם, מטריד אותם, מכפיש אותם במטרה להרתיעם, היא "תיאור אמת של ההתנהלות כפי שהובאה גם במסגרת העדויות והראיות בתיק כאן".

מלבד תיאורי העדים ותיאורים נוספים שהוגשו לבית המשפט מתוך פרסומים של עיתונאים אחרים, השופט ברקאי עיין גם בתצלומים של ציפורי בשעת פעולה.

"במסגרת ראיות ההגנה הובאו דוגמאות למצבים בהם מכוון התובע את מצלמת מכשיר הטלפון במכוון, ועל פניו גם בהתרסה, לגורמים שונים בהליך המשפטי או גורמים עיתונאיים. זאת החל מהתובעת בהליך וכלה בעיתונאי אבישי גרינצייג אשר כבר ניהל הליך כנגד התובע וזכה בו".

לפי השופט ברקאי, "התמונות שהוצגו מטרידות. התמונות מטרידות לא רק את נשוא הצילום, אלא גם הצפייה בתמונות מטרידה. התמונות מראות התנהלות שיטתית שמטרתה הטרדה ואולי אף הטלת אימה על נשואי הצילום. כך התמונה בה נראה התובע מצלם בהפגנתיות את העיתונאי אבישי גרינצייג ומקרב את מכשיר הטלפון כמטחווי יד מפניו של המצולם. [...] כך גם התמונה, שלטעמי היא אף בגדר אירוע מאיים, שבו באולם בית המשפט חוסם התובע בהפגנתיות את שדה הראיה של המצולמת, שהיא כפי שנמסר התובעת במשפט. [...] וכך הלאה".

לאחר שסקר בקצרה את תצהירי עדי ההגנה ויתר הראיות כתב השופט ברקאי כי "התמונה שעולה ממכלול העדויות והראיות שהובאו באשר להתנהגות התובע – היא תמונה מעט מטרידה. התובע מצטייר כאיש ריב ומדון, אשר מחבל בעבודה העיתונאית של אנשי התקשורת, ואשר מהלך אימים על הנמצאים בסביבת בית המשפט, בבית המשפט עצמו ואפילו באולם בית המשפט.

"התובע נוהג, כשיטה וכמעשים דומים, לצלם בהתרסה ובאופן מאיים עיתונאים ואפילו עורכי דין הנמצאים בבית המשפט ולעיתים באולם בית המשפט עצמו. התובע מעורב בתגרות מילוליות, אשר כנטען הוא היוזם אותן, וזאת בבית המשפט ולעיתים אפילו באולם בית המשפט עצמו.

"אין להחשות מול התנהלות זו של התובע. בוודאי אין להלין על מי שמתאר את התנהלות התובע כמי ש'נוהג לקרב את הנייד שלו מרחק סנטימטרים מפניהם של התובעים והעיתונאים, לעקוב אחריהם, לעלוב בהם, להטריד אותם גם כשהוא מתבקש להפסיק'. גם אין להלין על האמירה לפיה התובע נוהג ב'אווירת טרור ואלימות מילולית כנגד פרקליטים ועיתונאים'.

"הנכון הוא לנסות ולמגר התנהלות כוחנית במסדרונות בתי המשפט, ובוודאי לא לקבל שום התנהלות כוחנית באולם בית המשפט. בוודאי לא נכון הוא להאשים דווקא את מי שמפנה זרקור להתנהגות התובע, אשר כבר תוארה כמי שמהלך אימים על עיתונאים".

כאמור, ציפורי ניסה לטעון טענה ראשונית נגד שפר כאילו עבר על חוק הגנת הפרטיות. אלא שלפי השופט ברקאי, דווקא התנהלותו של ציפורי נופלת בגדר "הטרדה אחרת", כמשמעה בחוק הגנת הפרטיות: "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת".

השופט ברקאי מבהיר: "התנהלות התובע, הנוהג לצלם בהתרסה עיתונאים וכן בעלי מקצוע אחרים – אינה בהכרח משום 'בילוש או התחקות' שכן לא הוכח שהתובע פוגע או מתחקה דווקא אחר אדם אחד. ההיפך הוא הנכון, העדויות שהובאו התייחסו לפגיעה גורפת בעיתונאים ולעיתים בנוכחים בבית המשפט ואפילו באולם בית המשפט עצמו. עם זאת, ההתנהלות עולה כדי 'הטרדה אחרת'".

לפי השופט ברקאי, ציפורי "לכל הפחות, מטריד 'הטרדה אחרת' תוך פגיעה בעיתונאים שהעידו בהליך. במצב דברים כזה, בוודאי שאין להלין דווקא על המאמר בעיתון 'הארץ' ואפילו לא על התנהלות הנתבע אשר התייחסו להתנהגות התובע".

השופט קיבל גם את הטענה כי ציפורי משליט "אווירת טרור" באולם. אמנם לא במשמעות המילולית של המונח טרור כפי שהוא מובן בביטוי "ארגון טרור", אך לפי השופט ברקאי "בנסיבות הענין, כאשר שורה של עיתונאים העידה אודות התנהגות התובע בבית המשפט ואפילו באולם המשפט עצמו, וכאשר הפנו למתקפות התובע, מעת לעת – הרי כשפת העם וכנהוג, בהחלט ניתן לכנות מתקפות אלה גם כ'טרור ואלימות מילולית'".

פסק הדין מזכיר גם כי נגד ציפורי תלוי ועומד כתב אישום בגין הטרדת הדס קליין, עדת תביעה מרכזית במשפטו הפלילי של נתניהו.

השופט ברקאי חייב את ציפורי לשלם לשפר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקלים.

13954-06-22

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 773KB)