כתב המשפט נטעאל בנדל הגיש בעבר תלונה למשטרה נגד אלי ציפורי, מהבוטים שבין אנשי התקשורת המסורים לרה"מ בנימין נתניהו. כך חשף היום (7.11) בנדל בעדות שמסר בתביעת אלי ציפורי נגד יהודה שפר.

לדברי בנדל, הוא ביקש מהמשטרה שתדאג להרחיק את ציפורי ממנו. זאת אחרי אירוע שהתרחש מחוץ לבית-המשפט המחוזי בירושלים במהלכו ציפורי הטריד אותו ונצמד אליו פיזית. התלונה, כך העיד, נסגרה.

האירוע התרחש ב-8.5.2022, ותועד הן על ידי ציפורי והן על ידי אחרים. בסרטון שציפורי עצמו פרסם מצולם בנדל על ידי ציפורי ממרחק קרוב ביותר. ציפורי נשמע בסרטון שואל פעם אחר פעם "מאיפה אתה יודע על מצבי הרפואי?" ומתלונן על "פגיעה בפרטיות". בנדל, מצדו, מקפיד על שתיקה.

בסרטון נפרד של אותו האירוע, שפרסם העיתונאי דוד ורטהיים, נראה ציפורי מפנה את השאלות לבנדל ממרחק קרוב וניתן לשמוע את העיתונאי ביני אשכנזי פונה בשלב מסוים לציפורי ואומר לו שיעזוב את בנדל במנוחה. ציפורי אמנם משחרר את בנדל אך ניגש אל אשכנזי, מתכופף לעברו, מצמיד את אצבעו לשפתיו ואומר: "ששש...". אשכנזי מחזיר לו ב"ששש..." משלו.

כמה ימים לאחר האירוע מחוץ להיכל המשפט בירושלים פרסם גידי וייץ ב"הארץ" מאמר תחת הכותרת "כשהנאשם יגיע לניחום אבלים", ובו יצא להגנתם של עיתונאים המסקרים את משפט המו"לים וסובלים מהתנכלויות מצד נאמניו של הנאשם נתניהו. וייץ כתב על ההסתה נגדם, בעידודו של נתניהו, והזהיר מפני השלכותיה. בין היתר התייחס וייץ לציפורי, אז בעל טור ב"מעריב" והיום בלוגר ומגיש תוכנית רדיו בתחנת הרדיו הביביסטית "גלי ישראל".

"נאשם מספר 1 יודע בוודאי שלמסרים המכובסים שלו ושל הפרקליטים תהיה תיבת תהודה שתפמפם באובססיביות ותוך שימוש בשמות תואר מצחינים את המסר", כתב וייץ. "יש כמה כאלה בינינו. הבולט והדוחה שבהם, אלי ציפורי מ'מעריב', התמקם בקביעות באולם בית-המשפט. הוא לא בא רק כדי לסקר. נדמה שמטרתו המרכזית היא הפעלת טרור נפשי נגד התובעים ואנשי התקשורת 'המגויסים'.

"הוא נוהג לקרב את הנייד שלו מרחק סנטימטרים מפניהם של התובעים והעיתונאים, לעקוב אחריהם, לעלוב בהם, להטריד אותם גם כשהוא מתבקש להפסיק. לאחר מכן הוא מפרסם את תמונות התקריב של 'הקושרים' ו'התופרים' בליווי שמות תואר, שכל אחד מהם היה מזכה אותו בהוצאות כבדות במשפט דיבה".

שפר, לשעבר בכיר בפרקליטות, צייץ באותו בוקר בחשבונו הפרטי בטוויטר תצלום של המאמר שפרסם וייץ, והוסיף את המילים "חכמים היזהרו בדבריכם! קראו על אווירת טרור ואלימות מילולית כנגד פרקליטים ועיתונאים מצדו של [אלי ציפורי] במשפט נתניהו".

כתב המשפט נטעאל בנדל, אחרי עדותו בתביעת אלי ציפורי נגד יהודה שפר (מימין), 7.11.2024 (צילום: אורן פרסיקו)

כתב המשפט נטעאל בנדל, אחרי עדותו בתביעת אלי ציפורי נגד יהודה שפר (מימין), 7.11.2024 (צילום: אורן פרסיקו)

בעקבות זאת הגיש ציפורי, באמצעות עורכי-הדין עדי בן-חור ואוהד מחרז תביעה בסך 280 אלף שקל נגד שפר. לדבריו, שפר הפיץ מאמר "דיבתי" מאת וייץ, וצירף אליו מילים שהציגו את ציפורי כ"מטריד, מאיים ורוצח פוטנציאלי ולמעשה". ציפורי לא הגיש תביעה נגד וייץ או "הארץ".

שפר טען להגנתו, באמצעות עורכי-הדין יובל יועז ואילן יונש (שמייצגים גם את "העין השביעית" בתביעה אחרת שהגיש ציפורי), כי בציוץ שכתב לא היתה כל לשון הרע כלפי ציפורי וכי הוא התריע מפני "האווירה הקשה והאלימה שמשליט התובע באולם המשפט שבו מתקיים משפטו של ראש הממשלה לשעבר, מר נתניהו".

בכתב ההגנה נטען כי "הטענה המקופלת בתביעה היא שהתובע איננו משליט אווירת טרור או אלימות מילולית כלפי פרקליטים ועיתונאים במשפט נתניהו. ככל שזוהי אכן טענתו, הרי שהנתבע יפריך אותה בקלות יתרה ויוכיח את הגנת 'אמת הפרסום' העומדת שלו".

בהמשך הגיש שפר שורה של תצהירים מאת עיתונאים שנכחו באולם משפט המו"לים המעידים על התנהלותו של ציפורי. חלקם כבר נחקרו על תצהיריהם, לצד ציפורי עצמו, בדיון קודם שנערך לפני קרוב לשנה. היום הגיע שלב ההוכחות לסיומו עם העדתם של יתר העיתונאים, כולל החתום לעיל.

במהלך עדותו של בנדל סיפר העיתונאי, כאמור, כי הגיש בעבר תלונה למשטרה נגד ציפורי אחרי האירוע שהתרחש מחוץ להיכל המשפט המחוזי בירושלים.

לדבריו, באותו היום או בסמוך לכך הגיש את תלונתו וביקש מהמשטרה "שיוציאו איזושהי החלטה או צו שירחיק אותו ממני פיזית"

"הוא מתקרב אלי מאוד ונדרשת שם התערבות של אחרים", נזכר בנדל. לדבריו, באותו היום או בסמוך לכך הגיש את תלונתו וביקש מהמשטרה "שיוציאו איזושהי החלטה או צו שירחיק אותו ממני פיזית".

חלק מהחקירה הנגדית של בנדל הוקדש לטענה של ציפורי כאילו העיתונאי הטיח בו במפורש או ברמז דבר מה על כך שיש לו, לציפורי, בעיה בריאותית בעינו.

בנדל הכחיש מכל וכל שאי פעם אמר משהו לציפורי על כך, והוסיף כי הוא עצמו חי עם לקות שמיעה, ועל כן מעולם לא היה לועג ללקות של אדם אחר.

לדבריו, היה זה ציפורי שהפיץ בטוויטר ציוצים על כך שישנם מסמכים רפואיים הנוגעים לו שנפוצו ברבים, וגם בבית-המשפט פנה ציפורי אליו ואל אחרים בטענות בדבר הפצת מידע רפואי חסוי שלו. "מכיוון שאין לי מושג על מה מדובר, שאלתי אנשים על מה מדובר", העיד בנדל. עם זאת, חזר והכחיש כי אי פעם אמר דבר מה על כך לציפורי.

"משקר במצח נחושה", מלמל ציפורי לשמע גרסת בנדל.

כדי לחזק את גרסת התובע הציג בא-כוחו את אותו הסרטון שצילם ציפורי את בנדל ממרחק קצר ומטיח בו שאלות והאשמות, זאת משום שבסרטון נשמע ציפורי מתלונן על כך שבנדל התייחס לבעיה הרפואית שממנה סבל בעינו.

לאחר שסיים את חקירת בנדל ביקש עו"ד מחרז מהשופט להטיל צו איסור פרסום בכל הקשור ל"מצבו הרפואי והעין של מר ציפורי". באותה עת הסתובב ציפורי לעבר החתום לעיל והניף את אצבעו. "הוא כבר חווה די והותר בעניין הזה", הסביר עו"ד מחרז. "זו בקשה אנושית ומתבקשת".

השופט אביים בקראי דחה את הבקשה והסביר כי לא ניתן להוציא צו שכזה, כיוון שיהיה חסר תוחלת. נושא בעיית הבריאות של ציפורי, קבע, נכלל בתצהירי העדות הראשית, וכן בחקירות שהתנהלו בדיון ההוכחות הקודם. משכך, לא ניתן יהיה לאוכפו ואין בו טעם.

"אתה מרגיש שמישהו תוקף אותך"

לאחר עדותו של ציפורי עלה להעיד מחבר המאמר אליו התייחס הציוץ נשוא התביעה, כתב "הארץ" וייץ.

לדברי וייץ, עוד לפני שהגיע באותו יום לדיון במשפט נתניהו, שמע מ"כל השחקנים מלבד השופטים" על התנהגותו של ציפורי. "כולם סיפרו לי על חוויות מזעזעות, משפילות, מבזות שהאיש הזה העביר אותם", אמר וייץ. "אני הבנתי לאן אני בא. אני כשבאתי חיכיתי לזה, לטלפן שנצמד לי לפה [וייץ חיווה בידו לצווארו, א"פ], שזה בעיני פלישה מוחלטת, לא צילום".

בהמשך הוסיף וייץ על ציפורי: "יש לו מטרה אחת ספציפית - הוא רוצה להשפיל אותך, להלך עליך אימים. הוא לא רוצה לבקר אותך, שזה לגיטימי, שיכתוב שאני תופר תיקים, מה שהוא רוצה. הוא רוצה להשפיל אותך, לרמוס את הכבוד שלך".

לדברי וייץ, כשהגיע לבית-המשפט אכן נצמד אליו ציפורי וצילם אותו מטווח קרוב. "זה לא נעים", העיד, "זה לא אקדח לרקה אבל זו פעולה לא נעימה. אתה מרגיש שמישהו תוקף אותך, הוא נכנס למרחב האישי, ובאיזה שלב שאלתי 'אתה מצלם אותי?', הוא אמר לי משהו כמו 'הקושר', 'התופר', התגובה שלי אליו היתה שהוא פסיכופט.

"ואז הוא התחיל לשאוג באולם בית המשפט 'אתה קראת לי פסיכטופט!', 'אתה קראת לי פסיכטופט!'. אחר כך ניגשה אלי מישהו מצוות ההגנה ואמרה לי 'אל תתרגש, כולם עוברים את זה פה'".

בחקירה הנגדית הזכיר עו"ד מחרז לעד וייץ כי במאמרו כינה את ציפורי "דוחה".

"נכון", אישר וייץ. "הוא טיפוס דוחה, כן".

בהמשך תהה עו"ד מחרז מדוע במאמר השתמש וייץ בסייג "נדמה ש...", כשכתב על ציפורי: "נדמה שמטרתו המרכזית היא הפעלת טרור נפשי נגד התובעים ואנשי התקשורת 'המגויסים'".

"כי אני מקפיד על זהירות בכתיבה שלי, מאוד פשוט", השיב וייץ.

"זאת אומרת שאתה כתבת את זה כי לא רצית לחשוף את עצמך לתביעת לשון הרע", אמר עו"ד מחרז.

"לא, זה לא קשור לתביעת לשון הרע", הבהיר וייץ. "אני המראה ההפוכה של הלקוח שלך, אני, יש לי הליכים של סובלימציה, כמו לכל בן תרבות. אני, היצר שלי לא משחר לטרף של האחר. [...] הלקוח שלך היה צריך לשבת פה במשפט פלילי על הסתה לאלימות, על ביזוי עובדי ציבור ועל הטרדת עדים. זה זהירות, כן".

13954-06-22

עוד על אלי ציפורי נגד יהודה שפר